פורום אוצר החכמה

בסדר היום לר' משה ן' מכיר (כוונת הברכות) מובא:

ויטול ידיו ויברך ברכת אשר יצר כיון שכבר בירך ענ"י ויברך אותה בכוונה ויאמר מלה במלה כל עניניה ויכוין בחסד הגדול שהש"י עושה עם האדם בכל שעה שיוצא לנקביו שמקיא מה שאכל ויכול לעמוד דאלמלא כן לא היה מספיק לו כל ממון שבעולם לרפואתו שיצא ממנו וסופו שמת ובטל מן העולם והקב"ה ברחמיו עושה מכונות ומדורות וענינים בגופו של אדם להכניס הראוי להכניסו ולהוציא הראוי להוציא ולקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברות גופו שיהיה ראוי ומוכן לעבודתו כל ימיו. ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות וכן ראוי לכל בעל נפש לכוין בכל ברכותיו כדין וכשורה בנחת ובדעת שלימה.

כיום מפרסמים את דברי הסדר היום כסגולה גדולה למי שמברך ברכת אשר יצר בכוונה: ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו.

אני הבנתי את דבריו באופן אחר:
אם האדם שומר על בריאות גופו ע"י אכילה כראוי באופן שאינו מזיק לגוף, אז לא יחלה כל ימיו, ולכן ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות, שהשי"ת מבריא את הגוף בלי שיצטרך האדם לרופא ולרפואות.
וכדברי הרמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"כ:

כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו...

מהלשון כמו שהבאת זה נראה ברור שאתה צודק.

זה מזכיר קצת את ובאמונה יפרד המאמין מן הכופר שהיה מודפס בעיתון של נטורי קרתא.

אוצר החכמה כתב:מהלשון כמו שהבאת זה נראה ברור שאתה צודק.

זה מזכיר קצת את ובאמונה יפרד המאמין מן הכופר שהיה מודפס בעיתון של נטורי קרתא.

מה זאת?

צ"ל וביחוד יפרד המאמין מן הכופר. והוא לשון החוה"ל בתחילת שער היחוד ופירושו על ידי הייחוד יובדל בין המאמין והכופר. והם הביאו את הלשון להורות על חיוב ההפרדות מהכופרים.

שבענו מטובך כתב:בסדר היום לר' משה ן' מכיר (כוונת הברכות) מובא:

ויטול ידיו ויברך ברכת אשר יצר כיון שכבר בירך ענ"י ויברך אותה בכוונה ויאמר מלה במלה כל עניניה ויכוין בחסד הגדול שהש"י עושה עם האדם בכל שעה שיוצא לנקביו שמקיא מה שאכל ויכול לעמוד דאלמלא כן לא היה מספיק לו כל ממון שבעולם לרפואתו שיצא ממנו וסופו שמת ובטל מן העולם והקב"ה ברחמיו עושה מכונות ומדורות וענינים בגופו של אדם להכניס הראוי להכניסו ולהוציא הראוי להוציא ולקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברות גופו שיהיה ראוי ומוכן לעבודתו כל ימיו. ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות וכן ראוי לכל בעל נפש לכוין בכל ברכותיו כדין וכשורה בנחת ובדעת שלימה.

כיום מפרסמים את דברי הסדר היום כסגולה גדולה למי שמברך ברכת אשר יצר בכוונה: ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו.

אני הבנתי את דבריו באופן אחר:
אם האדם שומר על בריאות גופו ע"י אכילה כראוי באופן שאינו מזיק לגוף, אז לא יחלה כל ימיו, ולכן ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות, שהשי"ת מבריא את הגוף בלי שיצטרך האדם לרופא ולרפואות.
וכדברי הרמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"כ:

כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו...

ראה במוסף שבת קדש של יתד נאמן פ' חוקת 34 תשס"ט עמ' 32 תחת הכותרת "מקור לסגולה"
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?187812&pageid=P0032

העירו ע"ז גם בבית אהרן וישראל קובץ קפ.
[אמנם ראיתי שיש לסגולה זו מקורות אחרים (שא"א להכחישם כי הם בע"פ): ידוע שכך אמרו הח"ח ור"י לוינשטיין, וכך גם הבטיח הרב פינקוס].

ייש"כ למגיבים ולמציינים.
נהניתי לראות שחברינו מסכימים עמי, ובייחוד ר' אוצר החכמה.
גם נהניתי שכבר קדמוני אחרים, מה שנותן תוספת חיזוק לדברי (אם כי מעתה אינני ה'מרא קמא' של חידוש זה).

מה שנכון נכון כתב:[אמנם ראיתי שיש לסגולה זו מקורות אחרים (שא"א להכחישם כי הם בע"פ): ידוע שכך אמרו הח"ח ור"י לוינשטיין, וכך גם הבטיח הרב פינקוס].

צודק הרב משנ"נ, לפי הידוע, המקור הראשון של הסגולה הזאת הוא החפץ חיים.
(ויתכן שאח"כ מישהו ראה את דברי בעל סדר היום שלא בעיון כל הצורך, וחשב שהוא מצא מקור קדמון לדברי החפץ חיים, ופירסם אותו).

פרנצויז כתב: ראה במוסף שבת קדש של יתד נאמן פ' חוקת 34 תשס"ט עמ' 32 תחת הכותרת "מקור לסגולה"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032

מה שנכון נכון כתב:העירו ע"ז גם בבית אהרן וישראל קובץ קפ.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 600165.LST

ייש"כ להרב משנ"נ.

פרנצויז כתב:

מה שנכון נכון כתב:[אמנם ראיתי שיש לסגולה זו מקורות אחרים (שא"א להכחישם כי הם בע"פ): ידוע שכך אמרו הח"ח ור"י לוינשטיין, וכך גם הבטיח הרב פינקוס].

צודק הרב משנ"נ, לפי הידוע, המקור הראשון של הסגולה הזאת הוא החפץ חיים.

כעת ניסיתי לחפש, ולעת עתה ראיתי רק מקומות שכתבו בנוסח "ידוע בשם החפץ חיים" וכד', אך לא מצאתי מקור מבוסס על הסגולה בשם החפץ חיים.
מה שכן הובא בשם החפץ חיים הוא משהו אחר, ראה קונטרס "מאין יבוא עזרנו" עמ' 17, על זהירותו לברך ברכת אשר יצר מילה במילה עם אצבעו בתוך הסידור.


ולכן יש להסיק שהראשון שידוע שאמר את הסגולה הזו היה כנראה המשגיח מפוניבז' הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, כפי שהביא בשמו תלמידו הגה"צ רבי ראובן מלמד זצ"ל בספרו "תפלת חנה" עמ' ס"ו.


וראה קונטרס "חיים וחסד" (מר"י קולידצקי?) עמ' י"א שהוסיף שזה כעין מש"כ בספרים (ס' החינוך) לגבי ברכת המזון.
וראה עוד "יין מלכות" (פוגל) פ' בשלח עמ' צ'.



(בחלק מספרי הגרש"ד פינקוס זצ"ל ציינו את דברי הסדר היום הנ"ל, ויש לברר האם זה היה המקור שלו, או שזו תוספת של העורך?).
עוד מצאתי בס' אוצר פתגמים ושיחות (ברנדסדורפר) ח"ב עמ' 92 שהביא סגולה זו בשם האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן זצ"ל.

כשנפטרה אמו של מוהרנ"ת ז"ל ביקש מרבו מוהר"ן ז"ל מה לעשות לעילוי נשמתה, והשיב לו שיאמר ברכת אשר יצר בכוונה (אן ערנסטע אשר יצר)

מה שנכון נכון כתב:העירו ע"ז גם בבית אהרן וישראל קובץ קפ.
[אמנם ראיתי שיש לסגולה זו מקורות אחרים (שא"א להכחישם כי הם בע"פ): ידוע שכך אמרו הח"ח [size=150][size=150]ור"י לוינשטיין,[/size] וכך גם הבטיח הרב פינקוס].[/size]

היכן הובא בשם הגר"י לוינשטין זצ"ל?

תם מה הוא אומר כתב:היכן הובא בשם הגר"י לוינשטין זצ"ל?

נזכר לעיל.

פרנצויז כתב:

פרנצויז כתב: ראה במוסף שבת קדש של יתד נאמן פ' חוקת 34 תשס"ט עמ' 32 תחת הכותרת "מקור לסגולה"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032

מה שנכון נכון כתב:העירו ע"ז גם בבית אהרן וישראל קובץ קפ.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 600165.LST

ייש"כ להרב משנ"נ.

במחילה מהחכם שכתב כאן זה אינו נכון. בקריאה פשוטה ניתן לראות בדברי ר' משה בן מכיר בלשונו, וכפי שדקדקו יפה לעיל בלשונו, שוב אצטט כאן:
ספר סדר היום כוונת הברכות: "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות".
שים לב שלאחר שנקט את "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". מיד כתב "א"כ".
ודאי שכל הסיפא מוסבת על הציטוטו הנ"ל וא"כ שפיר מקור מדוייק בדברי הרב "סדר היום".

איתן נוי כתב:במחילה מהחכם שכתב כאן זה אינו נכון. בקריאה פשוטה ניתן לראות בדברי ר' משה בן מכיר בלשונו, וכפי שדקדקו יפה לעיל בלשונו, שוב אצטט כאן:
ספר סדר היום כוונת הברכות: "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות".
שים לב שלאחר שנקט את "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". מיד כתב "א"כ".
ודאי שכל הסיפא מוסבת על הציטוטו הנ"ל וא"כ שפיר מקור מדוייק בדברי הרב "סדר היום".

במחילה מכבודך, בקריאה מעמיקה ומדוקדקת אין שום ראיה מלשונו של בעל "סדר היום" שברכת אשר יצר בכוונה היא סגולה.

פרנצויז כתב:

איתן נוי כתב:במחילה מהחכם שכתב כאן זה אינו נכון. בקריאה פשוטה ניתן לראות בדברי ר' משה בן מכיר בלשונו, וכפי שדקדקו יפה לעיל בלשונו, שוב אצטט כאן:
ספר סדר היום כוונת הברכות: "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות".
שים לב שלאחר שנקט את "ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". מיד כתב "א"כ".
ודאי שכל הסיפא מוסבת על הציטוטו הנ"ל וא"כ שפיר מקור מדוייק בדברי הרב "סדר היום".

במחילה מכבודך, בקריאה מעמיקה ומדוקדקת אין שום ראיה מלשונו של בעל "סדר היום" שברכת אשר יצר בכוונה היא סגולה.

לא נורא.

אף שמתחלה גם אנכי חשבתי שהנכון בביאור דברי הסדר היום היא בענין הנהגה נכונה בתזונה וכדומה, אבל אחר עיון מעמיק בנוסף לזה שאין כאן מקומו כלל של ענין הלכות דעות, וגם לשונו שנקט 'שלם בדעותיו' ומכלכל דבריו במשפט [שאינו ענין לכאן, אם שיש לדחוק שגם עניני דעות כגון כעס וכו' יכולין להזיק להאדם, ומכלכל דבריו הכוונה לסדר באכילתו, מ"מ כיון שלא הזכיר עניני המדות והדעות כאן כלל לא משמע שמיירי כאן מענין זה] , ובסוף נקט לשון 'ובדעת שלמה' משמע שרומז עכ"פ גם לענין הרוחני ע"י שמכיר בחסד ה' ומברך לה' הברכה שנתקנה על ענין זה שהיא הנהגה הנכונה, זה מועיל שלא יצטרך לרופא ולא לרפואותיו. ושלם בדעותיו היינו שמכיר ומודה לה' על הנהגתו הנכונה בסידור הבריאה לטובת האדם, ומכלכל דבריו במשפט היינו שמברך לה' בכוונה הנכונה.

בנוסף שבמקומות אחרים כגון בענין הנהגת האכילה ועשיית צרכיו קודם אכילה, ששם הי' יותר המקום שיהי' שייך להזכיר ענין הבטחת הרמב"ם, הגם שהזכיר ענין רפואה שיש בזה, לא הזכיר שם כלל שלא יצטרך לרופא וכו'

ומקור דבר זה שהברכה מועיל לענין הגשמי שבה יש לזה מקורות אחרות בברכות אחרות כגון המסמיך נטילה לברכה אינו ניזוק באותה סעודה