שתיקת הכתוב בכל הנוגע לחג הסוכות

[תל אביבי]

בכל המועדים מצווה הכתוב בסעיפים מפורטים את אשר יעשו בחג, לעומת זאת אצל חג הסוכות שתק הכתוב אודות הישיבה בסוכה ולקיחת ארבעת המינים, מה שהביא למחלוקת בעניין. וכבר כתב הרמב"ם בפירוש המשניות, שחג הסוכות הוא דוגמה למסורה ולהלכה למשה מסיני.
אני מחפש מקורות המסבירים מדוע שתק הכתוב דווקא אודות חג הסוכות בשונה מאשר המועדים. וכן מה טעם ראה הכתוב להורות לנו על המסורה דווקא בענייני זה החג?

[דרומי]

איפוא ראית בראש השנה סעיפים מפורטים?

[תל אביבי]

איפוא ראית בראש השנה סעיפים מפורטים?

אכן, גם לגבי ראש השנה אין בתורה סעיפים מפורטים, אולם מכל מקום נאמר בתורה שהוא 'זכרון תרועה' וכן 'יום תרועה', המלמד אותנו בפירוש שביום זה עלינו לתקוע.
לעומת זאת לגבי חג הסוכות נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל", ואולם לא נאמר מה הם. כמו כן לא נאמר מה יעשו עם ארבעת המינים הללו, וכיצד ישמחו בהם. ודברים אלו נאמרו הלכה למשה מסיני. ועל זה שאלתי למה לא אמרה התורה בפירוש ונצרכנו להלכה למשה מסיני (אין כאן שאלה על המושג 'הלכה למשה מסיני' בכללותו, כי אם למה שהשתמש בו הכתוב בחג הסוכות בפרט).
בוודאי שאתה צןדק יש להבין גם את שתיקת הכתוב אודות ראש השנה, אולם חג הסוכות מתאפיין בשתיקת הכתוב בכל הקשור אליו, עוד יותר מאשר ראש השנה, בפרט לאור ה'הלכה למשה מסיני' שנאמרו לגביו.

[ישא ברכה]

ומה בחג השבועות מפורט יותר?

[שבענו מטובך]

ומה בחג השבועות מפורט יותר?

ודאי שמפורט:
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַייָ.
וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַייָ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ.
וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים.
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַייָ לַכֹּהֵן.
וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.

מה עוד רצית שהתורה תפרט לנו על חג השבועות?

[רון]

בכל המועדים מצווה הכתוב בסעיפים מפורטים את אשר יעשו בחג, לעומת זאת אצל חג הסוכות שתק הכתוב אודות הישיבה בסוכה ולקיחת ארבעת המינים, מה שהביא למחלוקת בעניין. וכבר כתב הרמב"ם בפירוש המשניות, שחג הסוכות הוא דוגמה למסורה ולהלכה למשה מסיני.
אני מחפש מקורות המסבירים מדוע שתק הכתוב דווקא אודות חג הסוכות בשונה מאשר המועדים. וכן מה טעם ראה הכתוב להורות לנו על המסורה דווקא בענייני זה החג?

יש להוסיף על קושייתך,
שבפרשת פנחס בענין הקרבנות דמועדים ג"כ כך הוא הדבר, שבכל מועד כתבה התורה בקיצור את מצות היום לפני שכתבה את הקרבנות. כגון "יום תרועה" "מצות יאכל" "שתי הלחם" "ועיניתם" אך לענין סוכות לא כתבה התורה מאומה רק "חג" ותו לא. וזה אומר דרשני.

ובמשך חכמה כתב דבזה מרומז שבבזמן שעלו לרגל והקריבו קרבנות לא בנו סוכות משום שעוסקים במצוה פטורים ממצוה
ובמק"א כתבתי עפ"י דברי המבי"ט בספרו בית אלוקים דבמדבר לא בנו סוכות מכמה טעמים עזה"ד

[תל אביבי]

בכל המועדים מצווה הכתוב בסעיפים מפורטים את אשר יעשו בחג, לעומת זאת אצל חג הסוכות שתק הכתוב אודות הישיבה בסוכה ולקיחת ארבעת המינים, מה שהביא למחלוקת בעניין. וכבר כתב הרמב"ם בפירוש המשניות, שחג הסוכות הוא דוגמה למסורה ולהלכה למשה מסיני.
אני מחפש מקורות המסבירים מדוע שתק הכתוב דווקא אודות חג הסוכות בשונה מאשר המועדים. וכן מה טעם ראה הכתוב להורות לנו על המסורה דווקא בענייני זה החג?

יש להוסיף על קושייתך,
שבפרשת פנחס בענין הקרבנות דמועדים ג"כ כך הוא הדבר, שבכל מועד כתבה התורה בקיצור את מצות היום לפני שכתבה את הקרבנות. כגון "יום תרועה" "מצות יאכל" "שתי הלחם" "ועיניתם" אך לענין סוכות לא כתבה התורה מאומה רק "חג" ותו לא. וזה אומר דרשני.

ובמשך חכמה כתב דבזה מרומז שבבזמן שעלו לרגל והקריבו קרבנות לא בנו סוכות משום שעוסקים במצוה פטורים ממצוה
ובמק"א כתבתי עפ"י דברי המבי"ט בספרו בית אלוקים דבמדבר לא בנו סוכות מכמה טעמים עזה"ד

ה'משך חכמה' כתב בזה דרך נוספת לפי דברי הגר"א על מצות סוכה, והובא כבר בעבר כאן בפורום (כמדומני על ידי הניק 'ר' חיים הקטן'), וכעת לא מצאתי מקורו.

[ר_חיים_הקטן]

ה'משך חכמה' כתב בזה דרך נוספת לפי דברי הגר"א על מצות סוכה, והובא כבר בעבר כאן בפורום (כמדומני על ידי הניק 'ר' חיים הקטן'), וכעת לא מצאתי מקורו.

https://www.researchgate.net/publicatio ... _nny_hkbwd