א. נאמר במגילת תענית (פרק ב, לפי אלו שחילקו לפרקים) "בשבעה לאייר חנכת שור ירושלם", ואח"כ (בפרק ו') נאמר "בשבעה (ובכת"י אחד – בארבעה) באלול חנכת שור ירושלם", ואח"כ (בפרק יב) "בשתת עשר ביה (=באדר) שריו למבני שורא דירושלם".
בסידור היעב"ץ הזכיר את ז' אייר (חודש אייר שער היסוד אות יב) ואת ז' אלול (חודש אלול, שער הצאן, אות כא), אך משום מה לא הזכיר את ט"ז אדר. מדוע? (האם מנהגו להביא את כל התאריכים שבמגילת תענית? אולי כיון שבכל מקרה מדובר ביום שאחרי פורים ואסור להספיד בו לכן לא הזכירו?)
ב. פרשני מגילת תענית ניסו לבאר איזה מבין האירועים עוסק בחומת נחמיה, ואיזה בחומת החשמונאים. ראיתי את הפרשנים שהובאו במהדורת עז והדר [יעב"ץ, תוספות חדשים, אשל אברהם]. האם ידוע לכם על עוד ספרים וחכמים שעסקו בנושא?
ג. היעב"ץ בהגהותיו למגילת תענית, וכן ה'תוספות חדשים' שם, כתבו שז' אייר עוסק בימי נחמיה (וכך גם בצידה לדרך). התוספות חדשים נשאר בצ"ע שהרי בפסוקים בנחמיה מובא שחנוכת החומה היתה בכ"ה אלול. היעב"ץ מסביר שהחומה נשלמה בכ"ה אלול ללא דלתות, והן הועמדו עד ז' אייר.
דברי היעב"ץ קשים מאוד לענ"ד, שהרי בנחמיה ו, א, וכן ו, טו, רואים שהיה זמן בו החומה נשלמה אך לא היו בה דלתות, ושבכ"ה אלול נשלמו גם הדלתות, וצ"ע.
ד. האשל אברהם נקט שבימי נחמיה התחילו בבניית החומה בט"ז אדר והיא נסתיימה ב-ז' אייר. הוא מבאר שהחומה נשלמה בז' אייר, אך העמדת הדלתות היתה אח"כ, ורק בכ"ה אלול הסיימו העמדת דלתות החומה ובריחיה. דברי האשל אברהם צ"ע לענ"ד, שהרי בפסוקים נראה ש-52 ימי הבניה הסתיימו לאחר שהועמדו הדלתות, אך לפי דבריו העמדת הדלתות היתה לאחר 52 הימים, וצ"ע.
ה. בכל מקרה יש להבין מדוע בפסוקים לא נזכר התאריך שבמגילת תענית. ומדוע במגילת תענית לא נזכר כ"ה אלול?
ה. דרך אגב, עוד שתי שאלות בענין תאריכים באותה התקופה: ב'לוח דבר בעתו' מובא בט"ז אדר שביום זה "כורש מלך פרס הכריז על מתן רשות לבניית המקדש". מה המקור לדבריו?
ו. בסידור היעב"ץ (שער היסוד לחודש אייר, בפתיחתו) כתב: "ב-ט' בו החלו זרובבל וכו' ויסדו הבונים את היכל יי", ואינני יודע מה המקור לדבריו, ומדוע לא נאמר שזה היה בא' אייר?
אשמח לעזרתכם.