ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו, מאי רבותא? אמר רב יהודה אמר רב: כולן נטולי טחול, וחקוקי כפות רגלים היו.
נשאלתי מפי ידיד יקר: מהו ההסבר ההגיוני לעובדה הזאת. כלומר, מה עשו לרצים? מהי החיקוק שעשו בכף הרגל, ובמה זה עוזר לרוץ? רש"י כותב: "נטולי טחול על ידי סם, שהטחול מכבידו לאדם, וחקוקי כפות הרגלים - אין בשר בפרסותיהם ורצים על הקוצים ועל הברקנין ואינן ניזוקין". אבל פירושו תמוה לכאורה. הורידו את הבשר [וכלי הדם?] וחשפו את העצמות ובכך הוקל להם לרוץ מהר?
שטיינזלץ (בפירושו לתלמוד) מנסה להסביר הגיונית וכותב במדור "החיים" בשולי העמודים שייתכן שנעשה בהם טיפול כירורגי לתקן את הקימור הגבוה בכפות הרגליים. ולפי שטיינברג (בעבודתו 'פרקים בפתלוגיה של התלמוד'), הוצאת הטחול מקלה לרוץ, כלומר הניתוח היחיד הוא הוצאת הטחול. הסבר מדעי רפואי שאינו מתיישב עם לשון הגמרא, אלא אם נסביר ש"וחקוקי" משמע התוצאה של הניתוח, אבל ו' התוצאה אינה קיימת [כמעט?] בלשון חכמים אלא מצויה בלשון המקרא.