פורום אוצר החכמה

בספר מיכל המים [להגאון מוה"ר יחיאל מיכל היבנער זצ"ל אבד"ק ניזנוב] (סימן קכ"ו) כתב אודות המוציא לאור בזה"ל:
"ואם אמנם דגם בספר בוצינא דהנורא מובא כן בשם הק' ר' ברוך ממעזיביז, הצצתי בין החרכים כי האיש עשה רמאות וזיופים בקונטרס הזה להגדיל המדורה ולהרבות שכרו וכו'". ואחר שהביא הוכחות רבות לדבריו כי הרבה מן המאמרים לא יצאו מפ"ק ר"ב ממזיבוז רק המו"ל גנבם מספרים אחרים והביאם ע"ש המחבר דנן, הוסיף לאמר "את הראית לדעת כמה פסלנות עשה האיש הזה וכו'. והוא הדבר אשר דברתי, אם שלא רצה להמנע לגמרי מזה [דהיינו שכמה מאמרים אכן יצאו מפ"ק הרה"ק ממעזיבוז זצ"ל], כי מעט אור דוחה הרבה מן החושך, עכ"ז חותמו של הקב"ה אמת, ואמרו ביומא (סט:) מתוך שיודעין בהקב"ה דאמתי הוא, לפיכך לא כזבו בו. ופעם אחת מצאתי את האיש בבית המדרש, והי' מלקט מספרים הקדושים ורושם ומטמין באמתחתו, וחוששני שעוד ידו נטוי' לעשות כיוצא בו, והשי"ת יפרסם את החנופים וינחני במעגלי צדק למען שמו, וישים בקרבנו רוח טהרה", עכ"ל.

האם מישהו שמע מזה או ראה נכתב על זה באיזה מקום?

כתב ע"כ ר"א שישא (האם הוא בין החיים?) בעלי ספר של ב"א קובץ ח'. לצערינו אין רשות מב"א להכניס הקבצים לאוצר.
רצ"ב המאמר:




---------------
בוצינא דנהורא הוהדר מחדש בתוספת כרך עם ליקוטים חדשים ע"י האדמו"ר מסקאליא ובניו. הספרים מצוים באוצר ואלי יש שם בהקדמות התיחסות לענין.

איש_ספר כתב:כתב ע"כ ר"א שישא (האם הוא בין החיים?)

אם איני טועה - כן. אבל כבר לא מתפקד כ"כ ל"ע.

לדאבוננו נפטר ר"א לפני כמה חודשים, יהא זכרו ברוך.

יהי זכרו ברוך.
היה ידען גדול, ומומחה בכתבי יד. ניהל ספריית ששון הידוע בלונדון.
לאחרונה קראתי מאמר מעניין ממנו כאן.

לאחרונה נפטר בירושלים ר' מאיר שישא, וכתבו שהיה אחרון האחים לבית שישא. האם גם ר' אברהם היה מן האחים?

אי"ס,
תודה רבה!!

מעניין, כי במאמרו של הג"ר ח"ד גראס מפטריווא זצ"ל הנדפס בסו"ס מקור ברוך, ציין לס' מיכל המים (שהבאתי בהודעה הראשונה), אמנם אינו מכריע על אמיתית המקורות, רק ציין למאמרים נוספים שבס' בוצינא דנהורא שכבר מוזכרים בספרים שונים.

איש_ספר כתב:בוצינא דנהורא הוהדר מחדש בתוספת כרך עם ליקוטים חדשים ע"י האדמו"ר מסקאליא ובניו. הספרים מצוים באוצר וא[ו]לי יש שם בהקדמות התיחסות לענין.

אני כבר בדקתי שם זה זמן כביר, ותמהתי שלא הזכירו דבר ולא חצי דבר בענין זה, לא לכאן ולא לכאן. אמנם כן יצאו לערער על מלקט אחד בזמניננו שכתב כי מה שהובא בסו"ס נטע שעשועים בשם "הרה"ק ממעזיבוז" הכוונה להאוהב ישראל ולא להרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז זצ"ל, והוכיחו שהדברים אכן יצאו מפיו של רבי ברוך ממעזיבוז, יעו"ש. - ואולי לא רצו לגרוע ממה שכבר נאמר על שמו של רבי ברוך, ואחזו בידיהם הכלל שיתכן כי שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.

זה עתה הבחנתי באוצר שהרב מסקאליא הוציא הספר במהודרה חדשה יותר (תשס"ז), ואחר כל מאמר הובא מראה מקום מהיכן נשאב הדברים.

מעתה אפשר לברר בכל מאמר אם הדברים אכן יצאו מפיו הק' או לא, שאם הדברים מובאים גם בשאר מקורות, נאמנים,
ואם המקור היחידי היא בוצינא דנהורא והפירוש מובא גם בספרים אחרים, ידענו כי אין מר בר רב אשי חתים עליה.

בספר בוצינא דנהורא להרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' (מגילת אסתר, ד"ה ע"ד אחר) ביאר, שיצחק אבינו נולד בפסח, ונוהגין שלא להניק רק כ"ג חדשים, נמצא דיום הגמל את יצחק היה בפורים, 'ויעש אברהם משתה גדול' דהיינו סעודת פורים.
ותמוה, דברש"י ובמדרש איתא כ"ד
ותירוץ דשנה מעוברת ליתא, דכתיב שנוהגין לינוק כ"ג חודש.
מישהו יודע או שמע אי פעם על מנהג זה?
אודה לו מאוד אם יפקח את עיני.

בעלון 'נחלתנו' של מכון נחלת צבי היה לאחרונה דיון על הספר בוצינא דנהורא

אליעזר מארקס כתב:בספר בוצינא דנהורא להרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' (מגילת אסתר, ד"ה ע"ד אחר) ביאר, שיצחק אבינו נולד בפסח, ונוהגין שלא להניק רק כ"ג חדשים, נמצא דיום הגמל את יצחק היה בפורים, 'ויעש אברהם משתה גדול' דהיינו סעודת פורים.
ותמוה, דברש"י ובמדרש איתא כ"ד
ותירוץ דשנה מעוברת ליתא, דכתיב שנוהגין לינוק כ"ג חודש.
מישהו יודע או שמע אי פעם על מנהג זה?
אודה לו מאוד אם יפקח את עיני.

יש איזה חת"ס בענין זה ששרה אמנו הניקה כ"ד חדשים ולא רצתה להפסיק בפסח כדי שלא תצטרך להאכילו חמץ והפסיקה להניקו ממחרת הפסח.
איני זוכר כעת איפה זה

יישר כח, ידיד יקר, עזרת לי מאוד.

כותב כתב:זה עתה הבחנתי באוצר שהרב מסקאליא הוציא הספר במהודרה חדשה יותר (תשס"ז), ואחר כל מאמר הובא מראה מקום מהיכן נשאב הדברים.

מעתה אפשר לברר בכל מאמר אם הדברים אכן יצאו מפיו הק' או לא, שאם הדברים מובאים גם בשאר מקורות, נאמנים,
ואם המקור היחידי היא בוצינא דנהורא והפירוש מובא גם בספרים אחרים, ידענו כי אין מר בר רב אשי חתים עליה.

מחפש מקור נוסף על הבוצינא דנהורא, לשמועה המפורסמת בעניין חידושיו של הבעש"ט:
"שאלו לבעל שם טוב מהו עיקר העבודה. שהלא אנו יודעים ואבותינו סיפרו לנו שבימים קדמונים היו אנשי מעשה מתענים משבת לשבת, ואתם בטלתם את הדבר הזה, שאמרתם שכל אדם שהוא מתענה עתיד ליתן את הדין שנקרא חוטא, שמענה את נפש, על כן הגידו נא לנו מהו עיקר העבודה. והשיב להם הבעש"ט: אני באתי לעולם הזה להראות דרך אחר, והוא שיראה האדם להמשיך על עצמו שלושה דברים הללו, היינו אהבת ה' יתברך ואהבת ישראל, ואהבת התורה, ואין צריך לעשות סיגופים".
במהדורת תשס"ז לא מופיע מקור נוסף, אך הדברים מפורסמים מאד ומן הסתם מופיעים בעוד ספרים.