מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות על ירחון האוצר - גיליון יט

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ירחון האוצר
הודעות: 191
הצטרף: ג' ינואר 24, 2017 4:15 pm
מיקום: חו"ל

הערות על ירחון האוצר - גיליון יט

הודעהעל ידי ירחון האוצר » ב' אוגוסט 13, 2018 12:42 am

להורדת הגיליון
download/file.php?id=62918

אפתח בזה אשכול מיוחד להערות מכיון וכבר התרבו ההערות ונתפזרו מעט ברחבי הפורום:

חד ברנש כתב:תודה על גליון יט שנחת באימייל שלי.
והרב דוד לוי, הכותב בעניין "היאך הקב"ה דן ביום טוב במשפט ראש השנה" וכו', שכח או לא ידע למאמר "הכרחו של הקב''ה בראש השנה שחל בשבת", שהופיע בהמעיין, נד,א, תשרי תשעד, עמ' 22 ואילך.

תגובת הרב דוד לוי
יישר כח על ההערה,
דווקא כשפתחתי כעת את המעיין באוצר החכמה, גיליתי שהוא נפתח בדיוק במקום המצויין אצל המעיר, כך שעמדו הדברים לנגד עיני.
וכוונת הרב המעיר, מדוע לא הבאתי את תירוצו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל זי"ע. אען ואומר שחיפשתי תירוצים יותר על דרך הלימוד, ולא על דרך הווארטים החסידיים הנפלאים כשלעצמם.
ובל ישא טינה עלי, כביכול אני משמיט את רבותינו אבות החסידות, אשר בצילם חוסים רבים, אפייסנו שיעיין בדברי כאשר ציינתי לצל"ח בר"ה כ"ט, הבאתי רק את תירוצו לגבי היאך הקב"ה דן ביו"ט, שעל כך תירץ שלא גזרו חז"ל כלפי שמיא משום שמצוותו בכך, על פי דברי הט"ז.
והשמטתי את תירוצו לגבי משפט ר"ה שחל בשבת, משום שגם שם הולך הוא על דרך הדרוש [לענ"ד].
ואחתום שנכתב ונחתם כולנו יחדיו לאלתר בספרן של צדיקים גמורים,
וימלא הי"ת כל משאלותינו ומשאלות עמו בית ישראל לטובה ולברכה, ביום הדין הבעל"ט.

ירחון האוצר
הודעות: 191
הצטרף: ג' ינואר 24, 2017 4:15 pm
מיקום: חו"ל

Re: הערות על ירחון האוצר - גיליון יט

הודעהעל ידי ירחון האוצר » ב' אוגוסט 13, 2018 12:51 am

לענין כתב:הירחון כרגיל מלא וגדוש בברכת ה', תיכף שראיתיו בעת הצהרים לא הנחתיו מידי לשלש שעות רצופות של עונג בדברי תורה המשמחים לבבות.
מבלי למעט חלילה בכל המאמרים המשובחים, איש לפי מהללו, נהניתי בפרט ממאמרו הנפלא של הרב סטפנסקי בענייני שיעורי תורה, שבאו בו הרבה דברים מחודשים ומחודדים, כה יתן וכה יוסיף!

ולא יכלתי אחשה, על אחד המאמרים, הנוגע בחמורות שבחמורות, בקדושת ישראל וטהרתם, אשר מתוך קולמוסו עולה יוצא כי היכא שאין לאסור את פסול הייחוס אלא מדרבנן [משום מעלה ביוחסין] אפשר לסמוך על כך שהחילונים הם מומרים שאין קדושיהם קדושין, ולהתיר בשופי אשת איש שלהם שילדה לאיש אחר, על ידי שיתגייר אותו הולד, ובלבד שאם בנו ירצה להתחתן עם בעלת תשובה, יצטרך לגיירה.
אל תסמכו עלי [לא מספיק דקדקתי בהבאת הדברים בצורה מדוייקת], תסתכלו בפנים, הדברים כתובים שחור על גבי מסך בירחון שיצא היום. נרעשתי מאד לשמע הקולא המגובבת והמוזרה, וראיתי כי הכותב מציין לספרו, נזדרזתי לראות שם אלו סימוכין עושה הלה לדבריו, ונדהמתי לראות כי שם הדגיש בהדיא 'להלכה ולא למעשה', כנראה אחרי כמה שנים זה כבר יכול להיות גם למעשה...
אפשר וצריך לתקוף את זה מכל הכיוונים. אך מכיון שאיני נותן חשיבות יתר למאמר זה לא ראיתי טעם לפתוח אשכול מיוחד עבור עקמת שכזו.
אני רק מתפלא איך משחררים כזו קולא בכזו שלות נפש, מבלי בירור מינימלי בדין החילונים של היום, האם בכלל אפשר להחשיבם למומרים, במה מדובר ובמי.
ולפי ההגבלה שלו, שלא יתחתנו עם בעלי תשובה מבלי לגיירם, למה לא הדגיש גם שאסור להם למכור דירה לחילוני משום לא תחנם, ולא לצרפו למנין וכו' וכו'.

סוף דבר, כתבתי כאן מקופיא ובחפזה, רק בכדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן ניחא להו, ולא באתי להכנס לעצם הקורה בזה. אם יש למישהו כח, ראוי שיעשה זאת בצורה מסודרת.
החותם בדאבון לב ועצבון רוח [על הפירצה העצומה. הנה לנו 'היתר' נוסף חדש מיוחד ועדכני לכל העגונות והממזרים שבעולם, נורא נורא נורא].

אם טעיתי, ולחנם הטלתי דופי ורפש, אנא אנא חוסו עלי ותקנו אותי, ואשיב את דברי מהרה אל נרתיקם.

אצטט בזה (ברשותם) משא ומתן בין המחבר לעורך:
ברשות הרב המחבר שליט"א, מספר הערות:
נא לציין מקור בבקשה לשיטות כאלו.
בודאי ובוודאי דלא נקטינן כך כלל, ופוק חזי.
לכאורה, לפי זה הוי ככותי לשיטה שהם ספק גויים ספק ממזרים וה"ה קראים למאן דאית ליה הכי (ר"ש הזקן ככמותו פסק הרמ"א), שהגירות מספק תועיל לבטל חשש גויות אך לא חשש ממזרות ותהיה אסורה לישראל כשר ומותרת רק לממזר.
לא כ"כ פשוט דחשיבא למחללת שבת בפרהסיא, וכפי שהאריכו האחרונים בגדרי הדבר בדורותינו.

שפירא
ציינתי למקום שבו קיבצתי כעמיר לגורנה שיטות אלו.
נכון, ח"ו להקל בזה בשאלות של דאורייתא, וכבר כתבתי זאת בברית"ש ח"ז (סימן יז) בלשון חריפה של "הס מלהזכיר". וכמו"כ, וודאי שאין להתיר לכתחילה גם בדרבנן. רק בדרבנן ובשעת דחק גדול.
שיטה זו סוברת באמת שהקראים מותרים לבוא בקהל (אם הם באמת נחשבים למחללי שבת בפרהסיא, שכידוע הוא נידון בפנ"ע לגביהם) ושהכותים נאסרו משום גזירה מיוחדת.
הפשטות היא שכן, ולמה לחשוש בדרבנן ובשעת הדחק גדולה למיעוט הסברות שמפקפקות בכך?

רועי
ייש"כ.
אולי כדאי לצטט את מש"כ שם שח"ו להקל וכו' בהערה כאן.
ייש"כ. כמדומני שמרן הגרצ"פ פרנק הכריע שהם פסולים ויש על זה קונטרס ארוך בצי"א. אולם, בודאי שכתר"ה יכול לצרף כסניף את החולקים (שרבים וגדולים הם).
זה לא כ"כ מיעוט סברות. כמדומני שסוגיין דעלמא להחשיב את רוב החילונים (ובודאי רבים מאוד מעולי רוסיה, שלא ידעו דבר בהלכה כלל) כספק מחללי שבת. אמנם, צודק כתר"ה שכסניף להקל ע"ג שאר הסניפים אפשר לצרף זאת

כנראה שנשכח ממנו להוסיף את ההערה שנזכרה

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הערות על ירחון האוצר - גיליון יט

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אוגוסט 15, 2018 1:50 am

הערות נכד הגר"ש דבליצקי זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=41046&start=440#p479941


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 208 אורחים