קריאת שנים מקרא עד שמח"ת

[במסתרים]

מבואר בפוסקים שאם איחר ישלים עד שמח"ת
ויל"ע מאחר שלרוב הפוסקים עבר זמנו*, מה טעם חוששין לדעת המיעוט ולא נאמר ספקו לקולא?

*ובזה גרע טפי מהשאלה הידועה בקיום מצוה דרבנן שמסופק אם יצא כגון לולב ביהשמ"ש.

[אוצר החכמה]

אולי ע"ז יש לענות את מליצתו של הגרח"ק ספיקא "דאורייתא" לחומרא.

[מקדש מלך]

היכן הובא בפוסקים שאכן צריך לעשות ככה? בשו"ע ומשנ"ב מובאת הדעה שאפשר להשלים עד שמיני עצרת, אבל מי אמר שנפסק למעשה שיש לחוש לה? הרבה פעמים מובא דעת מיעוט, והרוצה לחוש ולהדר יחוש, אבל לא שחיוב לעשות כן. אולי כוונתך לפוסק אחר, אז נשמח אם תציין איה מקום כבודו.

[במסתרים]

היכן הובא בפוסקים שאכן צריך לעשות ככה? בשו"ע ומשנ"ב מובאת הדעה שאפשר להשלים עד שמיני עצרת, אבל מי אמר שנפסק למעשה שיש לחוש לה? הרבה פעמים מובא דעת מיעוט, והרוצה לחוש ולהדר יחוש, אבל לא שחיוב לעשות כן. אולי כוונתך לפוסק אחר, אז נשמח אם תציין איה מקום כבודו.

התכוונתי ל

וטוב לחוש לדבריהם שמי שעבר ולא השלים בזמנה ישלים עד סוף יום ג' ואם לא השלים יש לו להשלים עד שמחת תורה

באמת שגם כאן אין אלא "טוב לחוש".

[אשי ישראל]

יש כאן אשכול בשם זמן שנים מקרא [שאותו פתחתי לפני שבוע], ובו צירפתי מאמר בנושא שבו רשמתי שלדעת רוב הפוסקים נראה שחובה להשלים (פרמ"ג, חיי"א, קיצוש"ע, ערוה"ש, מרן הגראי"ה קוק). והבאתי שיש שכתבו שאכן אין חובה [כך משמע משו"ע הרב ומהחזון עובדיה].

לשאלתך למה יש חובה?
לענ"ד א"ל שהוא מפני שקל להשלים, וגם כדי שלא יהא חוטא נשכר. [מה זה דומה מתשלומין של תפילה?]
כמו"כ הראיתי בסדרת מאמרי שפורסמה בהאוצר [וגם במאמר הנ"ל] שדין "עם הציבור" ["להשלים פרשיותיו עם הציבור"] יש לו כמה משמעויות שכולן נכונות. לכן לענ"ד ר' שמחה לא מתיר לכתחילה לקרוא עד שמח"ת אלא רק מתיר זאת למי שהפסיד. עי"ש עוד.

[לבי במערב]

ויעו"ע כאן.

[ישראליק]

השנה יש הזדמנות להתחיל שמו"ת מתחלת השנה, כי יש שבוע שלם לסדר בראשית, כך שלא יצטרכו להשלים שמו"ת בחג הסוכות דשנת תשפ"ב