תפלה על גוי - בשם אביו?

[דרומי]

כד הוינא טליא שמעתי שכאשר מתפללים על מי שאינו יהודי - מזכירים אותו בשם אביו דוקא, בשונה ממי שהוא יהודי שמזכירים אותו בשם אמו.

היודע מישהו מקור ברור לדבר?

ועוד יש לשאול, האם בכלל מותר להתפלל על נכרי? ("לא תחנם")

[שמש]

לכאורה להפך דגוי אין לו חייס..

[החושב]

עד שאתה מבקש מקור ברור לעניין תפילה על גוי, תבקש מקור ברור למה שנוהגים להתפלל על יהודי על שם אמו.
יש על זה איזה חז"ל או ראשונים?

וראה למשל מה שכתוב במסכת שבת סו:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף סו עמוד ב
אמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני - בשמא דאימא

רש"י מסכת שבת דף סו עמוד ב
כל מנייני - כל לחישות, ומפני שכופלין אותן, יש שלש פעמים ויש יותר - קרי להו מנייני.
בשמא דאמא - פלוני בן פלונית.

וראה מה שהוכיח מזה הרשב"א, שבעניין הלחשים ודרכי האמורי, גם דברים שאינם מובנים בשכל מותרים (אם הם עוזרים)

שו"ת הרשב"א חלק א סימן תיג
ועוד שם /שבת/ (דף ס"ו ב') אמר אביי כל מנייני משמא דאימא וכל קיטרי בשמאלא. ומה תועלת יש בין שם האם לשם האב ובין השמאל לימין לפי העיון?

ויש לתמוה על קושיית הרשב"א. הלא גם בתפילה מזכירים דווקא שם האם, ולא שם האב. ויש לכך טעמים רבים כפי שתמצא בספרים הקדושים (אם משום אני עבדך בן אמתך אם משום טעם אחר). ולמה כ"כ רחוק לומר שגם בלחשים שייכים אותם הטעמים או חלקם?
ואלי אפשר להציע בזהירות, שרשב"א לא הכיר את המנהג הזה שמתפללים על שם האם.
המנהג נוצר מאוחר יותר. בעקבות מה? בזהירות עוד יותר רבה אולי אפשר להציע שגם זה בא בעקבות כללי הלחשים שאיך שהוא הגיעו גם לענייני התפילה. אם אכן כך הוא הדבר, סביר מאוד להניח שאין מקום לחלק בין גוי ליהודי, שכן הלחשים מקורם מגויים.

דרך אגב, אחד הטעמים שמזכירים, משום שאמו - היא ודאי, ואילו אבא זה ספק. ואם כן כל שכן שבגוי צריך להתפלל על שם האם.

[דרומי]

אתה מרחיק לדברי הראשונים - אך המנהג להתפלל על יהודי בשמו ובשם אמו נפוץ ביותר בישראל ונידון בכמה ספרי אחרונים כדבר הפשוט.

וכשביקשתי 'מקור' לא התכוונתי לחז"ל ולראשונים אלא לדברי האחרונים.

[בברכה המשולשת]

כד הוינא טליא שמעתי שכאשר מתפללים על מי שאינו יהודי - מזכירים אותו בשם אביו דוקא, בשונה ממי שהוא יהודי שמזכירים אותו בשם אמו.

היודע מישהו מקור ברור לדבר?

ועוד יש לשאול, האם בכלל מותר להתפלל על נכרי? ("לא תחנם")

למיטב זכרוני יש תשובה של הראש"ל הגרע"י זצ"ל בענייני היתר התפילה בכהאי גוונא (ואולי יש שם גם לגבי שימוש בשם אביו)

[אישצפת]

עד שאתה מבקש מקור ברור לעניין תפילה על גוי, תבקש מקור ברור למה שנוהגים להתפלל על יהודי על שם אמו.
יש על זה איזה חז"ל או ראשונים?
.

ראה מה שכתב בזה מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל כאן.

[אישצפת]

ועוד יש לשאול, האם בכלל מותר להתפלל על נכרי? ("לא תחנם")

ראה מה שכתב בזה מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל כאן

[החושב]

ישר כח.
הוא אשר דיברתי. נראה שהמנהג נמשך ממה שנאמר בשבת סו: ואם כן הוא תמוה מאוד. כי שם נאמר דווקא לגבי לחשים ולא לגבי התפילות (ומה שהגר"ע יוסף זצ"ל כתב להיפך הוא תמוה מאוד). וכן המקור הוא שם מ'אמרה לי אם' ולא מחכמי התורה. וכן מהרשב"א בתשובה תי"ג הראיה היא דווקא להיפך: כי הוא כתב שאין בזה שום טעם, ונתן בזה דוגמא לענייני לחשים ורפואות סגוליות שיש בהם דברים בלי טעם הגיוני - ואם כן, מסתבר שבענייני תפילה ושאר ענייני קדושה, לא ראוי לעשות דברים בלי הגיון (ולכן לא זכיתי להבין מה הגר"ע יוסף התכוון להוכיח מדברי הרשב"א).

ומה שמביא מהזוהר, שדוד אמר 'בן אמתך' ולא הזכיר את אביו משום שאדם לא יכול לדעת ברור מי זה אביו - הם דברים שצריכים תלמוד. שיוצא, חלילה, כאילו מתפילתו של דוד היה מוכח ומרומז שלא ברי לו כי הוא בן ישי. וקשה מאוד לקבל שעם ישראל נוהגים להזכיר בתפילה שם האם מפני חשש ממזרות.

[עזריאל ברגר]

לכאורה להפך דגוי אין לו חייס..

יש לו. ונהרג על אשת אביו.
רק לעבד אין חייס.

[דרומי]

יישר כח להרב איש צפת על הבאת דבריו של הגר"ע בענין תפלה על נכרי ושכן מצינו אצל גדולי הדורות שהיו שהתפללו על נכרים.

אולם עדיין לא ראיתי מי שיבאר כיצד יש להתפלל על הגוי, האם בשם אביו או בשם אמו, או באופן אחר.

[קאצ'קלה]

ראה גליון מרי"ח ניחוח, תשע"ב, גליון 96 עמ' 8:

מריח ניחוח.JPG (57.71 KiB) נצפה 7738 פעמים

[דרומי]

לאחר חיפוש ממושך מצאתי מאמר ארוך ומעניין הדן בענין תפלה על גוי, ושם מובא (בסופו) שיש להתפלל עליו בשם אביו. אך לא נתפרש טעם הדבר, ועדיין צריך עיון.

בקובץ המצורף עמ' 72 ואילך

[החושב]

אולי תסביר מאיזה צד אתה דן?
לכאורה אתה דן בשאלה - איך לנסח את התפילה על גוי בצורה הכי טובה, כלומר כך, שהסיכויים שלה להתקבל יהיו גבוהים יותר.
ולענ"ד יש משהו מוזר בנידון זה. קודם מעמידים שאלה האם מותר בכלל להתפלל על גוי או אסור, ואחרי שאומרים שיש אופנים שכן מותר, מיד קופצים לרזולוציות גבוהות בהרבה ושואלים - אבל איך הכי הכי הכי טוב להתפלל עליו? על שם אביו או על שם אמו?
לי זה נשמע טיפה מוזר

[דרומי]

העירני ח"א שב'סידור השל"ה' מופיעה תפילה לשלום המלך ושם נאמר שיש להזכיר גם את שם אביו של המלך (אבל בסידורים אחרים מופיעה תפילה זו רק עם שם הקיסר בלבד, בלי שם אביו)

[דרומי]

שמעתי לאחרונה מקרוב משפחה של בעל המעשה:

בשכונת 'קראון הייטס' אשר בברוקלין גרו כמה יהודים באחד הבנינים, והיה גר שם גוי אחד שפעם השתכר וכטוב לבו ביין החל מקלל ומגדף את שונאיהם של ישראל, וסיפר בגאווה כיצד השתתף במעשים הנוראים שהיו ב'באבי יאר', ועוד ידו נטויה רח"ל.

כששמעו השכנים את הדברים נבהלו, ואחד מהם פנה אל הרבי מליובאוויטש וסיפר על כך בדאגה. הרבי ביקש לברר עבורו את שם אביו של אותו גוי, ואכן עשו זאת (דרך אשתו של אותו גוי שהיתה דוקא סימפטית ושוחחו אתה על דא ועל הא עד שסיפרה את שם האב של בעלה), והכניסו לקודש פנימה.

לאחר מספר ימים פגעה משאית באותו גוי - כן יאבדו כל אויביך ה'.

ועדיין מחפש אני מקור קדום יותר לכך שאצל גוי שם האב חשוב יותר משם האם.

[בברכה המשולשת]

ועדיין מחפש אני מקור קדום יותר לכך שאצל גוי שם האב חשוב יותר משם האם.

מראדך בלאדן בן בלאדן

[עושה חדשות]

הוזכר לעיל שהענין להזכיר את שם האם (או האב) זהו ענין של פירוט התפילה.
א. למה שם האם נחשב פירוט יותר מכל שאר הפירוטים (כתובת עיסוק כינוי וכד').
ב. האם זה נכון בכל איזכור של מישהו בתפילה (מתפלל שפלוני יתן לי הלוואה) להזכיר ולפרט את שם אימו.
ג. כאשר אין ידוע שם האם ומבקש רחמים על "השווער של החברותא", האם יש בכך פגם וגנאי או דאריך למיעבד הכי.

[לבי במערב]

הרבי ביקש לברר עבורו את שם אביו של אותו גוי, ואכן עשו זאת.

כך גם במקרים אחרים, בהם ביקשו ברכה לרפואת גוי - בירר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע את שם אביו (כדוגמא, ראה בוידאו שכאן).

א. למה שם האם נחשב פירוט יותר מכל שאר הפירוטים (כתובת עיסוק כינוי וכד').
ג. כאשר אין ידוע שם האם ומבקש רחמים על "השווער של החברותא", האם יש בכך פגם וגנאי או דאריך למיעבד הכי.

א. לפו"ר, כי זהו הדבר הודאי ביותר.
ג. אין דנין אפשר משאי־אפשר. ויש להמליץ בדרך צחות, שגם 'אין דנין איž־אפשר משאפשר'...

[עזריאל ברגר]

מעניין שדווקא אצל יהודי - שחזקתו כבנו של אביו ודאית יותר - מתפללים בשם אמו, ואילו אצל גוי - אשר בשר חמורים בשרם ושטופי זימה הם וכו' - מתפללים בשם אביו...

[וונדרבר]

כמדומה שכתבו בשם אחד הרבנים ז"ל שאם לא יודעים שם אמו/אביו של החולה, אפשר להזכיר מספר תעודת זהות.
(בארצות הברית אין מספר זהות, וא"כ אצלם העצה הזו לא תועיל).

[עושה חדשות]

ארחות רבינו.png (18.84 KiB) נצפה 5605 פעמים

[וונדרבר]

מעניין שדווקא אצל יהודי - שחזקתו כבנו של אביו ודאית יותר - מתפללים בשם אמו, ואילו אצל גוי - אשר בשר חמורים בשרם ושטופי זימה הם וכו' - מתפללים בשם אביו...

קצת מעין זה, היחוס של יהודי אם הוא יהודי או גוי נקבע לפי האמא. והיחוס של גוי אם הוא נחשב אדומי או מצרי או עמוני נקבע לפי האבא.

[עזריאל ברגר]

ליתר דיוק:
ההבדלה בין ישראל לעמים - נקבעת לפי האם,
אבל בתוך עם ישראל (כהן, לוי, חלל, ישראל) וכן בתוך האומות (אדומי/מצרי/עמוני/מואבי/עמלקי/כנעני או שאר האומות) - הולכים לפי האבא.

[אשי ישראל]

מענין לענין באותו ענין:
נשאלתי האם אדם הרגיל להזכיר חולים בברכת 'רפאנו' יכול להזכיר שם גם חולה גוי, או שמא אינו יכול לעשות כן משום שחתימת הברכה היא "רופא חולי עמו ישראל" [היינו ישראל דווקא]?

חיפשתי ולא מצאתי מי שדיבר בזה.
[אעיר, שמצאתי כמה אחרונים שדנו מדוע דווקא חותמים "רופא חולי עמו ישראל" ולא "רופא כל בשר" או "רופא חולים", והביאו כמה הסברים. ולכאורה ניתן לדון בשאלתנו לפי ההסברים השונים שניתנו בזה. אולם, באמת נראה לי שלא ניתן להוכיח מהסברים כאלו באגדה על שאלה הלכתית כגון זו].

[לארץ ולדרים]

קצת מעין זה, היחוס של יהודי אם הוא יהודי או גוי נקבע לפי האמא. והיחוס של גוי אם הוא נחשב אדומי או מצרי או עמוני נקבע לפי האבא.

ידוע לדקדק במשנה בקידושין שכשהאבא והאמא יהודים הבן יהודי מכח האב

[דרומי]

השבוע התפרסם סיפור על יהודי שהיה נשוי לנכרית ר"ל, וכאשר אשתו היתה חולה ביקש שיזכירוה לברכה אצל הרבי מליובאוויטש.

השליח ידע שגוי מזכירים בשם האב, וכן עשה במכתבו - הזכיר את אותה נכרית בשם אביה.

למרבה ההפתעה, ביקש הרבי לברר דוקא את שם אמה של אותה אשה!

ואז התברר שלמעשה אמה של אותה אשה ידעה על יהדותה ורק הסתירה זאת.

[לבי במערב]

עדות בעל־המעשה הועלתה באשכול סמוך.

[עזריאל ברגר]

מענין לענין באותו ענין:
נשאלתי האם אדם הרגיל להזכיר חולים בברכת 'רפאנו' יכול להזכיר שם גם חולה גוי, או שמא אינו יכול לעשות כן משום שחתימת הברכה היא "רופא חולי עמו ישראל" [היינו ישראל דווקא]?

חיפשתי ולא מצאתי מי שדיבר בזה.
[אעיר, שמצאתי כמה אחרונים שדנו מדוע דווקא חותמים "רופא חולי עמו ישראל" ולא "רופא כל בשר" או "רופא חולים", והביאו כמה הסברים. ולכאורה ניתן לדון בשאלתנו לפי ההסברים השונים שניתנו בזה. אולם, באמת נראה לי שלא ניתן להוכיח מהסברים כאלו באגדה על שאלה הלכתית כגון זו].

שמעתי פעם, שדווקא מי שיש לו חולה "בתוך ביתו" דהיינו מישהו שקרוב אליו רגשית - אז ראוי להתפלל עליו בברכת רפאנו, אבל על חולים שאינם קרובים אליו - עדיף להתפלל בשומע תפילה או אחרי סיום השמו"ע (ב"אלקי, נצור").

[לבי במערב]

ראה 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גל' תתכ ע' 62.

[אשי ישראל]

מענין לענין באותו ענין:
נשאלתי האם אדם הרגיל להזכיר חולים בברכת 'רפאנו' יכול להזכיר שם גם חולה גוי, או שמא אינו יכול לעשות כן משום שחתימת הברכה היא "רופא חולי עמו ישראל" [היינו ישראל דווקא]?

חיפשתי ולא מצאתי מי שדיבר בזה.
[אעיר, שמצאתי כמה אחרונים שדנו מדוע דווקא חותמים "רופא חולי עמו ישראל" ולא "רופא כל בשר" או "רופא חולים", והביאו כמה הסברים. ולכאורה ניתן לדון בשאלתנו לפי ההסברים השונים שניתנו בזה. אולם, באמת נראה לי שלא ניתן להוכיח מהסברים כאלו באגדה על שאלה הלכתית כגון זו].

שמעתי פעם, שדווקא מי שיש לו חולה "בתוך ביתו" דהיינו מישהו שקרוב אליו רגשית - אז ראוי להתפלל עליו בברכת רפאנו, אבל על חולים שאינם קרובים אליו - עדיף להתפלל בשומע תפילה או אחרי סיום השמו"ע (ב"אלקי, נצור").

א. תודה
ב. נשמח למקור
ג. לעיתים חולה גוי הוא קרוב רגשית אל המתפלל, כגון גר שמתפלל על אביו, או יהודי שמתפלל על גוי שהוא חבר שלו/עובד שלו וכדו'.

[לבי במערב]

ב. כבר ציינתי את המקור.

[עזריאל ברגר]

ב. כבר ציינתי את המקור.

יישר כח.

[אשי ישראל]

ב. כבר ציינתי את המקור.

לא הבנתי שדבריך הם המשך לדברי ר' עזריאל. יישר כוחך.

[דרומי]

סיפור מעניין בענין זה - בספר 'המשפיע שלא חזר' (נמצא באוצר) ע' 13.

[עזריאל ברגר]

סיפור מעניין בענין זה - בספר 'המשפיע שלא חזר' (נמצא באוצר) ע' 13.

דווקא שם - האדמו"ר ביקש את שם שמו של הגוי https://tablet.otzar.org/#/book/162751/ ... /0/end/0/c

[דרומי]

שם הי' זה להיפך הברכה, ואולי משום כך צריך שיהי' בטוח במאה אחוז...