התפרסמה הודעה זו:
- ללא שם.jpg (46.65 KiB) נצפה 12686 פעמים
חד ברנש כתב:הייתי משנה את הכותרת ל: "השפעת המאגרים האלקטרוניים על מכירות הספר הנדפס".
חד ברנש כתב:הייתי משנה את הכותרת ל: "השפעת המאגרים האלקטרוניים על מכירות הספר הנדפס".
גימפעל כתב:חד ברנש כתב:הייתי משנה את הכותרת ל: "השפעת המאגרים האלקטרוניים על מכירות הספר הנדפס".
כמובן ופשוט שהנך צודק, אך מפני 'כבוד האכסניה' הדגשתי את ה'אוצר',
יש לסייג שיש גם השפעות חיוביות ונא להתמקד גם בזה.
לענין כתב:למה גם? בעיקר!!!!!
מישהו חולם היום איך אפשר להסתדר בלי אוצר החכמה? (סיפר לי ידידי שגיסו מגיע אליו הביתה לפעמים בכדי לעיין באוצר, הוא יודע שהוא יכול לבא רק כשידידי ישן... אחרת הוא לא משחרר אפילו לרגע...)רוב חכמתנו הימנו.
אישצפת כתב:ושלא לדבר על כך שגניבת חידושים ומאמרים נעשתה יותר קלה בעזרת המאגרים הדיגיטליים מאשר בשנים עברו.
פלתי כתב:אישצפת כתב:ושלא לדבר על כך שגניבת חידושים ומאמרים נעשתה יותר קלה בעזרת המאגרים הדיגיטליים מאשר בשנים עברו.
זה אינו נכון. בעזרת המאגרים אפשר בקלות לאתר גניבות חידושים. וכאשר אדם יודע בוודאות כי יתפס, בודאי לא יגנוב.
חד ברנש כתב:המאגרים האלקטרוניים עומדים לו -פעמים רבות- למכשול. כי אנשים עושים חשבון פשוט: מדוע לרכוש את ספר פלוני אם הוא עתיד להיכנס לאוצר או לה"ב בעוד שנה או שנתיים. אני נוכחתי בזאת כמה וכמה פעמים בנוגע לספרים שלי. וזה כאב לי מאוד.
פלתי כתב:למרות שהמחבר כותב שלא יתן את הספר לאוצר החכמה, אין בטחון כל כך שזה באמת יעלה לו את המכירות.
בתקופה של טרום אוצר החכמה, כאשר לא היה לאדם אפשרות להחזיק הרבה ספרים בבית, אזי כאשר יצא ספר חדש על סוכות למשל, הוא היה שוקל אם לרכשו, כי כבר כמה ספרים על סוכות יש לו בבית. אך היום, עם הריבוי העצום של ספרים באוצר החכמה, אנשים כבר מסתפקים במה שיש באוצר (מה כבר יכול להאמר ולא נאמר?). מלבד ספרים ספציפיים ביותר הנצרכים לכל אחד במיוחד לפי צרכיו.
חד ברנש כתב:אבל צריכים גם לזכור שמאחורי כל ספר עומד מחבר, שעמל, יגע וירק דם על ספרו, וגם השקיע בו ממון רב, וכעת ממתין שלכל הפחות תימכר המהדורה הראשונה, אבל כאן המאגרים האלקטרוניים עומדים לו -פעמים רבות- למכשול. כי אנשים עושים חשבון פשוט: מדוע לרכוש את ספר פלוני אם הוא עתיד להיכנס לאוצר או לה"ב בעוד שנה או שנתיים. אני נוכחתי בזאת כמה וכמה פעמים בנוגע לספרים שלי. וזה כאב לי מאוד.
אני בהחלט מבין לתפיסת מו"ל 'גנזי חג הסוכות' שהודיע לכל אותם 'בעלי חשבונות', משהו בסגנון הזה: חבר'ה, אם אתם לא רוכשים את הספר בגלל שזה ייכנס לאיזה מאגר אלקטרוני, תצטרכו להמתין לפחות עשר שנים...
אישצפת כתב:חובבי ואספני הספרים המה יעידון ששום מאגר גדול ככל שיהיה לא ישוה לתחושת קריאה בספר מודפס.
אבקברד כתב:וכדי שלא יתפרשו דבריי שלא כהלכה - אגלה כאן גילוי נאות:
מדפי הספרים שלי עומדים להתפקע למורת רוחם של בני משפחתי,
ואני כמעט ולא מסוגל לדלל אותם מתוך אהבתי לאותו 'ספר מודפס'.
אלא שיש לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה ולא מתוך רגשות שהזמן גרמן.
[מה עוד שפרספקטיבה זו - מאותו רגע זכור לטוב בו 'נפל לי האסימון' - חסכה לי הרבה עמל טורח וממון, כשהחלטתי לפרסם ישירות באוצר ודילגתי על מה המסלול המפרך של הדפסת ספר].
אישצפת כתב:עם כל הכבוד המגיע לכבודו (איני יודע מי מסתתר מאחורי הניק) אבל יש הבדל בין מהדירי ספרים קדמונים/פוסקים/דרשנים מפורסמים שאת ספריהם אנשים ירכשו אם לא יהיו באוצר ועליהם מובנת הגבלה למאגרים דיגיטליים לתקופה. מאשר למחבר שאינו מפורסם המוציא ספר פרי הגותו (מבלי לזלזל בכי הוא זה בעבודתו) שבודאי ראוי לו לשקול את הכנסת ספריו לאוצר ולחסוך את העלויות ועל כל פנים גם אם ידפיס אין טעם שיגביל את ספרו למאגרים דיגיטליים.
אבקברד כתב:אישצפת כתב:
השאלה היא פשוטה:
מדוע להדפיס ספרים חדשים ולא להסתפק בפרסום דיגיטלי?
אבקברד כתב:חד ברנש כתב:אבל צריכים גם לזכור שמאחורי כל ספר עומד מחבר, שעמל, יגע וירק דם על ספרו, וגם השקיע בו ממון רב, וכעת ממתין שלכל הפחות תימכר המהדורה הראשונה, אבל כאן המאגרים האלקטרוניים עומדים לו -פעמים רבות- למכשול. כי אנשים עושים חשבון פשוט: מדוע לרכוש את ספר פלוני אם הוא עתיד להיכנס לאוצר או לה"ב בעוד שנה או שנתיים. אני נוכחתי בזאת כמה וכמה פעמים בנוגע לספרים שלי. וזה כאב לי מאוד.
אני בהחלט מבין לתפיסת מו"ל 'גנזי חג הסוכות' שהודיע לכל אותם 'בעלי חשבונות', משהו בסגנון הזה: חבר'ה, אם אתם לא רוכשים את הספר בגלל שזה ייכנס לאיזה מאגר אלקטרוני, תצטרכו להמתין לפחות עשר שנים...
מדוע הכרחי שהמחבר ישקיע בספרו ממון רב?
והרי עומדת לו האפשרות לפרסם רק במאגרים, ללא צורך בהדפסה, כריכה, שיווק ואחסון.
דומה שבעוד תקופה לא ארוכה לא יבינו כיצד לאחר המצאת המאגרים עדיין הדפוס המשיך לעבוד [כמו שאנו מתקשים להבין מקומות שהמשיכו להעתיק כתבי יד לאחר המצאת הדפוס]
ואמנם אם האינטרס המרכזי בהוצאת ספר הוא לייצר פרנסה ניחא, אלא שלרוב השאיפה הזו היא אשליה.
גימפעל כתב:דילגת על העמל ויריקת הדם של המחבר, והתמקדת בהוצאות ההדפסה והשיווק,
וגם זה לא לגמרי נכון, שהרי עימוד יעלה לו בין כך ובין כך, אלא שאת המינימום של מכירת הספרים והחזרת ההשקעה לא יהיה למחבר שאינו מדפיס רק מכניס למאגרים,
גם שמעתי פעם שה'אוצר' אינו אוהב להכניס ספרים שלא הודפסו כלל.
מכון חכמי ספרד כתב:יש למישהו מושג למה במשרדים הגדולים, במיוחד בבתי המשפט ונספחיהם, עדיין עובדים עם ארכיב וארגזי תיקיות כרסתניים?
ייתכן שההבנה על הסיבה שם, תסביר גם את השימוש העקבי בדף המודפס.
פרנצויז כתב:[האם ידוע למה בכל חתונה חייבים לסחוב רמקולים כבדים לאולם, ולהחזיר אותם אחרי האירוע, הרי הרבה יותר פשוט שכל אולם יתקין רמקולים בתיקרה? התשובה היא שמובילי הרמקולים מאיימים להחרים תזמורות שעובדים עם אולמות כאלו].
קראקובער כתב:פרנצויז כתב:[האם ידוע למה בכל חתונה חייבים לסחוב רמקולים כבדים לאולם, ולהחזיר אותם אחרי האירוע, הרי הרבה יותר פשוט שכל אולם יתקין רמקולים בתיקרה? התשובה היא שמובילי הרמקולים מאיימים להחרים תזמורות שעובדים עם אולמות כאלו].
אם יתקינו בתקרה כבר לא יצטרכו יותר מובילי רמקולים והדר קושיא לדוכתא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לוצאטי ו־ 219 אורחים