עמוד 1 מתוך 1

בקשת מקורות: גזירת הנוצרים בספרד שלא לאכול משחיטת היהודים

פורסם: ו' ספטמבר 14, 2018 4:34 pm
על ידי הוגה ומעיין
ידוע בין לומדי הלכות טריפות ויודעי קורות העתים שמגורשי ספרד נהגו היתר בניפוח הריאה, והדבר גרם לפולמוסים בכמה מקומות בהם התיישבו, משום שהמקומיים לא נהגו בהיתר זה.

בחידושי רבי יעקב ן' חביב מבואר שורש טעם קולא זו:

אך אמנם בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו בהיותנו בספרד ובפרט בהיותי בעיר סאמורה כי היתה עיר גדולה של חכמים ושל סופרים משנים קדמוניות, ואנשים בה רבו מאלכה (?), אשר היו בה הרבה מריבוא בני אדם אֵדוֹמִים ובתוכם כומרים חכמים המה, וזה דרכם כסל למו לפרסם ברבים בדרשותיהם עונשים ראויים לגופים של כל איש מהם האוכל שום בשר אשר ישחט שום יהודי, ובאו ימי הפקידה בהכביד על עם ה' אלה המסים וארנוניות, בחרו בחירה קרובה אל ההכרח לחוס על ממונם של ישראל, ויאמרו הלא טוב לנו לתלות באשלי רברבי, הנה המה שנים שלשה הרים הגבוהים מפרשי זאת השמועה ע"ד קולא, אולם היו מזהירים מאוד לבודקים הממונים יעשו בדיקה כראוי ולא יכשירו מאלו האמורות אלא אחר הבדיקה הראויה.


האם ידועים מקורות נוספים לאיסור זה שגזרו הכמרים על ההמון שלא לאכול בשר שנשחט על ידי יהודים? ואולי נמצא כבר מישהו שמסר שמטעם זה הקילו בבדיקת הריאה?

Re: בקשת מקורות: גזירת הנוצרים בספרד שלא לאכול משחיטת היהודים

פורסם: ו' ספטמבר 14, 2018 4:42 pm
על ידי בברכה המשולשת
זה מש"כ בס"ד בספרי הראשון (יש באוצר):

דיני טריפות, שאינן נכללים בעבודתנו, זכו למחקרים רבים, החל מימי "חכמת ישראל". החיבור המרכזי בעניין זה הנו כ"ץ, מזקנים. כ"ץ טען כי חכמי צרפת החמירו מאוד בדיני סירכות הריאה בשל האפשרות למכור לגויים את בהמות שהוטרפו וכי במרכזים תורניים בהם לא הייתה קיימת אפשרות זו, לא הייתה הפלגה בחומרות בנושא. עם בן-ציון כ"ץ, הסכים, בפסקה קצרה, י' כ"ץ (כ"ץ, הרהורים, עמ' 107). למסקנה דומה רומז מ' עמאר (עמאר, טריפות עמ' 146) שלא היה מודע, כנראה, לדבריו של ב"צ כ"ץ (שכן לא הזכירם). לאפיון תמציתי לדמותו של מחבר זה (בן ציון כ"ץ) יעויין רפלד, מהרש"ל, עמ' 12. נושא זה נדון בהרחבה גם במחקר המודרני. ר' בונפיל דן ביחס בין הלכות טריפות של בני ארץ ישראל לאלו המשתקפות בחיבורו האנטי-יהודי של אגוברד, בישוף ליון, הנוגעות ליהודי צרפת (ואולי אשכנז) בראשית המאה התשיעית לספה"ע (בונפיל, עדות, עמ' 339 - 346). מ' עמאר הקדיש מחקר מפורט לתולדותיהן של הלכות טריפת הריאה ועסק בהרחבה גם בתורתם של ראשוני אשכנז (עמאר, טריפות).

בונפיל, עדות = בונפיל, ראובן, "עדותו של אגובארד מליון על עולמם הרוחני של יהודי עירו במאה התשיעית", בתוך מחקרים בקבלה בפלוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות מוגשים לישעיה תשבי במלאות לו שבעים וחמש שנה (בעריכת י' דן וי' הקר), ירושלים : מאגנס, תשמ"ו, עמ' 327 – 348
כ"ץ, הרהורים = כ"ץ, יעקב, "הרהורים על היחס בין דת לכלכלה", תרביץ ס (תשנ"א), עמ' 99 – 111
כ"ץ, מזקנים = כ"ץ, בן -ציון, מזקנים אתבונן, ורשא, תרס"ד
עמאר, טריפות = עמאר, משה, דיני סירכות הריאה – מקורם והתפתחותם, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ח

Re: בקשת מקורות: גזירת הנוצרים בספרד שלא לאכול משחיטת היהודים

פורסם: ש' ספטמבר 15, 2018 8:54 pm
על ידי מה שנכון נכון
ואנשים בה רבו מאלכה (?)

מארבה? (כלה"כ בירמיהו).

Re: בקשת מקורות: גזירת הנוצרים בספרד שלא לאכול משחיטת היהודים

פורסם: ש' ספטמבר 15, 2018 11:13 pm
על ידי הוגה ומעיין
מה שנכון נכון כתב:
ואנשים בה רבו מאלכה (?)

מארבה? (כלה"כ בירמיהו).

יישר כח!

בינתיים עיינתי בבית יוסף וראיתי לו שכתב בסי' לט ד"ה ריאה שנסרכת וז"ל:

ודע שמה שכתב שהיו מקילים חכמי קשטיליי"א באלו הסירכות היה מפני שהגוים בארצותם ברוב הזמנים היו מחמירים על עצמם ולא היו אוכלים שחיטת ישראל והבהמות הטרפות היו מפסידים דמיהם ואילו היו נוהגים כדעת המחמירין היה הפסד גדול בממונן של ישראל אבל במקומות שהגוים אוכלים משחיטת ישראל יש להחמיר כדעת הרמב"ן והרא"ש ומנהג מקומות הרמב"ם והרשב"א ז"ל וכן מנהג העולם זולת שאלוניק"י שנוהגים כאותם מקומות של קשטיליי"א מפני שגם שם רוב הגוים אינם אוכלים משחיטת ישראל כמו שכתבתי לעיל.

וכעת מתברר שמקורו של הסבר זה בחיבורו של רבי יעקב ן' חביב שהיה לפני הבית יוסף והוא מביא ממנו כמה פעמים בסימן זה.

והיודע לתקן או להוסיף בזה דברים תע"ב.