עומק הפשט - גיליון שבועי

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ב' ספטמבר 17, 2018 9:01 pm

לבקשת ידידי עורך הגיליון אתחיל בעז"ה להעלותו מידי שבוע בשבוע,
מדריך קצר לבחירת ד' מינים.pdf
(5.03 MiB) הורד 83 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ספטמבר 19, 2018 9:39 pm


גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ספטמבר 26, 2018 9:56 am


גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 03, 2018 7:57 am


גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 10, 2018 7:55 am


הסיפריה התורנית
הודעות: 19
הצטרף: א' אוקטובר 01, 2017 5:44 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי הסיפריה התורנית » ד' אוקטובר 10, 2018 2:01 pm

אני מקוה שהציבור יודע על מה מדובר מדובר בגיליון מיוחד במינו שמביא את כל מה שאפשר להביא על הנושא שהוא דן בו והרבה ידע פרקטי כמו גם הוראות מגדולי הוראה וממוצי"ם חשובים.

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' אוקטובר 16, 2018 9:38 pm

גיליון מתוקן של פרשת נח.

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' אוקטובר 16, 2018 9:39 pm


גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 24, 2018 7:49 am

בס''ד

גליון נושא: 'צריכת מים מותפלים בשבת'

מים מותפלים מהים התיכון
תהליך התפלה: בעשר שנים האחרונות, בעקבות שנים ארוכות של מחסור מתמשך במי גשמים, חברות אספקת המים, חוללו מהפך באופן אספקת המים, וביצעו תפנית בתהליך מואץ, של התפלת 'מי ים'. כיום רוב מוחלט (כ-80%) של מי השתיה, מגיעים מהים התיכון, לעומת 20% מקידוחים של מי תהום, ונמהלים זה בזה ברשת הצינורות של 'המוביל הארצי'. בפועל ברוב חלקי הארץ (למעט איזור טבריה) רוב מי השתייה מגיעים מהים התיכון.

בארץ ישראל קיימים חמשה מתקני ההתפלה (אשדוד, אשקלון, חדרה, פלמחים, ושורק, כמבואר במפה המצו''ב, ויש עוד מתקנים בתהליכי בנייה) - שהם בעצם מפעלי ענק הממוקמים על חוף הים, בצמוד לתחנת כח של חברת חשמל, בהספק כולל עצום של כ-2 מיליון קוב מים, שהם 2,000,000,000 ליטר ליום! (קוב = 1000 ליטר), ומאוישים על ידי עובדים יהודים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, רח''ל. כ-700 מיליון קוב לשנה, והיעד הוא להגיע למיליארד קוב בשנה!

ההיבטים ההלכתיים

שבת קודש: השימוש במים מותפלים בשבת קודש, תלוי בכמה דינים; מעשה שבת, בורר, לפני עוור ומסייע, ביטול מים ברוב, תחומין, חילול ה'.

נושאים נוספים לבירור: מה דין ה-30 חומרים שמערבים בתוך המים, האם כשרים לשתיה. כך גם צריך לדעת, האם המים כשרים לנטילת ידים, שהרי מי ים מלוחים פסולים לנטילה. עוד צריך לדעת, האם מים מותפלים כשרים לאפית מצות לפסח.

דינים העולים

חילול ד': לדעת החזו"א אסור להשתמש במי ברז המסופקים בשבת על ידי ישראל, מטעם חילול ד' גם אם האספקה פועלת באופן ‏אוטומטי.‏

מעשה שבת: מי ים שהותפלו בשבת, מלבד האיסור שיש בשימוש בחשמל שהיה בהם, יש לדון מצד מעשה שבת, באופן שיד אדם מתערבת בהתפלת המים. ותלוי במציאות האם אכן פועל באופן אוטומטי.

גם אם הכל פועל באופן אוטומטי, יש שדנו לומר שנחשב בורר על ידי מעשה ישראל שמפעילים את המערכות בחברת חשמל, ומיוחס ברירת המים למייצר החשמל. ויתכן לומר שרק החשמל מיוחס אליהם ולא כל הפעולות שנפעלים מכוחם.

לפני עור ומסייע: יש שדנו לאסור להשתמש במים מדין לפני עור ומסייע. ויש שהתירו כי היו עובדים גם בלי צריכת המים של הלקוח הזה. ותלוי בנדון אם דנים את כלל הציבור כאחד, או דנים כל אחד לחוד.

ביטול ברוב: נחלקו פוסקי זמננו האם שייך לומר בזה ביטול ברוב, והאם שייך כאן הכלל שדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל.

תחומים: מצד איסור תחומין אין לחוש, כי המים הפקר ודינם כרגלי מי שנתמלא עבורו, ועוד שכל מים שהיו בצנרת נחשב הכל כרשות אחת ולא יצא מרשות לרשות.

דעת פוסקי זמננו: בזמננו, רוב המים בברזים הם מי ים מותפלים, ונחלקו הפוסקים בדינם בשבת. יש אוסרים בהחלט, ולשיטתם חובה להתקין דוד מים לשבת. ויש מתירים בהחלט. ולדעת המכריעים, אשרי מי שמהדר בזה, והמקילים יש להם על מי לסמוך.

הנושא לשבוע הבא

דין תמונה שצולמה בשבת

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 31, 2018 4:25 am

בס''ד

גליון נושא:'תמונה שצולמה בשבת'

ראית ושמיעת 'מעשה שבת'...

מעשה שבת: בגיליון הנוכחי נברר דין תמונה שצולמה בשבת, על ידי מעשה אדם האם מותר ליהנות מהתמונה במוצאי שבת - כמו - 'טיש', 'שלום זכר', 'קידושא רבא', 'בר מצוה', 'שבת חתן', 'הפגנות', 'תשליך' בראש השנה באומן', ועוד.

אותו נדון קיים גם לגבי וידיאו שהוסרט בשבת, הקלטה, הודעת מייל, תחזית מזג אויר, חדשות, תוכנת מחשב שנוצרה בשבת, הצד השוה שבהם, שנוצרו בשבת באיסור, אבל אין בהם ממשות, והשימוש בהם אחר כך, היא לא שימוש ב'חפצא'.

הדין מתחלק לכמה אופנים, צולם על ידי נכרי לעצמו, צולם על ידי נכרי לצורך ישראל, צולם על ידי יהודי חילוני בשבת, צולם בערב שבת או במוצאי שבת, על ידי ישראל שלא קיבל שבת, וכפי שיתבאר.

דינים העולים

הנאת ראיה: דעת רוב הפוסקים, שאסור ליהנות מראית תמונה שצולמה באיסור בשבת, ויש שצידדו להתיר, שכן ראיה אינה בכלל הנאה האסורה. ועוד ‏שאין זה החפצא האסורה.

צלם יהודי: יהודי מומר שצילם בשבת עבור הישראל, התמונה אסורה לעולם, כיון שנעשה במזיד, ואף פעם לא יעבור הזמן של 'בכדי ‏שיעשו'.

צילם ישראל שלא קיבל שבת, בזמן תוספת שבת או במוצאי שבת, מותר לכתחילה.

צלם גוי: גוי שמצלם עבור ישראל בשבת תמורת שכר קצוב, התמונה אסורה בהנאה לעולם, כי אף פעם לא יעבור הזמן של 'בכדי שיעשו', ואם מצלם בבית היהודי צריך למחות בו. ויש מקילים, משום שלא מצינו מעשה שבת של גוי נאסר לעולם, אלא רק בפרהסיה.

תמונה שהיה אפשר לצלמו גם במוצאי שבת, מותר בכל אופן אחרי שעובר זמן בכדי שיעשו. ויש שדנו להתירו אפילו בשבת עצמו כאשר לא ציוהו לצלמו בשבת.

לצורך גוי: גוי שמצלם לצורך חברה של גויים, מותר ליהודי לקנות ממנו את התמונה, אבל בתנאי שלא ניכר שהגוי צילם את התמונות ‏גם בשביל היהודי.‏

מייל: אם נכרי שלח לו ימתין במוצאי שבת בכדי שיעשו, ואם ישראל שלח, נחלקו הפוסקים האם מותר מיד, או נאסר לעולם.

הנושא לשבוע הבא

צילום אוטומטי בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 188 חיי שרה תשע''ט - תמונה שצולמה בשבת.pdf
(967.15 KiB) הורד 20 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 06, 2018 10:20 pm

בס''ד

גליון נושא: 'צילום אוטומטי בשבת'

צילום אירוע בשבת

ההוראה למעשה: ההלכה הפסוקה שהסכימו עליה פוסקי זמננו שליט''א, וכפי שהורה הג''ר יצחק זילברשטיין שליט''א (חשוקי חמד שבת דף קמט, מאה שערים עמוד צ, והערב נא חלק א עמוד 218) שהדין מתחלק בין שני אופנים עיקריים; אסור ליהנות ולהשתמש בתמונות של אירוע בשבת (כמו טיש, שלום זכר, ברית, קידוש, שבת חתן, שבע ברכות, ועוד) כגון באולם או בבית הכנסת שמותקן שם מצלמות אבטחה. אבל מותר ליהנות ולהשתמש בתמונות כאשר אירעה גניבה בשבת, ובודקים את תיעוד התמונות במצלמות אבטחה בכדי לתפוס את הגנב. וטעם החילוק כפי שיתבאר.

דינים העולים

צילום אוטומטי: תיעוד של אירוע בשבת על ידי מצלמת אבטחה אוטומטית שמצלמת כל הזמן ברצף, אם מתכנן מראש להשתמש בתמונות, נחשב 'ניחא ליה' ואסור לעבור תחת המצלמה. ואם לא תכנן מראש ו'לא ניחא ליה' יש אוסרים ויש מתירים לשהות תחת המצלמה.

אם אחרי שבת החליט להשתמש בתמונות, לא נחשב 'ניחא ליה למפרע', ויתכן שאינו הגון לעשות כן. ויש מצדדים שכלפי תמונה כן אומרים 'ניחא לי למפרע'.

צולם בשבת: לדעת רוב הפוסקים, תמונה שצולמה על ידי ישראל באיסור בשבת נאסרת כדין מעשה שבת. ויש שצידדו להקל, שתמונה אינה נאסרת מדין מעשה שבת. ובצילום אוטומטי גם לאוסרים, יש להתיר מכמה טעמים.

חילול ד': אין ראוי לפרסם תמונה זו, משום חילול ה', מחזיק ידי עוברי עבירה, זילותא דשבתא, אוושא מילתא, עובדין דחול, מראית העין, ועוד שיבואו לידי תקלה, שיכוון להצטלם ונהפך ל'ניחא ליה'.

גניבה: מותר לצפות בתמונות של יהודי שגנב בשבת, כי לא נחשב 'ניחא ליה', ו'מתעסק', ו'הלעיטהו לרשע וימות'. ובפריצה לבית מגורים מותר לחלל שבת בגלל 'פיקוח נפש', וגם התמונה מותרת.

השגחה: בהשגחת כשרות ברפת על ידי מצלמות, צריך להבין מה ההיתר לבעל הבית היהודי לעמוד תחת המצלמה, שלכאורה 'ניחא ליה' למצולם שהמשגיח יבחין במעשיו.

הנושא לשבוע הבא

'מחיאת כפים' בשבת קודש
קבצים מצורפים
עומק הפשט 189 חיי שרה תשע''ט - צילום אוטומטי בשבת.pdf
(1.16 MiB) הורד 17 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 13, 2018 11:50 pm

בס''ד

גליון נושא: 'מחיאת כפים בשבת'

ריקוד בזמננו
לענין לרקוד בשבת באויפרוף של חתן או בבר מצוה, העיד הגר"ח קנייבסקי שליט''א (מעשה איש חלק ה עמוד יז) בשם החזו''א שנהגו להקל, והסטייפלער היה הולך ולא רוקד.

הורה הגרש"ז אויערבאך זצ''ל (שלחן שלמה סימן תקכד הערה ג) מה שנוהגים היום לרקוד ולעשות מעגל סביב השולחן, בסיום סעודת שבע ברכות בשבת ויו"ט, מותר כי זה הליכה בעלמא במעגל ואינו בכלל איסור רקידה שהוא רק באומנות של רקידה, וכפי שהולכים מסביב לבימה בהושענות שאינו ענין של שמחה של רקידה, ורק אם יעשה תנועות ריקוד מיוחדות אסור. ולדעת הג"ר אביגדור נבנצל שליט''א (ירושלים במועדיה חלק ב עמוד רנה) מותר לרקוד במעגל רוקדים בקצב איטי, שאינו מרים רגליו ממש, אך יש להימנע גם מזה.

צדדי ההיתר

מנהג קהילות החסידים: בספר פסקי תשובות (סימן שלט) ביאר באריכות מדברי האשל אברהם (בוטשאטש), שו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כ"ט), שו"ת דבר יהושע (ח"ב סי' מ"ב), את הטעם הנהוג בחלק גדול מקהילות החסידים, למחוא כפים ולרקוד בשבת קודש, משום מקום מצוה, ומשום שאין אנו בקיאין לתקן כלי שיר, ומשום שאין זה מחיאת כפים וריקוד של שמחה גרידא אלא שמחה של מצוה לאהבת השם ודבקות בבורא ולא גרע משמחת נישואין, וגם לאוסרים בשמחת נישואין יש לומר שלא חששו שמא יבוא לתקן כלי שיר, שהרי כל עיקר פעולתו הוא לכבוד השבת ובודאי לא יבוא לחללה, ויש להם על מי לסמוך.

דינים העולים

גזירה: אסור מדרבנן למחוא כפים, ולרקד בשבת, 'גזירה שמא יתקן כלי שיר'. השו''ע פוסק כרוב הראשונים שהגזירה קיימת גם בזמננו, ורק שאין מוחין במקילין משום 'מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'.

בזמננו: הרמ''א מצטט את דברי התוס' שבזמננו מותר כי אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר. לדעת הרב וואזנר, אין לסמוך על התוס', וזה רק סברא שלא למחות במקילין, לדעת רבי משה פיינשטיין לדינא נהגו להקל כדעת התוס', וראוי להחמיר לבעל נפש.

מצוה: בשמחת תורה מותר למחוא כפים ולרקוד לכבוד התורה, אך לא בשמחת נישואין, או לכבוד שבת. ויש מקילים בכל מקום מצוה בצירוף התוס' שאין אנו בקיאין.

בלי שירה: מותר להקיש על הדלת ולמחוא כפים שלא בדרך שיר, והגר''א אוסר.

מותר ביד: ההיתר לכבוד התורה ולצורך מצוה, שינוי, ולתוס' שמתיר בזמננו - נאמר רק ביד ולא בכלי שיר.

מנהג: בקהילות החסידים נהגו להקל למחוא כפים בשבת, משום מקום מצוה, ואין אנו בקיאין לתקן כלי שיר, ומשום דבקות בבורא ועוד טעמים, ויש להם על מי לסמוך.

הנושא לשבוע הבא

כותב ב'פייטים מתחלפים' בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 190 ויצא תשע''ט - מחיאת כפים בשבת.pdf
(1.15 MiB) הורד 13 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 20, 2018 3:19 pm

בס''ד

גליון נושא: 'כותב בפייטים בשבת'

מלאכת 'כותב' בפייטים בשבת
תחביב: לאחרונה מצוי מאוד 'משטחי פייטים' - SEQUINS (על גבי ספות, כריות, חולצות של ילדות, קלמרים, ילקוטים, מחזיקי מפתחות, כיפות), הרבה פייטים תפורים אל הבד בצפיפות זה לצד זה, כמו 'שריון קשקשים' בצבעים מגוונים, וביחד יוצרים גוון מסוים או צורה כלשהי.

התחביב של הילדים, להעביר יד על גבי הפייטים הלוך ושוב, העברת היד הופכת את הפייטים לצד השני, הצבוע בצבע אחר, ומשנה את צבע הבגד. בדגמים מסוימים - בכל צד מהפייטים יש תמונה אחרת או מילה אחרת, כגון בצד אחד מטוס ובצד השני אניה וכדומה, הפיכת הפייטים מכסה את הציור הראשון ומגלה את הציור השני.

'מוקצה' בפייטים
גזירה: יש להסתפק, האם בגד שיש עליו פייטים נהפך ל'מוקצה' מחמת ‏החשש אולי יבוא לכתוב בו.‏ אבל מסתבר שאנחנו לא יכולים לגזור גזירות חדשות שלא דיברו בהם חז''ל. ומצד עצם החפץ, בדבר ששימושו לדבר נוסף מלבד המשחק בפייטים מסתבר שודאי שאינו נאסר, כיון שהשימוש שלו הוא ללבישת הבגד או לישון על הכרית וכדומה.

האם פייטים דומה לחודי הספרים?!

שינוי קיים - מחלוקת: שינוי צורה מובנה, כגון שצד אחד מטוס, וצד השני ‏אניה, יש מגדולי ההוראה שליט''א הסוברים, שדין הפייטים בדיוק כדין חודי הדפים, שלפי הרמ''א מותר ולפי הלבוש אסור, והמשנ''ב מצדד להחמיר, והתיר רק כשאין לו ספר אחר. ולשיטתם, אין היתר לשחק בפייטים, אבל אין חיוב למחות בקטן שמשחק בפייטים, כי אין חובת 'חינוך' במחלוקת הפוסקים באיסור דרבנן.

מאידך יש מגדולי ההוראה שליט''א הסוברים, שבפייטים לכל הדעות אסור, לא מיבעיא לשיטת החזון איש שכל יסוד ההיתר משום שאינו מתכוין והוי פסיק רישא בתרי דרבנן שאינו כותב על דבר המתקיים ומקלקל, ודאי שבפייטים אסור כי מתכוין לכתוב, [והפייטים יותר דבר המתקיים מחודי הספרים, ואינו מקלקל]. אלא גם לשיטת המשנ''ב שעיקר ההיתר בחודי הספרים משום שדומה לדלת, מסתבר שיסוד ההיתר בחודי הדפים, הוא מצד שאינו מתכוין ולא ניחא ליה, אבל בפייטים זה מתכוין וגם ניחא ליה. ולדבריהם, אם ‏עושה כן ללא מחשבה כלל, אלא דרך העברה בעלמא, אינו מתכוין ולא ניחא ליה, ודינו כמו בחודי הדפים, שמצד הדין מותר רק נכון להחמיר.‏

דינים העולים

שינוי צבע - מותר: כאשר נוצר רק שינוי צבע, כגון שצד אחד שחור וצד השני לבן, מותר להעביר את הפייטים מצד לצד.

קשקושים מותר: יתכן שמותר ליצור קשקושים חסרי משמעות, כיון שאינו נחשב כתיבה.

שינוי קיים - מחלוקת: שינוי צורה מובנה, כגון שצד אחד מטוס, וצד השני אניה, יש התולים במחלוקת הרמ''א והלבוש ולשיטתם אין היתר לשחק במשחק. ויש אומרים שלכל הדעות אסור. ואם עושה כן ללא כוונה כלל, אלא בהעברה בעלמא, מותר. וכן אין חיוב למחות בקטן שמשחק בפייטים, ומעבירים מצד לצד.

כתיבה חדשה - אסור: לכל הדעות אסור לכתוב אותיות או ליצור ציור חדש על גבי הפייטים, לפחות מדרבנן כדין כתב שאינו מתקיים, ויש שטענו שנחשב כתיבה דאורייתא, כי בעצם יכול להתקיים לימים רבים.

מוקצה: מותר ללבוש ולהשתמש בחפצים עם פייטים בלא לשחק בהם, ואינו מוקצה. אמנם משטח פייטים שאין לו שימוש אחר מלבד לשחק בו, יש להסתפק האם הוא מוקצה מצד שמלאכתו לאיסור, או שאינו מוקצה, כיון שאפשר להשתמש בו באופן המותר על ידי קשקוש או שינוי צבע כללי, או לתת לקטן.

הנושא לשבוע הבא

שמן זית זך כתית - לנר חנוכה
קבצים מצורפים
עומק הפשט 191 וישלח תשע''ט - כותב בפייטים מתחלפים.pdf
(1023 KiB) הורד 21 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 27, 2018 10:23 pm

בס''ד

גליון נושא: 'שמן זית מהודר לחנוכה'

דירוג המעלות ב'דומיא דמנורה'

התבאר בכל בו, הובא בדרכי משה וברמ''א שאף שכל השמנים כשרים לנר חנוכה, אך בכל זאת, יש הידור בשמן זית, משום 'דומיא דנס', והוסיף המהר''י ברונא שיש מעלה בשמן על שעוה שדומה לנס. הרי שיש מעלה כמה שיותר דומיא דמנורה עדיף שמן זית, ולפחות שמן רגיל ולא נר, כי ראוי להדר ולקרב כמה שיותר דומיא דנס (י.ז.ו.).

וחידש הגרי''ש אלישיב זצ''ל (פניני חנוכה פרק ז, ישא יוסף חלק א סימן קנד, 'גלאט' חלק כה בנתיבות הכשרות עמוד רכא) שאחרי המעלה של שמן המיוצר מהפרי עצמו ללא הגרעינים, בכדי לקיים את ההידור של 'בו נעשה הנס', צריך שיהיה השמן כמה שיותר 'דומיא דמנורה', שבו נעשה הנס, והביא ראיה מרבי יצחק סגי נהור בן הראב''ד (נדפס בספר הזיכרון פחד יצחק להגר''י הוטנר זצ''ל בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) שיש חמש עשרה דרגות של הידור בכלי ההדלקה, וכל שכן בשמן שיש דרגות של הידור על גבי הידור.

אליהו הנביא...
בקונטרס סוד הדלקת נר חנוכה לרבינו יצחק בן הראב"ד (נדפס בספר הזיכרון פחד יצחק להגר''י הוטנר זצ''ל בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) שנמסר מפי אליהו הנביא זכור לטוב, שמה שאמרו בגמ' (שבת כג:) ‏הזהיר בנר חנוכה הויין ליה בנים זכרים שיהיו תלמידי חכמים, והרי כל העולם מדליקין נרות חנוכה, ואין כולם ולא ‏רובם זוכים לבנים זכרים ושיהיו ת"ח.

והשיב, שהחכמים הם אמת ודבריהם ‏אמת, אלא שכל העולם מדליקים נרות חנוכה באופן שרוב מוחלט יוצאים ידי חובתן, אבל מיעוט ממש שזהירין להדליק כפי כל פרטי המצות והדקדוקים, שהזהיר בהדלקתן בכל פרטיה ‏ודקדוקיה יקנה וישיג בכח המצוה ובסגולתה בנים זכרים ת"ח‏.

דינים העולים

שבת: שמנים שאינם דולקים יפה פסולים לנר שבת, וכל שאר השמנים כשרים, אבל מצוה מן המובחר בשמן זית, שאורו צלול ומאיר יותר. ונר שלנו יתכן שעדיף משאר השמנים, ומנהג החזו''א להדליק בנר ולא בשמן זית.

חנוכה: גם הפתילות והשמנים הפסולים לנר שבת כשרים לנר חנוכה, כי כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. ומכל מקום המעלה הראשונה לכל ההידורים, שיהיה שמן שאורו זך ונקי.

למהדרין: מצוה מן המובחר בשמן זית שבו נעשה הנס. כשאין שמן זית, עדיף שמן רגיל מנר כיון שהנס נעשה בשמן, ואם אין לו שמן ידליק בנר שעוה, שהאור שלו צלול כמו שמן.

שמן מגרעינים: רוב השמנים כיום, מעורב בהם שמן מהגרעינים, ויש אומרים שנחשב תערובת של שמן שאינו שמן זית שאינו בטל, ומי שרוצה להדר לא ידליק בו. ויש אומרים שמועיל ביטול לתת בו מעלת שמן זית.

דומיא דנס: לדעת הגרי''ש אלישיב, בכדי לקיים את ההידור של דומיא דנס, יש להדר שיהיה כמה שיותר קרוב לכשר למנורה, וסדר הדרגות בסוגי השמן זית בקצרה. כתית כבישה קרה 100% טבעי, זך - מזוכך, מבושל ראוי למאכל, גפת ראוי למאכל - ''שמן למאור ראוי למאכל'', גפת שראוי קצת לאכילה ''שמן למאור'', גפת שאינו ראוי כלל לאכילה. ויש חולקים שגם שמן שאינו ראוי כשר לכתחילה.

קרוש: נחלקו האם שמן קרוש מהודר לנר חנוכה.

הנושא לשבוע הבא

כיצד מברכין על 'סופגניות'
קבצים מצורפים
עומק הפשט 192 וישב תשע''ט - שמן זית זך כתית.pdf
(996 KiB) הורד 12 פעמים

גימפעל
הודעות: 2397
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ב' דצמבר 03, 2018 7:17 pm

בס''ד

גיליון נושא: 'כיצד מברכין על סופגניות'

סופגניות מטוגנות - ברכתו 'מזונות'

כמעט כל הסופגניות המיוצרות בימינו עשויות מעיסה עבה במתיקות מועטת, ומטוגנות בשמן עמוק, וביררנו בכמה ועדי כשרות מהודרים, וקבעו פה אחד, שכל הסופגניות בהשגחתם המהודרת, מטוגנות בשמן עמוק ואינם אפויות, וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' ללא שום פקפוק אפילו באכל כדי שביעה, וירא שמים לא יאכלם כי אם בתוך הסעודה. וכן מנהג העולם, לברך על הסופגניות 'מזונות'. ועלינו לברר שורש המנהג, מדוע אין כאן משום 'ירא שמים יחמיר' שהזכיר הרמ''א.

מקור המנהג לאכול סופגניות!

קלוי בשמן: מנהג ישראל לאכול סופגניות בחנוכה וידוע מה שכתב בקובץ שריד ופליט (טולידאנו, ירושלים תש''ה, עמודים 7-8) שהעתיק כתב יד תימני - מאת אביו של הרמב"ם - רבינו מיימון בן יוסף, ותמצית דבריו, שאין להקל ולזלזל בשום מנהג ישראל אפילו מנהג קל, וכבר פשט מנהג הקדמונים לעשות סופגנין בערבי אלספינג, והם הצפחיות ‏בדבש ובתרגום האיסקריטין, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. [הערה; לפי טעם זה, הענין רק בסופגניות מטוגנות, אבל האוכל סופגניות אפויות לא מקיים את המנהג].

אל תטוש: והביא מרבינו נסים (במגילת ‏סתרים) שאין לבזות מנהגי ישראל בכל מאכלי המועדים, כמו סופגניות בחנוכה, ראש בראש השנה, חלב בפורים ובמוצאי פסח, פולים בהושענא רבה. וכלשון הנביא (משלי א ח) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: דת אומתך אל תעזוב. ונזכרו מנהגים כמו אלה, בקבלת הגאונים ראשי ישיבות, ולא יבזה דבר שעשו הקדמונים.

און הייסע זודיגע לאטקעס העסן מיר אן א'שיער...

דרך צחות: ידוע השיר על חנוכה באידיש - און הייסע זודיגע לאטקעס העסן מיר אן א'שיער. (תרגום; וסופגניות עסיסיות וחמות, אוכלים אנחנו ללא שיעור). צריך להבין, מדוע מדגישים בלי שיעור. לפי המבואר בפנים שמטוגן דינו כמבושל, ויכול לאכול הרבה ללא חשש קביעות סעודה, מובן הלשון שיכול לאכול בלי שיעור ואין חשש ספק ברכת המזון

סיכום הגיליון:

ברכה: עיסה עבה שטיגנה או בישלה, נחלקו הראשונים והפוסקים האם ברכתו 'מזונות', שרק באפיה נקבע 'המוציא', או שברכתו 'המוציא' כי הלישה כמו לחם. וירא שמים יחמיר ויאכלם רק תוך הסעודה.

המנהג: המנהג להקל, שאם לא קבע סעודה מברך 'על המחיה', ואם קבע סעודה עליו מברך 'ברכת המזון', ויש אומרים שמברך 'על המחיה'. ואם לש על דעת לטגן או לבשל לכל הדעות מברך 'על המחיה' אפילו בקבע סעודה. וירא שמים לא יאכלם אלא בתוך הסעודה.

סופגניות: כמעט כל הסופגניות מטוגנות, וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה', וירא שמים לא יקבע עליהם, ולדעת החזו"א יכול אפילו לקבוע עליהם. סופגניות אפויות ברכתם 'המוציא', ויש אומרים שזה ספק 'המוציא' ספק 'מזונות'.

בלי ספקות: הרוצה לצאת מידי ספק, א. יאכלנו תוך הסעודה - יש אומרים שנפטר בודאי בברכת המוציא כי הסופגניה משביעה, אולם יש מחמירים שגם תוך הסעודה עדיין הוא בגדר ספק כי עיקר המטרה בסופגניה לקינוח. ב. יאכל את הסופגניה לשם שביעה ולא לקינוח, וכך נפטר ודאי ב'המוציא'. ג. יכון בפירוש בברכת 'המוציא' על הסופגניה. ד. יברך 'מזונות' על מאכל אחר שודאי מברכים עליו בסעודה, או יברך 'מזונות' על מאכל אחר קודם הסעודה. ה. יאכל חתיכות קטנות פחות מכזית.

מנהג קדום: מנהג ישראל מקדמת דנא, לאכול בחנוכה סופגניות מטוגנות בשמן - זכר לנס פח השמן ועוד טעמים, ואף שאין לו מקור מפורש בפוסקים, אין לזלזל במנהגים.

הנושא לשבוע הבא
קריאת 'קומיקס' בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 193 מקץ תשע''ט - כיצד מברכין על סופגניות.pdf
(962.49 KiB) הורד 12 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: זסבה, חפציאלי ו־ 48 אורחים