מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

עומק הפשט - גיליון שבועי

גליונות שבועיים להורדה. עצה ותושיה בעניינים טכניים
גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ב' ספטמבר 17, 2018 9:01 pm

לבקשת ידידי עורך הגיליון אתחיל בעז"ה להעלותו מידי שבוע בשבוע,
מדריך קצר לבחירת ד' מינים.pdf
(5.03 MiB) הורד 153 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ספטמבר 19, 2018 9:39 pm


גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ספטמבר 26, 2018 9:56 am


גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 03, 2018 7:57 am


גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 10, 2018 7:55 am


הסיפריה התורנית
הודעות: 21
הצטרף: א' אוקטובר 01, 2017 5:44 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי הסיפריה התורנית » ד' אוקטובר 10, 2018 2:01 pm

אני מקוה שהציבור יודע על מה מדובר מדובר בגיליון מיוחד במינו שמביא את כל מה שאפשר להביא על הנושא שהוא דן בו והרבה ידע פרקטי כמו גם הוראות מגדולי הוראה וממוצי"ם חשובים.

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' אוקטובר 16, 2018 9:38 pm

גיליון מתוקן של פרשת נח.

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' אוקטובר 16, 2018 9:39 pm


גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 24, 2018 7:49 am

בס''ד

גליון נושא: 'צריכת מים מותפלים בשבת'

מים מותפלים מהים התיכון
תהליך התפלה: בעשר שנים האחרונות, בעקבות שנים ארוכות של מחסור מתמשך במי גשמים, חברות אספקת המים, חוללו מהפך באופן אספקת המים, וביצעו תפנית בתהליך מואץ, של התפלת 'מי ים'. כיום רוב מוחלט (כ-80%) של מי השתיה, מגיעים מהים התיכון, לעומת 20% מקידוחים של מי תהום, ונמהלים זה בזה ברשת הצינורות של 'המוביל הארצי'. בפועל ברוב חלקי הארץ (למעט איזור טבריה) רוב מי השתייה מגיעים מהים התיכון.

בארץ ישראל קיימים חמשה מתקני ההתפלה (אשדוד, אשקלון, חדרה, פלמחים, ושורק, כמבואר במפה המצו''ב, ויש עוד מתקנים בתהליכי בנייה) - שהם בעצם מפעלי ענק הממוקמים על חוף הים, בצמוד לתחנת כח של חברת חשמל, בהספק כולל עצום של כ-2 מיליון קוב מים, שהם 2,000,000,000 ליטר ליום! (קוב = 1000 ליטר), ומאוישים על ידי עובדים יהודים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, רח''ל. כ-700 מיליון קוב לשנה, והיעד הוא להגיע למיליארד קוב בשנה!

ההיבטים ההלכתיים

שבת קודש: השימוש במים מותפלים בשבת קודש, תלוי בכמה דינים; מעשה שבת, בורר, לפני עוור ומסייע, ביטול מים ברוב, תחומין, חילול ה'.

נושאים נוספים לבירור: מה דין ה-30 חומרים שמערבים בתוך המים, האם כשרים לשתיה. כך גם צריך לדעת, האם המים כשרים לנטילת ידים, שהרי מי ים מלוחים פסולים לנטילה. עוד צריך לדעת, האם מים מותפלים כשרים לאפית מצות לפסח.

דינים העולים

חילול ד': לדעת החזו"א אסור להשתמש במי ברז המסופקים בשבת על ידי ישראל, מטעם חילול ד' גם אם האספקה פועלת באופן ‏אוטומטי.‏

מעשה שבת: מי ים שהותפלו בשבת, מלבד האיסור שיש בשימוש בחשמל שהיה בהם, יש לדון מצד מעשה שבת, באופן שיד אדם מתערבת בהתפלת המים. ותלוי במציאות האם אכן פועל באופן אוטומטי.

גם אם הכל פועל באופן אוטומטי, יש שדנו לומר שנחשב בורר על ידי מעשה ישראל שמפעילים את המערכות בחברת חשמל, ומיוחס ברירת המים למייצר החשמל. ויתכן לומר שרק החשמל מיוחס אליהם ולא כל הפעולות שנפעלים מכוחם.

לפני עור ומסייע: יש שדנו לאסור להשתמש במים מדין לפני עור ומסייע. ויש שהתירו כי היו עובדים גם בלי צריכת המים של הלקוח הזה. ותלוי בנדון אם דנים את כלל הציבור כאחד, או דנים כל אחד לחוד.

ביטול ברוב: נחלקו פוסקי זמננו האם שייך לומר בזה ביטול ברוב, והאם שייך כאן הכלל שדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל.

תחומים: מצד איסור תחומין אין לחוש, כי המים הפקר ודינם כרגלי מי שנתמלא עבורו, ועוד שכל מים שהיו בצנרת נחשב הכל כרשות אחת ולא יצא מרשות לרשות.

דעת פוסקי זמננו: בזמננו, רוב המים בברזים הם מי ים מותפלים, ונחלקו הפוסקים בדינם בשבת. יש אוסרים בהחלט, ולשיטתם חובה להתקין דוד מים לשבת. ויש מתירים בהחלט. ולדעת המכריעים, אשרי מי שמהדר בזה, והמקילים יש להם על מי לסמוך.

הנושא לשבוע הבא

דין תמונה שצולמה בשבת

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוקטובר 31, 2018 4:25 am

בס''ד

גליון נושא:'תמונה שצולמה בשבת'

ראית ושמיעת 'מעשה שבת'...

מעשה שבת: בגיליון הנוכחי נברר דין תמונה שצולמה בשבת, על ידי מעשה אדם האם מותר ליהנות מהתמונה במוצאי שבת - כמו - 'טיש', 'שלום זכר', 'קידושא רבא', 'בר מצוה', 'שבת חתן', 'הפגנות', 'תשליך' בראש השנה באומן', ועוד.

אותו נדון קיים גם לגבי וידיאו שהוסרט בשבת, הקלטה, הודעת מייל, תחזית מזג אויר, חדשות, תוכנת מחשב שנוצרה בשבת, הצד השוה שבהם, שנוצרו בשבת באיסור, אבל אין בהם ממשות, והשימוש בהם אחר כך, היא לא שימוש ב'חפצא'.

הדין מתחלק לכמה אופנים, צולם על ידי נכרי לעצמו, צולם על ידי נכרי לצורך ישראל, צולם על ידי יהודי חילוני בשבת, צולם בערב שבת או במוצאי שבת, על ידי ישראל שלא קיבל שבת, וכפי שיתבאר.

דינים העולים

הנאת ראיה: דעת רוב הפוסקים, שאסור ליהנות מראית תמונה שצולמה באיסור בשבת, ויש שצידדו להתיר, שכן ראיה אינה בכלל הנאה האסורה. ועוד ‏שאין זה החפצא האסורה.

צלם יהודי: יהודי מומר שצילם בשבת עבור הישראל, התמונה אסורה לעולם, כיון שנעשה במזיד, ואף פעם לא יעבור הזמן של 'בכדי ‏שיעשו'.

צילם ישראל שלא קיבל שבת, בזמן תוספת שבת או במוצאי שבת, מותר לכתחילה.

צלם גוי: גוי שמצלם עבור ישראל בשבת תמורת שכר קצוב, התמונה אסורה בהנאה לעולם, כי אף פעם לא יעבור הזמן של 'בכדי שיעשו', ואם מצלם בבית היהודי צריך למחות בו. ויש מקילים, משום שלא מצינו מעשה שבת של גוי נאסר לעולם, אלא רק בפרהסיה.

תמונה שהיה אפשר לצלמו גם במוצאי שבת, מותר בכל אופן אחרי שעובר זמן בכדי שיעשו. ויש שדנו להתירו אפילו בשבת עצמו כאשר לא ציוהו לצלמו בשבת.

לצורך גוי: גוי שמצלם לצורך חברה של גויים, מותר ליהודי לקנות ממנו את התמונה, אבל בתנאי שלא ניכר שהגוי צילם את התמונות ‏גם בשביל היהודי.‏

מייל: אם נכרי שלח לו ימתין במוצאי שבת בכדי שיעשו, ואם ישראל שלח, נחלקו הפוסקים האם מותר מיד, או נאסר לעולם.

הנושא לשבוע הבא

צילום אוטומטי בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 188 חיי שרה תשע''ט - תמונה שצולמה בשבת.pdf
(967.15 KiB) הורד 66 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 06, 2018 10:20 pm

בס''ד

גליון נושא: 'צילום אוטומטי בשבת'

צילום אירוע בשבת

ההוראה למעשה: ההלכה הפסוקה שהסכימו עליה פוסקי זמננו שליט''א, וכפי שהורה הג''ר יצחק זילברשטיין שליט''א (חשוקי חמד שבת דף קמט, מאה שערים עמוד צ, והערב נא חלק א עמוד 218) שהדין מתחלק בין שני אופנים עיקריים; אסור ליהנות ולהשתמש בתמונות של אירוע בשבת (כמו טיש, שלום זכר, ברית, קידוש, שבת חתן, שבע ברכות, ועוד) כגון באולם או בבית הכנסת שמותקן שם מצלמות אבטחה. אבל מותר ליהנות ולהשתמש בתמונות כאשר אירעה גניבה בשבת, ובודקים את תיעוד התמונות במצלמות אבטחה בכדי לתפוס את הגנב. וטעם החילוק כפי שיתבאר.

דינים העולים

צילום אוטומטי: תיעוד של אירוע בשבת על ידי מצלמת אבטחה אוטומטית שמצלמת כל הזמן ברצף, אם מתכנן מראש להשתמש בתמונות, נחשב 'ניחא ליה' ואסור לעבור תחת המצלמה. ואם לא תכנן מראש ו'לא ניחא ליה' יש אוסרים ויש מתירים לשהות תחת המצלמה.

אם אחרי שבת החליט להשתמש בתמונות, לא נחשב 'ניחא ליה למפרע', ויתכן שאינו הגון לעשות כן. ויש מצדדים שכלפי תמונה כן אומרים 'ניחא לי למפרע'.

צולם בשבת: לדעת רוב הפוסקים, תמונה שצולמה על ידי ישראל באיסור בשבת נאסרת כדין מעשה שבת. ויש שצידדו להקל, שתמונה אינה נאסרת מדין מעשה שבת. ובצילום אוטומטי גם לאוסרים, יש להתיר מכמה טעמים.

חילול ד': אין ראוי לפרסם תמונה זו, משום חילול ה', מחזיק ידי עוברי עבירה, זילותא דשבתא, אוושא מילתא, עובדין דחול, מראית העין, ועוד שיבואו לידי תקלה, שיכוון להצטלם ונהפך ל'ניחא ליה'.

גניבה: מותר לצפות בתמונות של יהודי שגנב בשבת, כי לא נחשב 'ניחא ליה', ו'מתעסק', ו'הלעיטהו לרשע וימות'. ובפריצה לבית מגורים מותר לחלל שבת בגלל 'פיקוח נפש', וגם התמונה מותרת.

השגחה: בהשגחת כשרות ברפת על ידי מצלמות, צריך להבין מה ההיתר לבעל הבית היהודי לעמוד תחת המצלמה, שלכאורה 'ניחא ליה' למצולם שהמשגיח יבחין במעשיו.

הנושא לשבוע הבא

'מחיאת כפים' בשבת קודש
קבצים מצורפים
עומק הפשט 189 חיי שרה תשע''ט - צילום אוטומטי בשבת.pdf
(1.16 MiB) הורד 57 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 13, 2018 11:50 pm

בס''ד

גליון נושא: 'מחיאת כפים בשבת'

ריקוד בזמננו
לענין לרקוד בשבת באויפרוף של חתן או בבר מצוה, העיד הגר"ח קנייבסקי שליט''א (מעשה איש חלק ה עמוד יז) בשם החזו''א שנהגו להקל, והסטייפלער היה הולך ולא רוקד.

הורה הגרש"ז אויערבאך זצ''ל (שלחן שלמה סימן תקכד הערה ג) מה שנוהגים היום לרקוד ולעשות מעגל סביב השולחן, בסיום סעודת שבע ברכות בשבת ויו"ט, מותר כי זה הליכה בעלמא במעגל ואינו בכלל איסור רקידה שהוא רק באומנות של רקידה, וכפי שהולכים מסביב לבימה בהושענות שאינו ענין של שמחה של רקידה, ורק אם יעשה תנועות ריקוד מיוחדות אסור. ולדעת הג"ר אביגדור נבנצל שליט''א (ירושלים במועדיה חלק ב עמוד רנה) מותר לרקוד במעגל רוקדים בקצב איטי, שאינו מרים רגליו ממש, אך יש להימנע גם מזה.

צדדי ההיתר

מנהג קהילות החסידים: בספר פסקי תשובות (סימן שלט) ביאר באריכות מדברי האשל אברהם (בוטשאטש), שו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כ"ט), שו"ת דבר יהושע (ח"ב סי' מ"ב), את הטעם הנהוג בחלק גדול מקהילות החסידים, למחוא כפים ולרקוד בשבת קודש, משום מקום מצוה, ומשום שאין אנו בקיאין לתקן כלי שיר, ומשום שאין זה מחיאת כפים וריקוד של שמחה גרידא אלא שמחה של מצוה לאהבת השם ודבקות בבורא ולא גרע משמחת נישואין, וגם לאוסרים בשמחת נישואין יש לומר שלא חששו שמא יבוא לתקן כלי שיר, שהרי כל עיקר פעולתו הוא לכבוד השבת ובודאי לא יבוא לחללה, ויש להם על מי לסמוך.

דינים העולים

גזירה: אסור מדרבנן למחוא כפים, ולרקד בשבת, 'גזירה שמא יתקן כלי שיר'. השו''ע פוסק כרוב הראשונים שהגזירה קיימת גם בזמננו, ורק שאין מוחין במקילין משום 'מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'.

בזמננו: הרמ''א מצטט את דברי התוס' שבזמננו מותר כי אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר. לדעת הרב וואזנר, אין לסמוך על התוס', וזה רק סברא שלא למחות במקילין, לדעת רבי משה פיינשטיין לדינא נהגו להקל כדעת התוס', וראוי להחמיר לבעל נפש.

מצוה: בשמחת תורה מותר למחוא כפים ולרקוד לכבוד התורה, אך לא בשמחת נישואין, או לכבוד שבת. ויש מקילים בכל מקום מצוה בצירוף התוס' שאין אנו בקיאין.

בלי שירה: מותר להקיש על הדלת ולמחוא כפים שלא בדרך שיר, והגר''א אוסר.

מותר ביד: ההיתר לכבוד התורה ולצורך מצוה, שינוי, ולתוס' שמתיר בזמננו - נאמר רק ביד ולא בכלי שיר.

מנהג: בקהילות החסידים נהגו להקל למחוא כפים בשבת, משום מקום מצוה, ואין אנו בקיאין לתקן כלי שיר, ומשום דבקות בבורא ועוד טעמים, ויש להם על מי לסמוך.

הנושא לשבוע הבא

כותב ב'פייטים מתחלפים' בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 190 ויצא תשע''ט - מחיאת כפים בשבת.pdf
(1.15 MiB) הורד 65 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 20, 2018 3:19 pm

בס''ד

גליון נושא: 'כותב בפייטים בשבת'

מלאכת 'כותב' בפייטים בשבת
תחביב: לאחרונה מצוי מאוד 'משטחי פייטים' - SEQUINS (על גבי ספות, כריות, חולצות של ילדות, קלמרים, ילקוטים, מחזיקי מפתחות, כיפות), הרבה פייטים תפורים אל הבד בצפיפות זה לצד זה, כמו 'שריון קשקשים' בצבעים מגוונים, וביחד יוצרים גוון מסוים או צורה כלשהי.

התחביב של הילדים, להעביר יד על גבי הפייטים הלוך ושוב, העברת היד הופכת את הפייטים לצד השני, הצבוע בצבע אחר, ומשנה את צבע הבגד. בדגמים מסוימים - בכל צד מהפייטים יש תמונה אחרת או מילה אחרת, כגון בצד אחד מטוס ובצד השני אניה וכדומה, הפיכת הפייטים מכסה את הציור הראשון ומגלה את הציור השני.

'מוקצה' בפייטים
גזירה: יש להסתפק, האם בגד שיש עליו פייטים נהפך ל'מוקצה' מחמת ‏החשש אולי יבוא לכתוב בו.‏ אבל מסתבר שאנחנו לא יכולים לגזור גזירות חדשות שלא דיברו בהם חז''ל. ומצד עצם החפץ, בדבר ששימושו לדבר נוסף מלבד המשחק בפייטים מסתבר שודאי שאינו נאסר, כיון שהשימוש שלו הוא ללבישת הבגד או לישון על הכרית וכדומה.

האם פייטים דומה לחודי הספרים?!

שינוי קיים - מחלוקת: שינוי צורה מובנה, כגון שצד אחד מטוס, וצד השני ‏אניה, יש מגדולי ההוראה שליט''א הסוברים, שדין הפייטים בדיוק כדין חודי הדפים, שלפי הרמ''א מותר ולפי הלבוש אסור, והמשנ''ב מצדד להחמיר, והתיר רק כשאין לו ספר אחר. ולשיטתם, אין היתר לשחק בפייטים, אבל אין חיוב למחות בקטן שמשחק בפייטים, כי אין חובת 'חינוך' במחלוקת הפוסקים באיסור דרבנן.

מאידך יש מגדולי ההוראה שליט''א הסוברים, שבפייטים לכל הדעות אסור, לא מיבעיא לשיטת החזון איש שכל יסוד ההיתר משום שאינו מתכוין והוי פסיק רישא בתרי דרבנן שאינו כותב על דבר המתקיים ומקלקל, ודאי שבפייטים אסור כי מתכוין לכתוב, [והפייטים יותר דבר המתקיים מחודי הספרים, ואינו מקלקל]. אלא גם לשיטת המשנ''ב שעיקר ההיתר בחודי הספרים משום שדומה לדלת, מסתבר שיסוד ההיתר בחודי הדפים, הוא מצד שאינו מתכוין ולא ניחא ליה, אבל בפייטים זה מתכוין וגם ניחא ליה. ולדבריהם, אם ‏עושה כן ללא מחשבה כלל, אלא דרך העברה בעלמא, אינו מתכוין ולא ניחא ליה, ודינו כמו בחודי הדפים, שמצד הדין מותר רק נכון להחמיר.‏

דינים העולים

שינוי צבע - מותר: כאשר נוצר רק שינוי צבע, כגון שצד אחד שחור וצד השני לבן, מותר להעביר את הפייטים מצד לצד.

קשקושים מותר: יתכן שמותר ליצור קשקושים חסרי משמעות, כיון שאינו נחשב כתיבה.

שינוי קיים - מחלוקת: שינוי צורה מובנה, כגון שצד אחד מטוס, וצד השני אניה, יש התולים במחלוקת הרמ''א והלבוש ולשיטתם אין היתר לשחק במשחק. ויש אומרים שלכל הדעות אסור. ואם עושה כן ללא כוונה כלל, אלא בהעברה בעלמא, מותר. וכן אין חיוב למחות בקטן שמשחק בפייטים, ומעבירים מצד לצד.

כתיבה חדשה - אסור: לכל הדעות אסור לכתוב אותיות או ליצור ציור חדש על גבי הפייטים, לפחות מדרבנן כדין כתב שאינו מתקיים, ויש שטענו שנחשב כתיבה דאורייתא, כי בעצם יכול להתקיים לימים רבים.

מוקצה: מותר ללבוש ולהשתמש בחפצים עם פייטים בלא לשחק בהם, ואינו מוקצה. אמנם משטח פייטים שאין לו שימוש אחר מלבד לשחק בו, יש להסתפק האם הוא מוקצה מצד שמלאכתו לאיסור, או שאינו מוקצה, כיון שאפשר להשתמש בו באופן המותר על ידי קשקוש או שינוי צבע כללי, או לתת לקטן.

הנושא לשבוע הבא

שמן זית זך כתית - לנר חנוכה
קבצים מצורפים
עומק הפשט 191 וישלח תשע''ט - כותב בפייטים מתחלפים.pdf
(1023 KiB) הורד 74 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' נובמבר 27, 2018 10:23 pm

בס''ד

גליון נושא: 'שמן זית מהודר לחנוכה'

דירוג המעלות ב'דומיא דמנורה'

התבאר בכל בו, הובא בדרכי משה וברמ''א שאף שכל השמנים כשרים לנר חנוכה, אך בכל זאת, יש הידור בשמן זית, משום 'דומיא דנס', והוסיף המהר''י ברונא שיש מעלה בשמן על שעוה שדומה לנס. הרי שיש מעלה כמה שיותר דומיא דמנורה עדיף שמן זית, ולפחות שמן רגיל ולא נר, כי ראוי להדר ולקרב כמה שיותר דומיא דנס (י.ז.ו.).

וחידש הגרי''ש אלישיב זצ''ל (פניני חנוכה פרק ז, ישא יוסף חלק א סימן קנד, 'גלאט' חלק כה בנתיבות הכשרות עמוד רכא) שאחרי המעלה של שמן המיוצר מהפרי עצמו ללא הגרעינים, בכדי לקיים את ההידור של 'בו נעשה הנס', צריך שיהיה השמן כמה שיותר 'דומיא דמנורה', שבו נעשה הנס, והביא ראיה מרבי יצחק סגי נהור בן הראב''ד (נדפס בספר הזיכרון פחד יצחק להגר''י הוטנר זצ''ל בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) שיש חמש עשרה דרגות של הידור בכלי ההדלקה, וכל שכן בשמן שיש דרגות של הידור על גבי הידור.

אליהו הנביא...
בקונטרס סוד הדלקת נר חנוכה לרבינו יצחק בן הראב"ד (נדפס בספר הזיכרון פחד יצחק להגר''י הוטנר זצ''ל בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) שנמסר מפי אליהו הנביא זכור לטוב, שמה שאמרו בגמ' (שבת כג:) ‏הזהיר בנר חנוכה הויין ליה בנים זכרים שיהיו תלמידי חכמים, והרי כל העולם מדליקין נרות חנוכה, ואין כולם ולא ‏רובם זוכים לבנים זכרים ושיהיו ת"ח.

והשיב, שהחכמים הם אמת ודבריהם ‏אמת, אלא שכל העולם מדליקים נרות חנוכה באופן שרוב מוחלט יוצאים ידי חובתן, אבל מיעוט ממש שזהירין להדליק כפי כל פרטי המצות והדקדוקים, שהזהיר בהדלקתן בכל פרטיה ‏ודקדוקיה יקנה וישיג בכח המצוה ובסגולתה בנים זכרים ת"ח‏.

דינים העולים

שבת: שמנים שאינם דולקים יפה פסולים לנר שבת, וכל שאר השמנים כשרים, אבל מצוה מן המובחר בשמן זית, שאורו צלול ומאיר יותר. ונר שלנו יתכן שעדיף משאר השמנים, ומנהג החזו''א להדליק בנר ולא בשמן זית.

חנוכה: גם הפתילות והשמנים הפסולים לנר שבת כשרים לנר חנוכה, כי כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. ומכל מקום המעלה הראשונה לכל ההידורים, שיהיה שמן שאורו זך ונקי.

למהדרין: מצוה מן המובחר בשמן זית שבו נעשה הנס. כשאין שמן זית, עדיף שמן רגיל מנר כיון שהנס נעשה בשמן, ואם אין לו שמן ידליק בנר שעוה, שהאור שלו צלול כמו שמן.

שמן מגרעינים: רוב השמנים כיום, מעורב בהם שמן מהגרעינים, ויש אומרים שנחשב תערובת של שמן שאינו שמן זית שאינו בטל, ומי שרוצה להדר לא ידליק בו. ויש אומרים שמועיל ביטול לתת בו מעלת שמן זית.

דומיא דנס: לדעת הגרי''ש אלישיב, בכדי לקיים את ההידור של דומיא דנס, יש להדר שיהיה כמה שיותר קרוב לכשר למנורה, וסדר הדרגות בסוגי השמן זית בקצרה. כתית כבישה קרה 100% טבעי, זך - מזוכך, מבושל ראוי למאכל, גפת ראוי למאכל - ''שמן למאור ראוי למאכל'', גפת שראוי קצת לאכילה ''שמן למאור'', גפת שאינו ראוי כלל לאכילה. ויש חולקים שגם שמן שאינו ראוי כשר לכתחילה.

קרוש: נחלקו האם שמן קרוש מהודר לנר חנוכה.

הנושא לשבוע הבא

כיצד מברכין על 'סופגניות'
קבצים מצורפים
עומק הפשט 192 וישב תשע''ט - שמן זית זך כתית.pdf
(996 KiB) הורד 43 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ב' דצמבר 03, 2018 7:17 pm

בס''ד

גיליון נושא: 'כיצד מברכין על סופגניות'

סופגניות מטוגנות - ברכתו 'מזונות'

כמעט כל הסופגניות המיוצרות בימינו עשויות מעיסה עבה במתיקות מועטת, ומטוגנות בשמן עמוק, וביררנו בכמה ועדי כשרות מהודרים, וקבעו פה אחד, שכל הסופגניות בהשגחתם המהודרת, מטוגנות בשמן עמוק ואינם אפויות, וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' ללא שום פקפוק אפילו באכל כדי שביעה, וירא שמים לא יאכלם כי אם בתוך הסעודה. וכן מנהג העולם, לברך על הסופגניות 'מזונות'. ועלינו לברר שורש המנהג, מדוע אין כאן משום 'ירא שמים יחמיר' שהזכיר הרמ''א.

מקור המנהג לאכול סופגניות!

קלוי בשמן: מנהג ישראל לאכול סופגניות בחנוכה וידוע מה שכתב בקובץ שריד ופליט (טולידאנו, ירושלים תש''ה, עמודים 7-8) שהעתיק כתב יד תימני - מאת אביו של הרמב"ם - רבינו מיימון בן יוסף, ותמצית דבריו, שאין להקל ולזלזל בשום מנהג ישראל אפילו מנהג קל, וכבר פשט מנהג הקדמונים לעשות סופגנין בערבי אלספינג, והם הצפחיות ‏בדבש ובתרגום האיסקריטין, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. [הערה; לפי טעם זה, הענין רק בסופגניות מטוגנות, אבל האוכל סופגניות אפויות לא מקיים את המנהג].

אל תטוש: והביא מרבינו נסים (במגילת ‏סתרים) שאין לבזות מנהגי ישראל בכל מאכלי המועדים, כמו סופגניות בחנוכה, ראש בראש השנה, חלב בפורים ובמוצאי פסח, פולים בהושענא רבה. וכלשון הנביא (משלי א ח) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: דת אומתך אל תעזוב. ונזכרו מנהגים כמו אלה, בקבלת הגאונים ראשי ישיבות, ולא יבזה דבר שעשו הקדמונים.

און הייסע זודיגע לאטקעס העסן מיר אן א'שיער...

דרך צחות: ידוע השיר על חנוכה באידיש - און הייסע זודיגע לאטקעס העסן מיר אן א'שיער. (תרגום; וסופגניות עסיסיות וחמות, אוכלים אנחנו ללא שיעור). צריך להבין, מדוע מדגישים בלי שיעור. לפי המבואר בפנים שמטוגן דינו כמבושל, ויכול לאכול הרבה ללא חשש קביעות סעודה, מובן הלשון שיכול לאכול בלי שיעור ואין חשש ספק ברכת המזון

סיכום הגיליון:

ברכה: עיסה עבה שטיגנה או בישלה, נחלקו הראשונים והפוסקים האם ברכתו 'מזונות', שרק באפיה נקבע 'המוציא', או שברכתו 'המוציא' כי הלישה כמו לחם. וירא שמים יחמיר ויאכלם רק תוך הסעודה.

המנהג: המנהג להקל, שאם לא קבע סעודה מברך 'על המחיה', ואם קבע סעודה עליו מברך 'ברכת המזון', ויש אומרים שמברך 'על המחיה'. ואם לש על דעת לטגן או לבשל לכל הדעות מברך 'על המחיה' אפילו בקבע סעודה. וירא שמים לא יאכלם אלא בתוך הסעודה.

סופגניות: כמעט כל הסופגניות מטוגנות, וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה', וירא שמים לא יקבע עליהם, ולדעת החזו"א יכול אפילו לקבוע עליהם. סופגניות אפויות ברכתם 'המוציא', ויש אומרים שזה ספק 'המוציא' ספק 'מזונות'.

בלי ספקות: הרוצה לצאת מידי ספק, א. יאכלנו תוך הסעודה - יש אומרים שנפטר בודאי בברכת המוציא כי הסופגניה משביעה, אולם יש מחמירים שגם תוך הסעודה עדיין הוא בגדר ספק כי עיקר המטרה בסופגניה לקינוח. ב. יאכל את הסופגניה לשם שביעה ולא לקינוח, וכך נפטר ודאי ב'המוציא'. ג. יכון בפירוש בברכת 'המוציא' על הסופגניה. ד. יברך 'מזונות' על מאכל אחר שודאי מברכים עליו בסעודה, או יברך 'מזונות' על מאכל אחר קודם הסעודה. ה. יאכל חתיכות קטנות פחות מכזית.

מנהג קדום: מנהג ישראל מקדמת דנא, לאכול בחנוכה סופגניות מטוגנות בשמן - זכר לנס פח השמן ועוד טעמים, ואף שאין לו מקור מפורש בפוסקים, אין לזלזל במנהגים.

הנושא לשבוע הבא
קריאת 'קומיקס' בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 193 מקץ תשע''ט - כיצד מברכין על סופגניות.pdf
(962.49 KiB) הורד 45 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' דצמבר 12, 2018 7:32 am

בס''ד

גליון נושא: 'קריאת קומיקס בשבת'

ספרים לילדים
בשנים האחרונות נכנס מאוד לשוק הספרות 'ספרי קומיקס' לילדים, הספרים בנויים מציורים או תמונות נפלאות, שמטרתם להמחיש את כל השלבים בסיפור המעשה, כאשר בכל ציור משולבים כיתובים, המהווים הסבר על הנראה בציור או מבטאים את דבריהם של האנשים המצוירים.

ביאור הצדדים
למעשה הורה הגרי''ש אלישיב זצ''ל, לסמוך על שיטת המגן אברהם שמותר לקרוא בשבת דברי חולין אם מתענג מכך, ולכן התיר לקרוא ספרי קריאה אם יש לו תענוג בקריאתם, וגם לפי טעמו של הרמב''ם שאסור לקרוא משום שמא ימחוק, יש להתיר, כי בספר מודפס אינו נחשב שטר ואין בו את הגזירה 'שמא ימחוק', וכן כתב בספר שערי אפרים הובא בשעה''צ (סימן שז ס''ק נד), והוסיף, שספרי מלחמות האסורים הכוונה לגיליונות של סיפורי מלחמות שאינם כרוכים בספר ודומים לשטר ולכן שייך בהם הגזירה.

ונחלקו עליו הג''ר ניסים קרליץ שליט''א והאור לציון (חלק ב פרק כה שאלה ו) ועוד גדולי הוראה שליט''א, שאסור לקרוא דברי חולין בשבת. כשנשאל הגר''נ קרליץ האם להתיר לבת לקרוא ספר חולין כדי שלא תלך ברחוב בשעמום, ענה 'וכי נתיר לה לעבור איסורים?'

תמונה בלבד...

לגבי לעיין רק בתמונות של ספר 'קומיקס' בלי לקרוא את הכיתוב כלל, לדעת הפרי מגדים (סימן שא אשל אברהם ס''ק ד) והגר''ז (ס''ק ב) וערוך השלחן (סימן שז סעיף ח) תמונה שאסור לקרוא את הכתב שתחתיה, מותר להסתכל על התמונה בעצמה, כפשטות לשון הגמ', שהתירו להסתכל בדיוקנא עצמה. וכן נוקט בפשיטות בספר איל משולש (הלכות ‘שטרי הדיוטות’ עמוד סה) שעל הציור והתמונה לא גזרו שאינו דומה כלל ל’שטרי הדיוטות’, ולכן מותר להסתכל בתמונות משפחתיות, ומותר לעיין בספרי 'קומיקס' שאין בהם כיתוב. והסתפק אם מותר לעיין בתמונה שיש תחתיה כיתוב, וראוי להחמיר שמא יבוא לקרוא את הכיתוב, אבל אם יודע בעצמו שלא יקרא, או שמכסה את הכיתוב בידו מותר, וכן הביא בשם הג''ר ניסים קרליץ שליט''א.

מאידך, הוראת הגר''ח קנייבסקי שליט''א (וביום השבת עמוד תיז, ארחות רבינו חלק ג עמוד רלח) בשם החזון איש זצ''ל, שאסור להסתכל בתמונה עצמה, אפילו שאין כתב תחת התמונה, שגם התמונה בכלל גזירת ‘שטרי הדיוטות’.

דינים העולים

שטרי הדיוטות’: אסור לקרוא ‘שטרי הדיוטות’ בשבת, משום 'ממצוא חפצך' וגזירה 'שמא ימחוק'. גם שאר דברי חולין אסורים בקריאה בשבת.

כיתוב תחת תמונה: אסור לקרוא כתב שתחת הצורה, שמא יקרא ב’שטרי הדיוטות’.

קריאה לתענוג: נחלקו הפוסקים, האם מותר לקרוא בשבת ספרי קריאה לתענוג.

'קומיקס': ספרי 'קומיקס' שתוכנם דברי תורה ויראת שמים ומסרים חינוכיים מותר לקוראם בשבת, ואם יש בהם רק דברי חולין תלוי במחלוקת הפוסקים האם מותר קריאה לתענוג, ולכתחילה אסור ואין למחות ביד המקילין, בפרט כשמצטרף היתר נוסף (אינו קורא בפיו, ספר כרוך).

רק תמונות: לרוב הפוסקים מותר לעיין בתמונה בלבד, בלי לקרוא את הכיתוב שתחתיו, וטוב שיכסה את הכיתוב שלא יבוא לקרוא בו. ויש אוסרים אפילו בתמונה בלי כיתוב.

ארבעה בנים: יש מתירים לראות את התמונות של ארבעת הבנים בהגדה של פסח, שאינו דרך עיון והתבוננות אלא דרך העברה בעלמא.

הנושא לשבוע הבא

קריאת עיתונים בשבת
קבצים מצורפים
עומק הפשט 194 ויגש תשע''ט - קומיקס בשבת.pdf
(1.24 MiB) הורד 53 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' דצמבר 18, 2018 8:44 pm

בס''ד

גיליון נושא: 'קריאת עיתונים בשבת'

האם עיתון דינו כ'שטרי הדיוטות'

הנדון האם מותר לקרוא עיתונים בשבת, אינו דבר חדש בן זמננו, וכבר נחלקו גדולי האחרונים לפני כ-200 שנה, כשהחלו להופיע עיתונים בימיהם. הפולמוס ההלכתי נמשך לאורך השנים, ועד פוסקי זמננו ישנו ויכוח בהוראה - יש אוסרים עד כדי שצריך למחות בקורא, והעיתון 'מוקצה' אפילו כאשר יש בו דברי תורה, ויש מתירים בדוחק, ויש מתירים מדינא לקרוא עיתונים בשבת אלא שראוי להחמיר.

סוגי עיתון!
יש הבדל בין סוגי העיתונים וחלקיהם: כתבות תורניות (הלכות ומנהגים, ווארטים על הפרשה, הנהגות גדולי ישראל), חדשות של צורך הגוף (התפשטות מחלת החצבת), תזונה (צריכת ויטמין C לחורף בריא), חדשות בעלמא (הסכמי השלום בין קוריאה הצפונית לדרומית, חור בשכבת האוזון), מאמרי כלכלה (מחירי הנדל''ן המאמירים), רפואה (ניתוח להשתלת כליה), מאמרי השקפה (בעניני הציבור העומדים על הפרק), מתכוני בישול ואפיה (הכנת סופגניות), פרשנות פוליטית, הסברה לבחירות בעד ונגד, פשקווילים ומחאות (ראה גיליון 'עומק הפשט' מספר 95 האם מותר לקרוא פשקווילים מצד דיני לשון הרע), ועוד. מפני קוצר הגיליון נדון רק בחלקם

פרסומות אסור...

לכל הדעות אסור לקרוא פרסומות לעסקים שיש בעיתון. וכל מה שדנו האחרונים האם נאסר גם החדשות שבעיתון מחמת הפרסומות, או שלא אוסרים הכל בגלל קצת פרסומות, כמו שמצינו לגבי אגרת שיש בו כמה פסוקים שמותר בקריאה. ויתכן שהעיתון כיום בנוי בצורה שרוב הפרסומות נוגעות לכלל הציבור, לא שייך ההיתר של המהרש''ם לחלק בין סוחר לאדם רגיל.

סיכום הגיליון:

פולמוס קדום: מתחילת הופעת העיתונים נחלקו הפוסקים האם מותר לקרוא חדשות של העיתון בשבת. השבות יעקב התיר משום צורך הגוף, והיעב''ץ אסר שמא יבוא לקרוא פרסומות. השערי תשובה והמשנ''ב נוקטים להחמיר, והמהרש''ם והכף החיים מתירים באדם שאינו סוחר [ויתכן שבעיתונים היום לא שייך היתר זה].

אסור ויש למחות: ונחלקו גדולי הדור בהוראה למעשה, דעת החזון איש שאסור לקרוא שום עיתון בשבת ויש למחות בקורא והעיתון מוקצה.

אסור אך אין למחות: דעת הגר''נ קרליץ בכוונת המשנ''ב שאסור לקרוא אך אין למחות במיקל לקרוא וסומך נפשו על ההיתר של המגן אברהם שלא נאסרה קריאה לתענוג וההיתר של הרמ''א שבלשון הקודש מותר. ויש אוסרים משום הדברים שגורמים לו צער.

מותר מדינא וראוי להחמיר: דעת הגרי''ש אלישיב שמותר לקרוא בקיצור ולא באריכות, ובדוחק יש להתיר אפילו באריכות, למי שמתענג בקריאת החדשות, אך אסור לקרוא כתבות כלכליות.

מותר וירא שמים יחמיר: דעת הגר''מ פיינשטיין והגרש''ז אויערבאך שמותר לקרוא, וראוי להחמיר, ויש אומרים שכל ההיתר הוא רק כשהעיתון הגיע לידיו בשבת או כשלא היה לו פנאי לקוראו לפני שבת.

לכל הדעות אסור לקרוא פרסומות לעסקים שיש בעיתון.

מוקצה: כל דבר שאסור בקריאה אסור משום מוקצה. לדעת החזון איש שהעיתון אסור בקריאה מעיקר הדין הרי הוא מוקצה ואסור בטלטול. ונחלקו בדעתו האם אפילו כאשר יש בו דברי תורה ומוטל בבזיון אסור להרימו או לא. אבל לפי הסוברים שמעיקר הדין העיתון מותר בקריאה, למרות שראוי להחמיר אינו מוקצה.

וחידש הגר''מ פיינשטיין שהקורא עיתון באיסור מחוסר ידיעה, אינו מוקצה כלפיו.

הנושא לשבוע הבא
חיוב 'גניזה' בעיתונים
קבצים מצורפים
עומק הפשט 195 ויחי תשע''ט - קריאת עיתונים בשבת.pdf
(1.03 MiB) הורד 43 פעמים
כל נושאי הגיליונות שהופיעו.pdf
(146.91 KiB) הורד 54 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' דצמבר 25, 2018 10:39 pm

גיליון נושא: 'גניזה בעיתונים'

דברי תורה בעיתון

תכריך לחמאה: המציאות היא כיום למרבה הכאב, שכמעט כל סוגי העיתונים, מלאים גדושים ומשולבים בדברי תורה, פסוקים ומאמרי חז''ל, ציטוטים תורניים, ווארטים, פרפראות, ועוד. כבר מקדמת דנא ביקשו תמיד גדולי הדורות לא לפרסם דברי תורה בעיתון, למניעת בזיון כתבי הקודש, כאשר העיתונים מתגלגלים באשפתות.

וידוע מה שכתב החזון איש בלשונו הזהב, לרב אחד שפרסם מאמר תורני בעיתון להשפיע לטובה על הקוראים וז''ל (קובץ אגרות חזו''א חלק א אגרת קפג) ''לא אמנע להעיר, כי הערות של בקרת של הרב הנ''ל שיחי', מקומן הנכבד בחוברת מיוחדה מזמן לזמן, אבל אין מקומן יפה להן במקום שהוא נותנן, והתורה בבחינת שבויה, מלבד שסופן ליעשות תכריך לחמאה".

אין חובה לבדוק, כשרואה יגנוז כולו!
הוראת הגרי''ש אלישיב זצ''ל ‏(קובץ תשובות חלק ב סימן ו, גנזי הקודש פרק יד אות ג) אם יודע שיש דברי תורה בעיתון כגון מדור תורני קבוע, וכל שכן אם רואה דברי תורה בעיתון, יש להחמיר ולגנזו, אך אם אין העיתון מוחזק בקביעות שהוא מצטט דברי תורה, יכול לזרקו לאשפה ולא חייב לחפש אם יש בו דברי תורה, ‏(וכשנשאל הרי המציאות מוכיחה שכמעט כל יום יש דברי תורה באיזה מקום בעיתון, ענה 'אתה יכול ‏להישבע על זה?')‏, והמחמיר לגנוז כל עיתון שיש בו חשש דברי תורה, 'תבוא עליו ברכה'.

יש לדון...

גם צריך לברר, מה הדין בעיתון חינמי שהכניסוהו בלא ידיעתו לתיבת הדואר האם בעל התיבה מתחייב לגנזו, האם יש בעלות על מה שבתיבה ובפרט כשאינו רוצה לזכות בו, ומה יעשה האדם כאשר רואה ברחוב 'הר עיתונים' שבעמודים הפנימיים כתוב באותיות אדומות 'בעמוד זה יש דברים הטעונים גניזה', האם יש לו אחריות לדאוג לכל מה שטעון גניזה, או לא.

סיכום הגיליון:

כתבי הקודש: אסור לאבד כתבי הקודש וחייבים לגנזם שלא יבואו לידי בזיון, והוא הדין בדברי תורה המודפסים, יש בהם קדושה וצריך לגנזם.

עיקרו לדברי תורה: עיתון הנועד לדברי תורה כגון תוספת תורנית וכדומה, ודאי שחייב גניזה ככל כתבי הקודש.

עיתוני חול: נחלקו הפוסקים לגבי עיתוני חול שמצוי בהם דברי תורה: יש שחייבו לבדוק כל אחד ויש שפסקו שאין לחשוש, ויש שכתבו שאפילו כשיש דברי תורה נחשב כאילו התנו שאין בהם קדושה, אבל אין להשליכם לאשפה בביזיון ויש מקילים להשליכם לאשפה עטופים בניילון וכדומה. ויש מקפידים לזרקם לפח מיוחד.

אופן הגניזה: נחלקו הפוסקים האם צריך להפריד את דברי הגניזה מהעיתון, או שאפשר לגנוז את כל העיתון בשלמותו.

מפרסמים: גדולי ישראל בבקשה לעורכי העיתונים לא לפרסם דברי תורה בעיתון, הכי טוב לייחד חוברת נפרדת לדברי תורה, ולפחות לייחד מקום מיוחד בעיתון לדברי תורה, בתוספת כיתוב בולט 'בעמוד זה יש דברים הטעונים גניזה', או לציין בפתח הגיליון את מספרי העמודים הטעונים גניזה.

הנושא לשבוע הבא
ניסוח 'מודעה' בלי חיוב 'גניזה'
קבצים מצורפים
עומק הפשט 196 שמות תשע''ט - גניזה בעיתונים.pdf
(976.47 KiB) הורד 46 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ו' דצמבר 28, 2018 2:51 pm

אלף שקל מתנה בשבילך

בס''ד
למעלת כבוד תורתו שליט''א
שלום וברכה
לרגל גיליון 200 אנחנו רוצים למתג מחדש את פעילות מפעל 'עומק הפשט' - בירורי הלכה אקטואליים מפי גדולי ופוסקי הדור שליט''א.
לצורך המיתוג החדש, דרוש שם קצר קליט ומדהים, המתאר את כלל פעילות המפעל הקדוש. (העלון ימשיך להיות 'עומק הפשט' תחת השם הכללי של המפעל).
הראשון שיציע שם שיתקבל לפי שיקול דעתנו, יקבל במתנה במזומן 1000 ₪ ללא הגרלה! בכפוף לתקנון שנמצא במערכת.
כמו למשל ההצעה - 'למעשה'...! כלומר, שם המותג שיתנוסס על כל הפעילות יהיה 'למעשה' כמו 'דרשו' 'ושננתם' !!!! וכמה מילים מתחת לזה כמו - בירורי הלכה אקטואליים...

נשמח לשמוע כל רעיון - בתשובה למייל זה 5047867@okmail.co.il
מצו''ב שמות לדוגמה
הצעות.xlsx
(10.5 KiB) הורד 35 פעמים

בברכת התורה
מפעל עומק הפשט

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' ינואר 01, 2019 11:04 pm

גיליון נושא: 'ניסוח מודעה בלי גניזה'

מפסיקים לייצר גניזה!

זהירות: מצוי מאוד במודעות, הזמנות לחתונה ובר מצוה, ברכות לחתן וכלה, תשורה לתורמים הנכבדים, לוח שנה, וכדומה, שבתוך נוסח הכתיבה משלבים פסוקים ודברי תורה, ויש לדעת באיזה אופנים הדבר מתחייב בגניזה, ובאיזה אופנים לא, ויש להזהר מאד שלא יכתוב פסוקים במקום שיש איסור מחמת החשש שיבוא לידי ביזיון.

תמונות של בתי כנסת
תמונות: הנדון נוגע מאוד לתמונות של בתי כנסת וישיבות שמופיע עליהם פסוקים, אכן מותר לכתוב פסוקים על בנין שהרי הם בדרך כבוד ולא בדרך בזיון, אולם התמונות של הבנין יתכן שטעונות גניזה, ויהיה אסור להדפיס תמונות אלו (לפעמים הפסוק על הבנין הוא רק בגדר מליצה, ופעמים יש שינויים מלשון הפסוק).

ב'עמוד' של השליח ציבור בבתי הכנסת מופיע הפסוק (תהלים פרק טז פסוק ח) שִׁוִּיתִי ד' לְנֶגְדִּי תָמִיד בשם מלא, ובתמונות שמצלמים בבית הכנסת צריך להקפיד להסתיר את שם ד'. וכן באתרא קדישא מירון בכניסה לציון הרשב''י מופיע הפסוק (דברים לא כא) כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. כך גם על ציונו של הרה''ק רבי אלימלך מליזנסק זיע''א מופיע שם ד', כמו כן יש שכותבים על ארון הקודש והפרוכת פסוקים כגון (תהלים פרק קיט פסוק צז) מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, וכדומה.

הוראת גדולי הדור

כבר עוררו גדולי הדור במכתבם (מצו''ב) מתאריך סיון תש''נ על חומר האיסור לכתוב או להדפיס פסוק או חלק מפסוק, כאשר יש 3 תיבות גם בלי ‏הזכרת השם, אם יש חשש שיבוא לידי ביזיון, פרט לחלק מפסוק אם נכתב ‏לצחות הלשון. וכתב הג''ר משה פיינשטיין זצ''ל (יו''ד חלק ב סימן קלד-קלה, חלק ח סימן לח) שצועק ככרוכיא על הדפסות של פסוקים בלוחות שנה, הזמנות וכדומה. ותמה על השקרים שאמרו בשמו להתיר איסור חמור כזה. ומעיד על עצמו שלא כתב שום פסוק בהזמנות של בניו ובנותיו, וסיים וכן הוא מן הראוי לכל אדם להתנהג. וכן אסר הג''ר יהודה אלטמאן זצ''ל (שו''ת מי יהודה חלק א סימן צג ד''ה אבל), והתיר רק בדף מיוחד לדברי תורה. וכן התרעם הג''ר שלמה זלמן אויערבאך זצ''ל (הליכות שלמה פרק כ) על הפסוקים שכותבים בהזמנות, וגנז את החלקים שכתוב פסוקים, ובנישואי ילדיו הקפיד לא להכניס פסוקים. וכן הקפיד הג''ר ניסים קרליץ שליט''א (גנזי הקודש פרק ט הערה ט).

סיכום הגיליון:

זהירות: אסור לכתוב או להדפיס פסוק או חלק מפסוק כאשר ניכר שהוא פסוק, גם בלי הזכרת השם אם יש חשש שיבוא לידי ביזיון, כמו עיתונים, מודעות, הזמנות וכדומה.

היתרים: בארבעת האופנים שאין קדושה בציטוט מותר: א. במילים בודדות שלא ניכר שהם ציטוט של פסוק מותר עד שלוש או ארבע מילים, ואם ניכר שזה פסוק יש אוסרים אפילו בשני מילים. ב. בדרך צחות, מליצה, סיפור דברים, דרך לשון בני אדם. ויש שהחמירו כאשר מציין את מקור הפסוק, או כאשר כותב פסוק שלם. ג. כאשר משנה את לשון הפסוק, או את ‏סדר המילים (עד שלא נשאר שלוש מילים כסדרם. שינוי הסדר או לשון הציטוט מתיר בפסוקים, ולא במאמרי ‏חז''ל).

שם ד': שמות קודש, יש להזכיר רק בכינויים וקיצורים שאינם טעונים גניזה.‏

הנושא לשבוע הבא
תלית לחם קשה לעניות
קבצים מצורפים
__עומק הפשט 197 וארא תשע''ט - ניסוח מודעה בלי גניזה + מדריך.pdf
(1014.46 KiB) הורד 61 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ינואר 09, 2019 7:40 am

גיליון נושא: 'תלית לחם קשה לעניות'

מעשים בכל יום

המציאות: מצוי מאוד שתולים לחם כגון בגני ילדים שתולים את הלחם בתוך התיק או השקית, וכן כשקונים לחמים וחלות לפעמים תולים בבית בשקית. בחלוקת לחם במסגרת מבצע 'שלח לחמך' בהיכלי התורה ובשכונות, כל משפחה מקבלת 4-5 ככרות, ויש שמכניסים את הלחמים לשקית ותולים במתלים, וחשוב לדעת האם ראוי לעשות כן, שהרי מצינו שתלית לחם 'קשה לעניות', ואולי יצא שכרו בהפסדו.

יש שאין רוצים לזרוק לחם לפח, ותולים את הלחם על יד פח האשפה, ויש לברר האם אף שהרוויחו שלא זורקים בידים את הלחם לאשפה, כדי שלא לבזותו, אבל איך תולים את הלחם שהוא 'קשה לעניות'.

האם גם בזמננו 'קשה לעניות'

גם בזמננו: בשו''ע לא מוזכר שתלית לחם 'קשה לעניות', אך הובא בשולחן ערוך הרב (חו''מ הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית סעיף ט), ובבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס הלכות) ובכף החיים ‏(או"ח סימן קפ ס"ק יד),‏ פת תלויה באויר 'קשה לעניות', אבל בשר ודגים אין לחוש הואיל ודרכם בכך. וכתב השל''ה (קיצור של''ה הנהגת הסדר עמודים קפה קפו), הביאו השבות יעקב (שו''ת חלק ג תשובה נב), שאין נכון המנהג לנקב ולתלות מצת אפיקומן על הקיר כל השנה, כי אסור משום 'ביזוי אוכלין', ועוד שמבואר בחז''ל ש'קשה לעניות' אלא יחזיק בכיס בגדו לשמירה.

בזמננו אין חשש: בספר ליקוטי הזאבי (פסחים אות שפא) כתב שאינו מעתיק את הדין הזה כי העולם לא נזהרים בכך, ואפשר כיון שדשו בו רבים והקלו בזה שֹׁמֵר פְּתָאיִם ד' (תהלים פרק קטז פסוק ו). [כעין שמצינו בגמ' (שבת דף קכט.) לגבי הסיכון בהקזת דם ביום שלישי, כיון דדשו ביה רבים שֹׁמֵר פְּתָאיִם ד']. טעם נוסף כתב, שבאלו המלכויות אין המזיקים מצויים, כמו שכתבו התוס' (יומא דף עז: חולין דף קז: ד''ה שיבתא). סברא זו שייכת רק אם נניח ש'קשה לעניות' הוא ענין סגולי של מזיקים, ולא משום 'בזיון הפת'.

הג''ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א מח''ס גם אני אודך מביא ‏(פרדס יוסף החדש על הגדה של פסח סימן יט)‏ בשם זקנו הג''ר לוי הכהן רבינוביץ זצ"ל בעל המעדני השלחן שיש להצדיק את מנהג העולם כיום לתלות לחם, כי משמע בגמ' שכל הקפידא הוא משום ''כדאמרי אינשי: תלא סילתא - תלא מזוניה'' אבל היום לא אמרי אינשי הכי, ורק מי שלומד גמרא זו מתעורר לחשוש, ולכן אין קפידא.

וכעין דבריו כתב האדרת (קונטרס קושט דברי אמת ספר עיני בנימין עמוד קצא) שאין חשש בדבר כשאנשים לא חוששים, וכמו שכתב בספר חסידים (סימן רסא) שצריך להיזהר משיחתן של בריות. וכעין זה מבואר במאירי (פסחים דף קט:) שאין לאכול 'זוגות' כי אנשים רגילים להזהר מזה. לפי זה שמעתי להוסיף, שלכן לא הובא בשו''ע ש'תלית לחם קשה לעניות', שכבר בזמן השו''ע לא אמרי אינשי כך, וממילא אינו 'קשה לעניות'. ורק לגבי פירורין שיסודו ב'ביזוי אוכלין' כתב השו''ע ש'קשה לעניות', שזה לא תלוי באמרי אינשי.

סיכום הגיליון:

קשה לעניות: התולה פתו (או פת בתוך הסל) 'קשה לעניות', אבל התולה בשר ודגים אינו 'קשה לעניות' כי 'אורחיה הוא', וכן התולה פירות אינו 'קשה לעניות'. יש אומרים שגם התולה פת הבאה בכיסנין 'קשה לעניות'. יש שהקילו בתולה הפת בעצמו בלי סל שאינו 'קשה לעניות', ויש חולקים.

תלוי בתיק: רוב הפוסקים פירשו שטעם 'קשה לעניות' הוא מטעם 'ביזוי הפת', ולכן כאשר הילדים תולים פת בצורה מכובדת בתוך תיק וכדומה, אינו 'קשה לעניות'. יש מפרשים ש'קשה לעניות' הוא 'ענין סגולי', וגם בתלוי בתוך תיק בצורה מכובדת 'קשה לעניות'. ויש אומרים ש'טוב ליזהר'.

אינו שלו: לדעת האור לציון, מלמדי התינוקות יתלו את התיק, שאם תולה פת של אחרים אינו 'קשה לעניות', ויש חולקים שגם בתולה פת של אחרים 'קשה לעניות', ויש שהוסיפו שאפילו אם מצא פת תלויה בביתו, צריך להורידה משום 'קשה לעניות'.

לצורך מצוה: יש אומרים שהתולה פתו לצורך מצוה אינו 'קשה לעניות' כגון פת עירוב, חמץ לאחר הבדיקה, אפיקומן. ויש דוחים שבכל אלו אינו 'קשה לעניות' משום שאינו מנהג ביזיון.‏

הנושא לשבוע הבא

אכילת פירות בט''ו בשבט

תיקים תלוים.JPG
תיקים תלוים.JPG (4.97 MiB) נצפה 1835 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ינואר 16, 2019 7:39 am

גיליון נושא: 'אכילת פירות בט''ו בשבט'

מרבים באכילת פירות!

מנהג האשכנזים: כתב בספר תיקון יששכר להרב יששכר בן סוסאן (מגדולי רבני צפת בזמן הבית יוסף והאריז''ל, דף לא:), הובא בכנסת הגדולה (בהלכות תחנון, הגהות בית יוסף סימן קלא), ובמגן אברהם (סימן קלא ס''ק טז), ובמשנ''ב (סימן קלא ס''ק לא), ונוהגים האשכנזים להרבות בו במיני פירות האילן לכבוד שמו של יום. המנהג מוזכר גם בספר הקדמון מעגלי צדק (להרב בנימין הלוי אשכנזי, מחזור על כל השנה סימן נח דיני חודש שבט), לפי שיום זה הוא 'ראש השנה לאילנות', מנהג לקנות מעט מכל פרי ופרי שימצא אז. וכן נהג מהר''מ חאגיז (ברכת אליהו לרבי אברהם מאוליינוב דף נה) להרבות בברכות פרי האילן, ולהתפלל להשי''ת יחדש עלינו ועליהם שנה טובה.

מנהג הספרדים: בספר שבט מוסר (פרק טז סעיף קט) הזהיר את בנו לברך על הפירות בט''ו בשבט, שמנהג ותיקין הוא. וכתב הג''ר חיים פלאג'י (מועד לכל חי סימן ל אות ז) ונהגו רוב תפוצות ישראל לסדר בשולחן מכל פירות האילן ופירות הארץ עד אשר תשיג ידו, וכל אחד מברך על פרי אחד עיין שם הסדר. וכתב בספר כף החיים (סימן קלא ס''ק צז) וכן יש נוהגין בספרד, ויש שעושין לימוד באותו הלילה שלומדים משנה או זוהר המדבר בענין אותו הפרי, ואח''כ מברכין עליו ויש ספר לזה ‏הנקרא פרי עץ הדר, בו מופיע סדר ט''ו בשבט - בעשרות עמודים של תפילות פסוקים ומאמרים וכו'.

להסתכל על השורש

דבר נחמד הביא הג''ר יהודה אריה הלוי דינר שליט''א (לקט הלכות יום טוב וחול המועד עמוד ל) שהמגן אברהם, הביא שני מנהגים, בסימן תצב הביא שנוהגים בעצרת להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר למה שבעצרת נידונים על פירות האילן, ובסימן קלא כתב שנוהגים האשכנזים להרבות באכילת פירות בטו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות.

ותמה האדמו''ר הרה''ק רבי יואל מסאטמאר זצ''ל (קונטרס מהר''י ט''ב לשובבי''ם), לכאורה היה צריך להיות להיפך, בעצרת שנידונים על הפירות ירבו בפירות, ובט''ו בשבט שנידונים על האילנות יביאו אילנות?

סיכום הגיליון:

ראש השנה: ט''ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות לענין תרומות ומעשרות ערלה ורבעי ביכורים שמיטין ויובלות. והוא הדין בשנה מעוברת.

מרבים בפירות: מנהג האשכנזים, וכן יש נוהגים בספרד, להרבות באכילת פירות ביום זה מכמה טעמים המבוארים בפנים. ויש שאין נוהגים לאכול כלל. בירושלמי מוזכר לאכול פעם אחת בשנה מכל סוגי הפירות ויש מפרשים שהכוונה לט''ו בשבט.

מספר: יש מנהגים שונים במספר הפירות; שבעת המינים. י''ב פירות. ט''ו פירות. ט''ז פירות. ל' פירות. והרבה כתבו, כל המרבה הרי זה משובח, ככל אשר תשיג ידו מכל אשר נמצא במדינה

סוגי הפירות: מנהגים שונים בסוגי הפירות. שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. אתרוגים. חרובים. ויש שכתב להתפלל על אתרוג מהודר לחג הסוכות ביום זה.

הנושא לשבוע הבא

אוכל שתינוק ישן מעליו

קבצים מצורפים
שיעור מרתק מפי הרב שמואל שטרנפלד.jpg
שיעור מרתק מפי הרב שמואל שטרנפלד.jpg (1.16 MiB) נצפה 1750 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ינואר 23, 2019 7:42 am

גיליון 200 בענין מאכל מתחת המיטה

ברוך ד' אשר זכינו להגיע לגיליון ה-200, לברר פסקי דין ובירורי הלכה אקטואליים על פי דברי פוסקי הדורות אשר מפיהם אנו חיים, לדעת לחיות כהלכה.

אנו שמחים להודיע לציבור, שבזמן הקרוב אי''ה יופיע הגיליון תחת מיתוג חדש של המפעל, חידוש מראה פני הגיליון, ופתיחת 'קו הלכה' עם שלוחות ומדורים 'ריתחא דהלכתא' וכדומה,

וכן יהיה אפשרות להאזין לכל השיעורים שנמסרו, להגדיל תורה ולהאדירה. עקב אילוצים טכניים בלוח זמנים, טרם בוצע השדרוג, ויופיע בשבועות הקרובים בעזרת השם.

נדהמנו מכמות העצומה של ההצעות למבצע 'קריאת השם', בהקדם נודיע על השם החדש, והזוכה המאושר!

תודה רבה לכל המציעים!!

הנושא לשבוע הבא: נגע באוכל לפני נטילת ידים
קבצים מצורפים
עומק הפשט 200 יתרו תשע''ט - מאכל מתחת המיטה.pdf
(933.26 KiB) הורד 39 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' ינואר 29, 2019 10:32 pm

גיליון נושא: 'נגע במאכל לפני הנטילה'

הדחה או קילוף

הדחה: כתב בספר ארצות החיים (סימן ד המאיר לארץ ס''ק לב, הובא בספר לב חיים חלק א סימן סז), בשם רבינו טודרוס הלוי (אחד מהראשונים, בספרו סם חיים על מסכת יומא‏) שמועיל רחיצה ג' פעמים לסלק רוח רעה מהמאכל שנגע בו אדם קודם נטילת ידים. וכן נפסק בחיי אדם ובמשנ''ב (שם) שאם נגע באוכל ידיחנו ג' פעמים, וביאר הגר''ח קנייבסקי שליט''א ‏(דעת נוטה חלק א תשובה תד) ‏שהדחה היינו בכלי. [וכתב בשו''ת דברי יציב (או''ח חלק א סימן א) שחיפש ולא מצא את דברי רבינו טודרוס הלוי, ותמה על דין זה, שהרי בנטילת ידים יש כמה דינים כגון ג' ‏פעמים לסירוגין, ואיך זה שייך במאכל].

קילוף: לדעת הג''ר חיים פלאג'י זצ''ל (שו''ת לב חיים ‏חלק א סימן סז) משקים שנטמאו אין להם תקנה כי אי אפשר להדיחם, ומאכלים קשים שאי אפשר להדיחם כי מתקלקלים מהמים, יטול מהם כדי קליפה, ובזה ניצול מכל דבר רע. ושמעתי שמטעם זה היה נוהג הג''ר אברהם גניחובסקי זצ''ל לאכול רק את הפנים של הלחם בלי החיצון, שמא נגע בו אחד הפועלים לפני נטילת ידים ונטמא, ומועיל קילוף לסלק רוח רעה.

נגיעת קטנים באוכל

לא הגיע לחינוך: כתב השולחן ערוך הרב (תניינא סימן ד סעיף ב) הטעם שנהגו להקל בנגיעת הקטנים שלא הגיעו לחינוך, כי עיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא בי''ג שנים לזכר וי''ב שנים לנקבה, ותחילת כניסת נפש הקדושה בגיל חינוך. והנזהר מיום המילה ואילך, קדוש יאמר לו. ובאשל אברהם (בוטשאטש, סימן ד סעיף ג ד''ה לא יגע בידו) צידד שעד גיל בר מצוה אין רוח רעה, ומסיק שעל כל פנים בקטן שלא הגיע לחינוך, לכל הדעות אין רוח רעה.

תינוק: לדעת הגרי"ש אלישיב זצ''ל (יבקשו מפיהו, נקיות וכבוד בתפילה פרק א הערה כא) משעה שהקטן מתחיל ללכת יש להקפיד ליטול ידיו, וממילא מטמא. ולדעת הגר''ח קנייבסקי שליט''א (דעת נוטה תשובות שכז שכח שצה) ראוי ליטול ידים לקטן מהזמן שנוגעים במאכל ובפיהם ועיניהם, וחייב לחנכם בנטילה משהגיעו לגיל חינוך. ומטמאים את המאכל משנולד. וכן נהג הסטייפלער (ארחות רבינו חלק א סוף עמוד יד) ליטול ידים לתינוק מהזמן שנוגע בעינים, וזה בערך בגיל 3-4 חודשים. והחזו''א אמר להקדים עוד לפני שנוגעים בעינים. ודעת השבט הלוי (קובץ מבית לוי עניני יו''ד עמוד צט אות ג) משהגיע לגיל ג' שנים נכנס בו נפש הקדושה, וצריך ליטול ידיו. ובתשובות והנהגות (חלק א סימן א) כתב מהזמן שהקטן מקיים מצוה כגון שעונה אמן צריך ליטול ידיו.

סיכום הגיליון:

רוח רעה: אסור לגעת במאכלים לפני נטילת ידים בבוקר, מחמת 'רוח רעה' השורה על הידים.‏

בדיעבד: אם עבר ונגע נחלקו האחרונים האם המאכל נאסר בדיעבד. והכרעת המשנ''ב שבכל המאכלים לא נאסר בדיעבד, ואם יכול ידיחנו ג' פעמים. ובשיכר צ''ע האם נאסר בדיעבד.

הדחת המאכל: מאכל שנטמא בנגיעה קודם נטילת ידים, ידיחנו ג' פעמים לסלק ה'רוח רעה', ויש מדיחים אפילו פת. ספק אם נטמאו הפירות והירקות שקנה בשוק, לא חייב להדיחם.

קילוף המאכל: נחלקו הפוסקים האם קילוף מועיל לסלק 'רוח רעה', או שכל המאכל נטמא ולא מועיל קילוף.

קטן: נחלקו הפוסקים האם שורה רוח טומאה על קטן, ומאיזה גיל (גיל חינוך, יודע ללכת, גיל ג', עושה מצוה, שנוגע בעיניו, אפילו בעריסה) צריך ליטול ידיו.

סכנה: כתוב בזוהר ההולך ד' אמות לפני נטילת ידים שחרית, מתחייב בנפשו. מקובל בשם הגר''א שבזמננו נחלש כח הטומאה, ואין לחוש לסכנה. אבל במשנ''ב משמע שיש לחוש לסכנה.‏

הנושא לשבוע הבא

שום, בצל, וביצה - קלופים
קבצים מצורפים
עומק הפשט 201 משפטים תשע''ט - נגע במאכל לפני נטילת ידים.pdf
(1.27 MiB) הורד 27 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' פברואר 06, 2019 7:51 am

גיליון נושא: 'שום בצל וביצה קלופים'

איי מיט ציבל

ביצה עם בצל: מנהג ישראל לאכול בשבת בבוקר ביצה מעורבת עם בצל, ויש שמכינים אותם מערב שבת. ולכאורה, הרי בשניהם יש רוח רעה כשהם קלופים מערב שבת, וכתב בשו''ת דברי יציב שיתכן שדוקא אם לא שולט רוח רעה בדבר המעורב הוא מבטל אותה, אבל אם בשני חלקי התערובת שולטת בהם רוח רעה, מי יאמר שמועיל לבטל, וחמירא סכנתא מאיסורא. וכן הובא בשם הגר''ח קנייבסקי שליט''א (אהל יעקב) שאין האיסורים מעלים זה את זה. והביא בספר פסקי תשובות (סימן קע הערה נט) שלכן רבים נוהגים לא להכין 'ביצה עם בצל' מערב שבת.

לגבי 'סלט ביצים' של ביצים בצל ושמן, השיב הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל (שו''ת אבן ישראל חלק ח סימן יט אות א), שזה אחד מהדברים שכל אחד לחוד אסור, ובתערובת יחד מותרים. וכן הורה בעל שבט הלוי זצ''ל (קובץ מבית לוי חלק ג עמוד מו) שאם 'סלט הביצים' מוכן לאכילה מותר להשהותו בלילה, ובהערה שם הוכיחו מכך שנהגו בבית החזון איש זצ''ל להכין את מאכל הביצים ובצל מערב שבת. והשיב הגר''ח קנייבסקי שליט''א לשאלת הג''ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א שיש ליזהר גם ‏ב'בצל ירוק' כמו 'בצל רגיל'.

וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם

סגולי: חקר הגר''ש הלוי ואזנר זצ''ל (שבט הלוי חלק ג סימן קסט) האם הסכנה באכילת 'בצל ושום קלופים', היא 'סכנה טבעית' או 'סכנה סגולית'. והוכיח שזה סכנה סגולית, כמו שאר הדברים שהוזכרו בהמשך הגמ' שהם סכנה סגולית, כמו לינה בבית הקברות, וכדומה, שרוח רעה שורה עליהם.

המחלה הנוראה: דברים חוצבי להבות אש, שח כ''ק אדמו''ר מצאנז קלויזנבורג זיע''א (שו''ת דברי יציב יו''ד סימן לא אות ב בהערה), שצריך ליזהר במשנה זהירות בקיום כל אזהרות חז''ל, ולא לסמוך על היתרים קלושים. וליבי אומר לי וזה ברור כשמש - שהסיבה להתפשטות המחלה הנוראה שאנשים נחלים במחלה ל''ע ואין להם רפואה, ושאר מחלות ממאירות, היא מחמת שאין נזהרים באכילת ביצים קלופות שעבר עליהם הלילה, ובאה להם המחלה, על ידי הרוח רעה ששורה עליהם. ונרמז במה שאמרו 'ודמו בראשו' שתכף באכילתו נהפך לגברא קטילא, כי מיד מקבלים כח לפגום באיבריו ושקליה לחיותיה, אף שיאריך עוד ימים ושנים, סופו ללקות בזה!

תגלית: דבר פלא, כתב בקונטרס הנפלא קונטרס שום בצל וביצה (עמוד פו), הראוני שהתפרסם לאחרונה, כימאי של חברת מזון גדולה בארצות הברית, גילה תגלית מדהימה; בצל קלוף מושך אליו בקטריות וחיידקים בסביבתו, ולכן יותר מסוכן לאכול בצל שעמד פתוח כל הלילה, מלאכול מיונז שלא שהה בקירור ומתקלקל מאד. ואין זה תואם ממש לדברי הגמ', וגם אין לנו לתלות טעם דברי חז''ל בדברים הנראים לנו, אבל רואים מכאן שקיום חוקי התורה שומר ומציל מכל פגע רע, מחלה ונזק.

סיכום הגיליון:

דמו בראשו: בגמ' מבואר ברשימת הדברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, האוכל שום בצל וביצה שהיו קלופים בלילה משום רוח רעה. ברמב''ם ובשו''ע לא מופיע דין זה, אבל הרבה פוסקים כתבו לחוש לסכנה זו.

בדיעבד: יש מהפוסקים שאסרו אחרי לינת לילה אפילו בדיעבד, ויש שהתירו בדיעבד בפרט במקום הפסד.

תערובת: לדעת רוב הפוסקים כאשר מעורבים עם דבר אחר מותרים. ונאמרו שיטות שונות בשיעור התערובת, (ניכר הטעם, השתנה שמו לתבשיל, 2% שלא יבטל בשישים, כמות גדולה כ-10%), ויש שכתבו שמלח מבטל את הרוח רעה. נחלקו הפוסקים אם עירוב ביצה עם בצל מועיל לבטל את הרוח רעה.

זמן האיסור: י''א שרק אם עבר עליהם כל הלילה נאסר המאכל, וי''א שנאסר אפילו כשעבר עליהם עלות השחר בלבד.

ביצה: נחלקו הפוסקים, האם הסכנה רק בביצה חיה, או רק בביצה מבושלת, או שיש לחוש בשניהם.

הנושא לשבוע הבא

חיישנים בשבת, ב'פחי אשפה טמונים'
קבצים מצורפים
עומק הפשט 202 תרומה תשע''ט - שום בצל וביצה קלופים.pdf
(1.37 MiB) הורד 40 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' פברואר 12, 2019 8:52 pm

גיליון נושא: 'חיישנים בפחי אשפה טמונים'

טָמְנוּ פַח לִי

פח טמון: בשנים האחרונות, מתקינים בהרבה ערים בארץ ובעולם, 'מכלי אשפה טמוני קרקע' המיועדים להחליף את "הצפרדעים" (מכולות). ‏וזאת כחלק משיפור איכות הסביבה, העלאת רמת הניקיון, ושיפור פני העיר. התועלת ב'טמוני הקרקע' כפולה ומכופלת; מניעת ריחות לא נעימים, מניעת פיזור אשפה, שיפור מראה העיר, תפיסת שטח קטן יותר במדרכה, חסימת גישה לחתולים ובעלי חיים, מניעת האפשרות לשריפת הפח וגניבתו, פינוי מהיר וקל.

עדכון מצב

ארץ ישראל: ברכסים באשדוד ובבית שמש ובערים נוספות, התקינו פחי אשפה טמונים רגילים, ולפי הבירור אין בהם חיישנים בכלל. בעשרות ערים בארץ התקינו פחי אשפה חכמים, שפועלים בשבת כמו ביום חול. יש ערים שהתקינו פחי אשפה חכמים שבשבת וחג פועל על 'מצב שבת' בפיקוח 'מכון צומת'. נכון למועד כתיבת השורות, אין 'התקן שבת' של 'משמרת השבת' ו'מכון מדעי טכנולוגי להלכה'.

בעיר ירושלים, במסגרת פרויקט שיפור פני העיר, הותקנו לאחרונה 130 פחי אשפה טמונים, צפי התכנית להגיע עד 2,000 'פחי אשפה טמוני קרקע' בכל רחבי העיר, אחרי בירור יסודי מול גורמים בכירים בעירית ירושלים ועם מנהל אגף התברואה, בעזרתו הנדיבה של הרב ישראל קלרמן הי''ו, נכון למועד כתיבת השורות, אין כלל חיישנים ב'פחי האשפה הטמונים' בכל רחבי העיר ירושלים! וגם כשיתקינו חיישנים בפחים בירושלים, הם לא יפעלו כלל בשבתות ובחגים. וכן פורסם מכתב הג''ר מתתיהו דייטש שליט''א (המצו''ב), אין כעת כל חשש להשתמש בפחי אשפה הטמונים בירושלים.

סיכום הגיליון:

דינים: 'פסיק רישא' אסור, ונחלקו הראשונים מה הדין ב'פסיק רישא דלא ניחא ליה', וראוי להחמיר. 'ספק פסיק רישא בדרבנן' הט''ז מתיר. וביותר יש להקל, כאשר 'לא ניחא ליה כלל', שצידד הפרי מגדים להתיר.

פח אשפה חכם: בפחי אשפה חכמים יש חיישני נפח, חיישני חום, חיישני תנועה, המדווחים למערכת על המצב הנתון. בפעולת הזריקה לא יגרם שינוי כלל כגון שידוע לו שהמיכל ריק מותר, ויש מחמירים.

עדכון: אם עלול להיגרם שינוי יש אוסרים (פסיק רישא דניחא ליה, גרמא מיד), ויש מתירים (ספק פסיק רישא דלא ניחא ליה כלל, בשבת לא מפנים ואין שום תועלת, גרמא של גרמא).

ארץ ישראל: ברוב הערים בארץ ישראל שמותקן בהם 'פחי אשפה חכמים' הם פועלים בשבת כמו ביום חול, יש ערים שבשבת וחג פועל על 'מצב שבת' בפיקוח 'מכון צומת'. ויש מקומות שהתקינו חיישנים לכתחילה באופן המועיל ביותר, שפעולת החיישנים מושבתת לגמרי בשבתות ובחגים.

הנושא לשבוע הבא

'האם יש חשש ערלה באננס'



https://drive.google.com/file/d/1UYB_hq ... mdBKP/view
קבצים מצורפים
מכתב הרב דייטש.pdf
(342.35 KiB) הורד 29 פעמים
עומק הפשט 203 - תצוה תשע''ט חיישנים בפחי אשפה טמונים.pdf
(1.4 MiB) הורד 27 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' פברואר 27, 2019 4:41 pm

גיליון נושא: 'האם יש חשש ערלה באננס'

'פולמוס האננס'

הקדמה: מנהג פשוט מקדמת דנא בכל תפוצות ישראל, לברך על פרי האננס 'בורא פרי האדמה', ואין חוששים בו משום ערלה, כדין 'פרי האדמה'.

פרי העץ: לפני מספר שנים, התחיל לעורר הג''ר מאיר שלום האלבערג שליט''א מחשובי הלומדים בישיבת ליקווד, ופרסם דבריו בקונטרס 'ביאור דין האננס לענין ברכה ולענין ערלה' (61 עמודים), שהאננס דינו כעץ לכל דבר, וכל האננס המצוי בשוק, אסור משום ערלה, שכל האננס המשווק הוא מיבול שנה ראשונה של הצמח, ולכל היותר משנה שניה, ואין שיווק של שנה רביעית ואילך, בין הגדל בארץ ישראל ובין המיובא מחו''ל.

פרי האדמה: ונחלק עליו בתוקף הג''ר בן ציון אברהם יעקב הלברשטאם שליט''א מו''ץ בעיר ליקווד, ובירר שיטתו ב'קונטרס תשובה בענין האננס' (39 עמודים), והביא 12 ראיות מההלכה והמציאות שאין חשש ערלה באננס.

וכן ביררו להלכה הג''ר יוסף אפרתי שליט''א (הליכות שדה ניסן תשע''ח, אלול תשע"ח גליון 202), והמומחה הגדול במצוות התלויות בארץ הג''ר שאול רייכנברג שליט''א בעל מחבר ספר משפטי ארץ, והג''ר שניאור זלמן רווח שליט''א (חלקת השדה חלק א ערלה סימן טו), וכן נוקטים למעשה כל גופי הכשרות, וכן נוהגים בוועד הכשרות בד''ץ העדה החרדית ירושלים, שאין כלל חשש ערלה באננס, וברכתו 'האדמה' ללא פקפוק. וכך נקטו מחברי זמננו על הלכות ברכות, וזאת הברכה, שערי הברכה, פתחי הלכה, דיני ברכת הנהנין,‏ שברכת האננס 'בורא פרי האדמה' ללא פקפוק.

הנחיות הרב ויא שליט''א

נקי מתולעים: הנחיות לגבי תולעים כפי ששמעתי מהג''ר משה ויא שליט''א; אננס טרי, בשר הפרי נקי מתולעים, אך עלול להימצא חרקים על קליפת הפרי ובכתר, ולכן לא להשתמש בהם במאכל. אננס בשימורים במים עם סוכר, נקי מחשש תולעים ואינו טעון בדיקה. אננס בשימורים במיץ טבעי, עלול להיכנס בו תולעים מקליפת הפרי, עדיף לא לקנותו, ואם קנו יש מקום להקל, והמהדר יסנן את המיץ וישטוף את הפרי. אננס מיובש מסוכר בחזקת נקי מתולעים, ויבדוק קלות לוודא שלא נדבק עליו כלום.

סיכום הגיליון:

הגדרת עץ: אילן הינו גידול רב שנתי, שאחרי נטילת הפרי 'איתיה לגווזא והדר מפיק', לרש''י שהענף מתקיים משנה לשנה ומוציא עוד פירות, למרדכי צריך שהגזע יתקיים משנה לשנה, לרא''ש שהשורש יתקיים משנה לשנה ויוציא עוד פירות.

לשו''ע הרב צריך שקומת האילן תהיה מורכבת מענפים גזע ושורשים, ולפי האלשיך צריך שיהיה האילן הולך ומשביח.

אננס ירק: מנהג רוב ישראל, וכן נוהגים כל ועדי הכשרות המהודרים, שאננס דינו כודאי ירק ואין בו ערלה וברכתו 'האדמה'. מכמה טעמים שהתבארו בפנים.

אננס פרי: יש אומרים, שאננס דינו כעץ ויש בו ערלה וברכתו 'העץ', מכמה טעמים שהתבארו בפנים. לשיטתם כמעט כל האננס המשווק כיום באיסור ערלה, שבדרך כלל הם משנה ראשונה.



הנושא לשבוע הבא

'זריקת אשפה לפח בשבת'
קבצים מצורפים
עומק הפשט 204- כי תשא תשע''ט האם יש חשש ערלה באננס.pdf
(1.91 MiB) הורד 18 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' פברואר 27, 2019 4:43 pm

'זריקת אשפה לפח בשבת'

'קרפף שלא הוקף לדירה'

אוסרים: לפני למעלה מעשרים שנה חידש המומחה הגדול בעניני עירובין הג''ר מאיר רוזנר שליט''א בספרו חכמת הלב (עמוד יז, עמק החכמה סימן ב עמודים רצה-רחצ), שגם במקום שיש עירוב מהודר אסור לזרוק בשבת זבל לפח אשפה גדול המונח ברשות הרבים (‏פח פלסטיק גדול, צפרדע, פח טמון, dumpster‏‏), כי פח האשפה דינו כ'קרפף שלא הוקף לדירה', ואסור להוציא מבית לקרפף אפילו שהקרפף פחות מבית סאתיים. והוכיח לאיסור, מדברי הרא''ש והבית מאיר המובאים בהמשך. והוסיף (עמק החכמה עמוד רחצ) שהגר''נ קרליץ שליט''א צידד בזה להחמיר.

מתירים: מאידך בספר חוט שני (עירובין כתב יד) כתב בשם הג''ר ניסים קרליץ שליט''א, וכן הורו הג''ר צבי ובר שליט''א, והג''ר שבח רוזנבלט שליט''א, הג''ר ישראל דז'ימטרובסקי שליט''א (בספרו מחנה ישראל), שוודאי מותר לזרוק בשבת לפח האשפה המונח ברחוב במקום שיש עירוב כדין, כמנהג ישראל קדושים מקדמת דנא, וכן נוהגים רבים כיום הזה, כי פח אשפה לא נחשב קרפף אלא נחשב שימושי דירה, וקרפף הוא סוג שימוש מיוחד, והוכיחו להתיר כמבואר בהמשך.

כִּי יִמָּצֵא חָלָל

מצוי כיום בבניני מגורים, שחופרים חללים, ובונים בתוך החלל חדר נוסף או יחידת דיור, וחידש הג''ר מאיר רוזנר שליט''א כפי שפורסם בקונטרס הטלטול מדירה שבנויה בחלל, ובקובץ עיון הפרשה (פרשת משפטים תשע''ט עמוד לג), שחלל אטום שנפתח לבית, לא נחשב מוקף לדירה, כי מתחילה החלל אינו ראוי למגורים, ובפריצת החלל אין 'היקף לשם דירה'. ולכן אסור לטלטל בשבת מהבית לחדר החדש, וכלים ששבתו בבית אסור להכניסם לחלל.

ונחלק עליו הג''ר משה ברלין שליט''א בשיעורו, שבנית חלל חשיב 'היקף לשם דירה', ודינו כמו כל רשות היחיד, ופשוט שמותר לטלטל מהבית לחלל.

סיכום הגיליון:

דיני קרפף: קרפף (שטח גדול המוקף בגדר) שלא הוקף לדירה (לא למטרת מגורים, אלא כמו גנות ופרדסים) אם יש בו בית סאתיים ‏(70.66 אמה X ‏70.66 אמה = 33-43 מטר תלוי בשיטות), אסור לטלטל בהם, אין בו בית סאתיים מותר ‏לטלטל בתוכו, אבל אסור לטלטל מקרפף לבית או מבית לקרפף, וכן 'כלי ששבת בבית', אסור לטלטלו מחצר לקרפף, אפילו הכל בבעלות אדם אחד, ומוקף בעירוב.

דעת האוסרים: יש אוסרים לפנות אשפה מהבית לפח האשפה ברחוב אפילו במקום שיש עירוב מהודר, כי האשפה דינו כקרפף שלא הוקף לדירה, כאשר הפח גבוה עשרה ורחב ד', ובפרט כשמכיל ארבעים סאה (אבל אם לא גבוה עשרה מותר).

דעת המתירים: רוב הפוסקים מתירים לפנות אשפה מהבית לפח ברחוב וכמנהג ישראל, מכמה טעמים, (להלכה לא פוסקים את הרא''ש, גם להרא''ש אשפה שלנו נחשבת תשמיש דירה מכמה סברות, יש מתירים לטלטל מבית לקרפף).



האם צריך הכשר על סיגריה אלקטרונית

מצו''ב הגיליון השבועי עם גרפיקה חדשה
קבצים מצורפים
עומק הפשט205- ויקהל תשע''ט זריקת אשפה לפח בשבת.pdf
(4.59 MiB) הורד 31 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7656
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 04, 2019 11:53 pm

גימפעל כתב:כִּי יִמָּצֵא חָלָל

מצוי כיום בבניני מגורים, שחופרים חללים, ובונים בתוך החלל חדר נוסף או יחידת דיור, וחידש הג''ר מאיר רוזנר שליט''א כפי שפורסם בקונטרס הטלטול מדירה שבנויה בחלל, ובקובץ עיון הפרשה (פרשת משפטים תשע''ט עמוד לג), שחלל אטום שנפתח לבית, לא נחשב מוקף לדירה, כי מתחילה החלל אינו ראוי למגורים, ובפריצת החלל אין 'היקף לשם דירה'. ולכן אסור לטלטל בשבת מהבית לחדר החדש, וכלים ששבתו בבית אסור להכניסם לחלל.

ונחלק עליו הג''ר משה ברלין שליט''א בשיעורו, שבנית חלל חשיב 'היקף לשם דירה', ודינו כמו כל רשות היחיד, ופשוט שמותר לטלטל מהבית לחלל.


viewtopic.php?f=17&t=44704

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' מרץ 06, 2019 7:12 am

שֶׁהַכֹּל נִּהְיָה בִּדְבָרוֹ

המגן אברהם (סימן רי ס''ק ט) מסתפק האם צריך לברך על עישון במקטרת, האם דומה לטועם ופולט שאין צריך ברכה, או דומה לריח שצריך לברך, שהעישון מהנה ומשביע כמו אכילה ושתיה.

ונחלקו עליו המור וקציעה (שם), והפרי מגדים (שם), וכן פסק המשנ''ב (סימן רי ס''ק יז), שודאי אין צריך לברך, שאין בעישון לא טעם ולא ריח, ואין הנאה לחיך או למעיים מתימרות עשן, ואינו אלא לרפואה.

לדעת הכתב סופר (אורח חיים סימן כד) יש הנאה מורגשת בעישון, ולכן נהג מהר''מ בנעט זצ''ל לברך 'שהכל' מתחילה על מים, ולפטור את העישון. ובספר זיכרון יהודה מנהגי מהר"ם א"ש זצ"ל (עמוד יח) שהחמיר על עצמו וכשהיה מעשן סיגריה היה מברך קודם לכן 'שהכל' על מעט משקה או סוכר, ומכוין לפטור את הנאת הסיגריה.

ובספר הלכות יום ביום (חלק ג פרק יד הלכה ג והערה 3) כתב לחדש שבסיגריה אלקטרונית עם טעם, אין לעשן בלי שיברך מתחילה 'שהכל' על דבר אחר לפוטרן. שכל הסברות לפטור שנאמרו בעישון רגיל, לא שייכים בסיגריה אלקטרונית. [ולמרות שהעישון מזיק לבריאות, זה רק נזק מצטבר קטן ולא נזק ישיר גדול, ויש הרבה מאכלים שמזיקים לבריאות כמו סוכר וכדומה, ומברכים עליהם כדין].

מאידך לדעת הג''ר משה שטרנבוך שליט''א, והג''ר משה ברנדסדופר שליט''א, ועוד גדולי הוראה שליט''א, פשוט שאין צריך לברך על עישון בסיגריה אלקטרונית, שחיוב ‏ברכה התחדש רק ב'אכילה' ולא בריח שאין בו ממשות שנכנס ‏לפיו, (ועל ‏אכילת ‏‏'מסטיק' מברכים שהכל, כי נכנס דבר שיש בו ממש לפיו).‏

ועוד שהעישון מזיק לבריאות ואין מברכים על מאכל מסוכן כמבואר במשנ''ב (סימן רד ס''ק מז), ובנוסף יתכן שהטעם פגום. ואולי אם יטעום או ישתה את טיפות הטעם לבדם, יברך 'שהכל' מדין טעימה.

הנושא לשבוע הבא

מי זכה במטמון שהיה בכסא בישיבת מיר?
קבצים מצורפים
עומק הפשט 206 בענין סיגריה אלקטרונית.pdf
(1.48 MiB) הורד 17 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' מרץ 06, 2019 7:14 am

שיעור של הרב אנגלרד על עירובין.jpg
שיעור של הרב אנגלרד על עירובין.jpg (1.34 MiB) נצפה 1115 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' מרץ 12, 2019 10:27 pm

'כיסא שנמצא בו מטמון'

מי זכה בכסף?

מעשה בכיסא: מעשה שהיה לפני כמה שבועות, חמשה בחורים ישבו בפנימית 'שלמי שמחה' בישיבת מיר ירושלים, אחד מהם לקח כיסא מתנדנד שהיה בחדר שנפל ממנו בורג, והפכו כדי לתקנו. הבחור פתח את אחד הברגים של הכיסא, ופתאום נפלו ממנו שטרות של דולרים, בסכום של 1000$. אחד הבחורים שאינו מחברי החדר, קפץ והגביה בזריזות כמעט את כל השטרות בסך כולל של 900$ ואמר שהוא זכה בהם, השטר האחרון של 100$ בחור אחר הניח עליו את רגלו, ומנע ממנו להגביהו, והוא הגביה אותו.

עדכוני הלכה

ביום שלישי פרשת ויקרא יתקיים בעז''ה שיעורו של הג''ר משה אנגלרד שליט''א מראשי מוקד העירוב בארץ הקודש, ‏בבית המדרש פינסק קרלין רחוב חסידי קרלין 1 שכונת בית ישראל ירושלים, בענין עירובין בזמננו ופרטי דיני קרפף.

ניתן להאזין לשיעורו הנפלא בקו 'הילכתא' בטלפון מספר 02-5377085 שלוחה 6

סיכום הגיליון:

מטמון בכסא: במעשה שהיה בישיבת מיר הבחור שהגביה את הכסף זכה, ואי אפשר להוציא ממנו מדין 'המוציא מחבירו עליו הראיה', ואף אין עליו חיוב לצאת ידי שמים, ויתכן שאליהו יחייבו בהשבת אבידה לבעלים האמיתי.

מטמון נסתר: בעל הדירה, ובעל הכסא, כיון שלא ידעו ולא עתידים לדעת שיש כסף בכסא לא קנו.

בשעת הנפילה: הבחורים אין להם קנין בחדר לזכות, כי הישיבה בעלים, הישיבה לא זוכה כי הפנימיה כדין הקדש ואין יד להקדש, ויש אומרים שבפנימיה יש זכיה לישיבה, אם נחשיב את הבחורים כשוכרים תלוי במחלוקת הפוסקים בהשכיר ‏חצרו האם קונה המשכיר או השוכר, והאם נחשב חצר המשתמרת לבעלים מכח השוכר.

קנין ד' אמות: לגבי קנין ד' אמות נחלקו הפוסקים האם ד' אמות קונות בחצר חבירו, והאם קונה בחצר שאינה משתמרת, ‏ובלי כוונת קנין.

המנהג להכות ב'המן'
קבצים מצורפים
עומק הפשט פרשת ויקרא.pdf
(4.42 MiB) הורד 26 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ג' מרץ 19, 2019 7:23 am

בס''ד

'הכאת המן בקריאת המגילה'

שם רשעים ירקב

מנהג ישראל מקדמת דנא, להכות ולהרעיש בעת הזכרת המן בקריאת המגילה, כלשון הרמ''א (סימן תרצ סעיף יז) ''ומזה נשתרבב המנהג שמכים המן כשקורים המגילה בבית הכנסת, ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו''. במאמר שלפנינו, נחקור מה מקור ושורש המנהג, והוראת גדולי ישראל לדורותיהם.

עדכוני הלכה

אכשר דרא ומצויים בשוק שפע משקאות חריפים, שמיוצרים תחת השגחה מהודרת, ומופיע עליהם חותמת כשרות למהדרין.

ישנם אנשים שסבורים ש'כל המשקאות החריפים לא צריכים הכשר', ושותים מכל הבא ליד, אף ללא הכשר בכלל.

בשיחה עם מומחי כשרות הם קובעים; יש משקאות חריפים ממותגים מסוימים שלא טעונים הכשר ואין בהם בעיה, אבל מאידך ישנם הרבה משקאות חריפים ללא חותמת כשרות שמצוי בהם הרבה שאלות חמורות, ואסור לשתותם מכמה חששות, כמו למשל, תערובת יין נסך כאשר משהים את המשקה בחביות של 'סתם יינם', ויסקי בבעלות ישראל שעבר עליו הפסח, ליקר שמעורב בו מרכיבים לא כשרים, ועוד.

כלל זה יהיה נקוט בידך, אין לשתות משקה חריף, אלא לאחר בירור יסודי על כשרות המוצר. ובמשקה שיש בו רכיבים של חמץ, יש לוודא שלא היה בשותפות ישראל בפסח, מחשש חמץ שעבר עליו הפסח.

לרגל ימי הפורים, הוקם קו מיוחד לבירור רמת הכשרות, במגוון סוגי המשקאות החריפים מוקד 'הילכתא' 02-5350535 שלוחה 9.

סיכום הגיליון:

מחיית המן: המנהג מתקופת הראשונים, לכתוב שם המן או צורתו ולמחות שמו כאשר מזכירים המן בקריאת המגילה, לקיים מצות וְשֵׁם ‏רְשָׁעִים יִרְקָֽב ומצות 'מחיית עמלק' אפילו מעל העצים והאבנים.

הכאת המן: מזה נשתרבב המנהג להכות המן בקריאת המגילה (גם בלי מחית שמו) 'ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו'.

טעמים נוספים: שמא יקום מלך שירצה לגזור גזירות כהמן, לכן מפרסמים מפלת המן שישמעו ויקחו מוסר. המן ואשתו ובניו מרגישים צער בשעת ההכאה. להראות שאין אנו רוצים לשמוע שמו של המן.

זמן ההכאה: מנהגים שונים בזמן ההכאה - בכל פעם שמזכיר הבעל קורא שמו של המן. גם כשמזכיר שם בניו. רק כשאומרים וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכָל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם. רק במפלת המן. כאשר מזכירים שמו ושם אביו (פרק ג, א/ ‏פרק ג, י/ פרק ח, ה/ פרק ט, י/ פרק ט, כד). רק בהמן הראשון והאחרון‏, רק בהמן בן המדתא צורר היהודים.

הכאה במי: יש שכתבו שרק התינוקות מכים, יש שכתבו גם הגדולים, יש שכתבו שהגדולים אומרים 'שם ‏רשעים ירקב' והתינוקות מכים.

לא להכות: יש אומרים שלא להכות את המן מכמה טעמים, מבלבלים הרבה. הפסק מרובה בין התיבות. קלות ראש בבית הכנסת. משחיתים ספסלי ורצפת בית הכנסת ועוברים על לא תעשון כן לד' אלקיכם. יכולים לבוא לידי סכנה. חשש איבה מאימת המלכות.

הגעלת כלים חדשים
קבצים מצורפים
עומק הפשט פרשת צו - הכאת המן בקריאת המגילה.pdf
(4.36 MiB) הורד 13 פעמים

גימפעל
הודעות: 2540
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: עומק הפשט - גיליון שבועי

הודעהעל ידי גימפעל » ד' מרץ 27, 2019 7:26 am

'הגעלת כלים חדשים'

מריחת שומן על כלים חדשים

בעשרות השנים האחרונות נוצר תופעה חדשה במפעלי ייצור הכלים התעשייתיים, שהרבה מפעלים מורחים שומנים על הכלי בתהליכי הייצור השונים, לרידוד יעיל של המתכות, הטבעת הכלים, הברקה וליטוש, בנוסף מורחים שומן על גלגלי המכונות כדי שיפעלו במהירות.

ולכן, מנהג רבים מישראל, להגעיל כל כלי חדש לפני השימוש, (סירים, תבניות, סכו''ם, מצקות, וכדומה), מאידך מנהג רבים מישראל לא להגעיל כלים חדשים. בארץ ישראל נפוץ מאוד המנהג להגעיל כלים חדשים, ואילו בחו''ל כמעט ולא קיים מושג של 'הגעלת כלים חדשים'. במאמר זה נברר, מצד המציאות ומצד ההלכה, האם צריך להגעיל כלים חדשים, או לא.

הגעלת כלים למהדרין!

כבר הזהיר המשנ''ב (סימן תנב ס''ק ח) שבדיני הגעלת כלים יש הרבה פרטי דינים ויש מהם שמעכבים אף בדיעבד, ראוי להעמיד אצל הגעלת כלים, בעל תורה הבקי בדיני הגעלה.

כיום אכשר דרא ומצוי הרבה הגעלות כלים למהדרין, שהמגעילים בקיאים בהלכות ההגעלה, והרבה מוקדים בפיקוח ועדי כשרות מהודרים.

לגבי כלים חדשים, הוראת הפוסקים למעשה, להכין דוד מיוחד לכלים חדשים, כי אם יגעילם בדוד הרגיל של הכלים הישנים, מגרע יותר, כי נכנסים כל הבליעות שודאי היו אסורות, לכלי שבחזקת היתר, וכל ההגעלה בכלים חדשים הוא רק לחומרא לסלק את ספק החששות.

סיכום הגיליון:

א. מה צריך להכשיר: כלי חמץ שרוצה להשתמש בו בפסח טעון הגעלה. כלי משוח בשומן אסור, צריך להגעילו. הקונה מגוי כלי ישן, או ספק ישן, טעון הגעלה. הקונה כלים חדשים מהגוי כשאין חשש מריחה בשומן אסור, לא צריך להכשירם, שבחזקת שלא השתמש בהם אדם.

ב. אופן ההכשרה: היסוד הוא כבולעו כך פולטו, כלי שתשמישו באש טעון ליבון, כלי שתשמישו במים טעון הגעלה.

כלי משוח בשומן אסור, לכאורה היה צריך ליבון ולא מספיק הגעלה, כי האסור נבלע על ידי החום בלי מים, אולם חידשו החזו''א וההר צבי שמספיק הגעלה ולא צריך ליבון. והחזו''א לעצמו חשש בסוף ימיו שצריך ליבון.

ג. צריך הגעלה: יש אומרים שכיום צריך להגעיל כלים חדשים מבפנים ומבחוץ קודם השימוש או לקנות כלים עם הכשר, מחשש שמרחו עליהם שומן אסור מן החי, אף שיתכן שהטעם פגום ונפסל מהאכילה, ומכל מקום לא צריך להסיר את הידיות לפני ההגעלה. עבר ובישל בכלי חדש קודם הגעלה, המאכל מותר, ויגעיל את הכלי כעת. ויש מקילים שמספיק הגעלה מבפנים, ויש אומרים שדי בליבון קל וירתיח את הכלי במעט מים. ויש אומרים שמצד הדין לא צריך, אך כל זמן שאין פיקוח מסודר צריך להגעיל.

ד. סדר ההכשרה: כלי שטעון הגעלה וטבילה, צריך להטבילו דווקא אחרי ההגעלה. ובדיעבד אם הטביל לפני ההגעלה, דעת רוב הפוסקים שכשר ולא צריך לחזור ולהטביל. וכן הדין בכלים חדשים שלכתחילה יטביל רק אחרי ההגעלה, ויש אומרים שבכלים חדשים מותר לכתחילה להטביל לפני ההגעלה.

ה. לא צריך הגעלה: יש מקילים שלא צריך להגעיל כלים חדשים, ומותר לכתחילה להשתמש בכלים לפני ההגעלה, כי זה חשש רחוק מאוד שיש בו טעם איסור שבדרך כלל השומן מן הצומח או מנפט ולא מן החי, וגם אם יש איסור ודאי נפגם הטעם, ונשרף מחמת החום, ובטל בשישים, ואינו בן יומו, והסיר עשוי להשתמש בשפע.

טבילת תבניות אלומיניום חד פעמי
קבצים מצורפים
פרשת שמיני למייל.pdf
(1.99 MiB) הורד 16 פעמים


חזור אל “עזר אחים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים

cron