שייף נפיק כתב:הגזר לא מוזכר כמדומה בחז"ל ובראשונים, מתי נמצא הגזר?
אישצפת כתב:שייף נפיק כתב:הגזר לא מוזכר כמדומה בחז"ל ובראשונים, מתי נמצא הגזר?
אם אינני טועה הוא נזכר גם בכתבים הרפואיים לרמב"ם וגם בצרי הגוף לרבי נתן אבן פלקירא וכמובן אצל אבן סינא הרופא הערבי. ומקורות נוספים אצל פרופסור זהר עמר בספר גידולי ארץ ישראל בימי הביניים. אלא שלצערי אינני נמצא בביתי לבדוק הדברים בגוף הספרים.
בינוני כתב:ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שישי עמוד ע
"גזר (נ"א גזר שטונקי) בין בחיותיהו ובין כד מבשלין בורא פרי האדמה".
שם עמוד עג
"גזר דמבשלין ליה גוים שרו, מאי טעמא, דנאכלים כמות שהן חיים".
האין כוונתו לגזר שלנו? (במילון אב"י הביאו בערך גזר)
והנה בסי' ר"ה סעי' ה' כתבו הפוסקים 'לפת' "כגון רובי"ן ומייארי"ן", ומייארין היינו גזר, וא"כ יצא סתירה בין דברי הה"ג עצמו, כי כתב שם עמוד ע
"(ברכות לט א) וגורגלידי דליפתא בין רברבי בין זוטרי, כדמבשלין בורא פרי האדמה, בחיותיהו שהכל, דלאו דרכיהו דאינשי למיכל להו בחיותיהו, והאי דמפרכיין להו טפי כי היכי דנמתק טעמיהו".
אבל בטעמו משמע שאין כוונתו לגזר אלא ללפת שלנו.
ובברכת הלפת נחלקו הפוסקים (משנ"ב שם סקי"ח), וכתב האגרו"מ (או"ח ח"א סי' ס"ו) שכיון שבמקומותיו אכלוהו הרבה חי לכן תמיד ברכתו בפה"א, וזהו כמו הה"ג הנ"ל בגזר.
תרגימא כתב:
מעניין שבסדר ברכת הנהנין, אדמו"ר הזקן כותב שברכת גזר חי היא שהכל...
מכון חכמי ספרד כתב:גם בתפו"א הורה הדברי חיים מצאנז לברך שהכל
בינוני כתב:חבריי הצאנזער'ס מברכים שהכל גם על מבושל או אפוי.
אאל"ט הטענה הראשונית הייתה שזה מאכל בהמה.
מכון חכמי ספרד כתב:בינוני כתב:חבריי הצאנזער'ס מברכים שהכל גם על מבושל או אפוי.
אאל"ט הטענה הראשונית הייתה שזה מאכל בהמה.
על הדרך תבדוק אם הם מברכים האדמה על שוקולד.
במשנה הלכות, כמדומה, נוקט כשיטת הד"ח בעניין תפו"א, וסובר שם לברך האדמה על השוקולד, כיוון שכל גידולו לצורך זה, או משהו דומה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 206 אורחים