פורום אוצר החכמה

הקיק כתב:רצ"ב

ייש"כ!
[אע"פ שכוונתי לדינים מהגמרא שנפסקו ברמב"ם, מכל מקום יש ברשימה הזאת תועלת.]

בכלל יש להעיר שיש לחלק בין שני סוגי הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה.

האם מפני תנאי הלכתי ברור שבמצוה (כמו לקט שכחה ופאה שהוא מחמת הדין 'ולא לעורבים ועטלפים').

או מחמת שינוי ברור או לא ברור בתנאי החיים (מלמדים, תרגום קריאת התורה, וכדומה).

או דברים שאין הסבר ברור, וגם הפוסקים נשארים בעיקרון בצ"ע, ונותנים הסברים להצדיק המנהג (חצוצרות כמדומני).

יש ספר שלם על זה מרבי ישעיה פיק בשם אומר השכחה.
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6146

הקיק כתב:רצ"ב

כפול.

הקיק כתב:רצ"ב

קראתי מקופיא, ונראה ממש מרתק!

שו"ע יו"ד סי' של"ו ס"ד "אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום וכו', ולא בג' שעות אחרונות של יום וכו'", ולא ראינו מי שנוהג לחוש לזה.

מחולת המחנים כתב:שו"ע יו"ד סי' של"ו ס"ד "אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום וכו', ולא בג' שעות אחרונות של יום וכו'", ולא ראינו מי שנוהג לחוש לזה.

לפי טעם הרמב"ם שהוא מפני שעסוקים בצרכי החולה - אז בימינו נשתנו השעות.

מקדש מלך כתב:תקיעת חצוצרות (או שופר) בתעניות

א. בסידורי רומי ישנים [קמחא דאבישונא וכו'] ישנו סדר תפילה לתענית עם כל הברכות ותקיעת שופר ונראה שנהגו בזה.
ב. ראיתי כמה פעמים שתקעו בחצוצרות בעת צרה, כמו לפני מלחמת המפרץ [הראשונה] ולפני גירוש תשס"ה לתקפ"ץ, והוא כדמשמע במגן אברהם תקעו א דדווקא בחו"ל לא נהגו לתקוע ומשמע דהשתא שזכינו ובחסדי הש"י אנו באה"ק אה"נ דתקעינן.

מצות לויה

משנה ברורה (נ, ב)
כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פיטום הקטורת יעשה קול ניגון דמשניות.

ואם כבר, אז גם 'מזמור לתודה צריך לאומרו בנגינה' (שו"ע מפורש!).

שמואל דוד כתב:מצות לויה

למה כוונתך, הלווית המת? הרי נוהג? אולי אתה מתכוון לדין שצריך לבטל מלימודו בשביל זה, וזה אכן צ"ע מדוע איננו נוהגים כן. ושמעתי על זה פעם סיפור יפה מרבי משה פיינשטיין, ששאלו אותו כמה הלכות חמורות וענה עליהם בשכיבה, וכשהגיעו לשאלה הזו, התיישב ואמר שזו אכן שאלה חמורה...

מקדש מלך כתב:

שמואל דוד כתב:מצות לויה

למה כוונתך, הלווית המת? הרי נוהג? אולי אתה מתכוון לדין שצריך לבטל מלימודו בשביל זה, וזה אכן צ"ע מדוע איננו נוהגים כן. ושמעתי על זה פעם סיפור יפה מרבי משה פיינשטיין, ששאלו אותו כמה הלכות חמורות וענה עליהם בשכיבה, וכשהגיעו לשאלה הזו, התיישב ואמר שזו אכן שאלה חמורה...

כוונתי למצות ״אכילה שתיה, לויה״ וכמדומני שהחזו״א והעמק ברכה כתבו בזה.

תענית חלום (כפשוטו, בלא פדיון)
תענית ביום שמת בו אב ואם

ולצדיקים (הם קיימים?) - תעניות בה"ב, שובבי"ם, תעניות צדיקים (ז' אדר, כ' סיון ועוד)

אם עבר עבירה בשוגג, לכתוב על פינקסו שחייב להביא חטאת שמינה.

לשאול לבני ביתו ערב שבת: עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר (גם אם מעשר ועירוב יש כבר היום, האם אנו שואלים מדי שבת בשבת: הדליקו את הנר)

הדלקת נרות חנוכה בפנים הבית למקהלות החסידים והספרדים

לאהוב תלמידי חכמים ולירא מהם - -

להפטיר בנביא במנחה דשבת

ללכת ארבע אמות אחר כל אכילה ושתיה (ולרמב"ם עד שיתחמם גופו)

לנהוג בכל מקום כחומרות המרא דאתרא

שלא תלך האשה בקומה זקופה ובנטיית גרון

שלא להוציא בשבת מרה"י לרה"ר - -

מה קורה? תעניות בה"ב לא מוזכרות ברמב"ם, וגם לא תענית כ' סיון ואפילו לא תענית ז' אדר...

ועוד כהנה וכהנה

דיני מאבד עצמו לדעת (ניתן לומר שמחקו אותם לגמרי, שהרי כל פעם שמישהו מתאבד ממציאים "מתחת לאדמה" תירוצים מדוע להתאבל עליו, ולמעשה אנשים כבר "נוהגים היתר" ורבו הנוטלים נפשם בכפם רח"ל).

דרומי כתב:מה קורה? תעניות בה"ב לא מוזכרות ברמב"ם, וגם לא תענית כ' סיון ואפילו לא תענית ז' אדר...

ועוד כהנה וכהנה

הכותרת היא אמנם 'בגמרא וברמב"ם' אבל כבר הובן על ידי כמה מגיבים, שמבקשים ללקט גם דברים שהם אמורים לחייב אותנו מחמת שהם מובאים בחז"ל או בהלכה, ומי לנו גדול כשו"ע ומשנ"ב - להגדיר מה נכנס בגדר 'הלכה'. ואעפ"כ מאיזה טעמים שהם, המה נשכחים ולא מתקיימים על ידי רוב מנין ובנין של החרדים לדבר ה'. וחלק מהדברים מבלי לדעת למה ועל מה. והו"ר יכפר

מו"ר הגר"ל מינצברג, היה נשאר לעמוד אחרי ברוך שאמר (בנוסח ספרד) עד אחרי אמירת ה' ימלוך לעולם ועד שבפרק 'יהי כבוד'. מחמת הדקדוק לקיים את ההלכה לעמוד בעת אמירת ה' מלך כמבואר בבית יוסף (או"ח סימן נ), ורוב העולם יושבים אז.

שמואל דוד כתב:

מקדש מלך כתב:

שמואל דוד כתב:מצות לויה

למה כוונתך, הלווית המת? הרי נוהג? אולי אתה מתכוון לדין שצריך לבטל מלימודו בשביל זה, וזה אכן צ"ע מדוע איננו נוהגים כן. ושמעתי על זה פעם סיפור יפה מרבי משה פיינשטיין, ששאלו אותו כמה הלכות חמורות וענה עליהם בשכיבה, וכשהגיעו לשאלה הזו, התיישב ואמר שזו אכן שאלה חמורה...

כוונתי למצות ״אכילה שתיה, לויה״ וכמדומני שהחזו״א והעמק ברכה כתבו בזה.

עיין עמק ברכה מצות גמ״ח שבגופו בשם החזון איש

גביר כתב:

מקדש מלך כתב:תקיעת חצוצרות (או שופר) בתעניות

א. בסידורי רומי ישנים [קמחא דאבישונא וכו'] ישנו סדר תפילה לתענית עם כל הברכות ותקיעת שופר ונראה שנהגו בזה.
ב. ראיתי כמה פעמים שתקעו בחצוצרות בעת צרה, כמו לפני מלחמת המפרץ [הראשונה] ולפני גירוש תשס"ה לתקפ"ץ, והוא כדמשמע במגן אברהם תקעו א דדווקא בחו"ל לא נהגו לתקוע ומשמע דהשתא שזכינו ובחסדי הש"י אנו באה"ק אה"נ דתקעינן.

עדות הראי"ה קוק על המנהג בא"י ו'בכל מקום שבני ישראל נמצאים שם' בדורות האחרונים 'שבכל יום של תענית ציבור או תפילה מיוחדת בעת צרת רבים או פורענויות, כגון עצירת גשמים או מגפיה, תוקעים בשופר' -

כותלנו : הרב קוק והמאבק על הכותל-המערבי : מלוקט מכתביו, מאגרותיו וממאמריו בתוספת רקע היסטורי והערות /ליקוט ועריכה: חיים לנגזם ; מערכת: מוטי סרור, אלימלך קליין, אבי זונטג, הראל לבובי.

ירושלים תשס"ט, עמ' 130.