'מוטות' המרכבה, מה הן?

[חד ברנש]

מכילתא דר' ישמעאל, פרשת בשלח, מסכתא דויהי, פרשה ה, עמ' 108:

'ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו'... מקול רעם של מעלן, נתזו צנורות מלמטן... והיו מוטות ומרכבות רצות מעצמן ונכנסות בעל כרחן. לשעבר היו הפרדות מושכות המרכבות, ועכשיו מרכבות מושכות את הפרדות.

מישהו יכול להסביר לי פשוטו של מדרש, מהן אותן 'מוטות' הנזכרות במשפט המודגש?
תודה רבה.

[אישצפת]

האם לא מדובר במוטות אלו המחברים את המרכבה לסוסים?

[פלגינן]

מן הסתם את ערוה"ב ראית.

[חד ברנש]

אישצפת,
חשבתי על כך, אבל אין לי כל סייעתא
(ואגב, חלק מדברי המכילתא הובאו בתרגום ארמי, בתרגום ירושלמי לשמות יד כה).

פלגינן,
לא. איני מכיר. היכן הם הדברים?

[שבענו מטובך]

ערוה"ב חלק א עמ' 16.

[חד ברנש]

פלגינן, דיבר לחצאין, כשמו, ואתה שׂבעת אותי מטובך.
שניכם תבורכו!

[שבענו מטובך]

לסקרנים המתעצלים לפתוח את הספר. הנה הקטע:

ערוגת הבשם.JPG (280.99 KiB) נצפה 2607 פעמים

[חד ברנש]

עיינו גם מכילתא דרשב"י, שמות יד ל:

"ירא ישראל את מצרים מת". מפני ארבעה דברים: שלא יהו יש' אומ' כשם [שעלינו מצד זה] [כך הן עלו מצד אחר. ד"א שלא יהו מצריים אומ' כשם] [שאבדנו במים כך הן אבדו במים. ד"א בשביל מוטות ומרכבות שהיו טעונות כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות] כדי [שיטלו ישראל.

וכאן אי אפשר לפרש שה'מוטות' הן הקורות אליהן נקשרים הסוסים מושכי המרכבה.

[אישצפת]

עיינו גם מכילתא דרשב"י, שמות יד ל:

"ירא ישראל את מצרים מת". מפני ארבעה דברים: שלא יהו יש' אומ' כשם [שעלינו מצד זה] [כך הן עלו מצד אחר. ד"א שלא יהו מצריים אומ' כשם] [שאבדנו במים כך הן אבדו במים. ד"א בשביל מוטות ומרכבות שהיו טעונות כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות] כדי [שיטלו ישראל.

וכאן אי אפשר לפרש שה'מוטות' הן הקורות אליהן נקשרים הסוסים מושכי המרכבה.

כאן נכתב 'מוטות ומרכבות' כל אחד לחוד. ואולי כוונתו שמילאו בחלל המוטות וגם נשאו עמם במרכבותם כסף וזהב ואבנים טובות. אולם לעומת גירסא זו, במדרש הגדול מופיע מוטות מרכבות ללא וא"ו ומשמע מוטות של מרכבות. שוב ראיתי שכן מופיע גם במכילתא דרשב"י אפשטיין עמוד 65. ובתורה שלמה אות קס הביא שינויי הנוסח בזה. ועי"ש עוד באות קצ"ח.

[זקן ששכח]

ברצוני להעלות השערה שונה אודות משמעות ה'מוטות'. והיא, שמדובר בצירים הארוכים העוברים תחת העגלה מצד לצד, מחזיקים את הגלגלים ומסתובבים יחד אתם.
לדעתי יתורצו בכך מספר קשיים הצפים בענין.
א. מדוע אמר שהמוטות רצות ונכנסות? כי המוטות עצמם המשיכו לרוץ היינו להסתובב, ועל ידי כן נכנסו לים והכניסו יחד עמם את המרכבה כולה.
ב. הוא קורא להם בפירושו 'מוטות נשלבות' וזה לא כל כך מובן, אבל לדברינו שפיר, כי הן תקועות בתוך חורי גלגלי העגלות, ודומה למאמה"כ אצל קרשי המשכן (שמות כו יז)'משולבות', שתקועים העמודים בחורי האדנים.
ג. בכך גם מובן מדוע אמר שהמוטות טעונות במשא כסף וזהב, לפי שאכן כל כובד המשא עליהם.
ד. מובן גם מה שקישר בין מה שנשרפו הגלגלים באש לכך שהמוטות 'רצות', שמכיון שאין גלגלים הכל מתנהל על ידי הצירים המצויים אך מעט מעל הגלגלים, והם עצמם מסתובבים.