הודעת סך שנות חיי הנפטר

[חד ברנש]

האם היה מנהג להודיע בהספדו של הנפטר כמה שנים הוא חי?
ידוע לי הירושלמי, ברכות, ב ח: "כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה".

[חד ברנש]

אגב אעיר,
שבאיטליה הקדומה נהגו לכתוב על גבי המצבה את סך שנות הנפטר.
הנה כמה כיתובים (מהמאה השנייה-השלישית), מתורגמים מיוונית או לטינית:
"אניוס ג[נ]יאליס, ראש מועצת הזקנים, שחי ששים וחמש שנה וחמשה חודשים" (לאון, היהודים ברומא העתיקה, עמ' 265);
"כאן שוכב אנייאנו(?), תינוק בן שנה" (שם, עמ' 265);
"קרסקס סיניקריוס, יהודי וגר, חי שלושים וחמש שנה, שוכב בשלום" (שם, עמ׳ 272-273);
"...אביו הקים (את המצבה). חי שלוש שנים, עשרים ושלושה ימים" (שם, עמ׳ 273).

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את הקשר לירושלמי. במקרה של ר' בון מדובר בשבח מיוחד שיגע בעשרים ושמונה שנה וכולי.

[חד ברנש]

נכון. הירושלמי לא כ"כ שייך, אבל כ"שאין בשר לשבת גם רגלי תרנגולות נחשבים לבשר" (באידיש זה נשמע יותר טוב...)

[זסבה]

האם היה מנהג להודיע בהספדו של הנפטר כמה שנים הוא חי?
ידוע לי הירושלמי, ברכות, ב ח: "כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה שנה".

בתורה הקדושה בפרשה חיי שרה - חשבון שנים של 'נפטרת' - אין עוד פעם בתורה.

[וונדרבר]

בחלק מהמקורות שהובאו, אפשר לומר שכתבו את סך שנות חייהם רק משום שנפטרו בקיצור ימים. (משום עגמת נפש).

[מחולת המחנים]

הרב ח"ב האם המקור שבידך אומר שאברהם אבינו בהספדו הזכיר את מנין שנותיה של שרה, ודרשינן סמוכין "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וגו', ותמת שרה וגו' ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה".

[חד ברנש]

לא.