נחש חֵרֵשׁ

[פי האתון]

נחש חרש.jpg (578.29 KiB) נצפה 2048 פעמים

נעלם (מבעל המעשה או מהמספר) פסוק מפורש בתהילים...
כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ: אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם: (תהילים נח ג-ד)

[מקדש מלך]

הפוך, זו כוונת הפסוק בתהלים, ראה במפרשים שם שהנחש כשנהיה זקן נעשה חרש ושוב אינו שומע לקול מלחשים.
אז אם כך דבריו הם בדיוק כדברי הפסוק.
אולי כוונתך שלא ידע להביא את האסמכתא הזו לדברי בעל הלחש?
אבל אם אכן הלחש שלו היה אותו לחש שבתהלים הרי זה ממש 'חובר חבר', וצ"ע.

[פי האתון]

אולי כוונתך שלא ידע להביא את האסמכתא הזו לדברי בעל הלחש?
אבל אם אכן הלחש שלו היה אותו לחש שבתהלים הרי זה ממש 'חובר חבר', וצ"ע.

אכן זו כוונתי.
ולגבי חובר חבר כמדומני שזו מחלוקת בסנהדרין.

[עקביה]

בלי קשר לשאלה אם היה או לא. לגבי זה שלא הסכים לגלות את הלחש, חז"ל הצמידו לאנשים מסוגו את הקללה "שם רשעים ירקב".

[מקדש מלך]

מאיפה אתה לוקח את זה ? הרי לא מדובר כאן בדבר מצווה. אולי אתה מתכוון מצוות הצלת נפשות? קצת רחוק, כי אחרי שמגלים את הנחש, בעיקרון כבר אין סכנה, וגם אפשר להזדקק לשירותי לוכד נחשים, ולמה שיקפח את פרנסתו מהלחש?

[עקביה]

אני לוקח את זה מיומא. מה עניין דבר מצווה לכאן?
יש בלחש הזה צורך גדול (עד כמה שמדובר במשהו אמיתי, מה שאני נוטה לפקפק בו), והידע הזה נחוץ מאד במקומות רבים שהוא אינו יכול להגיע אליהם, ואילו הוא רוצה לשמור את הסוד לעצמו ולקחת אותו אתו אל הקבר.

[משולש]

הוא קיבל את הלחש בתנאי מפורש שלא יגלה לשום אדם.
לך תדע איזה לחש רובץ על האדם בעצמו אם היה מגלה את הלחש.

[עקביה]

הוא לא חייב לגלות, הוא יכול ללחוש פחות בלחש..

[פי האתון]

אבל אם אכן הלחש שלו היה אותו לחש שבתהלים הרי זה ממש 'חובר חבר', וצ"ע.

עבודה ברורה כריתות ג.jpg (201.4 KiB) נצפה 1847 פעמים