בהרבה ספרי חסידות, ובעיקר בספרי צדיקי פולין [השפ"א, ר' צדוק, איזביצא] מובא יסוד גדול בעבודת ה', שעיקר קוטבו סובב על היסוד שאין האדם עושה כלום – לא מצוות ולא עבירות. אלא הכל ה' מה' שאלמלא עוזרו אינו יכול לו, וכו'.
אצטט כאן מכתב מרבנו השפת אמת [נדפס בשפ"א ליקוטים לחודש אלול] שכתב יסוד זה בתמצית גדול [תוך כדי שהוא עצמו מדגיש כמ"פ שהוא מאוד מקצר בזה]. וזלה"ק:
"דע אהובי, כי אין שום דבר, אף ההרהור טוב ורע, בלי רצון הבורא ב"ה וב"ש. גם מה שנופל לפעמים הרהורי תשובה ומחשבה טובה לאדם, מתת אלקים הוא, ואין אדם עושה מעצמו שום דבר טוב ורע כלל. ויש לי ראיה ממה שאמרו חכז"ל (אבוד ד, כב) 'ולא מקח שוחד שהכל שלו', ופי' הרמב"ם בפי' המשניות, כי היאך שייך שחדות ממון בהשי"ת. ופי' שאין הש"י לוקח מצוה תחת עבירה, ע"ש. והנה אין מובן לדבריו 'מה שהכל שלו' דקאמר התנא, הרי המצוה עושה האדם. אלא ודאי דבר ברור כמ"ש, שאין שום דבר טוב מהאדם רק מהשי"ת.
ואל יקשה לך א"כ אין האדם עושה כלום. תשובה ע"ז – כי עיקר עבודת האדם הרצון שבו, והאדם אשר כל מגמת רצונו לעבדו ית"ש, השי"ת מושיע לו שיעשה מצוות ומע"ט כראוי. וכל מה שהאדם עושה, הוא כיון שהיה לו בו מעט יגיעה כחודו של מחט, ועי"ז עזר לו השי"ת ופותח לו כפתחו של אולם עד שבא לידי מצוה. ועיקר הנטייה שבלב האדם, גם האדם עצמו אינו יכול להשיג מה ממנו, ומה מהשי"ת. ואני אומר לך בבירור זה, שאין שאין לך דבר, אף הרהור בלי עזרת השי"ת, וכמ"ש ז"ל אלמלא השי"ת עוזרו לא יכול לו, וזה כלל הרבה דברים.... וזהו ג"כ עיקר היראה ועיקר הענוה והשפלות – שהכל מהש"י. וזה כולל כל עבודת האדם מראשו ועד סופו, ווז"ש מה הד' אלקיך כו' כ"א ליראה, כי עי"ז בא הנ"ל..."
אליכם אישי אקרא – חברי הפורום, רבנן ותלמידיהון, לעזור לנתח ולפתח נושא מורכב זה. אין צורך להכביד מילים על כל מי קושיות ותמיהות העולות מעצמן כשעוסקים בהבנת יסוד זה, ומה גם שעצם הדברים הנ"ל כפי שנכבתו בידי הקדוש השפ"א, כמעט בלתי מובנים, ועכ"פ צריכים ביאור גדול.
נפשי בשאלתי למי שיכול להעלות לכאן עוד מראי מקומות שישפכו אור בהבנת והעמקת הדברים.