לא יעלה על הדעת שפוסק הלכה שמבקש להכריע שאלה, יזדקק ל"פסקו" של הוגה ריפורמי. נקודות המוצא של ההוגה הריפורמי הן כל כך שונות מנקודות המוצא של רב ירא שמים, שאי אפשר שלדבריו יהיו ערך כל שהוא בבירור השאלה המדוברת.
מה צריך להיות היחס של בן תורה לכתבים שמקורם מחוץ למסורת הרבנית שלפני אלפיים שנה. מצד אחד, יש את האפשרות שהם יכולים להאיר ולהלבין סוגיות עמומות בכתבי חז"ל, מצד שני, הרי הם נכתבו על ידי אנשים שכיום היינו מגדירים אותם כריפורמים או גוים וכיוצא, וא"כ האם יש לכתביהם ערך כל שהוא?