אולי ילמדנו רבנו מנין כל זה "ידוע"?
מועל ה"ערפול" בכתבי הגר"ח - ראה דברי הגרי"ז בהקדמה לחידושי הגר"ח (דף א ע"ב) ד"ה וכשם, וז"ל:
וכשם שנפלאה דרכו של אאמו"ר [הגר"ח] בענין שיטת הלימוד והחידוש שיגע בהן יגיעות נוראות במוחו הכביר והנפלא, שיהא הכל מכוון לאמיתה של תורה בעמקות נוראה, כן באותה מידה עצמה התנהג גם בענין כתיבת החידושים והעלותם על ספר, שגם זה היה אצלו פרק של לימוד, והעמיק דעתו בזה כמו בענין הלימוד עצמו, ובפלס תבונתו הרבה והעמוקה שקל כל תיבה ותיבה ממש, וזיקק אותה שבעתיים, שיהיו הדברים מכוונים ומדויקים ומצומצמים כחוט השערה. אבל לאמיתו כפי עומק כוונתו וסברותיו הדקות, ולגודל ענותנותו שנה הכל בדרך קצרה ובדברים מעטים, עד שפעמים רבות כלל חידושים גדולים ונכבדים במילה אחת או שתים ממש, כאשר המעיינים המבינים יבינו בדברים. ולא יאומן כי יסופר למי שלא ראה בעיניו גודל יגיעתו ודקדוקו בזה, כי נתן נפשו על כל קוץ וקוץ מן הספר, שיהא הכל מכוון ומאומת ומדוקדק. ולא שקט ולא נח ולא זז מן מהענין עד שהוציא כל דבר לאמיתו ולאורו, ואז פנה לעניינים אחרים. ואחרי כל הנ"ל עדיין לא נחה דעתו, והיה שוקד תמיד על כתביו לתקנם ולהגיהם ולרקדם ולנפותם, וניפה הכל במאה נפה עד שהוציא מהם סלת נקיה וטהורה לפי דעתו הרחבה לאמיתה של תורה.
עכ"ל.