פורום אוצר החכמה

אודה לכל עזרה.

הלא תזכור את אשכולך זה:
viewtopic.php?t=37570

בתי שיר בערבית ממש בסיום השיר וודאי שהכניס (הוא ואחרים). אך כמדומני שרק בשירי החול.
לשונות ובטויים בעברית שמקורן העניני או הסגנוני מהערבית גם וודאי שהכניס. וג"ז לכאו' מצוי יותר בשירי החול.

אנא בבקשה אם אפשר לתת דוגמאות.

דוגמאות לבתי שיר בערבית: ראה בשיריו הפותחים חמה בעד רקיע צמה. יעלת חן רחמי לבב. פני אדום וצח. ועוד. [ויש מי שאסף מכלל משוררי ימה"ב: טובי -מרעי].
דוגמאות לבטויים בעברי שמקורן ערבי: כי אין בפי, פדיתיך, מרמה. (בשיר חמה בעד רקיע). והוא לשון שבועה בסגנון ערבי: מוכן אני לתת את נפשי תמורתך. מה נעמה אזני בשמעו (מהשיר ארץ כילדה), במקום מה נעם לאזני. פתחה לשורר שפת שני ושם חבקה כנור (מהשיר בעלת כשפים), במובן ואז. [הכל מביאור שירמן].

תודה רבה!

בשירו של רשב"ג 'שלום בן דודי', מקורו של הביטוי הוא בערבית, היה על זה פעם פולמוס באור תורה.

לענין כתב:בשירו של רשב"ג 'שלום בן דודי', מקורו של הביטוי הוא בערבית, היה על זה פעם פולמוס באור תורה.

נכב"ב. והגרסה הנכונה שם היא ככה"נ שלום לך דודי.

לענין כתב:בשירו של רשב"ג 'שלום בן דודי', מקורו של הביטוי הוא בערבית, היה על זה פעם פולמוס באור תורה.

[פולמוס באריכות לא מצאתי]

ישראל אליהו כתב:אנא בבקשה אם אפשר לתת דוגמאות.

הביאו דוגמאות, אך מן הראוי לציין שזו ממש סוגה של שירים, ולא סתם משהו אקראי של משורר כזה או אחר. בשירי האזור שהשתייכו לשירי החול נהגו המשוררים היהודיים להוסיף כ'רג'ה (=יציאה) שנכתבה בערבית-יהודית.