מהו ביאור דברי הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק

[תם מה הוא אומר]

כתב הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק לגבי האמונה באגדות חז"ל, וז"ל,

הכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם כת, אלא כמו שיאמר לשמש "מין" ורק היא יחידי. והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאוד. ואע"פ שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחיבוריהם, הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת. ושנתברר גם כן אצלם מניעת הנמנע ומציאות המחויב להימצא. וידעו כי הם עמי הארץ, אינם מדברים היתולים. ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים

ביאור הדברים?

[פרשת_דרכים]

נמנע הנמנעות ומחויב המציאות

[חלמישצור]

החשיבה הפילוסופית מדברת על שלוש קטגוריות: מחויב המציאות (האל בלבד), נמנע המציאות (מה שלא נברא) ואפשרי המציאות (הנבראים כולם, אפשר שימצאו אפשר שלא). כאן כוונת הרמב"ם שאנשים חכמים - אנשי הכת השלישית - אימתו היטב את מציאות המחויב (הוכיחו את קיום האל), ושללו את קיומם של דברים בלתי אפשריים (מה שלא קיים בבריאה), ולפיכך מבינים היטב למה חז"ל התכוונו כשתיארו מציאות אגדתית - משל ומליצה (שים לב שאת הכת הראשונה תיאר הרמב"ם, ש'יהיו אצלה הנמנעות כולן מחויבות המציאות').

[עקביה]

נתברר להם מה לא יתכן שיהיה, גם אם בחז"ל כתוב שהוא היה, ולכן הם מבינים שבמקומות אלה צריך לפרש את דברי חז"ל שלא כפשטם.
וכן נתברר להם מה מחויב שיהיה, גם אם בחז"ל כתוב שהוא לא היה, ולכן וכו'.

[מעיין]

כתב הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק לגבי האמונה באגדות חז"ל, וז"ל,

הכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם כת, אלא כמו שיאמר לשמש "מין" ורק היא יחידי. והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאוד. ואע"פ שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחיבוריהם, הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת. ושנתברר גם כן אצלם מניעת הנמנע ומציאות המחויב להימצא. וידעו כי הם עמי הארץ, אינם מדברים היתולים. ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים

זה לקוח מדי בי עס
ונפל טעות חמורה בפתיחת ר"ת וצ"ל וידעו כי הם עליהם השלום אינם מדברים היתולים

[מה שנכון נכון]

זה לקוח מדי בי עס
ונפל טעות חמורה בפתיחת ר"ת וצ"ל וידעו כי הם עליהם השלום אינם מדברים היתולים

עוד שם:

ומוציאין דיבה על מה שאין בו דיבה וילעגו על דברי חכמים ושכלם יותר זך מהם, ושהם עמי הארץ נפתים גרועי השכל סכלים בכלל המציאות עד שלא היו משיגים דבר חכמה בשום פנים.

[תוכן]

החשיבה הפילוסופית מדברת על שלוש קטגוריות: מחויב המציאות (האל בלבד), נמנע המציאות (מה שלא נברא) ואפשרי המציאות (הנבראים כולם, אפשר שימצאו אפשר שלא). כאן כוונת הרמב"ם שאנשים חכמים - אנשי הכת השלישית - אימתו היטב את מציאות המחויב (הוכיחו את קיום האל), ושללו את קיומם של דברים בלתי אפשריים (מה שלא קיים בבריאה), ולפיכך מבינים היטב למה חז"ל התכוונו כשתיארו מציאות אגדתית - משל ומליצה (שים לב שאת הכת הראשונה תיאר הרמב"ם, ש'יהיו אצלה הנמנעות כולן מחויבות המציאות').

נמנע המציאות, הוא לא דבר שלא נברא, אלא דבר שלא יכול להבראות כי הוא סותר את עצמו, או סותר הנחות ראשונות.

[חלמישצור]

מה שלא יכול להבראות הוא מה שלא נברא הוא נמנע המציאות. זו הייתה כוונתי. ותודה על חידוד המושג.