בקע לגולגולת אותר בחפירות ארכיאולוגיות

[באמונתו]

בקע.jpg (18.26 KiB) נצפה 2801 פעמים

בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת אותר בחפירות ארכיאולוגיות

...עם איתורה של משקולת נדירה מלפני כ-3000 שנה, עימה קיימו בני ישראל את מצוות השי"ת - להביא מחצית השקל בקע לגולגולת | הארכיאולוג שניהל את החפירות: "המשקולת הזו נדירה אף יותר כי הכתובת המופיעה עליה, כתובה בכתב ראי והאותיות חרוטות משמאל לימין במקום מימין לשמאל"

י"ג כסלו תשע"ט 21/11/2018 12:00

ד"ש מימי המקדש: במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי המתקיימת בגן הלאומי עמק צורים בחסות עמותת עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים, נמצא ממצא מפתיע במיוחד: משקולת אבן זעירה ועליה חרוטות בכתב עברי קדום האותיות ב' ק' ע'.

המשקולת, המתוארכת לימי בית המקדש הראשון, נמצאה בעפר ארכיאולוגי שמקורו ביסודות הכותל המערבי – צפונית לעיר דוד, למרגלות קשת רובינסון. העפר הועבר משטח החפירה לאתר הסינון שבגן הלאומי עמק צורים לצורך מיון קפדני ובמהלך הסינון נחשפה המשקולת.

משקולת הבקע שימשה כמידת משקל שכנגדה ניתנה תרומת מחצית השקל על ידי עם ישראל לצורך תחזוקת המקדש ולצורכי מפקד, והיא מוזכרת בתנ"ך בספר שמות ל"ח פסוק כ"ו: "בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים".

הארכיאולוג אלי שוקרון, אשר ניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, מסביר כי "כשהיו מביאים את מס מחצית השקל למקדש בתקופת הבית הראשון, לא היו מטבעות, אז השתמשו בבצעי כסף. כדי לדעת מה משקלם של בצעי הכסף, הניחו אותם על המאזניים, ובצד השני שמו את משקולת הבקע שהיא שוות ערך למחצית השקל – אותה נדרש כל אדם מגיל עשרים שנה ומעלה להביא למקדש".

יש לציין כי משקל השקל המקראי הוא 11.33 גרם. לדברי שוקרון, "משקולות בקע מימי הבית הראשון הן ממצא נדיר, אך המשקולת הזו נדירה אף יותר כי הכתובת המופיעה עליה, כתובה בכתב ראי והאותיות חרוטות משמאל לימין במקום מימין לשמאל. ניתן להסיק מכך שהאומן שחרט את הכתובת על המשקולת התמחה בכתיבת חותמות שכן חותמות נכתבו תמיד בכתב ראי על מנת שלאחר הטבעתן, תופיע הכתובת בכתב רגיל". לדבריו, "ככל הנראה, אומן ייצור החותמות התבלבל כאשר חרט את הכתובת על המשקולת בטעות בכתב ראי כפי שהיה רגיל ומהטעות הזו ניתן ללמוד על הכלל: האומנים שחרטו על משקולות בימי בית ראשון הם אותם אומנים שהתמחו בהכנת חותמות. התנ"ך, הממצא, קרוב למקדש שלמה, צפונית לעיר דוד, יסודות הכותל- הכל מתחבר".

הממצא יוצג לציבור הרחב במהלך חג החנוכה הקרוב בגן הלאומי עמק צורים, ממנו ניתן לטייל גם בשביל נופי חדש, שבנייתו מסתיימת בימים אלו לעבר אתר הסינון שם נמצאה המשקולת.

פרויקט הסינון המתקיים בגן הלאומי עמק צורים בחסות עמותת עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, הוא מיזם ארכיאולוגי רחב היקף המציע לציבור להתנסות בפעילות ארכיאולוגית ללא צורך בידע מוקדם. הפעילות שזכתה לשם "החוויה הארכיאולוגית", מתקיימת בלווי צמוד של ארכיאולוגים ובמסגרתה הופכים המשתתפים ל"ארכיאולוגים ליום אחד" כאשר הם מסננים את העפר ומוצאים בו אוצרות מן העבר. בין הממצאים שהתגלו עד כה במסגרת המיזם: טביעת החותם של המלך חזקיהו, מטבעות מתקופות שונות של ירושלים, ראשי חיצים, תכשיטים ועוד.

בקע 2.jpg (37.57 KiB) נצפה 2801 פעמים

בקע 3.jpg (55.73 KiB) נצפה 2801 פעמים

השאלה היא איך ליישב שיעור של מצוות פדיון הבן, חמשה סלעים, לפי המקובל: 96.15 גרם, ואפילו 100 גרם להחמיר, ביחד עם מחצית שקל = בקע בת 11.33 גרם * 10 = 113.3?!

[קו ירוק]

יש"כ על הידיעה.
מקופיא, יתכן שאם מנהגם היה לעשות מטבעות שמעורב בהם גם סגסוגת או נחושת, כדי לייצב את המטבע, ולא 24 קראט כסף, ובס"ה כמקובל 85% כסף טהור, קבלת את המידה הנכונה.
זה רק מראה שראיה ארכיאולוגית חייבת להבדק בדיקה אחר בדיקה, גם כשהיא מול עינינו.

[אהרן תאומים]

אכן מדוייק ביותר "תוספת שתות" על פי הסברו של תוספות בבכורות ה ע"א
והשקל עשרים גרה. היינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ"ד מעין בסלע ופר"ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ"ד והשתא לפר"ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ"ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה"פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ"ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ"ה של חול:

עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם. מה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות
11.3*10 = 113 לחלק ל - 6 = 18.83 * 5 = 94.16 , וזה קרוב ביותר ופתרון 2 גרם הפרש לחלק ל 5 = 0.04 גרם זה השחיקה של האבן שמצאו

[קו ירוק]

זה נכון, אבל לא בטוח שלגבי ממצא זה, כי הוא ככל הנראה מימי בית שני שאז כבר הוסיפו שתות, והיא עומדת עד היום על 96 גרם.

[ברזילי]

הניסוח בכתבה מטעה - לפי הממצאים הארכיאולוגיים, משקל השקל של ימי בית ראשון הוא כ- 11.3 גרם (הרבה פחות ממנהגנו היום לתת לפדיון הבן 20 גרם לכל שקל). המשקולת שנמצאה כעת, וכן עוד עשרות משקולות בקע מימי בית ראשון שנמצאו בעבר, כולן בתחום 5.5-6.5 גרם. נמצאו גם שלל משקולות גרה מימי בית ראשון, משקלות של שלשה גרה, ארבעה גרה וכן הלאה, ומשקלן תואם את הסטנדרט הנ״ל - 0.57 גרם לגרה בקירוב.

[אוצר החכמה]

תודה על ההבהרה.
כשמסתכלים שוב נראה שהניסוח בכתבה עצמה אינו מטעה רק מדובר כאן בטעות של פותח האשכול ואחריו נמשכו העונים.

[קו ירוק]

אכן הגבתי לשאלתו של פותח האשכול. אך התבוננתי שוב בכתבה הלא מקצועית. למה ניסוח הכתבה אינו מטעה?
ראשית לא צויין כלל מה משקלו של הממצא, והאם הוא נראה שלם לחלוטין מכל צדדיו.
הקביעה של הכתבה ששקל מקראי (שקל של תורה) הוא 11.33 גר' - זו מניין לו. וזאת אף בבית ראשון לפני שהוסיפו על המטבע.
לא זו בלבד, אלא לקבוע שלא היו מביאים מטבעות אלא חתיכת כסף טהור, גם זה לא נכון, ומניין לו זה? בבית שני אנו יודעים מהמשנה שהיו מביאים מטבעות מסוגים שונים, והיו משלמים קולבון לפרוטרוט. והיה משקל כדי לוודא שהמטבעות לא נשחקו. למה זה יהיה שונה בבית ראשון.
נכון שבבית שני פחות היו משתמשים בכתב עברי, ומ"מ בתקופות הראשונות של הבית מסתבר שהיו נוהגים עדיין בכתב זה. מניין הוודאות מהי תקופתו של ממצא זה, אחרי שאיננו באתרו אלא הוצא מהר הבית. אילו הוא היה בעיר דוד יש מה לדון, אבל הפסולת בעמק צורים מגיעה משפכים שהוציאו הערבים מדרום להר הבית בעיקר כשחפרו את 'אורוות שלמה'.