מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עקביה
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר

הודעהעל ידי עקביה » ה' דצמבר 20, 2018 6:14 pm

בן מיכאל כתב:
מה שנכון נכון כתב:בתוכן איני רואה כאן דמיון מיוחד. עיקר הנקודה די מפורשת בפסוקים, וכל מקור ביארם לפי דרכו. והסמכת שני הפסוקים זל"ז לבדה אינה מספקת.
(יש דמיונות אחרים ברורים יותר).

מסתבר כדבריך, וכאן ניתן להרחיב ולבדוק, היש עוד מישהו שסמך שני פסוקים אלו זה אל זה? באיזה הקשר? הוא הביא כן את הכתוב בצורתו?

מסתבר?
להביא דווקא את שני הפסוקים האלה, ובסדר הזה?

חרסון
הודעות: 599
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר

הודעהעל ידי חרסון » ו' דצמבר 21, 2018 3:48 am

עקביה כתב:
חרסון כתב:ברור שכך. אבל התנהל כאן דיון מה מסתבר יותר, לצדד שהרמב"ם העתיק מהזוהר או להיפך. ועל זה הערתי שיותר הגיוני שהרמב"ם לקח מקובץ מדרשי ממדרשי הזוהר, מאשר לומר שהזוהר, שאין חולק לכאורה שאינו מושפע בגלוי מסוג ספרות הרמב"ם, העתיק לשונות או וכו' מס' משנה תורה.

טיעון זה הוא חרב פיפיות.
הלא כשם שאין חולק לכאורה שהזוהר אינו מושפע בגלוי מסוג ספרות הרמב"ם, כך אין חולק לכאורה שהרמב"ם אינו מושפע בגלוי מסוג ספרות הזוהר [ראה שומר אמונים (אירגס) בתחילת הספר, ועוד].


נכון.

אבל הרמב"ם די מגדיר בעצמו ממה הוא הושפע. הוא הושפע מכל הספרות החז"לית שקדמה לו. שגם אם נתעקש לא לכלול בה את המדרשים הזוהריים או דומיהם, ברור שתשובות הגאונים - עם כל ענייני 'הנסתר' שבהם - בפנים. אם כך, ההכרות של הרמב"ם עם סוג הספרות הזוהר ברורה, גם אם אפשר להתווכח על מידת ההשפעה. לעומת זאת, לא ברורה כלל, ואדרבא כנ"ל, ההכרות של ה"זוהר" עם הרמב"ם ומינהו.

עקביה
הודעות: 3044
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר

הודעהעל ידי עקביה » ו' דצמבר 21, 2018 2:01 pm

לא בהכרות של הזוהר עם הרמב"ם עסקינן, אלא בהכרות עם הרמב"ם של מי שהוסיף, אם אכן, את אותן הוספות בזוהר.
על כך איננו יודעים כלום.

נוטר הכרמים
הודעות: 5940
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: דמיון מופלא בין הרמב"ם לזוהר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 30, 2019 11:31 pm

בנוגע ל'כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה'

הנה כתב הרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג: אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים. ובאמת לא נמצא מפורש לשון כזה בגמ', אלא שנמצא כן בדברי חז"ל, וכמו שכבר ציינו (הרש"ש בשם בנו מו"ה מתתיהו) למדרש 'לעולם' פרק חמשה עשר (מובא באוצר המדרשים אייזנשטיין עמ' 274), ולדברי הזוה"ק בכמה מקומות (פר' בראשית, וברעיא מהימנא פרשת קורח ופרשת פינחס).

ויש שהערו מקורו מדברי הגמ' כאן: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה; שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד.
ובאמת כבר העיר מהרצ"ח בהגהותיו כאן ובציוני מהר"נ על הרמב"ם שאדרבה מכאן נראה שרק המשבר כלים בחמתו 'יהא בעיניך כעובד עבודה זרה', ולא כל הכועס בעלמא, (ו'כל הכועס' בלשון ריבוי נראה אפילו כעס בעלמא).

ולכאורה היה נראה שב' ענינים הם, דהמימרא של כל הכועס מיירי שכועס על המאורעות שבאים עליו ומה שנגרם לו נזק או צער ע"י פגעי העולם או מעשי זולתו, וזה 'כאילו עובד ע"ז' מצד עצם הדבר שמתרעם וכועס, ואטו לא ידע שיש מנהיג לבירה, והכל נגזר עליו מלמעלה, וכמו שאמר דוד המלך על שמעי בן גרא 'אלקים אמר לו קלל', ומה יש להתקצף ולהתרגז, וזה ענין כפירה ח"ו שדומה כאילו עובד עבודה זרה.

וכן ביאר בליקוטי אמרים תניא אגרת הקודש פרק כה, וז"ל, לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה, כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו, לא היה בכעס כלל.

אכן דברי הגמ' דידן מיירי שלא מתרעם עם מה שנעשה לו, אלא שמתרגז על רוע בחירתם של אנשי ביתו שאינם מתנהגים כראוי, וזה אינו חסרון באמונה שכועס ע"ז, אבל מה שמקרע בגדיו ומשבר כליו בחמתו זה איבוד עשתונות וכניסה לתוך ההיכל של יצר הרע, שהולך אחר רגש לבו ולא אחר משפט השכל, וע"ז שפיר קאמר הגמ' שזה מדרון חלקלק, וכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד.

וכן נראה גם מהמשך דברי הגמ' "אמר רבי אבין מאי קראה לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע. והיינו שעצם המציאות ששומע לקול הפנימי שבתוכו ולרגש הלב ולא משליט את הדעת על עצמו, זהו ה'אל זר שיש בגופו של אדם', וזהו העבודה זרה.

אולם בלשון מדרש לעולם הנ"ל נראה שהכל ענין אחד, "לעולם ישתדל אדם לפרוש מן החמה ומן הכעס, שכל הכועס כאילו עובד ע"ז, שכך היא אומנתו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך ולמחר יאמר לך עבוד ע"ז". וצ"ע.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים