פורום אוצר החכמה

אם עושה כן לצורך כוונה, מה הדין?
כי בעלמא י"ל שיש איסור.

יש תשובה במהרי אסאד כמדומני

מתוך אתר "דין":

על כך שאין לחזור על מילה פעמיים וקשת הדעות בענין [אם הוא איסור גמור או רק מגונה] ראה שו”ת יביע אומר ח”ז סי’ יד בסופו.

בילדותי הכרתי תלמיד חכם גדול, ממש כל הש"ס הראשונים והאחרונים מונחים ברישיה, צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו, שבמשך עשרות בשנים היה מתפלל בכוונה באימה ברתת וזיע, בשאגות גדולות כארי, באריכות של שעות, ופעמים רבות לתוקף כוונתו היה חוזר ושונה את מילות התפילה. זצ"ל.

על הגרש"ז אויערבאך מסופר:

חלמישצור כתב:בילדותי הכרתי תלמיד חכם גדול, ממש כל הש"ס הראשונים והאחרונים מונחים ברישיה, צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו, שבמשך עשרות בשנים היה מתפלל בכוונה באימה ברתת וזיע, בשאגות גדולות כארי, באריכות של שעות, ופעמים רבות לתוקף כוונתו היה חוזר ושונה את מילות התפילה. זצ"ל.

היוכל להגלות אף שמו לנו, או שמא חסוי וסודי הוא?

לבי במערב כתב:

חלמישצור כתב:בילדותי הכרתי תלמיד חכם גדול, ממש כל הש"ס הראשונים והאחרונים מונחים ברישיה, צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו, שבמשך עשרות בשנים היה מתפלל בכוונה באימה ברתת וזיע, בשאגות גדולות כארי, באריכות של שעות, ופעמים רבות לתוקף כוונתו היה חוזר ושונה את מילות התפילה. זצ"ל.

היוכל להגלות אף שמו לנו, או שמא חסוי וסודי הוא?

לא חסוי ידידי. אפשר באישי (אם זה העניין, הביטוי על גדלותו בתורה הוא מלשונו של הרב שמואל טל שליט"א. וכעת, כשאני מעיין במקור הדברים - חוברת שיצ"ל עם פטירתו - עלי לתקן את ניסוחי, שלשונו המדויקת של הר"ש טל היא "ש"ס עם הראשונים נמצא אצלו בראש בסדר מופתי")..

בספר אשרי האיש מביא בשם הגרי"ש אלישיב להתיר בלי פקפוק - לזכרוני.

כמדומה נאמר על ר' חצ'קל לוינשטיין שחזר על תיבות
על הגרי"ז ידוע הסיפור על עשב שבקר"ש

נראה לי שגם הגאון סבא דמשפטים מהר"י מאמן היה חוזר וממש תפילתו היתה כמונה מעות זיע"א

מנהג זקני וחסידי ירושלים עיה"ק כך היה,
כך ידוע על הגרש"א והגרש"ד ועוד רבים.

יש הרבה 'מעשה רב'. אבל אני מחפש מקורות.
אני זוכר שראיתי מדברים על זה , ואודה למי שישיב אבידתי.

בעלון עלים לתרופה של אחד השנים כתבו בזה

תחפש בספר פסקי תשובות.

כמדומני שהרב הצדיק ממונקאטש מדבר על זה.

היא שיחתי כתב:על הגרי"ז ידוע הסיפור על עשב שבקר"ש

מהו הסיפור?
תודה מראש.

זכור לי דיש גמרא מפורשת, אולי במגילה, עם ביטוי חמור על הנוהג כן.
לכאורה מה שהביאו מהגריז הוא עניין אחר דבקר''ש עושים כן מחשש שלא יצא ידי חובתו
שמעתי מאבי שבילדותו היה עומד מאחורי מרן הגרי''ז ומחקה אותו איך חוזר פעמים רבות על המילים 'בםבשבתך'... עד שגערו בו

חיימשה כתב:שמעתי מאבי שבילדותו היה עומד מאחורי מרן הגרי''ז ומחקה אותו איך חוזר פעמים רבות על המילים 'בם-בשבתך'... עד שגערו בו

זה (או עד"ז) הוא המעשה שהתכוון אליו הרב 'היא שיחתי'?

חיימשה כתב:זכור לי דיש גמרא מפורשת, אולי במגילה, עם ביטוי חמור על הנוהג כן.

האם כוונתך לגמ' ברכות ל"ד "חברותא כלפי שמיא"?

חיימשה כתב:זכור לי דיש גמרא מפורשת, אולי במגילה, עם ביטוי חמור על הנוהג כן.

אכן כה ע"א

בקרו טלה כתב:

חיימשה כתב:זכור לי דיש גמרא מפורשת, אולי במגילה, עם ביטוי חמור על הנוהג כן.

אכן כה ע"א

והיא היא הסוגיא בברכות שם.

לבי במערב כתב:

חיימשה כתב:שמעתי מאבי שבילדותו היה עומד מאחורי מרן הגרי''ז ומחקה אותו איך חוזר פעמים רבות על המילים 'בם-בשבתך'... עד שגערו בו

זה (או עד"ז) הוא המעשה שהתכוון אליו הרב 'היא שיחתי'?

אינני יודע מה המעשה, את העובדה עם אבי רק אני יודע מסתמא.

לבי במערב כתב:

חיימשה כתב:שמעתי מאבי שבילדותו היה עומד מאחורי מרן הגרי''ז ומחקה אותו איך חוזר פעמים רבות על המילים 'בם-בשבתך'... עד שגערו בו

זה (או עד"ז) הוא המעשה שהתכוון אליו הרב 'היא שיחתי'?

אני בכוונה לא שמתי מקף בין המלים בםבשבתך, כי זה גופא היה העניין שהוא ביטא אותם שוב ושוב כאילו הם תיבה אחת

ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת נח
קטז. שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור ש"ס (דברכות דל"ג ע"ב) א"ר זירא כל האומר שמע שמע משתקין אותו אמר ליה ר"פ לאביי דלמא מעיקרא לא איכוין דעתיה וכו' אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוון דעתיה, והקשה מורי זלה"ה דאכתי הקושיא במקומה עומדת מכל מקום דלמא מעיקרא לא איכוין והשתא בא לצאת ידי שמים ולכוון, וכו', ועוד קשה למה נקט ר' זירא דווקא האומר שמע שמע ב' פעמים וכו' ולא פסוק אחר בקריאת שמע או כיוצא, וביאר מה הוא ענין קבלת עול מלכות שמים, והענין כי האדם מחוייב להאמין כי מלא כל הארץ כבודו יתברך לית אתר פנוי מיניה וכל המחשבות צד) של האדם יש בו מציאותו יתברך וכל מחשבה הוא קומה שלימה, וכאשר יעלה במחשבתו של אדם בעת עסקו בתפלה איזה מחשבה רעה וזרה היא באה אל האדם לתקנה ולהעלותה, ואם אינו מאמין בזה אין זה קבלת עול מלכות שמים שלימה, כי מקצר ח"ו במציאותו ית' ובזה מובן האומר שמע שמע וכו' וקשה למה אמר שני פעמים, וצריך לומר כי מעיקרא לא איכוון דעתיה, דהיינו שהיה לו איזה מחשבה זרה, אמנם אם ידע ששם גם כן הוא מציאות השם יתברך לא היה צריך לומר שני פעמים שמע, וזהו צחות לשון הש"ס מחינן ליה במרזפתא דנפחא, והכוונה כי המחשבה עצמה הוא מכה את האדם כמו במרזפתא דנפחא כדי לתקנו ולהעלותו, ולמה הוא חוזר פעם שנית לומר שמע כאילו ח"ו בפעם ראשון לא היה שכ מציאות השם יתברך, ונמצא הוא מקצר במציאותו יתברך ובקבלת עול מלכות שמים, ולכך אמר משתקין אותו ודפח"ח:
...
ופעם אחת שאל השואל למורי זלה"ה אם אמר כמה תבות בקריאת שמע ובתפלה בלא כוונה אם רשאי לחזור פעם שנית ולאומרם בכוונה, ואמר בזה הלשון הלא ידוע ומפורסם שאין לך שום דבר שלא יהיה בו מציאות השם, אפילו מחשבה חיצונית שם יש גם כן ניצוצות קדושות כנודע, ואם כן אם אמר כמה תבות של תפלה בלא כוונה רק במחשבה חיצוניית, אם כן באה אותה המחשבה להוציא ממנה ניצוצות כנודע, ואם יחזור ויאמר פעם שנית אז הוא מורה שפעם הראשון לא היה שם שום מציאות השם והוא מקצר במציאות השם יתברך, גלל כן אל יאמר פעם ב', רק יהרהר במחשבה ובכוונה אותן התיבות שאמר בלא כוונה, כל זה שמעתי בשם מורי זלה"ה ודפח"ח:
(בן פורת יוסף ד"ג ע"ב וע"ג. וע"ש עוד דנ"ג ע"ד):

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... h=2312ובכן הפצת המעיינות זכרוני לא כיזב הנה העלים לתרופה ב"ה חנני ה' בזיכרון כן נזכה עוד

לבי במערב כתב:

היא שיחתי כתב:על הגרי"ז ידוע הסיפור על עשב שבקר"ש

מהו הסיפור?
תודה מראש.

אינני זוכר מקור הסיפור, ואולי הוא אינו כ"כ ידוע..
מה שאני זוכר הוא שהוא ניסה לבטאות מספר פעמים את המילה עשב שבקרי"ש שיהיה מדוקדק כראוי, ולבסוף אמר את תיבת 'עשב' ביידיש
אמנם אם כן אין מכאן ראיה למי שברצונו לומר את אותה התיבה כמה פעמים לצורך כוונה

מצאתי הערב (יא"צ של מהמר"ם שיק) בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח סי' לא אות ה) וז"ל:

דכבר אמרו חכז"ל [סוכה נ' ע"א, בבא בתרא צ"ז ע"ב] דבכמה דברים צווח הנביא מלאכי [א' ח'] 'הקריבהו נא לפחתך הירצך' וגו'. וכן כאן, אם יאמר איזה בקשה לפני המלך ויכפיל וישלש התיבות, וכי ישמע לקולו ובקשתו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה לא יעשה כזאת בישראל.

ואם מישהו יכול להוריד את ה"עלים לתרופה" שצויין כאן לעיל לתועלת כולם


שו"ר שנידון כאן viewtopic.php?f=17&t=14727#p138383