הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ד' דצמבר 12, 2018 4:39 pm
כתבתי בזה ברשימות ישנות שלי (בענין אחר שהסתעף לזה) - מצו"ב
וקצת י"ל דמהר"ץ חיות שאני, שהרי ידוע כי לא היה הוא כשאר רבני הדור ההוא, אלא התרועע עם כמה מחבורת המשכילים, והשקפותיו נגדו דברי גדולי הדור בכמה מקרים. וח"ו שלא היה הוא מחבורתם של המשכילים, אלא היה דמות מיוחדת ונדירה שהיה לומד מהם ענינים בחכמות העולם הזה כדי להתלמד בהם לתלמוד תורה. וכענין שאמרו בנדה (כב רע"ב) ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים. וע' כיו"ב בס' ברכת אהרן ח"א (עמוד יג ועמוד כא), וכה"ג בריש ברכות (ג סע"ב), מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים. וגם ניסה לקרב כמה שיותר לתורה, ומאידך גיסא התלמד איך להלחם נגדם, וניהל ממלכתו ביד רמה נגד השקפתם הפסולה של המשכילים, אף על פי שהיה חבר ורע לכמה מהם, וזאת בדרך שמאל דוחה וימין מקרבת.
ואף על פי שהחתם סופר בתשו' (חיו"ד סי' שלח) השמיט שמו של מהר"ץ חיות, וכמ"ש להוכיח כן בס' רצ"ה חיות (ת"א תשט"ז עמוד סו). ע"ש. הנה נעלם ממנו המשך דברי החתם סופר בקובץ תשובות (סי' נח), שהעיד על המהר"ץ חיות כי הוא מעדת בני ישראל הכשרים העומדים על משמרתם משמרת הקודש באמונה, כי מגמתו לגדור גדר ולעמוד בפרץ וכו'. ע"ש.
תשובות החתם סופר אל המהר"ץ חיות
ואיידי דזוטר מירכס אמרתי להעתיק כאן כל דברי החתם סופר אל המהר"ץ חיות בתשובותיו. לאפוקי ממ"ש בס' רצ"ה חיות הנ"ל, דמשתמע מיניה כי הגאון חתם סופר ומהר"ץ חיות גבה טורא בנייהו, כי הנה בשו"ת חתם סופר חאו"ח ח"א (סי' נד) מתאריך ר"ח חשון תקצ"ג, הפליג בשבחו על מהר"ץ חיות, וז"ל: שלום וכל טוב לרב טב הלא הוא הגאון המופלא ומופלג ומפורסם כערוגת הבשם, גן הדסים גל אגוזים, עמוד הימני כבוד שם תפארתו מוה"ר צבי הירש יחיה, אב"ד וראש מתיבתא דק"ק זאלקווע יע"א. יקרתו הגיעני, ושמחני בדברי תורתו המשמחים לב. על דבר האמור בירושלמי וכו'. והוקשה לפאר רום מעלתו נ"י אתשובת הרשב"א וכן הוא אות באות בתשובות המיוחסות לרמב"ן וכו'. וכי נעלם מהם הירושלמי הלז. וניחא ליה לפאר רום מעלתו וכו', אלו דברי פאר רום מעלתו ושפתים ישק. ולולי דבריו נ"ל פירוש אחר בכוונת הרשב"א וכו'. ע"ש. ובתשו' מתאריך ז' אדר תקצ"ג (חאו"ח סי' קמ) כתב, שלום וכל טוב לידיד נפשי הרב הגאון המופלג ומופלא בתורה חריפות ובקיאות יחדיו צמודים, כבוד שם תפארתו מוה"ר צבי הרש חיות נ"י אב"ד ק"ק זאלקווע יע"א. וחתים התשובה: ה' יברכנו וירחיב גבולינו ושמחת עולם על ראשנו בב"א. ע"כ.
ובתשובתו מערב ראש חודש שבט תקצ"ז (חאו"ח סי' עט), כתב, ידיד נפשי הרב הגאון המאור הגדול המפורסם חריף ובקי, זית רענן יפה פרי תואר קרא שמו, מוה"ר צבי הרש חיות נ"י. ע"כ.
וכן בתשובתו מתאריך כ' אדר ב' תקצ"ז (חאו"ח סי' רח) כתב, החיים והשלום יחדיו יהיה תמים, יעלו על ראש חכמים מתמם עם תמימים, הרב הגאון המופלג ומפואר רם ונשא וגבה מאוד כבוד שם תפארתו מוה"ר צבי הירש חיות נ"י, אב"ד דק"ק זאלקווי יע"א. להודיע ידיעה של חבה יתירה כי ביום שבת קודש קראתי עונג בקבלת ספרו תורת נביאים, ועברתי בו עד שהגעתי לדין מלך וקצת ממנו בכלל, ולכשאפנה אי"ה בלי נדר אקח מועד לעיין בכולו. וסיים: אתה ה' השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, וקרן כסא כבוד מעלתו ירום לשם ולתהלה, ומעלות בקדש דאורייתא יעלה מעלה מעלה, במסילה אשר בית אל עולה, כנפשו היקרה ונפש אוהב נפשו. ע"כ.
אולם בתשובה מתאריך י' כסליו תקצ"ז (חיו"ד סי' שלח) השמיט שמו מהתשובה. אולם אין הכרח שהיה זה מפני שחשדו, אלא כדי שלא להשפילו כיון שחלק עליו בתוקף השמיט שמו. והראיה שהרי בתשו' מתאריך כ' אדר ב' תקצ"ז (חאו"ח סי' רח) הפליג הרבה בשבחו. ואף בתשו' (יו"ד סי' שלח) הנ"ל, שחלק על המהר"ץ חיות, כתב לחלוק בזה"ל: הנה בקראי דברים אלו יוצאים מפה גברא דכוותיה, עמדתי מרעיד ונבהל מאד מי הוא זה ואיזהו שהתיר בדור שלפנינו וכו'. ע"ש. וכן מוכח עוד ממ"ש החתם סופר בתשו' שבאה כהמשך לתשובתו הנ"ל, והיא לו נדפסה בקובץ תשובות (סי' נח) מתאריך י"ב אדר ב' תקצ"ז, שהוא ג' שנים לפני פטירתו של החתם סופר בשנת ת"ר, וז"ל: שלום וכל טוב לידיד נפשי הרב הגאון הגדול המפורסם המופלג כבוד שם תפארתו מוהר"ר צבי הירש חיות נ"י אב"ד וראש מתיבתא דק"ק זאלקווי יצ"ו. יקרתו הגיעני עם הכנסת שבת, טרם אשים עיני על נעימת אריכות דבריו, אשיב מיד להוציא מלבו הטהור על מה שכתבתי במכתבי הקודם (חיו"ד סי' שלח, ולפנינו הושמטו תיבות אלו) החדש אסור מן התורה [שהוא לשון ידוע נגד המשכילים המתחדשים], הנה לא כתבתי ערלה וכלאים ופגול לא ירצה, כי אם החדש, כי מזקנים אתבונן שראוי להיות ממקימי התורה, ונזהרו מלפתוח פתח ולחפש קולות לפריצי עמינו, אשר אותם הם מבקשים, ואם ימצאו סדק כמחט של סדקית, יפרצו פרץ על פני פרץ וכו'. ותלי"ת אני כתבתי בזה תשובה ארוכה ועלתה בידי בעז"ה יתברך, ודברי עשו פרי בעירי ובמקומות המקשיבים לקולי, היינו החדש אסור מן התורה בכל מקום ובכל זמן, ובזמן הזה יותר ויותר, והרוצה להתנאות לפני השי"ת ועם עדת בני ישראל הכשרים העומדים על משמרתם משמרת הקודש באמונה, "וכאשר אני מונה את רום מעלתו בתוכן, אשר מגמתו לגדור גדר ולעמוד בפרץ", יתחדש כנשר נעוריו ורע לא יבוא במגוריו, וה' ירום כסאו והוד קרן תפארתו, ויהא רעוא שאהיה שליח לדבר, כי הנני לטובתו בכל עת ועונה, יקראני ואענהו מוקירו ואוהב נפשו. ע"כ. וע"ע בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' ו) שכתב וז"ל: שלום וכל טוב לידידי הרב הגאון המופלג והמפואר, מהולל מאוד חרוץ ושנון בעל פיפיות זית רענן כבוד שם תפארתו מוה"ר צבי הרש חיות נ"י אב"ד ק"ק זאלקווי והגליל יע"א. וסיים, ובזה יתענג ידידי פאר רום מעלתו על רוב שלום כחפצו וחפץ אוהב נפשו דורש שלום תורתו. ע"כ.
ושו"ר בקובץ התורני בית הלל חלק מב (עמוד צו) שהעיר עוד על הייחס שבין מהר"ץ חיות והחתם סופר, ממ"ש בשו"ת מהר"ץ חיות (סי' כח). ובהגהות המהר"ץ חיות יומא (לט: פג:). ע"ש.
אבל כעת ראיתי מ"ש הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל בס' לב העיברי ח"א (עמוד קנז בהערה). ואם כן בטלו כל דבריי האמורים לעיל, ואיני רוצה להעתיק כאן דברי הלב העיברי, ועיין בו.
