זכות הבחירה

[עשהאל עברי]

אם לכל הבריות יש יכולת בחירה שנאמר "אין בריה בעולם שאין הקב"ה מנסה אותה, משמע שלכל הבריות יש יכולת בחירה והם לא פועלות על פי אינסטיקטים אם כן מה היא זכות הבחירה?

[אוצר החכמה]

אין בריה הכוונה היא לבני אדם.

[עשהאל עברי]

שלום לך מנהל האתר.

אני מתקשה להבין איך הכוונה רק לבני אדם מפני שלדעתי, זה שבריה עומדת בפני ניסיון לא אומר שיש לה זכות בחירה, ואני אסביר זאת עוד רגע. וגם לא מובן למה נאמר ׳אין בריה׳ ולא ׳אין לך בן או בת אדם׳ שאין הקב"ה מנסה אותן.
ולגבי זכות הבחירה כתוב ׳הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים׳
משמע להבנתי שכל שיש לאדם זה להבין ש׳הכל׳ בידי שמים או חו"ח לחשוב שבידנו או בידי גורם אחר כל שהוא להיטיב לנו, שאפילו לשמירת מצוות עלינו לבקש זאת ממנו ככתוב בתהילים ׳הט ליבי אל עדותיך׳ ופרושו (יסוד מלכות) ׳כוף יצרי אל מצוותיך׳. ואיפה שאדם מבין שלא ממנו להצליח דרכו ופועל ומיחל לכח עליון לא מוגדר שיצליח לו זוכה בה ואיפה שאדם בוטח בהבל, בו או בגורם זר כל שהוא בסופו של דבר יכשל, שכתוב ׳כי אהיה עמך- אין אומר אהיה עמך אלא למי שמתירא׳. מכאן שיש אדם שיתירא בעניין כל שהוא למרות שהוא לא מכיר בקב"ה ויפגע באלו שלא התיראו שחשבו שבידם לעשות דבר הא-ל כך שלאותו אדם נתנה בחירה לעשות רעה וזהו עניין זכות הבחירה.
ואילו עניין הניסיון מתקיים גם על שאר הבריות לדעתי שחושבות שבזכות הדרך שבחרו להן מצליח בידן והניסיון הוא האם הן מבינות שלא מהן לקיים דרכן ואז יש להן קיום או להיפך והן נכשלות, וכפי שהסברתי זה לא קשור לזכות הבחירה. ולא הגיוני שהכבש למשל יאכל חי ע"י זאבים ולא תהיה לו אשמה בזה שהא-ל רחום וחנון.

[עשהאל עברי]

ועוד כתוב ׳נותן לבהמה לחמה ולבני עורב אשר יקראו׳ משמע שהחיות מבקשות את הא-ל.

[מקדש מלך]

שלום לך עשהאל.
אני מקווה שהצלחתי בדיוק להבין את כוונתך. אתה טוען שלאדם יש בחירה ממשית, ואילו לבהמות וחיות ישנה בחירה האם להבין שהכל ביד ה' או לא.
זה חידוש גדול מאוד בעיני, ולא שמעתי על כך מעולם.
מכל מקום אתה שואל שאלה פשוטה שבאמת אין לי תשובה ברורה על כך, מה סוד הסבל של החיות והבהמות שלא חטאו מעולם ומדוע הוא נוצר? והרי אין להן שכר ועונש, ולומר שהכל גלגולי נשמות חוטאים וכדו' לא נשמע אמיתי.
אין לי תשובה ברורה על כך, ואשמח אם יש למישהו התייחסות תורנית ברורה על כך.
מכל מקום אמליץ לך לעיין ברמב"ן על התורה במצוות שילוח הקן, כמדומני שנוגע מעט בעניין זה. וכן עיין במורה נבוכים חלק ג פרק יז (עד כמה שהצלחתי להבין הוא טוען שזה שאלה שלא תוכל להיות לנו תשובה עליה).

[אוצר החכמה]

גם אני מתקשה להבין את דברי עשהאל.
הנחה פשוטה בכל הראשונים (אני לא יודע להביא כרגע מקור אבל זה מה שכתוב ) שהאדם הוא בעל היכולת לבחור ולא בעלי החיים.
שאל עשהאל ממקור שלפי דעתו כתוב לא כך. והתשובה פשוטה פירוש המילה בריה בחז"ל בהרבה מקומות היא בני אדם ולכן אין קושיה. ועכשיו אפשר לחזור להנחה הפשוטה.

אפשר לשאול למה בעלי חיים סובלים אבל התירוץ כי הם בחרו ברע ולא בטוב אינו תשובה.

[יהושע100]

לכא' יש להעיר מדברי רש"י בתחילת פרשת נח 'כי השחית כל בשר' שמשמע שיש מעין בחירה לבע"ח להרע את דרכם.
וגם משמע שם שבחירה זו הובילה להשחתתם ולא רק מצד שהאדם הוא עיקר הבריאה ובלעדיו, שעתיד למחות עקב מעשיו הרעים, אין צורך בהם.

[אוצר החכמה]

אני לא חושב שזה המשמעות. הפירוש להבנתי הוא שהאדם כל כך קלקל מעשיו עד שהבריאה גם היא התקלקלה.
אבל עיין לשון הרמב"ן בבראשית א פסוק כט.

[עשהאל עברי]

שלום לכם מנהל האתר ו׳מקדש מלך׳.

סליחה אבל שניכם לא הבנתם אותי עד הסוף.
לשאלה של ׳מקדש מלך׳ כל שאלוקים מבקש זו יראת שמים תמימה ותוצאותיה שאמרו חז"ל ׳הכל בידי שמים...׳ והמצוות נועדו לתקן דעתנו ולא על מנת לרצות אותו. ומה שאני התכוונתי זה שדווקא מהאדם מצופה שיבין שהכל בידי שמים, גם יצריו שכתוב ׳היוצר יחד ליבם׳ שאין באדם מעלות מעצמו שאמר רבי יוחנן ׳אין לבריה כלום אצל בוראה שאפילו משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים׳. ומהמשפט ׳כי אהיה עמך- אין אומר אהיה עמך אלא למי שהוא מתירא׳ מתקיימת זכות הבחירה ללכת בדרכי השם או בדרך חטאים, שיכול אדם רשע להתירא ולהצליח בדרכו ואילו אדם שמכיר בקב"ה ובוטח בעצמו שממנו לקיים דבר הא-ל ויכשל מכיון שלא התירא ולכן הוא עלול להיות כפוף לרשע. והכל בידי הא-ל שהוא מצליח בידנו איפה שאנו יראים ונכשלים איפה שלא, ואם הכל בידיו איך זה שאלוקים מצוה עלינו לשמור מצוותיו? אלא שכתוב ׳חנוך לנער על פי דרכו׳ ועם ישראל מכיר באדנותו של אלוקים בעולם רק חושבים שמהם לקיים דברו שכתוב (דברים רבה המפורש, ז,י) מי יתן והיה לבבם זה להם... שמעו ישראל ושתקו. אמר ר' יהודה בן לוי למה הדבר דומה, לחבר (לוכד נחשים) אחד קשה שראה עכנא (נחש, ויצר הרע משול לנחש) אחת קשה, אמר, מי יוכל לחבר את זו, אמרו לו, ולא את החבר, הכל ממך. כך כיון שאמר הקדוש ברוך הוא 'מי יתן והיה לבבם זה להם' היה להם לומר, רבונו של עולם, 'אתה תן...'. ולכן הא-ל מציב אותנו בקשיים אלו המצוות, על מנת שנתירא לקיימן ובכך הוא יצליח בידנו, מכאן שהקב"ה עושה איתנו חסד חינם שאין לנו מה לתת לו אלא היראה התמימה ותוצאותיה וכך נוצרת זכות הבחירה.

ולשאלתך מנהל האתר לגבי החיות, יש להן יכולת בחירה וניתן ליראות זאת בעין, הן בוחרות מה לאכול, איפה לחפש אותו ואם להתחבר לחיה זו או אחרת כמו לאדם וכו׳. ואסור לבלבל בין יכולת בחירה לבין זכות הבחירה ומה שאין להם זו זכות הבחירה מכיון שלדעתי החיות לצורך העניין בחרו להן את דרכן (כל אחת ושמה היא) שהן חושבות שבזכות דרכן הן מצליחות ובכך הן בוגדות בחסד החינם של הא-ל וחושבות שמגיע להן ב׳זכות׳ ולא בחסד ולכן הן מגמדות את חסדו של הא-ל. ומכיון שהקב"ה מבקש את היראה מבריותיו הוא מנסה את החיה האם היא מבינה שלא ממנה לקיים דרכה או בוטחת בעצמה לעשות זאת, והיא מצליחה כל עוד היא מבקשת את חסדו של הא-ל ואחנו למדים שהן מבקשות את הא-ל ככתוב ׳וכפירים שואגים לטרף ולבקש מא-ל אוכלם׳ ו׳לבני עורב אשר יקראו׳. וכאשר הם בוגדים בחסדו של הא-ל וחושבים שמהם לקיים דרכם הם כנראה מתים. ואין להן זכות בחירה מכיון שהן בחרו להן את דרכן להיטיב לעצמן בניגוד לאדם שעדין מחפש את דרכו שתיטיב איתו והא-ל נותן לו את האפשרות לבחור את דרכו ומיעץ לו את דרכה של תורה.
דוגמאות נוספות לבריות שיש להן את יכולת הבחירה הם המלאכים עוזא ועזאל והמלאכים שירדו להחריב את סדום ועמורה שאמרו ׳כי משחיתים אנחנו׳ וכדומה.

[יאיר]

אם לכל הבריות יש יכולת בחירה שנאמר "אין בריה בעולם שאין הקב"ה מנסה אותה, משמע שלכל הבריות יש יכולת בחירה והם לא פועלות על פי אינסטיקטים אם כן מה היא זכות הבחירה?

מה המקור?

[עשהאל עברי]

שמו"ר ל"א ג׳

[יאיר]

שמו"ר ל"א ג׳

"ד"א "אם כסף תלוה את עמי" הה"ד (קהלת ה, יב): "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו ואבד העושר ההוא בענין רע" אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס שנאמר (ישעיה נח, ז): "ועניים מרודים תביא בית" ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות הרי הוא אוכל ממונו בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא והקב"ה מצילו מדינה של גיהנם שנאמר (תהלים מא, ב): "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי הוא נוטל כפלים לע"ל שנאמר (שם יח, כח) "כי אתה עם עני תושיע" ממי אתה למד מאיוב שנתייסר בעוה"ז ושלם לו הקב"ה כפלים שנאמר (איוב מב, י): "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה" אבל העשיר שעינו רעה הולך הוא וממונו מן העוה"ז שנאמר "ואבד העושר ההוא בענין רע" שעינו רעה כנגד גבאי צדקה למה שגלגל הוא בעולם לא מי שהוא עשיר היום עשיר למחר ומי שהוא עני היום עני למחר אלא לזה מוריד ולזה מעלה שנאמר (תהלים עה, ח): "כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" וכו'..."

[מה שנכון נכון]

בספרים חלקו בין בריה (ב' חרוקה ריש שואית) שכולל גם בע"ח, לבריה (הניקוד ההיפך).

[עשהאל עברי]

לא הבנתי את המשפט האחרון, בבקשה תפרט.

[עשהאל עברי]

הבנתי, טעיתי בהבנת המשפט, תודה על התיקון.
אני למד שהמשפט הזה באמת מדבר על בני אדם אבל הוא לא שולל במהותו אפשרות שגם שאר הבריות עומדות בניסיון. ושוב פעם ׳זכות הבחירה׳ ניתנה רק לאדם. אם יש טעות בתשובה שכתבתי למנהל האתר ול׳מקדש מלך׳ אודה אם יעמידו אותי עליה.

[עשהאל עברי]

שלום לך מנהל האתר.

את הציטוט המדובר קראתי לפני שש שנים בערך וכתבתי אותו בחיבור שלי, שם גם רשום המקור ומשם נתתי אותו ליאיר. עד לפני שנרשמתי לפורום הזה לא ידעתי את ההבדל בין בריה בניקוד כזה לניקוד אחר ומכיון ששאר הדברים שלמדתי הסתדרו לי עם ההבנה שלי את הציטוט, לא ראיתי סיבה לחשוב אחרת. בכל אופן לא מצאתי מקור שסותר את דעתי בנושא לכן הייתי מאוד שמח אם תתיחס עניינית לתשובה שנתתי לך ול׳מקדש מלך׳ ותעמיד אותי על טעותי אם טעיתי. אם יש מישהו שיש לו ידע בנושא ויכול לשתף אותי בו אני יודה לו, תודה.