"דברים שבקדושה" למי דברים?

[עץ תמר]

בחק לישראל בימים אלו מצוטט מספר דברים שבקדושה .
שאלני חכ"א מי הוא בעל ספר זה.

[לענין]

לפי השפראך הנפלא 'ימי השובבים ועוז הדרם נאמנו מאד', זה נראה החיד"א.

[עץ תמר]

גם אני העני חשבתי כך אבל צריך ראיה.

[איש_ספר]

במוסרים שהוסיף הרחיד"א לסדר חק לישראל, נמצאים כו"כ קטעים שמקורם מצוין: דברים שבקדושה, ואף ניתן להם סימן. (דברים שבקדושה סימן ד סימן ה' וכו').
לא מצאנו ספר כזה.
ראו למשל מוסר ליום א של פרשת שמות הפותח: ימי השובבי"ם ועוז הדרם וכו' (לשונו הידוע של אק"מ בספר חמ"י).
פניתי לרה"ג רמ"ד ועקנין שליט"א, המומחה (בן היתר) לספרי הרחיד"א והלה העלה השערה שהמכוון לספר דבר שבקדושה מבעל ילקוט ראובני.
בדקתי מעט וראיתי שיש דמיון מעט (ואפשר שבגין כך נקרא החיבור בשם דומה), אכן יש כאן מה שאין שם. והוא פלא.
חיפשתי באוצר ומצאתי כו"כ המביאים דברים מתוך ספר זה ומציינים את מקורם: הובא במוסרים שבחק לישראל....

האם מדובר בחיבור של הרחיד"א שלא ידענו עליו ממקו"א?

========

כתבתי טרם שידעתי שכבר נידון כאן, ויש"כ של הרב דרופקתי דאורייתא שהאיר עיני בזה. ועתה איחדתי האשכולות

[ושא_נס]

במקומות רבים שנתקלתי בהם ביוסף לחק מספר "דברים שבקדושה" (בעיקר במובאות של רבי יצחק פאלאג'י מיוסף לחק), המכוון לספר דבר שבקדושה להרב ילקוט ראובני. בלא שום ספק. ואני מאמין שכולם כך. דבר שבקדושה מצוי בתקליטור התורני, ובנקל אפשר לבדוק. וכבר לפני שנים רבות כתבתי על "שיבוש" עקבי זה בשם ספר דבר שבקדושה שביוסף לחק מכנהו תמיד "דברים שבקדושה".

במקום הנקודתי הנ"ל בפרשת שמות יום א', ראש הדברים הם מהחיד"א, ושמא מבוססים על הרב חמדת ימים או אחרים (כשם שיש מוסרים מלוקטים מהחיד"א בחלקים אחרים ביוסף לחק. וידוע שהחיד"א למד והכיר ספר חמדת ימים כמובן), והמשכם מספר דבר שבקדושה, אלא שבכותרת בספר יוסף לחק יוחס הכל לספר דבר שבקדושה, כולל את דברי עצמו. מן הסתם העדיף החיד"א להבליע דבריו ולהרכיבם עם דברי הרב דבר שבקדושה, מאשר לפצל הפיסקא ולהוסיף כותרת לדבריו "מלוקט" ובנפרד "דבר שבקדושה", דבר שלא מצוי בשום מקום ביוסף לחק למיטב זכרוני. וזה פשוט. ומה שהוסיף כאן החיד"א, הוא החריג, והוא ביען הוא ראש ספר וריש שובבי"ם.
הואיל ופתחתי יוסף לחק דפו"ר לעיין בענין זה, אמרתי אצרפה נא כאן תמונת יוסף לחק דפו"ר (ולוואי יהיה במאגרים דפוסי חק לישראל מוקדמים למכביר ומהם דפוס ראשון), לחסוך הצורך בהשערות אודות בדיקה בדפו"ר.

[אספקלריא]

אפשר להשוות
חק לישראל יוסף לחק ויחי יום ו' בשם ספר דברים שבקדושה סי' ג'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 392&hilite
ס' דבר שבקדושה (לבעל ילקוט ראובני) אות ג' גאוה
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?10397&pageid=P0005L

[עץ תמר]

יישר כח לכל המגיבים החכמתם אותנו.
אגב, כאן רואים שאפילו שיצא חק לישראל בהרבה מהודרות ,לא טרחו לדעת מי המחבר הזה.

[לענין]

הואיל ופתחתי יוסף לחק דפו"ר לעיין בענין זה, אמרתי אצרפה נא כאן תמונת יוסף לחק דפו"ר (ולוואי יהיה במאגרים דפוסי חק לישראל מוקדמים למכביר ומהם דפוס ראשון), לחסוך הצורך בהשערות אודות בדיקה בדפו"ר.

ולוואי יהיה דפוס עדכני אחד (דומני שהעותק החדש ביותר שיש באוצר הוא בן מאה שנה)!!!

[ושא_נס]

הואיל ופתחתי יוסף לחק דפו"ר לעיין בענין זה, אמרתי אצרפה נא כאן תמונת יוסף לחק דפו"ר (ולוואי יהיה במאגרים דפוסי חק לישראל מוקדמים למכביר ומהם דפוס ראשון), לחסוך הצורך בהשערות אודות בדיקה בדפו"ר.

ולוואי יהיה דפוס עדכני אחד (דומני שהעותק החדש ביותר שיש באוצר הוא בן מאה שנה)!!!

"למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות". זה מבקש על הישנים וזה מבקש על החדשים.

בישן ביותר יש חידוש גם משום שנדפס במצרים דומני בשנת ת"ק.

פשוט שכל מהדורות חק לישראל החדשות, מעבר לאותיות נאות לא טרחו בעיקר הטקסטים. למשל לבדוק מאיזה דפוס בדיוק נלקח נוסח דברי חז"ל, הזוהר, הרמב"ם, ועוד.

רק זה אעיר על תופעה שזכורני קיימת בספר יוסף לחק, שהחיד"א נניח מצטט פיסקא מספר החרדים, והוא כותב "ספר החרדים דף נו ע"ב", ומה שמצטט הוא כמה שורות מדף נו ע"ב וחלק ניכר מדף נז ע"א, ורוב מה שמצטט הוא מדף נז ע"א ולא מדף נו ע"ב, וכתוצאה מכך יש אחרונים שהעתיקו ממנו דברים שנמצאים בדף נז ע"א כביכול הם ג"כ בדף נו ע"ב.

אין שום מחקר מקיף על ספר חק לישראל תולדותיו וגלגוליו?

כמובן יש גם ספר חקי החיים להגאון מהרח"ף זצ"ל, ועליו יש להרחיב טובא, מבחינת מבנהו ואופן וזמן חיבורו. ואכמ"ל.

[אספקלריא]

וכבר לפני שנים רבות כתבתי על "שיבוש" עקבי זה בשם ספר דבר שבקדושה שביוסף לחק מכנהו תמיד "דברים שבקדושה".

כנראה התחלף לו עם ספר "דברים שבקדושה" שנדפס במנטובה תל"ו, ספר קטן בן 4 דפים, (מועתק ממעין גנים לרמ"ע מפאנו).
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01
נדפס גם בסוף ס' תפוחי זהב (קצור ראשית חכמה) מנטובה (שפ"ג?).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... ageid=0001

[ושא_נס]

יישר כוח על ההוספה, אך קצת דוחק לומר כן לענ"ד. אתה מוצא מקומות אחרים שהחיד"א השתמש בחיבורים האלו?


ברשימותי מקדם קדמתה כתוב כן: "דברים שבקדושה - כן הוא ביוסף לחק. וצריך להיות: "דבר שבקדושה". וכמו כן יש להגיה בכל מקום בספר יוסף לחק בו כתוב "דברים שבקדושה". והחיד"א עצמו בספרו ככר לאדן (ליוורנו תקס"א) סימן ז בקונטריס לקוטים זעיר שם מערכת ד אות א דף רג ע"א (ומשם בספר שם הגדולים חלק ספרים מערכת ד אות ג עמ' רלח), כתב לנכון וז"ל: "דבר שבקדושה - חיברו בעל ילקוט ראובני. הקדמות וחידושים בעניני הוידוי חומר העבירות והתשובה. נדפס בזולצבך שנת תמ"ד". וקרוב בעיני כי ספר דבר שבקדושה הגיע לידי החיד"א בשנים תקנ"ז-תקנ"ח לפ"ק. ואכמ"ל".