מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הגהות נצוצי אורות על הזוהר

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מחצד חקלא
הודעות: 182
הצטרף: ג' יולי 22, 2014 9:28 pm

הגהות נצוצי אורות על הזוהר

הודעהעל ידי מחצד חקלא » ב' דצמבר 31, 2018 12:46 am

לבירור זהותו של מחבר ההגהות שנדפסו בדפוס וילנא בשם "נצוצי אורות", ראה בס' אגרות והסכמות רבינו חיד"א, רשימת הספרים, עמ' קצ"ה הערה 56, שלמרות שמדפיסי וילנא מייחסים את כל ההגהות "נצוצי אורות" לרבינו החיד"א, זה אינו נכון, ורוב ההגהות לא נלקטו ולא נתחברו על ידו, והוא כתב רק את אלו החתומים בשמו. עיי"ש.

אגרות והסכמות רבינו חידא עמוד קצה.jpg
אגרות והסכמות רבינו חידא עמוד קצה.jpg (79.98 KiB) נצפה 380 פעמים

וראה בהסכמת רבני ליוורנו לזהר ליוורנו תקנ"א

הסכמת רבני ליוורנו לזוהר ליוורנו תקנא.jpg
הסכמת רבני ליוורנו לזוהר ליוורנו תקנא.jpg (85.42 KiB) נצפה 380 פעמים

בענין זה, קיבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א הוכחה נוספת שרבינו החיד"א אינו מחבר ההגהות:
"ראה ככר לאדן סי' ה' אות ח' (דף קנ"ז ע"ב - קנ"ח ע"א) שכתב בזה"ל:
'ואחר שנדפס קונטריס שיורי ברכה נדפס הזהר פה ליוורנו. וראיתי שם בח"ג דף רמ"ו שכתוב למטה בהגהה משם הרב עיר וקדיש מהר"ם זכות ז"ל וז"ל נראה לי דמה שכתוב פ' משפטים דף קכ"ה דמשמע משם דאין הפרש לאוכל גבינה קודם הבשר אל האוכלה אחר הבשר וכמ"ש הרב ז"ל היינו גבינה מלפני הבשר אבל הכא מיירי באוכל א' מהם אחר תבשיל האחר וכמו שכתוב בשלחן ערוך סי' פ"ט דין ג'. הרמ"ז. עכ"ל. עלץ לבי דהרב ז"ל מסכים הולך דכן הוא דעת הזהר והאר"י ז"ל. ותרגמה להא דרעיא מהימנא באוכל אחר תבשיל על דרך שכתבתי בעניותי שש אנכי שכיונתי לדעת עליון וקדוש'.
רבינו חיד"א כותב כאן שראה (לראשונה) את דברי הרמ"ז בהגהה הכתובה בזוהר הנדפס בליוורנו, וזו הוכחה ברורה שהוא אינו המלקט של הגהות אלו. (ישנם עוד הוכחות, ואכמ"ל)".

ככר לאדן סימן ה אות ח.jpg
ככר לאדן סימן ה אות ח.jpg (29.56 KiB) נצפה 380 פעמים

ושא_נס
הודעות: 1149
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2016 11:43 pm

Re: הגהות נצוצי אורות על הזוהר

הודעהעל ידי ושא_נס » ב' דצמבר 31, 2018 2:05 am

יפה מאד. ייש"כ רב על הטרחה והבירור.
דברים מחכימים ונעימים, מוצגים בחן ובהירות.

הראיה מספר ככר לאדן יפה מאד, והיא כמעט ראיה שקשה להשיב עליה. ודוחק עצום לשער שהחיד"א תפס שם הלשון שתפס, אם הוא עצמו זה שקבע את הגהת הרמ"ז.

צריך להדגיש שקונטריס שיורי ברכה ליו"ד נדפס בשנת תקנ"ב (בספר חיים שאל ח"א, ובדפוסים מאוחרים סופח לברכי יוסף, דומני לראשונה בדפוס וינה שצילומו נפוץ), והזוהר ח"ג לפי השער נדפס תקנ"א ("ותעלמה"), אך זו השנה שיש גם בח"א ובח"ב (ויעויין מ"ש בס"ד באשכול אחר גבי "אח"י" ו"מאי"ן"), וצריך לומר שבפועל ח"ג נדפס במהלך שנת תקנ"ב בה נדפס שיורי ברכה איפה שהוא אחר שנדפס שיורי ברכה (מתי בדיוק תמה הדפסתו?) או בשנת תקנ"ג.

יתכן כי החיד"א ראה את דברי הרמ"ז הנ"ל או בסמיכות להדפסתם, או מעט אחר כך, נניח בשנת תקנ"ד, ויתכן כי אז כבר נקבעו בספרו בכתיבת ידו בכתיבותיו, ולימים שיקע והדפיס זה בספרו ככר לאדן בשנת תקס"א (רוב הספר הזה מורכב מיחידות נפרדות ועצמאיות, בחלקם משמשות מלואים והשמטות לספריו הקודמים. והרבה יש להאריך על היחס בין ביאור מסכתות קטנות בספר ככר לאדן הנדפס בתקס"א, ובין ביאור מסכתות קטנות הנדפס בספרו כסא רחמים בתקס"ג).

**
מכל האמור לפום ריהטא יש לומר כך: בליוורנו רצו להדפיס זוהר, וכתמיד ניסו "לשדרג" ולשפר ביחס לקודמים (עוד קודם שנדפס בליוורנו זוהר נדפס שם תיקוני זוהר, ואיני זוכר שיש בו מעלות והוספות ביחס לדפוסי קושטא עם הגהות ימי"ן, ואין בו הגהות מהחיד"א).

היה למדפיסי ליוורנו והטורחים במלאכה זוהר דפוס קושטא תצ"ו שיש בו הגהות (מהרח"ו?), דפוס אמשטרדם תקל"א-תקל"ב עם הרש"ב, ורצו להוסיף יותר מחכמים מוקדמים מספרים כ"י ומהחיד"א עצמו זצ"ל.

שני ת"ח בליוורנו לקחו מן הישן את ההגהות משני דפוסי הזוהר הנזכרים, ובנוסף הביאו מן החדש במה שהכינו וליקטו ביאורים מכמה וכמה ספרים על הזוהר, דוגמת זהרי חמה, אספקלריא המאירה וכו', וגם מחידושי הרמ"ז כ"י, והכינו רשימות אלו בכ"י מהספרים הנ"ל להכינם להדפסה בתחתית הדפים. קרוב כי והחיד"א עצמו ראה רשימות מלוקטות אלו בכ"י, והוסיף עליהם משלו מה שהיה לו להעיר בשם "אח"י" "מאי"ן", הן תוספות על דברי קודמיו והן דברים חדשים.

דוחק לומר שהחיד"א כתב את הגהותיו על הגליונות המודפסים של עיקר ספר הזוהר, ומספור האותיות יכול להוכיח זאת. אך שמא יש מקום לדחות.

מענין שדוקא הרמ"ז לא נזכר בהסכמת רבני ליוורנו. והוא פלאי. מסתבר שלא נשמט במכוון. ולא בדקתי כעת אם הסכמת רבני ליוורנו מצויה גם בח"ב ובח"ג, ואם נדפסה האם נדפסה זהה לנדפס בח"א או בשינויים.

הוצרכתי להאריך בזה מכיון שממקומות אחרים עולה שלפני החיד"א היה זוהר חדש עם הגהות הרמ"ז כ"י (החיד"א בספרו שם הגדולים אגב שיטפיה מייחס דפוס זה כמנטובה, ואינו אלא ויניציאה). כך שהיה מקום לשער שהחיד"א ראה גם את ספר הזוהר עצמו עם הגהות הרמ"ז, והוא זה שכביכול העתיק דברי הרמ"ז. אך זה דחוק, ומסתבר שלו היה להחיד"א הטופס של ספר הזוהר עם הגהות הרמ"ז כ"י - היה לזה הד במקומות מסויימים בספריו, כשם שזכר הגהות הרמ"ז לזוהר חדש. ושתיקתו של החיד"א בזה היא אמירה משמעותית. ומעיקרא מי יודע אם הרמ"ז בכלל כתב הגהות בגליונות הזוהר דפוס מנטובה (בלא ספק דפוס זה היה לפניו, ולא מן הנמנע כי "רק" דפוס זה היה לפניו. ולו קרימונה או לובלין או זולצבאך היו לו - חידוש הוא בעיני. ודפוסים אלו כמעט ולא היו שמישים בארצות המזרח ואיטליה. ובימיו כמובן טרם נדפסו דפוסי אמ"ד הקטנים כמתכונת מנטובה), ואולי סידר כל חידושיו על הזוהר בקונטריסים לעצמם שמהם הודפס בספר מק"מ ובשנים האחרונות על ידי קול בטחה. אולי יש בכל ענינים אלו דברים גלויים ומפורשים, ואיני מונח ומצוי בענינים אלו.

***
לדברי הרב המו"ל של ביאור הרמ"ז לזוהר (מהדורת קול בטחה) לפני מדפיסי ליוורנו היה ביאור הרמ"ז בכ"י, ולא ההשתמשו בנדפס בספר מקדש מלך. וכ"י כזה היה לפניו והשתמש בו והדפיסו, והוסיף עליו את דברי החיד"א מדפוס ליוורנו. ובעצם הנדפס על שם הרמ"ז בספר מקדש מלך, אינו ביאורו מושלם.

***
כבר שאלתי פה דומני יותר מפעם אחת: היש עמנו מי שיודע להיכן נתגלגל הטופס של זוהר חדש עם הגהות הרמ"ז כ"י?
האם חוץ מהחיד"א מאן דהוא מזכירו בשנים יותר מאוחרות?
***
חכמי הספרדים בציונים להגהות הזוהר - לעולם ועד לא כינהו בשם "נצוצי אורות", אלא רק "הגהת הזוהר" וכיו"ב.
***
החכם מחצד חקלא נר"ו - לו יש לך דרך להעביר לכבוד הרב ועקנין שליט"א את המבורר פה, אודה לך עד מאד. באותה הזדמנות תוכל להעביר לו גם מה שדיברו פה אודות ספר דבר שבקדושה הנזכר בספר יוסף לחק, אשר באשכול סמוך נידון ספר זה, והוברר בלא ספק כי המכוון לספרו של הרב ילקוט ראובני, וכל השערה אחרת בזה אין לה מקום אחיזה במציאות.

אספקלריא
הודעות: 377
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: הגהות נצוצי אורות על הזוהר

הודעהעל ידי אספקלריא » ב' דצמבר 31, 2018 2:32 am

ושא_נס כתב:צריך להדגיש שקונטריס שיורי ברכה ליו"ד נדפס בשנת תקנ"ב (בספר חיים שאל ח"א, ובדפוסים מאוחרים סופח לברכי יוסף, דומני לראשונה בדפוס וינה שצילומו נפוץ), והזוהר ח"ג לפי השער נדפס תקנ"א ("ותעלמה"), אך זו השנה שיש גם בח"א ובח"ב (ויעויין מ"ש בס"ד באשכול אחר גבי "אח"י" ו"מאי"ן"), וצריך לומר שבפועל ח"ג נדפס במהלך שנת תקנ"ב בה נדפס שיורי ברכה איפה שהוא אחר שנדפס שיורי ברכה (מתי בדיוק תמה הדפסתו?) או בשנת תקנ"ג.

בס' אגרות והסכמות רבינו החיד"א, שם עמ' קצ"ה, כתוב שגמר הדפסת ח"ג מזוהר ליוורנו היתה בסוף חודש הרחמים שנת תקנ"ג, ראה שם שהעתיק את דברי הסיום של מדפיסי הזוהר בליוורנו.

דרך אגב, כדאי להזכיר את מה שנכתב במקום אחר
viewtopic.php?f=7&t=38756&p=435841&hilit=#p435814
שמה שנמצא באוצר החכמה ג' חלקים המכונים "ספר הזהר ליוורנו תקנ"א", רק חלק א' מתוכם הוא באמת משנת תקנ"א, וכן הוא דף השער, אבל חלק ב' וג' אינם אלא מדפוס ליוורנו תקע"ה, כפי שמופיע שם בדף השער.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], לעולם יהיה אדם, מיללער ו־ 34 אורחים