◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[יוסף חיים אוהב ציון]

הוא כותב בריש סימן זה שהרבה אבד לו מסימן זה.

[יהודה בן יעקב]

הוא כותב בריש סימן זה שהרבה אבד לו מסימן זה.

יישר כח, לא שמתי לב
אך בדף סא, ד ד"ה שם ב"י, מתחיל נושא חדש, והוא הנושא שמדבר בו עד סוף הסימן, ולכא' לא ע"ז הכוונה במש"כ בריש הסימן

[עני בן פחמא]

בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:

מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.

הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.

[עני בן פחמא]

בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:

מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.

הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.

הסתדרתי זה ר' אברהם טריביש צרפתי בן דורו של הב"י, תודה.

[שמואל דוד]

בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:

מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.

הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... &pgnum=346

[סדנא דארעא]

בספר יביע אומר חלק ה אה"ע סימן ח:

מזכיר: בשו"ת ברכת אברהם ח"ד (סימן קצא) כתב שפוסקים רבים לא ס"ל הא דירושלמי.

הנידון הוא לגבי עובר לעשייתן בברכת הברקים והרעמים.

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... &pgnum=346

יש גם מהדורה חדשה יותר הנמצאת באוצר:

ברכת אברהם.jpg (685.77 KiB) נצפה 7080 פעמים

[עני בן פחמא]

תודה רבה לכולם.

[גל של אגוזים]

בחת"ס עה"ת [במאמרים שנכתבו ע"י תלמידו הג"מ פישל סופר זצ"ל] ר"פ שלח מביא 'אמר אדמו"ר נ"י מה ששמע בשם המגיד מקרעמניץ...' ומביא שם משל ידוע באריכות גדולה עד למאוד.

למי הכוונה?

[יהודה בן יעקב]

מגיד.png (45.16 KiB) נצפה 7053 פעמים

[צולניק]

אשמח למצוא את המקור בספר זר זהב. חיפשתי בזר להב לר"י צמח ולא מצאתי, שמא יש חלקים נוספים לחיבור של ר"י צמח [שאינם באוצר]?

[מה שנכון נכון]

אשמח למצוא את המקור בספר זר זהב.

הכוונה לקונטרס שבסוף תהלים תוספת חיים (פ"א ס"ו).

[צולניק]

אשמח למצוא את המקור בספר זר זהב.

הכוונה לקונטרס שבסוף תהלים תוספת חיים (פ"א ס"ו).

ישר כחך.

[יהודה בן יעקב]

כתב בקונטרס יעקב לחק לימוד לז:

ידוע הכלל הנמסר בידינו דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני: נסתפקתי היכי דפליגי בדבר השוה בין לממונא בין לאיסורא, כמאן פסקינן. וחפשתי בחיפוש אחר חיפוש בספרן של בעלי הכללים, וראיתי בספר החשוב סדר הדורות בדף ס"ו סוף ע"ג דנכנס בהאי ספיקא והניח הדבר בצ"ע ע"ש. וראיתי בס' חות יאיר סי' צ"ד דף צ"ד ע"א דנסתפק גם הוא ז"ל ע"ש.

חיפשתי את דברי סדר הדורות, וראיתי שבסדר תנאים ואמוראים אות ש' ערך שמואל אות ה דן בזה, אך שם נקט ע"פ דברי הרא"ש [גיטין ט, יא] דהלכה כרב, ולא הניח הדבר בצ"ע כמש"כ היעקב לחק.
אשמח לדעת להיכן כוונתו.

[וונדרבר]

כתב בקונטרס יעקב לחק לימוד לז:

ידוע הכלל הנמסר בידינו דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני: נסתפקתי היכי דפליגי בדבר השוה בין לממונא בין לאיסורא, כמאן פסקינן. וחפשתי בחיפוש אחר חיפוש בספרן של בעלי הכללים, וראיתי בספר החשוב סדר הדורות בדף ס"ו סוף ע"ג דנכנס בהאי ספיקא והניח הדבר בצ"ע ע"ש. וראיתי בס' חות יאיר סי' צ"ד דף צ"ד ע"א דנסתפק גם הוא ז"ל ע"ש.

חיפשתי את דברי סדר הדורות, וראיתי שבסדר תנאים ואמוראים אות ש' ערך שמואל אות ה דן בזה, אך שם נקט ע"פ דברי הרא"ש [גיטין ט, יא] דהלכה כרב, ולא הניח הדבר בצ"ע כמש"כ היעקב לחק.
אשמח לדעת להיכן כוונתו.

הוא שם בסדר תנאים ואמוראים אות א' ערך אבא אריכא הוא רב, (במהדורת רנמ"ל אות י' או"ק ז', ח"ב דף ד' ע"ד)
והוא מה שציין בעל יעקב לחק בסדר הדורות דפוס ראשון דף ס"ו סוף ע"ג, עיין שם
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[יהודה בן יעקב]

יישר כח

[אברךפשוט]

בספר דגלי אהבה על עץ חיים לר' אברהם מיוחס מפנה כמה פעמים לפירושו על האדרות. האם ידוע למישהו איך קוראים לפירוש זה והאם הוא הודפס? תודה רבה.

[יהודה בן יעקב]

כתב בשו"ת חוות יאיר סימן צד

הלכה כשמואל בדינא. הרא"ש בפרק הזהב שם ודווקא לגבי רב. ובעירובין צ' ע"ב נחלקו רב ושמואל ואמר שמואל גופי' דהלכה כרב. ע' בכורות מ"ט ע"א.
ויש חולקין על כלל זה. עי' תוס' גיטין ס' ע"ב ובמ"ע ספ"ז דהלכות נדרים.

והנה ז"ל מגדל עוז הל' נדרים פ"ז

אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב"ד ז"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר"מ ז"ל כרב ור"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו וכו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ"ק דקדושין (דף כ"ג ב) גמ' מתני' דכסף ע"י אחרים דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר"מ ז"ל מפורש פ"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב"ד ז"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר ליה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ"ל. וכן פר"ת ז"ל ופסק ג"כ כרב דאיסורא היא ואף על גב דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר"מ נמי פסק והביא ראיה ג"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר"מ ז"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב"ד ז"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן:

ומדבריו מבו' איפכא דבממונא לחוד קיי"ל כשמואל. ואשמח לדעת כוונת החוות יאיר.

[לבי במערב]

יתכן שכוונתו לציין עוד מ"מ בנושא (לא לצד החולקים בדוקא), והבחור הזעצער הוא שהעמידן בשורה אחת.

[פלגינן]

בעלי תמר שבת פי"ט: וע"כ צ"ל כמ"ש ביפ"ת בפרשת שמות, דהוראת שעה היתה מפני שהיו בדרך ואנשים מבוגרים היו והיה צורך למול באיזמל אבן כי המכה מתרפאת יותר מהר באיזמלי אבן עיין שם.
לא מצאתי. אשמח לעזרתכם.

[אשי ישראל]

בעלי תמר שבת פי"ט: וע"כ צ"ל כמ"ש ביפ"ת בפרשת שמות, דהוראת שעה היתה מפני שהיו בדרך ואנשים מבוגרים היו והיה צורך למול באיזמל אבן כי המכה מתרפאת יותר מהר באיזמלי אבן עיין שם.
לא מצאתי. אשמח לעזרתכם.

ניחוש ללא ביסוס: אולי הכוונה ליפה תואר [על המדרש]?

[פלגינן]

בעלי תמר שבת פי"ט: וע"כ צ"ל כמ"ש ביפ"ת בפרשת שמות, דהוראת שעה היתה מפני שהיו בדרך ואנשים מבוגרים היו והיה צורך למול באיזמל אבן כי המכה מתרפאת יותר מהר באיזמלי אבן עיין שם.
לא מצאתי. אשמח לעזרתכם.

ניחוש ללא ביסוס: אולי הכוונה ליפה תואר [על המדרש]?

לא צריך לנחש. פשוט חיפשתי שם. אך לא מצאתי.

[תוכן]

אולי פי"ט ס"ו ד"ה מיד.

[פלגינן]

אולי פי"ט ס"ו ד"ה מיד.

כלומר שהוא לוקח מהיפ"ת רק את הנקודה של הוראת שעה, אך כל ההסבר בנוגע למילה באבן הוא שלו. רעיון מעניין. יישר כח.

[תוכן]

אולי פי"ט ס"ו ד"ה מיד.

כלומר שהוא לוקח מהיפ"ת רק את הנקודה של הוראת שעה, אך כל ההסבר בנוגע למילה באבן הוא שלו. רעיון מעניין. יישר כח.

בחיפוש זו התוצאה היחידה הרלוונטית.

[בן_אליעזר]

נשאלתי כדלהלן (מא' שלא נמנה בין חברי הפורום):

בחדא"ג מהרש"א לבבא מציעא דף פה ע"א (בסופו) ד"ה וקרו ליה [-העסוק בר' זירא], כ' בזה"ל:

פרש"י דאיניש גוצא הוה עכ"ל, ולכן קראו לי' קטינא, וכתב בספר יוחסין דלכך נקרא נמי זעירא בתלמוד ירושלמי, ובבבלי נבלע הע' עכ"ל.

ואני בתומי לא ידעתי - האם הכוונה כאן לספרו של רבי אברהם זכות, ובא"כ - היכן למוצאו שם? הנה עיינתי בספר יוחסין להנ"ל ובערכו של ר' זירא וכן דזעירא - לא מצאתיו לפום ריהטא. (המהדורא שראיתי: https://www.hebrewbooks.org/5900, ואולי הוא אכן יופיע במהדורא אחרת?)
כמו"כ - עשיתי חיפוש לכמה מילים מתוך לשון הנ"ל שצוטט ע"י רבינו המהרש"א - ולא הופיע באוצר מספרים אחרים מאשר ספרים על המהרש"א וכיו"ב לפי מבט מהיר. (ואפילו בספרים שעל המהרש"א על אתר - אין הפני' בההערות למראה מקום מתוך ספר יוחסין הנ"ל.
ע"כ לשון השואל.

נשמח לקבל כל מידע והפניות (למאמרי מחקר ג"כ) בענין זה, כדי שאוכל להעביר הדברים הלאה למיודעי. בתשוח"ח מראש למסייעין.

[בקרו טלה]

נשאלתי כדלהלן:
בחדא"ג מהרש"א לבבא מציעא דף פה ע"א (בסופו) ד"ה וקרו ליה [-העסוק בר' זירא], כ' בזה"ל:

פרש"י דאיניש גוצא הוה עכ"ל, ולכן קראו לי' קטינא, וכתב בספר יוחסין דלכך נקרא נמי זעירא בתלמוד ירושלמי, ובבבלי נבלע הע' עכ"ל.

יוחסין - מאמר שני - אות הדלי"ת
וכבר הוא ידוע כי ר' זירא נקרא רב קטינא שהיה קטן הגוף, וכן בירושלמי קורא לר' זירא ר' זעירא

[דרופתקי דאורייתא]

נתבקשתי לשאול
אם יש היודע מקור לדברי הרמב"ן המצו"ב

[קאצ'קלה]

בן-אליעזר: הנני להוסיף על דברי הרב בקרו טלה, שרבינו מהרש"א השתמש כפי הנראה ביוחסין דפוס קראקא שמ"א. שם כתוב מפורש בסדר האמוראים, ערך ר' זירא, דף צ ע"ב:

דף צ עב.JPG (75.01 KiB) נצפה 6878 פעמים

[בן_אליעזר]

התודה נתונה להני תרי דבקיאי טובא ה"ה בקרו טלה וקאצ'קלה!

[א איד]

בסה"ד מזכיר כמ"פ מעשים בשם "ס' קטן מעשיות" (ופ"א – במעשה ר' חנינא בן תורתא – "מעשיות קטן"). לאיזה ספר הכוונה?

[ושא_נס]

יש מהספר הזה דפוס וירונה סביבות ת"ח. קובץ קטן.
כמעט ודאי לי שנדפס יותר מפעם אחת בשנות השי"ן. וצריך בדיקה.
איני יודע איזה דפוס היה לו להרב סדר הדורות, ומן הסתם מומחיו העצומים יודעים זאת היטב.
יש מעשיות מהספר הנ"ל שמצוטטות בסדר הדורות וממנו מצוטטות בספרי אחרונים אחרים שלא הכירו ספר מעשיות ק"ק הנ"ל עצמו.

אם איני טועה הספר הנ"ל הוכנס לספרי האחרונים מקבצי המדרשים הקטנים והמפוזרים דוגמת בית המדרש ואוצר מדרשים.

[א איד]

יש מהספר הזה דפוס וירונה סביבות ת"ח. קובץ קטן.
כמעט ודאי לי שנדפס יותר מפעם אחת בשנות השי"ן. וצריך בדיקה.
איני יודע איזה דפוס היה לו להרב סדר הדורות, ומן הסתם מומחיו העצומים יודעים זאת היטב.
יש מעשיות מהספר הנ"ל שמצוטטות בסדר הדורות וממנו מצוטטות בספרי אחרונים אחרים שלא הכירו ספר מעשיות ק"ק הנ"ל עצמו.

אם איני טועה הספר הנ"ל הוכנס לספרי האחרונים מקבצי המדרשים הקטנים והמפוזרים דוגמת בית המדרש ואוצר מדרשים.

תודה.
מבדיקה עצמאית עולה שהכוונה לאחד מדפוסי 'חבור המעשיות והמדרשות והאגדות', שנדפס גם בוירונה ת"ז.

[נחמת ארי]

אקווה שזה האשכול הנכון.
במוסף שב"ק של ית"נ חוקת תשמ"ח עמ' 6, מציין לספר "אגודת ישראל והמזרחי- משני עברי המתרס" מאת הרב אברהם מאיר וקסלשטיין.
חיפשתי עד מקום שידי מגעת ולא מצאתי שום אזכור לס' הנ"ל. האם ידוע עליו משהו, והיכן ניתן לראותו?

[יהודה בן יעקב]

בספר חדרי דעה יו"ד סו"ס קעז כתב:

חדרי.png (46.03 KiB) נצפה 6590 פעמים

אשמח לדעת לאיזה ספר כוונתו בע"י ד"צ

[יוסף חיים אוהב ציון]

אולי עין יהוסף חזן על ב"מ?

[יהודה בן יעקב]

ומהם ר"ת ד"צ?
בדף צ מדפי הספר ומדפי הגמ' אינו מופיע.

[יוסף חיים אוהב ציון]

עמק יהושוע שפירא

[יוסף חיים אוהב ציון]

וזה בדף פ"ד טור א'

[יהודה בן יעקב]

וזה בדף פ"ד טור א'

יישר כח
כנראה ד"צ = דיני צדקה

[פרנצויז]

בסה"ד מזכיר כמ"פ מעשים בשם "ס' קטן מעשיות" (ופ"א – במעשה ר' חנינא בן תורתא – "מעשיות קטן"). לאיזה ספר הכוונה?

מבדיקה עצמאית עולה שהכוונה לאחד מדפוסי 'חבור המעשיות והמדרשות והאגדות', שנדפס גם בוירונה ת"ז.

ראה מש"כ בס' שם הגדולים, מע"ס, ערך "מעשיות":
ס' קטן נדפס בוירונה, והרב סדר הדורות העתיק ממנו הרבה. ובתוספות זכרו איזה מעשים שהם בס' הנז' וכותבים דאיתא במדרש מעשה וכו'.

אפשר לראות את מהדורת וירונה ת"ז באתר הספריה הלאומית
https://rosetta.nli.org.il/delivery/Del ... IE89886847