באמונתו כתב:אספקלריא כתב:היכן נזכר ברא"ם ו/או ביפה תואר הקושיא הבאה: איך יתכן שהענין של שתי פרידות טובות ידחה את החיוב להלחם במואבים, הרי זה חיוב מיתת ב"ד?
והיכן נזכר ברא"ם ו/או ביפה תואר התירוץ שחידוש הוא שחידשה תורה משום מלכות בית דוד?
העתקתי כבר דבריהם, אף כבר כתבתי שהרב בדרשתו (ספר "פרשת דרכים" מבוסס על דרשות רבינו ז"ל בבית הכנסת), איננו מעתיק דבריהם מילולית, אלא מוסר ומסביר דברי קודמיו ז"ל, ע"פ פרשנותו והבנתו.
יתכן. ייש"כ.באמונתו כתב:טעות. ראה הבדל בין האות מ' לבין ע' אצלו, ולדוגמא בכתיבתו: פעמים, בפרט ברגליהם.
613מצו כתב:באמונתו כתב:613מצו כתב:באמונתו כתב:ור"ל בכונתו/ככונתו ע"כ?
גם לי זה נראה ככה. וזה לא כ"כ עוזר עם המקור.
כל הסימנים מראים ומצביעים על כך, כי המקור בכתבי חסידי אשכנז זצ"ל, בייחוד רבינו הרוקח, הרגיל להביא מדרשים מכ"י שלא זכינו עליהם, וכעדות רבי אברהם בן הגר"א זצ"ל, בספר "רב פעלים" אות מ', בשם אביו:... ובס' רזיאל [= המלאך] המיוחס לאדה"ר, ולפי דעת א"א הגאון נר"ו, חברו הרוקח ז"ל, כי היו לו המדרשים והברייתות בשלמות, כאשר תראה בספר רוקח ובספר סודי רזי שלו.
כנראה לא ירדתי לסוף מחשבתך - הדבר הזו נמצא ברוקח? (אני לא מצאתי). אם לא אז מאיפה לכבודו שזה כנראה מדרש שהביא הרוקח?
613מצו כתב:מובא בכמה מקומות לומר ג פסוקים בשם ר' יהודה החסיד. לדוגמא:
חשבתי שמדובר על ר"י החסיד השני שחי במאה ה17 אבל היום מצאתי את זה:
בסידור מנהג רומה משנת ר"ס (1500). אז מדובר על ר"י החסיד הראשון? יש לזה מקור מדויק?
קשר גודל - קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה אות יט:קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ"ל, שכל האומר ג' פסוקים שסימנם אב"י ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. עולמים צור ה' ביה כי עד עדי בה' בטחו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בשלום עמו יברך ה' יתן לעמו עוז ה':
פשיטא שהכוונה לסתם ר"י החסיד, היינו מחבר ספר חסידים, רבם של חסידי אשכנז.לשמירה מרבינו יהודה חסיד. יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בה' עדי עד כו' ה' עוז לעמו יתן ור"ת הפסוקים אב"י:
באמונתו כתב:613מצו כתב:מובא בכמה מקומות לומר ג פסוקים בשם ר' יהודה החסיד. לדוגמא:
חשבתי שמדובר על ר"י החסיד השני שחי במאה ה17 אבל היום מצאתי את זה:
בסידור מנהג רומה משנת ר"ס (1500). אז מדובר על ר"י החסיד הראשון? יש לזה מקור מדויק?
רבינו החיד"א ז"ל ביוסף בסדר - סימן ח:קשר גודל - קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה אות יט:קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ"ל, שכל האומר ג' פסוקים שסימנם אב"י ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. עולמים צור ה' ביה כי עד עדי בה' בטחו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בשלום עמו יברך ה' יתן לעמו עוז ה':פשיטא שהכוונה לסתם ר"י החסיד, היינו מחבר ספר חסידים, רבם של חסידי אשכנז.לשמירה מרבינו יהודה חסיד. יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בה' עדי עד כו' ה' עוז לעמו יתן ור"ת הפסוקים אב"י:
613מצו כתב:...
אך רגע. הלא שניים נקראו בשם ר"ת: ר"ת מרומברג ור"ת מאורליאנש. אולי כאן הכוונה הינה דווקא לר"ת בתרא. תוכל להוכיח אחרת?...אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כו' - הקשה רבינו תם, ואנו איך מצאנו ידינו ורגלינו, דקיימא לן כריש לקיש דלאו כקנין הגוף דמי ...
באמונתו כתב:613מצו כתב:באמונתו כתב:613מצו כתב:מובא בכמה מקומות לומר ג פסוקים בשם ר' יהודה החסיד. לדוגמא:
חשבתי שמדובר על ר"י החסיד השני שחי במאה ה17 אבל היום מצאתי את זה:
בסידור מנהג רומה משנת ר"ס (1500). אז מדובר על ר"י החסיד הראשון? יש לזה מקור מדויק?
רבינו החיד"א ז"ל ביוסף בסדר - סימן ח:קשר גודל - קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה אות יט:קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ"ל, שכל האומר ג' פסוקים שסימנם אב"י ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. עולמים צור ה' ביה כי עד עדי בה' בטחו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בשלום עמו יברך ה' יתן לעמו עוז ה':פשיטא שהכוונה לסתם ר"י החסיד, היינו מחבר ספר חסידים, רבם של חסידי אשכנז.לשמירה מרבינו יהודה חסיד. יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בה' עדי עד כו' ה' עוז לעמו יתן ור"ת הפסוקים אב"י:
אוקיי - יש מאות שנים בין החיד״א לר״י החסיד הראשון - זה נמצא בספר חסידים? בספר אחר מתקופת הראשונים? אני לא מצאתי. כל המקורות הידועים לי שמייחסים את זה לר״י החסיד הם אחרי ר״י החסיד בתרא.
בדברים אלו וכיו"ב, מוכרחים מעט טביעות עין - ניסיון.
התוספות גיטין דף מח עמוד א:אך רגע. הלא שניים נקראו בשם ר"ת: ר"ת מרומברג ור"ת מאורליאנש. אולי כאן הכוונה הינה דווקא לר"ת בתרא. תוכל להוכיח אחרת?...אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כו' - הקשה רבינו תם, ואנו איך מצאנו ידינו ורגלינו, דקיימא לן כריש לקיש דלאו כקנין הגוף דמי ...
613מצו כתב:...
613מצו כתב:באמונתו כתב:613מצו כתב:מובא בכמה מקומות לומר ג פסוקים בשם ר' יהודה החסיד. לדוגמא:
חשבתי שמדובר על ר"י החסיד השני שחי במאה ה17 אבל היום מצאתי את זה:
בסידור מנהג רומה משנת ר"ס (1500). אז מדובר על ר"י החסיד הראשון? יש לזה מקור מדויק?
רבינו החיד"א ז"ל ביוסף בסדר - סימן ח:קשר גודל - קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה אות יט:קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ"ל, שכל האומר ג' פסוקים שסימנם אב"י ביושר ולמפרע בכל יום נצול מכל צרה: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. עולמים צור ה' ביה כי עד עדי בה' בטחו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בשלום עמו יברך ה' יתן לעמו עוז ה':פשיטא שהכוונה לסתם ר"י החסיד, היינו מחבר ספר חסידים, רבם של חסידי אשכנז.לשמירה מרבינו יהודה חסיד. יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בה' עדי עד כו' ה' עוז לעמו יתן ור"ת הפסוקים אב"י:
אוקיי - יש מאות שנים בין החיד״א לר״י החסיד הראשון - זה נמצא בספר חסידים? בספר אחר מתקופת הראשונים? אני לא מצאתי. כל המקורות הידועים לי שמייחסים את זה לר״י החסיד הם אחרי ר״י החסיד בתרא.
סדור מנהג רומא הנ"ל אינו הכרח מספֵּק?613מצו כתב: . . אשמח לדעת אם למישהו יש מקור שמקדים את ר"י החסיד השני שיכריח את הענין.
אספקלריא כתב:יש הוכחה ברורה שמרן החיד"א מתכוין לבעל ספר חסידים.
כי מרן החיד"א נוהג לכתוב על הראשונים תואר "רבינו", אבל לא על אחרונים.
ובשני המקורות הנ"ל "יוסף בסדר" ו"קשר גודל", הוא כותב "רבינו" יהודה החסיד, וזה הנוסח שהוא כותב תמיד על בעל "ספר חסידים".
לעומת זאת, מרן החיד"א כמעט לא מזכיר בספריו את ר"י חסיד השני, ובפעם היחידה שהוא מזכיר אותו ב"שם הגדולים" (ערך זהר חדש) הוא מכנה אותו "הרב" יהודה חסיד (ובלי ה' הידיעה על המילה חסיד).
בן פקועה כתב:הצעה:
הואיל וסגולה נפלאה זו מתועדת רק במקורות שאינם אשכנזיים,
והואיל ובמקורות הראשונים יחסית לא מוזכר שמו של רבי יהודה החסיד, אלא ר"י החסיד,
לכן אני מציע בזהירות לבדוק את האפשרות שהכוונה לרבינו יונה החסיד מגירונה.
לבי במערב כתב:סדור מנהג רומא הנ"ל אינו הכרח מספֵּק?613מצו כתב: . . אשמח לדעת אם למישהו יש מקור שמקדים את ר"י החסיד השני שיכריח את הענין.
באמונתו כתב:בן פקועה כתב:הצעה:
הואיל וסגולה נפלאה זו מתועדת רק במקורות שאינם אשכנזיים,
והואיל ובמקורות הראשונים יחסית לא מוזכר שמו של רבי יהודה החסיד, אלא ר"י החסיד,
לכן אני מציע בזהירות לבדוק את האפשרות שהכוונה לרבינו יונה החסיד מגירונה.
המכוון הינו רבי' יהודה החסיד הידוע והמפורסם במאת אחוזים.
החסיד רבינו יונה לא עסק כלל בדברים מעין אלה הסגולות.
אף במקורות אשכנזיים מובהקים מוזכרת, דוגמת יוסף אומץ, שקדם לרבי יהודה חסיד הנ"ל.
נציין העובדה אשר רבים מזכירים אותה במסגרת תפילת הדרך.
גם ספר שלטי הגיבורים, מקודם לו היה:
613מצו כתב:לבי במערב כתב:סדור מנהג רומא הנ"ל אינו הכרח מספֵּק?613מצו כתב: . . אשמח לדעת אם למישהו יש מקור שמקדים את ר"י החסיד השני שיכריח את הענין.
לא - בסדור הזה רק מובא הסגולה אבל לא בשם אף אחד. לכן זה לא עוזר להוכיח שזה ר״י החסיד הראשון.
באמונתו כתב:לא הבנתי את ההיגיון!
אם סגולה הזאת קדמה לו, הלא בהכרח הוא לא ממנו, רק כברור בלאו הכי, שהיא מאת רבי' יהודה החסיד הידוע.
גמ' מדת יום בלילה ה"מ לה. פי' דאין להקדים חשך לאור וצריך להקדים מידי דזמני' ברישא. וע"ז משיב גולל אור כו' דמזכיר מדת לילה קודם ומ"מ מזכיר אור ברישא:
שם תנ"ה א"א אהבת עולם אלא אה"ר. ורבנן אמרי אהבת עולם כו'. לכאורה קשה מאי ראיה מייתי כיון דאיכא רבנן דפליגי. ואי רבנן הם אמוראים תיקשי עלייהו מהך ברייתא. וגם לפי גי' הרי"ף ק' מתנ"ה על אינך אמוראי עיין שם. ותו ק' הלשון א"א דמשמע יש איסור בדבר. והול"ל אומרים כו'. ותו למאי סיים ע"כ משכתיך חסד. ואולי י"ל ורבנן אמרי אה"ע. ר"ל תלמידי חכמים דעוסקין בתורה כל הלילה הם אומרים הנוסח אה"ע ול"ד הך תיבה לחודא אלא כל הנוסח כמו שאנו אומרים בערב. וענין הדבר דנוסח אה"ר הוא כעין תפלת ר' נחוניא בה"ק בכניסתו לבית המדרש דוק לק' כ"ח. ונוסח אה"ע הוא כעין תפלתו ביציאתו ע"ש. דהוא הודאה על העבר וגם החתימה אוהב עמו והבוחר בעמו מוכיח כן ע"פ מ"ש המפרשים בפ' רק בך ובאבותיך חשק דבת"ח אהבה עצמית. ובהמון רק בחירת אהבה ע"ש. וע"כ כל ההמון דאינם עוסקים בתורה כל הלילה דאנן אגירי דיממא אנן ע"כ אומרים אה"ר ומבקשים על עסק היום. ובלילה אה"ע דהוי לדידהו כיציאתם מביהכ"נ משא"כ ת"ח דעוסקים כל הלילה בתורה אומרים גם בבקר הודאה על עמלם בתורה בלילה והיינו דסיים ע"כ משכתיך חסד ע"פ כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום. והיינו מנהגא דידן שאנו אומרין אה"ר דאנן אגירי דיומא ואין לנו מעלת ת"ח. ובזה אנו נפטרין מתפלת רנבה"ק דמשמע לכאורה דבדרך חובה קאמר. ועי' תוי"ט שתמה על שלא נהיגין כן ולדברינו אנו נפטרין בברכות אה"ר ואה"ע:
פולסברג כתב:חדושי ר' אלעזר משה הורוויץ מסכת ברכות דף יא עמוד בגמ' מדת יום בלילה ה"מ לה. פי' דאין להקדים חשך לאור וצריך להקדים מידי דזמני' ברישא. וע"ז משיב גולל אור כו' דמזכיר מדת לילה קודם ומ"מ מזכיר אור ברישא:
שם תנ"ה א"א אהבת עולם אלא אה"ר. ורבנן אמרי אהבת עולם כו'. לכאורה קשה מאי ראיה מייתי כיון דאיכא רבנן דפליגי. ואי רבנן הם אמוראים תיקשי עלייהו מהך ברייתא. וגם לפי גי' הרי"ף ק' מתנ"ה על אינך אמוראי עיין שם. ותו ק' הלשון א"א דמשמע יש איסור בדבר. והול"ל אומרים כו'. ותו למאי סיים ע"כ משכתיך חסד. ואולי י"ל ורבנן אמרי אה"ע. ר"ל תלמידי חכמים דעוסקין בתורה כל הלילה הם אומרים הנוסח אה"ע ול"ד הך תיבה לחודא אלא כל הנוסח כמו שאנו אומרים בערב. וענין הדבר דנוסח אה"ר הוא כעין תפלת ר' נחוניא בה"ק בכניסתו לבית המדרש דוק לק' כ"ח. ונוסח אה"ע הוא כעין תפלתו ביציאתו ע"ש. דהוא הודאה על העבר וגם החתימה אוהב עמו והבוחר בעמו מוכיח כן ע"פ מ"ש המפרשים בפ' רק בך ובאבותיך חשק דבת"ח אהבה עצמית. ובהמון רק בחירת אהבה ע"ש. וע"כ כל ההמון דאינם עוסקים בתורה כל הלילה דאנן אגירי דיממא אנן ע"כ אומרים אה"ר ומבקשים על עסק היום. ובלילה אה"ע דהוי לדידהו כיציאתם מביהכ"נ משא"כ ת"ח דעוסקים כל הלילה בתורה אומרים גם בבקר הודאה על עמלם בתורה בלילה והיינו דסיים ע"כ משכתיך חסד ע"פ כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום. והיינו מנהגא דידן שאנו אומרין אה"ר דאנן אגירי דיומא ואין לנו מעלת ת"ח. ובזה אנו נפטרין מתפלת רנבה"ק דמשמע לכאורה דבדרך חובה קאמר. ועי' תוי"ט שתמה על שלא נהיגין כן ולדברינו אנו נפטרין בברכות אה"ר ואה"ע:
מי פירש כך?
פולסברג כתב:חדושי ר' אלעזר משה הורוויץ מסכת ברכות דף יא עמוד ב... ע"פ מ"ש המפרשים בפ' רק בך ובאבותיך חשק דבת"ח אהבה עצמית. ובהמון רק בחירת אהבה ע"ש. וע"כ כל ההמון דאינם עוסקים בתורה כל הלילה ...
מי פירש כך?
פולסברג כתב: שחלק רבות, וכנראה במכוון,
מה שנכון נכון כתב:פולסברג כתב: שחלק רבות, וכנראה במכוון,
למה להניח/להעליל כך?
פולסברג כתב:ייש''כ!
---
בספר 'שיח יצחק' - הספד על הגרש''ק כתב בעל הבית יצחק על מחלוקת צאנז-סדיגורה, ובתו''ד כתב כזאת.
לאיזה דברי הגר''ש גאנצפריד כוונתו? [והאם היה לבעל הקיצור שייכות להמח'? לא שמעתי, רק שחלק רבות, וכנראה במכוון, על הדברי חיים]
עד כאן 'לשם תפארתך' היה סיום של הזמירות מקדם, עד שבא אחד ר' יהושע אדם גדול וקיבלו ממנו הסדר שאנו מסיימין, מכאן ואילך כתיב בעזרא.
באמונתו כתב:מדובר בט"ס, וצ"ל: רבי ישעי' השושני, שהתחלף ב"יהושע" בגלל הדמיון, ראה המצורף.
י"א ששמו רבי "שמעיה" השושני, אמנם מכאן נראה השם ישעיה.
האם ידוע מהיכן כוונתו להוכיח מהר"ן?העושה מעקה לגגו של בית דירה, מברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה" (כ"כ הרמב"ם). ונראה לי אפילו לדידן [שלענין מילה לעולם מברכים 'על המילה', אף כשאבי הבן מל, ודלא כרמב"ם] מברכין "לעשות מעקה", וכן מוכח בר"ן פסחים ובאבודרהם.
יהודה בן יעקב כתב:כתב בחיי אדם חלק א כלל טו סעיף כההאם ידוע מהיכן כוונתו להוכיח מהר"ן?העושה מעקה לגגו של בית דירה, מברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה" (כ"כ הרמב"ם). ונראה לי אפילו לדידן [שלענין מילה לעולם מברכים 'על המילה', אף כשאבי הבן מל, ודלא כרמב"ם] מברכין "לעשות מעקה", וכן מוכח בר"ן פסחים ובאבודרהם.
לא מצאתי שם שדיבר לענין מעקה
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בערוך יש כל הזמן ר"ת בל"י, מי הוא?
מה שנכון נכון כתב:אשי ישראל כתב:אשמח לעזרתכם המדהימה:
באיי הים יומא ט ע"ב (אות ז, ד"ה "אמר ר"י טובה צפרנן") לבעל האפיקי יהודה, כתב "אחר שידוע מפי ספרים כי משרע"ה ממזגו הטבעי לא היה ראוי אל המידות הנאותות זולת שכבש את יצרו (עיי' ד' מים קדשים בע"נ א')"
מהו " ד' מים קדשים בע"נ א' " ? (חיפשתי ולעת עתה לא מצאתי)
כוונתו לספרו אפיקי יהודה: "עיין דרוש מים קדושים (הוא דרוש יז) בערבי נחל א (כלומר בהגהה א)".
ב"ה יום ד' קרח תר"ל א' דר"ח תמוז.
זה אמרתי בבית הכנסת הנקרא בהכ"נ של חסידים והיינו חסידים הראשונים הנקובים בשמותם הגאון מוה' יוסף פילש ויתר גאונים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], Majestic-12 [Bot] ו־ 297 אורחים