פורום אוצר החכמה

חיימקה כתב:היכן הוא בשלטי הגיבורים?

מה שנכון נכון כתב:

יהודה בן יעקב כתב:תודה על ההפנייה שעזרה לי, אך לא מצאתי שם את מה שכתב שעשו בהסכמת בעל ערך השלחן, וא"כ איני יודע אם כוונתו לזה.

ראה בסוף התשובה "וכן עשינו מעשה... בהסכמת מו"ר מהרי"ט נר"ו".
אינני יודע למה הבין הרע"י שהכוונה לבעל עה"ש (לא נראה שהמחבר או אביו היו בתוניס). עכ"פ הכוונה לזה.

וכן פסק בשו"ת מים החיים (חלק יורה דעה סימן ד', דף ל' ע"ב והלאה), ושכן עשו מעשה בהסכמת הגאון רבי יצחק טייב, בעל ערך השלחן. ע"ש. וכן כתב בספר ערך השלחן (חשן משפט חלק ג', בקונטרס ספר הזכרון מערכת א' אות ה').

מה שנכון נכון כתב:

יהודה בן יעקב כתב:תודה על ההפנייה שעזרה לי, אך לא מצאתי שם את מה שכתב שעשו בהסכמת בעל ערך השלחן, וא"כ איני יודע אם כוונתו לזה.

ראה בסוף התשובה "וכן עשינו מעשה... בהסכמת מו"ר מהרי"ט נר"ו".
אינני יודע למה הבין הרע"י שהכוונה לבעל עה"ש (לא נראה שהמחבר או אביו היו בתוניס). עכ"פ הכוונה לזה.

עושה חדשות כתב:ספר "כללים" המוזכר הרבה בס' "חמרא וחיי",
מי זה?

מה שנכון נכון כתב:

עושה חדשות כתב:ספר "כללים" המוזכר הרבה בס' "חמרא וחיי",
מי זה?

החו"ח מייחסן בטעות למאירי. ראה נסיון לזהוי המחבר בסנהדרי גדולה ח"א עמ' 56 ובהקדמה לתלמיד הרשב"א ב"מ.

עושה חדשות כתב:

מה שנכון נכון כתב:

עושה חדשות כתב:ספר "כללים" המוזכר הרבה בס' "חמרא וחיי",
מי זה?

החו"ח מייחסן בטעות למאירי. ראה נסיון לזהוי המחבר בסנהדרי גדולה ח"א עמ' 56 ובהקדמה לתלמיד הרשב"א ב"מ.

נשאל כך: כשה'כללים' מביא משהו שגדולי המפרשים כתבו, יש סיכוי שכוונתו ל"פרישה" (שקדם לחו"ח רק במעט), או שבוודאי הוא מוקדם לו?

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
בספר הוראה ברורה (מכון איש מצליח) הלכות תערובות מזכיר הרבה את ספר שולחן אברהם.
מה הוא ספר שולחן אברהם?

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לברר:
בספר הוראה ברורה (מכון איש מצליח) הלכות תערובות מזכיר הרבה את ספר שולחן אברהם.
מה הוא ספר שולחן אברהם?

ר' אברהם בן ר' משה כלפון הכהן.
חלקו (על הל' תערובות) נדפס לפני כן בשם בית אברהם. ח"ב ממנו ישנו באוצר.

אבל במי שמפקיד אצל חברו שישא ויתן בהם לאחריות הנותן והנפקד מתחייב לתת קצבה א' בעד הפירות שיהיו במעות, אין בו חשש איסור לכ"ע, כ"ש בר' דהקדיש מעות להקדש בתנאי שיתנו לו כל שנה סך כך לק' בעד מה שירויחו מעט או הרבה. מורי הרב ח"א סי' ר"ז.

יהודה בן יעקב כתב:כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן קעו אות ד.

אבל במי שמפקיד אצל חברו שישא ויתן בהם לאחריות הנותן והנפקד מתחייב לתת קצבה א' בעד הפירות שיהיו במעות, אין בו חשש איסור לכ"ע, כ"ש בר' דהקדיש מעות להקדש בתנאי שיתנו לו כל שנה סך כך לק' בעד מה שירויחו מעט או הרבה. מורי הרב ח"א סי' ר"ז.

מורי הרב = מהרי"ט, רבו של בעל כנה"ג, אך לא קיים סי' ר"ז. חיפשתי בכל שו"ת מהרי"ט ולא מצאתי, בח"א סי' קט"ז = קי"ו קיים נושא דומה, אך לא מצאתי את הדברים ממש, ובודאי לא בלשונם.

מה שנכון נכון כתב:

חיימקה כתב:בספר פסקי הגר"א - למפרט, כתב בהקדמתו ליור"ד [רצו"ב] שלאחר שכתב בחלק או"ח דברים על ה"מעשה רב" - נדפסו הדברים על שמו עם הגהות עוד גדולי הזמן. היכן נדפסו הדברים?

כאן תחת השם חי' מהר"ץ. (ישנו גם באוצר).

דלדעת הים של שלמה המבואר במגן אברהם תנ"ג הלא נאמן בוודאי העכו"ם מסל"ת.

ברוז כתב:

דלדעת הים של שלמה המבואר במגן אברהם תנ"ג הלא נאמן בוודאי העכו"ם מסל"ת.

היכן היש"ש והיכן המג"א ?

אTKH כתב:בהגהות הגר"א לב"ב דף לו. מובא עי' ב"ה סי' קלז
האם יש ידיעה אם הכוונה לבא היטב (האם הגר"א מפנה אליו) או שהכונה לבאר הגולה (מה שלא נראה כ"כ מהתוכן).

יהודה בן יעקב כתב:כתב בדרכי תשובה סי' יח ס"ק קעה - שוב מצאתי בס' אור זרוע לצדיק (מהגאון מ' יוסף שנייטוך ז"ל מפריידענטאהל) בקונטרס המיוחד שעשה להנהגת השו"ב וכו'.
כפי הנראה הוא בעל מחבר שו"ת ריב"ם שנייטוך, האם ידוע על ספר זה שחיבר [באוצר ובה"ב לא מצאתים].

מה שנכון נכון כתב:

יהודה בן יעקב כתב:כתב בדרכי תשובה סי' יח ס"ק קעה - שוב מצאתי בס' אור זרוע לצדיק (מהגאון מ' יוסף שנייטוך ז"ל מפריידענטאהל) בקונטרס המיוחד שעשה להנהגת השו"ב וכו'.
כפי הנראה הוא בעל מחבר שו"ת ריב"ם שנייטוך, האם ידוע על ספר זה שחיבר [באוצר ובה"ב לא מצאתים].

אולי יעזור לדעת ששאר הדברים שהביא הדרכ"ת בשם קו' זה (א,סה; כג, צב) נמצאים בשו"ת הנ"ל בתחילת חיו"ד (סי' א-ב).
גם נד"ד נמצא שם, אך בשינוי (וכנראה שהדרכ"ת לא דק).

שיף כתב:באוצר הספרים לי"א בן יעקב בערך פאר הלכה כותב בשם שי"ג שבספר אבן השעות (הוא חלק מאבן תקומה) מביאו תדיר
מיהו שי"ג?

בן_אליעזר כתב:ראיתי מביאים מהאריז"ל, מענין 'אור לארבעה עשר בודקין את החמץ', שחמץ הוא היצר, שמרמז להבר מצוה, בן יג שנה.. (=דהיינו יום יג, ואז בודקין אותו ו'מטפלים בו', לכאו' בזה הכוונה).
בתודה מראש למי שיביא הענין מספרי האר"י או תלמידיו, או היכן שיובא לראשונה.

אברבנאל שמות יב , טו
והיתה שביתתו ביום הי"ד להעיר שי"ד שנים הראשונים משנות האדם אינו בהם בר עונשים לא בב"ד של מעלה ולא בב"ד של מטה האמנם משם ואילך יקבל עליו עול המצות וישבית היצר הרע. ולהעיר על זה גם כן אמרו במשנה אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר שהיא הנפש שנאמר נר אלהים נשמת אדם ובאותו נר בודקין את החמץ והיצר הרע להבדילו מהאדם והזהירו שלא יהיה האור ההוא כל כך חזק שישרוף את הבית ויחריב את הגוף בהרחקת הדברים הגשמיים בהחלט וגם לא יהיה אור כל כך חלוש שלא יספיק לגלות סתרי החטאים ולהיות החמץ רומז ומעיר ליצר הרע צוה יתברך להרחיקו מבתינו כלומר מגופינו כל שבעת ימי החג רוצה לומר כל ימי שנותינו שהם שבעים שנה כי זה המספר מהימים שבעה מורה ומעיר על ימי שנות האדם שהם שבעה עשיריו' מהשנים

ספר הליקוטים - פרשת שמות
ויאמר לו יעקב מכרה כיום את בכורתך לי, מפני שביום ראשון שנכנס היצה"ט בגופו של אדם כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד, אז הוא מולך באותו היום בהכרח, ויצה"ר נבעת מפניו ונכנע, ולכן אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, כי ביום ראשון של שנת י"ד הוא נכנס, ובזכות התורה שלמד בקטנות הנקראת אור, כמש"ה (משלי ו' כ"ג) כי נר מצוה ותורה אור, ובזכות המצות שנתחנך בהם דרך חינוך שנקראים נר, כדכתיב כי נר מצוה, בזכות שניהם, בודקין את החמץ שהוא היצה"ר, ודוחין אותו, ומכניעים אותו, ונכנסת בו הנשמה ויצה"ט.

השל"ה הקדוש - פרשת בא דרך חיים תוכחות מוסר
ופירשו המפרשים רמז המשנה אור לי"ד בודקין את החמץ כו', כי ממשלת היצר הרע י"ג שנים ויום אחד קודם ביאת היצר טוב, על כן אור לי"ד מתחילין לבדוק לאור הנר נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. וכן מצינו שלמדו בדיקה לאור הנר חיפוש מחיפוש כו' (פסחים ז, ב), ועל רמז זה נקרא היום י"ד יום הראשון, כמו שנאמר (שמות יב, טו), אך ביום הראשון תשביתו, כי הוא הראשון של ביאת היצר טוב.

גם שמעתי בישיבה מפי אחד מהגדולים ששמע וקבל כי בימי הקדמונים בקרימ"ש התפללו ערבית וקראו את שמע בע"ש בעוד היום גדול כל כך שהיה רב העיר שהיה מהגדולים הקדמונים, הוא וכל טובי הקהל עמו, הלכו לטייל אחר אכילה של סעודת שבת על שפת הנהר דונא"י והיו חוזרין לבתיהם קודם הלילה..

כתב בפי' נ"י על ההגדה למהרנ"ש בשם האר"י, ושחסרו לו י"ח שנה משבעים בגלגול ראשון, ושנשלמו באותו זמן כשאמר הריני כבן שבעים שנה. וכתב עליו, שזהו שאמר הרי אני כבן שבעים שנה, באותם ב"ן שנה שעברו בגלגול ראשון, ועתה יש לי ח"י, נשלמו לי שבעים שנה, עד כאן.

קאצ'קלה כתב:יש מנהגי ברעסלא לעניני מיתה וקבורה בסוף 'קיצור מעבר יבק' שנדפס בדיהרנפורט תקנ"ז. ואיני יודע אם לזה התכוון.