פורום אוצר החכמה

המלוה מעות לחבירו לא ידור בחצירו חנם כו'. נ"ב: דוקא חצרו אבל סוס וכליו הרגיל להשאילו מותר. סמ"ג לאוין קצ"ג, ונ"ל דהיינו דוקא בסתם אבל אם אמר הלוני וקח סוסי או כלי אסור, ונר' שהר"ם מטראני ח"א סי' קע"ח ורע"ה ורשד"ם חי"ד סי' ס"ח והר"י הלוי בסי' נ"א חולקים על סמ"ג, ע"ש ובש"ך

מיללער כתב:בגליון מהרש"א (מהר"ש איגר) עמ"ס קידושין סה: ד"ה מאי דעתיך דילפת דבר, ציין לעי' בספר אבני מילואים על אה"ע סי' ס"ג סק"ב.

אולם דא עקא שאין אבני מילואים על סי' ס"ג (לכאורה הציון צ"ל לסי' מ"ב סק"ג, אבל אין שם רק העתקת דברי הרשב"א וצ"ע).

במהדורת עוז והדר הדפיסו את הציון כמות שהיא, האם יש איזה מהדורא עם תיקון?

אראל כתב:

מיללער כתב:בגליון מהרש"א (מהר"ש איגר) עמ"ס קידושין סה: ד"ה מאי דעתיך דילפת דבר, ציין לעי' בספר אבני מילואים על אה"ע סי' ס"ג סק"ב.

אולם דא עקא שאין אבני מילואים על סי' ס"ג (לכאורה הציון צ"ל לסי' מ"ב סק"ג, אבל אין שם רק העתקת דברי הרשב"א וצ"ע).

במהדורת עוז והדר הדפיסו את הציון כמות שהיא, האם יש איזה מהדורא עם תיקון?

אולי צ"ל סי' י' סק"ב (דן שם בד' הנוב"י שדן אם איסור סוטה הוי דשב"ע, ומקשה עליו מד' הגמ' בקידושין כאן]
[השערה רחוקה, אבל יתכן..]

מיללער כתב:בגליון מהרש"א (מהר"ש איגר) עמ"ס קידושין סה: ד"ה מאי דעתיך דילפת דבר, ציין לעי' בספר אבני מילואים על אה"ע סי' ס"ג סק"ב.

אולם דא עקא שאין אבני מילואים על סי' ס"ג (לכאורה הציון צ"ל לסי' מ"ב סק"ג, אבל אין שם רק העתקת דברי הרשב"א וצ"ע).

במהדורת עוז והדר הדפיסו את הציון כמות שהיא, האם יש איזה מהדורא עם תיקון?

מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש ח"ו סי' קנ ס"ק מח מביא זמן התשובה א' תע"ב, האם מישהו יכול לעזור לי למה כוונתו?

זמן התשובה.png

שברי לוחות כתב:בילקוט מעם לועז שמות ז, יט מביא מש"ך שטעם מכת דם הוא מפני שפרעה שחט ילדי ישראל
לפום ריהטא לא מצאתי בש"ך על התורה

שפתי כהן - גימטריאות [בסוף פר' וארא מרבינו שמשון (וכ"ה בתוספות השלם בשם ר"ש)]
ונהפכו לדם, לפי שהיה רוחץ גופו בדם ילדי ישראל לזה לקה בדם.

בקרו טלה כתב:

שברי לוחות כתב:בילקוט מעם לועז שמות ז, יט מביא מש"ך שטעם מכת דם הוא מפני שפרעה שחט ילדי ישראל
לפום ריהטא לא מצאתי בש"ך על התורה

שפתי כהן - גימטריאות [בסוף פר' וארא מרבינו שמשון (וכ"ה בתוספות השלם בשם ר"ש)]
ונהפכו לדם, לפי שהיה רוחץ גופו בדם ילדי ישראל לזה לקה בדם.

ברוז כתב:מה זה הספר שערי צדק לריצ"א?

שבענו מטובך כתב:אולי הכוונה לשערי יצחק, לר' יצחק אייזיק הכהן אלכסנדרובסקי, דף נג ע"א.

שבענו מטובך כתב:

ברוז כתב:מה זה הספר שערי צדק לריצ"א?

אולי הכוונה לשערי יצחק, לר' יצחק אייזיק הכהן אלכסנדרובסקי, דף נג ע"א.

מיללער כתב:בעוה"ר לא זכינו לגליונותיו על סדר קדשים, האם יש מי שיודע להבין על מה הציון סובב?

דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק א פסוק יב
ותוצא הארץ דשא למינהו - במס' חולין (דף ס' ע"א) דריש שנשאו דשאי' ק"ו בעצמן וכו' פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם. וק' למ"ד חנוך זה מטטרו"ן ומטטרו"ן זה שר העולם שהרי באותה שעה עדיין לא נברא חנוך. וי"מ דתרי שר העולם הוי. ועוד י"ל דההיא לא הויא כמ"ד חנוך זה מטטרו"ן. ומיהו אף לדידיה י"ל דנהי דאיהו לא נברא. נשמתו או מזלו מיהא נברא שאמר לההוא קרא. כדאשכחן גבי ספר תולדות אדם דדרשי' מלמד שהרא' הקב"ה דור דור וחכמיו אעפ"י שלא נבראו אותן הדורו' מ"מ נשמת' ומזל' הראה לו.

ושא_נס כתב:רצו"ב תמונה ממסכת אבות דרבי נתן דפוס סלאוויטא תקס"ה ריש פרק כה
היש מי שיודע ומזהה מי בעל ההגהה?
שמו העשיל, אך מעבר לזה אין שום פרט. גם לא בשער הכרך.
ייש"כ

מיללער כתב:בגליוני הש"ס להגר"י ענגיל עמ"ס קידושין ע. בדברי רש"י על אליהו כופתו, שרש"י מציין שאין זה אליהו שבמקרא דא"כ מקמי דהוי אתי מאן כפתיה, אלא שהכוונה למלאך ששמו אליהו.

וציין על זה רבי יוסף ענגיל: עמ"ש עה"ג חולין ס' ע"א בשם בעה"ת עה"ת.

בעוה"ר לא זכינו לגליונותיו על סדר קדשים, האם יש מי שיודע להבין על מה הציון סובב?

שברי לוחות כתב:השערה בעלמא, אולי רבי העשיל כ"ץ המגיה של שנות אליהו להגר"א

שבענו מטובך כתב:

שברי לוחות כתב:השערה בעלמא, אולי רבי העשיל כ"ץ המגיה של שנות אליהו להגר"א

יש בזה משהו. ונצטרך לומר שכתב את הערותיו לאדר"ן בסוף ימיו, שהרי הוא נפטר בשנת תקע"ג.

בגמרא אמר רבא באומר עדות שקר העדתי כל כמיניה כיון שהגיד כו'. ופירש"י כל כמיניה בתמיה וכי יוכל הוא לחזור בו ויפטר הנדון מלשלם. ולכאורה פירושו תמוה טובא דאדרבה מהאי טעמא גופא דלא כל כמיניה לפטור הנדון מלשלם מש"ה צריך העד זומם לשלם לפי חלקו, וכבר הרגישו בזה המפרשים וביחוד בספר לחם משנה שכתב דכוונת רש"י דכאן דאין יכול לפטור הנידון מלשלם א"כ אמאי קרי ליה עד זומם והיינו לפי מאי שהבין מפרש"י דאיירי שלא הוזם ואף לפי"ז פירושו דחוק מאד בין בלשון רש"י ובין בלשון הגמרא.

דרופתקי דאורייתא כתב:הפני יהושע פ"ק דמכות, ג' א' כתב בזה"ל,

בגמרא אמר רבא באומר עדות שקר העדתי כל כמיניה כיון שהגיד כו'. ופירש"י כל כמיניה בתמיה וכי יוכל הוא לחזור בו ויפטר הנדון מלשלם. ולכאורה פירושו תמוה טובא דאדרבה מהאי טעמא גופא דלא כל כמיניה לפטור הנדון מלשלם מש"ה צריך העד זומם לשלם לפי חלקו, וכבר הרגישו בזה המפרשים וביחוד בספר לחם משנה שכתב דכוונת רש"י דכאן דאין יכול לפטור הנידון מלשלם א"כ אמאי קרי ליה עד זומם והיינו לפי מאי שהבין מפרש"י דאיירי שלא הוזם ואף לפי"ז פירושו דחוק מאד בין בלשון רש"י ובין בלשון הגמרא.

למי כוונתו "לחם משנה"?
בתודה מראש

שברי לוחות כתב:אולי הכוונה לדברי מהרש"א שם

בקרו טלה כתב:

שברי לוחות כתב:אולי הכוונה לדברי מהרש"א שם

במהדורת עטרת - (מוהר"א) [מהרש"א]

מאירים א כתב:בספר נועם מגדים, מבעל פרי מגדים ס"ק כ' מביא בשם האחרונים באור"ח סימן רס"א, שתוספות שבת הוא חצי שעה.

מישהוא יכול לעזור לי למצוא האחרונים האלו?
בתודה מראש.

מאירים א כתב:תודה, אעיין בעזהי"ת..

מי הוא ספר נ"צ מובא ג"כ בספר הנ"ל

שברי לוחות כתב:עיין ספר מלכי רבנן בערך רבי משה זאבארו
קובץ זכור לאברהם תש"ס-תשס"א עמ' ריד

ספרים וועלט כתב:

שברי לוחות כתב:עיין ספר מלכי רבנן בערך רבי משה זאבארו
קובץ זכור לאברהם תש"ס-תשס"א עמ' ריד

ייש"כ גדול מאד!