פורום אוצר החכמה

ושא_נס כתב:

שייף נפיק כתב:בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

לא 95% אלא 100%. אכן הדברים שם בספר הקולות כ"י. כעת בדקתי ברשימותי ובדברים בשרשם.
אך לא השוויתי הלשונות בדיוק.

בספר הרד"ל במדבר רבה נשא פ"ט אות י"ז (עמוד קנז במהדורת וגשל) מביא

שז"ר נדחק בזה

שיערתי שהכוונה לזית רענן של המג"א, אך לא ראיתי שמדבר כלל בענין שמדבר בו הרד"ל והוא הריגת ב' חייבי מיתות בית דין כאחד משום מצוות חבילות חבילות

אוהב עמו כתב:בספר הרד"ל במדבר רבה נשא פ"ט אות י"ז (עמוד קנז במהדורת וגשל) מביא

שז"ר נדחק בזה

שיערתי שהכוונה לזית רענן של המג"א, אך לא ראיתי שמדבר כלל בענין שמדבר בו הרד"ל והוא הריגת ב' חייבי מיתות בית דין כאחד משום מצוות חבילות חבילות

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=104

דף מד ע"א על דף רז ע"ג

א] בס' 'דברי שלמה' (שניידער) ח"ב ע' תצ טור הב' בתחילתו:

.. עי' מה שכתבנו בס' חדושי שלמה למס' כלים שם ..

ולא מצאתי, לא באוצר, ולא בקטלוג ספה"ל ועוד - ספר העונה לשם זה מהמחבר. להיכן המכוון, אם בכלל, בספריו הנדפסים של הר"ש שניידער? (אולי שוכלל לתוך סדרה זו של השו"ת שלו, וא"כ היכן?)

אשמח להידיעה בדבר הימצאו של הערתו זו שצויין. וכן - לידיעה באם הספר הזה אי-פעם י"ל או שמא עדיין בכת"י?

ב] גם שם: לא מובן הכוונה ל:

הדרום חוב' לה עמוד רכא-רכב

אין שם בזה. וכנראה נתחלף לו בחוברת אחרת מאותו ירחון (או מאחרת), ואשמח למי שיאירו עיניי גם בזה הענין.

בספר מנוחת שלום לר׳ יעקב חיים סופר שליט״א כתב בשם ״מו״ר הגרמ״ש שליט״א״ למי כוונתו?

שמואל דוד כתב:בספר מנוחת שלום לר׳ יעקב חיים סופר שליט״א כתב בשם ״מו״ר הגרמ״ש שליט״א״ למי כוונתו?

הגאון רבי משה שפירא זצ"ל.

שמואל דוד כתב:בספר מנוחת שלום לר׳ יעקב חיים סופר שליט״א כתב בשם ״מו״ר הגרמ״ש שליט״א״ למי כוונתו?

רבי משה שפירא זצוק"ל

יישר כח! רב יעקב חיים למד אצלו?

שמואל דוד כתב:יישר כח! רב יעקב חיים למד אצלו?

כן בישיבת תפרח,ובכל ספר בסופו יש הקדשה לע"נ בת מו"ר הנערה שולמית.[עיין לדוגמא בס' ברית יעקב]

אל מי הכוונה כאן, מתוך הקובץ תורת ציון בתורת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל

במשנת אברהם [יפה] שער התמונה סי' כג סק"י [לענין צורת כתיבת אות ד], הביא דברי התולדות יעקב, האם ידוע מי זה??

דרופתקי דאורייתא כתב:אל מי הכוונה כאן, מתוך הקובץ תורת ציון בתורת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל

לפני זמן מה התעניינו על הרב הנ"ל: האבא של הסבא של רבי אברהם שלם, ולא מצאו פתרון בינתיים.
viewtopic.php?f=19&t=35758&start=840#p555621
אולי תבהיר את הנושא, תכתוב את הציון ברמב"ם המדובר וכו', זה יעזור בחיפוש.

בקטע שהבאת רואים רק ציון בחסד לאלפים סי' ר"ב אות ז' [ושם הביא ס' נוה שלום סי' רס"ט אות ט'].
אולי כדאי לעיין שם ועי"ז לגלות את המקורות הנוספים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 370&hilite

אולי הכוונה לרמב"ם הל' ברכות פ"ח הל' ד'
וראה שו"ת אור לציון ח"ב פרק י"ד אות ב',
וכן ראה קובץ זכור לאברהם תשנ"א עמ' רע"ג והלאה.
ויש סיוע לדיוקו מלשון הרמב"ם הנ"ל שמיעכן "ביד", בס' נהר שלום (לר"ש וינטורה) סי' ר"ב ס"ק י', עיי"ש.

יהודה בן יעקב כתב:במשנת אברהם [יפה] שער התמונה סי' כג סק"י [לענין צורת כתיבת אות ד], הביא דברי התולדות יעקב, האם ידוע מי זה??
[תולדות יעקב.png[/

האחרונים לא הצליחו לפענח מי הוא ה"תולדות יעקב" המובא במשנת אברהם. [לדוגמה ראה שו"ת בני ציון (שפירא) ח"א סי' כ"ט].
אך נראה שהוא הפירוש שעל ס' קול הרמ"ז (והוא ספר התיקונים) מאת הרמ"ז, שנדפס בברדיטשוב תר"נ, עם פי' רבי יעקב קאפיל (ליפשיץ).
ומה שהובא במשנת אברהם הנ"ל לענין צורת כתיבת אות ד', ראה שם דף י"א ע"א.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0013L
ובעל משנת אברהם (שראה את הפירוש הזה בכת"י) מכנה אותו "תולדות יעקב".
במשנת אברהם נזכר תולדות יעקב כמה פעמים: פתיחה (עמ' י"ב) ס"ק י', שער הרוחב סי' י' סעיף י"ג (עמ' ס"ב), שער התמונה סי' כ"ג סעיף י"ח ס"ק י' (עמ' ק"ז), שם סי' כ"ג ס"ק כ' וס"ק כ"א (עמ' קי"א).
ויש להשוות את כל המקומות האלו לספר הנ"ל.
וכעת מצאתי אישור לדברים, ראה בקטלוג הספריה הלאומית הפירוש הזה בכת"י (וולך 91), ושם נקרא "תולדות יעקב".
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

פרנצויז כתב:

יהודה בן יעקב כתב:במשנת אברהם [יפה] שער התמונה סי' כג סק"י [לענין צורת כתיבת אות ד], הביא דברי התולדות יעקב, האם ידוע מי זה??
[תולדות יעקב.png[/

האחרונים לא הצליחו לפענח מי הוא ה"תולדות יעקב" המובא במשנת אברהם.
אך נראה שהוא הפירוש שעל ס' קול הרמ"ז (והוא ספר התיקונים) מאת הרמ"ז, שנדפס בברדיטשוב תר"נ, עם פי' רבי יעקב קאפיל (ליפשיץ).
ראה שם דף י"א ע"א
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0013L
ונראה שבעל משנת אברהם (שראה את הפירוש הזה בכת"י) מכנה אותו "תולדות יעקב".
במשנת אברהם נזכר תולדות יעקב כמה פעמים: פתיחה (עמ' י"ב) ס"ק י', שער הרוחב סי' י' סעיף י"ג (עמ' ס"ב), שער התמונה סי' כ"ג סעיף י"ח ס"ק י' (עמ' ק"ז), שם סי' כ"ג ס"ק כ' וס"ק כ"א (עמ' קי"א).
וכעת מצאתי אישור לדברים, ראה בקטלוג הספריה הלאומית הפירוש הזה בכת"י (וולך 91), ושם נקרא "תולדות יעקב".
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

כצופה מן הצד הריני להצדיע לך על הפתרון האמיתי והבהיר.
כשרון נפלא. יישר כוחך על זה ועל ענינים אחרים שסייעת בעדי פה.

יישר כח רב על כל הטירחה והעמל, והפתרון הנפלא.

פרנצויז כתב:ובעל משנת אברהם (שראה את הפירוש הזה בכת"י) מכנה אותו "תולדות יעקב".

מעניין שבתחילת ס' משנת אברהם, בשמות הספרים הנזכרים בספר, כתוב: "תולדות יעקב" ו"תולדות יעקב כ"י", (וכן העירו לי),
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0004
ולכאורה משמע שהוא מביא כמה ספרים בשם תולדות יעקב חלקם בדפוס (?) וחלקם בכת"י.
אך בתוך ספר משנת אברהם, אינו מציין על הספר המסוים הזה (שדנים עליו) שהוא בכת"י.

דרופתקי דאורייתא כתב:אל מי הכוונה כאן, מתוך הקובץ תורת ציון בתורת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל

תורת ציון א עמוד צ.PNG (135.01 KiB) נצפה 10197 פעמים

באשכול אחר כבר נכתב שאפשר להסתייע בספרי הרב אברהם שלם, וראה שם רשימת ספריו מקטלוג ס"ל.
[ובקטלוג הספריה הלאומית בלועזית,
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
נרשם ספר נוסף שכתב בספרדית:
Eshed ha-nehalim /‎ me-et Avraham D. Shalem
Eshed hanejalim = Arroyo de los rios (leyes de la Torah en la vida cotidiana
הנקרא ג"כ "אשד הנחלים", ואולי יש מה לחפש שם].
ואולי כדאי לשאול את המשפחה של הרב אברהם שלם אם יודעים פרטים על הסבא רבה שלו

ספר לקט הקמח החדש [סי' קמג אות שסה] בדיני צורת האותיות

אשמח לדעת מיהו ספר בן יאיר זה, והיכן מקומו.

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת מיהו ספר בן יאיר זה, והיכן מקומו.

חידושי בן יאיר (רולר) מנחות כט

בקרו טלה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת מיהו ספר בן יאיר זה, והיכן מקומו.

חידושי בן יאיר (רולר) מנחות כט

יישר כח רב.

לקט הקמח החדש [סי' קמג, שעו אות ג] מציין לשו"ת מהרש"ם, אשמח לדעת היכן הוא

יהודה בן יעקב כתב:לקט הקמח החדש [סי' קמג, שעו אות ג] מציין לשו"ת מהרש"ם, אשמח לדעת היכן הוא
[]Inkedמהרשם_[/]

בס' מאסף לכל המחנות ח"ב (לרי"מ גולד, מונקאטש תרצ"ז) הל' תפילין סי' ל"ו, צורת אות ח' ס"ק י"א, מביא דברים דומים בשם שו"ת הרד"ם או"ח סי' י"א, (לרד"מ פעדיר, פרעמישלא תרל"ג).
ומה שכתב בלקט הקמח החדש כאן בשם שו"ת מהרש"ם (אם הדברים לא נמצאים בשו"ת מהרש"ם) יתכן שהוא ט"ס וצ"ל שו"ת הרד"ם או"ח סי' י"א.
[ואולי הטעות נגרמה בגלל שבס' מאסף לכל המחנות שם, ס"ק י"ב, הביא שו"ת מהרש"ם, עיי"ש].

פרנצויז כתב:

יהודה בן יעקב כתב:לקט הקמח החדש [סי' קמג, שעו אות ג] מציין לשו"ת מהרש"ם, אשמח לדעת היכן הוא
[]Inkedמהרשם_[/]

בס' מאסף לכל המחנות ח"ב (לרי"מ גולד, מונקאטש תרצ"ז) הל' תפילין סי' ל"ו, צורת אות ח' ס"ק י"א, מביא דברים דומים בשם שו"ת הרד"ם או"ח סי' י"א, (לרד"מ פעדיר, פרעמישלא תרל"ג).
ומה שכתב בלקט הקמח החדש כאן בשם שו"ת מהרש"ם (אם הדברים לא נמצאים בשו"ת מהרש"ם) יתכן שהוא ט"ס וצ"ל שו"ת הרד"ם או"ח סי' י"א.
[ואולי הטעות נגרמה בגלל שבס' מאסף לכל המחנות שם, ס"ק י"ב, הביא שו"ת מהרש"ם, עיי"ש].

מאסף לכל המחנות הלכות תפלין סימן לו צורת אות ח' ס'ק יא.jpg

שו'ת הרד'ם או'ח סימן יא1.jpg

שו'ת הרד'ם או'ח סימן יא2.jpg

יישר כח רב, אכן דרכו של בעל לקט הקמח החדש להביא מדברי מאסף לכל המחנות, וא"כ מסתבר שכוונתו לדברי שו"ת הרד"ם שהובאו שם.

מה זה הספר שע"ק?

שברי לוחות כתב:

תהלים עם פירש דגלי הודיה.PNG

מה זה הספר שע"ק?

שוב מצאתי שהוא שערי חיים

בספר מרבה תורה סי' קס ס"ק כד כתב:


לאיזה ספר אבני שהם כוונתו ??

יהודה בן יעקב כתב:בספר מרבה תורה סי' קס ס"ק כד כתב:

לאיזה ספר אבני שהם כוונתו ??

או' ג

יישר כח רב.
לפחות אינני בור וע"ה כשלא מצאתיו.

בס' מנחת אהרן פארדו כלל טז סי' סב, כתוב: "עוד כתב ה"ה הנז' בשם הר"ב משאת משה", ולא נתפרש ממי הוא מעתיק את המשאת משה.

אודה מאד למי שיוכל לעזור בזה!

מצורף קישור למקור הדברים במנח"א הנ"ל
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

תם מה הוא אומר כתב:בס' מנחת אהרן פארדו כלל טז סי' סב, כתוב: "עוד כתב ה"ה הנז' בשם הר"ב משאת משה", ולא נתפרש ממי הוא מעתיק את המשאת משה.
אודה מאד למי שיוכל לעזור בזה!
מצורף קישור למקור הדברים במנח"א הנ"ל
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

אולי ה"ה = הרב המגיה, וכוונתו להרב המגיה בס' שלמי צבור דף קמ"ב, דיני ברכת כהנים סוף אות ב'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 288&hilite

(צריך לבדוק בס' מנחת אהרן אם הוא מזכיר בסימן הקודם את הרב המגיה לס' שלמי צבור.
ויתכן שאינו מזכיר אותו בסימנים הקודמים, אלא מזכיר אותו פעם אחת בראש הספר, ואח"כ לכל אורך הספר הוא כותב עליו: ה"ה הנז').

בכנסת הגדולה הגהות ב"י סימן קלא אות ה כתב

חצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת נופלין בו על פניהם. ספר המפה. ועל פי זה נוהגים ליפול על פניהם בעזרת בית הכנסת אפילו למי שנוהג כדברי הרוקח, וכמ"ש בתשובה חלק א"ח סימן מ"ו, שדברי הרב בעל המפה נאמרו אפילו לדברי הרוקח. וכתוב בדרשות מהרי"ל, כל זמן שפתח ב"ה פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומ' תחנה, ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלי כסות עינים. ע"כ. וכמדומה לי שראיתי בקושטאנדינא נופלין על פניהם אפילו כשפתח ב"ה נעולה. ומכל מקום אין סתירה לדברי מהרי"ל, דהוא ז"ל מיירי לפי סברת הרוקח, והעושים כן בקושטאנדינא איפשר שדעתם כדעת רבינו המחבר ז"ל.

היכן היא התשובה הזו שמציין? [וגם שם בהמשך אות ו' מזכיר תשובה זו]

א_צאנזער כתב:בכנסת הגדולה הגהות ב"י סימן קלא אות ה כתב

חצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת נופלין בו על פניהם. ספר המפה. ועל פי זה נוהגים ליפול על פניהם בעזרת בית הכנסת אפילו למי שנוהג כדברי הרוקח, וכמ"ש בתשובה חלק א"ח סימן מ"ו, שדברי הרב בעל המפה נאמרו אפילו לדברי הרוקח. וכתוב בדרשות מהרי"ל, כל זמן שפתח ב"ה פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומ' תחנה, ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלי כסות עינים. ע"כ. וכמדומה לי שראיתי בקושטאנדינא נופלין על פניהם אפילו כשפתח ב"ה נעולה. ומכל מקום אין סתירה לדברי מהרי"ל, דהוא ז"ל מיירי לפי סברת הרוקח, והעושים כן בקושטאנדינא איפשר שדעתם כדעת רבינו המחבר ז"ל.

היכן היא התשובה הזו שמציין? [וגם שם בהמשך אות ו' מזכיר תשובה זו]

לא בכנה"ג אלא בשייריו.

א_צאנזער כתב:בכנסת הגדולה הגהות ב"י סימן קלא אות ה כתב

חצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת נופלין בו על פניהם. ספר המפה. ועל פי זה נוהגים ליפול על פניהם בעזרת בית הכנסת אפילו למי שנוהג כדברי הרוקח, וכמ"ש בתשובה חלק א"ח סימן מ"ו, שדברי הרב בעל המפה נאמרו אפילו לדברי הרוקח. וכתוב בדרשות מהרי"ל, כל זמן שפתח ב"ה פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומ' תחנה, ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלי כסות עינים. ע"כ. וכמדומה לי שראיתי בקושטאנדינא נופלין על פניהם אפילו כשפתח ב"ה נעולה. ומכל מקום אין סתירה לדברי מהרי"ל, דהוא ז"ל מיירי לפי סברת הרוקח, והעושים כן בקושטאנדינא איפשר שדעתם כדעת רבינו המחבר ז"ל.

היכן היא התשובה הזו שמציין? [וגם שם בהמשך אות ו' מזכיר תשובה זו]

מה שנשאר היום בידינו מתשובות הכנה"ג לאורח חיים הוא חלק ב' בלבד (ונדפס כששים שנה אחרי פטירתו), וכך כתוב שם בשער הדפוס (נמצא בבר אילן תחת השם תשובות כנסת הגדולה), חלק א' שאליו מציין הכנה"ג רבות, ובכלל זה התשובה שכאן - לא הגיע לידינו.

הבטחתי כתב:התשובה שכאן - לא הגיע לידינו.

בס' עבודת אפרים (שטיין) חלק א' עמ' ר' מביא ברכי יוסף או"ח סי' קל"א אות ד' שכותב על דברי שיירי כנה"ג הנ"ל: "ואמר מר דהלכה זו העלה בתשובה ושערי תשובתו ננעלו ולא זכינו לאורה".

וונדרבר כתב:

הבטחתי כתב:התשובה שכאן - לא הגיע לידינו.

בס' עבודת אפרים (שטיין) חלק א' עמ' ר' מביא ברכי יוסף או"ח סי' קל"א אות ד' שכותב על דברי שיירי כנה"ג הנ"ל: "ואמר מר דהלכה זו העלה בתשובה ושערי תשובתו ננעלו ולא זכינו לאורה".

נראה שיש קצת טעות בדברים שנכתבו לעיל, ובס' עבודת אפרים לא דייק כ"כ, והברכי יוסף לא דיבר על התשובה המסויימת הזו.
מה שדנו כאן הוא על שיירי כנה"ג או"ח סי' קל"א הגהב"י אות ה' שמזכיר מש"כ בתשובה חלק או"ח סי' מ"ו.
והברכי יוסף הנ"ל מדבר על תשובה אחרת, הוא מדבר על מש"כ השיירי כנה"ג שם אות י"ח ומזכיר מש"כ בתשובה חלק או"ח סי' רל"ו.
(וכוונת ס' עבודת אפרים היא כנראה שאעפ"י שלא מדובר באותה תשובה עצמה, מ"מ אפשר להוכיח שהחלק הזה לא נדפס).

שאלני חכ"א

בשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן תא

ישאו הרים וגבעות חיים וברכה ושלום לרב האי גאון וצדיק פרי עץ הדר מזה בן מזה דמיטמרן גלין ונהירן ליה זך ונקי פאר הדור וכו' וכו' כג"ת מוה"ר חיים קניבסקי שליט"א בעמח"ס הרבה. אחדשכ"ג בידידות נאמנה.

יקרת ספרו ח"ג על א"ח הגיעני ולהשתעשע במעכ"ג בדברי תורה ארשום כאן במה וכו'.



ולא הבנתי איזה ספר זה של הגרח"ק?

ולפמש"כ בריש סי' תג משמע שזה לר"ב זילבר, לפירושו "השם ארחותיו" לארחות חיים.


אך בחיפוש באוצה"ח לא מצאתי איפה דיבר מעניין זה?

הבטחתי כתב:

א_צאנזער כתב:בכנסת הגדולה הגהות ב"י סימן קלא אות ה כתב

חצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת נופלין בו על פניהם. ספר המפה. ועל פי זה נוהגים ליפול על פניהם בעזרת בית הכנסת אפילו למי שנוהג כדברי הרוקח, וכמ"ש בתשובה חלק א"ח סימן מ"ו, שדברי הרב בעל המפה נאמרו אפילו לדברי הרוקח. וכתוב בדרשות מהרי"ל, כל זמן שפתח ב"ה פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומ' תחנה, ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלי כסות עינים. ע"כ. וכמדומה לי שראיתי בקושטאנדינא נופלין על פניהם אפילו כשפתח ב"ה נעולה. ומכל מקום אין סתירה לדברי מהרי"ל, דהוא ז"ל מיירי לפי סברת הרוקח, והעושים כן בקושטאנדינא איפשר שדעתם כדעת רבינו המחבר ז"ל.

היכן היא התשובה הזו שמציין? [וגם שם בהמשך אות ו' מזכיר תשובה זו]

מה שנשאר היום בידינו מתשובות הכנה"ג לאורח חיים הוא חלק ב' בלבד (ונדפס כששים שנה אחרי פטירתו), וכך כתוב שם בשער הדפוס (נמצא בבר אילן תחת השם תשובות כנסת הגדולה), חלק א' שאליו מציין הכנה"ג רבות, ובכלל זה התשובה שכאן - לא הגיע לידינו.

מה עם תשובות בעי חיי?

תם מה הוא אומר כתב:שאלני חכ"א

בשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן תא

ישאו הרים וגבעות חיים וברכה ושלום לרב האי גאון וצדיק פרי עץ הדר מזה בן מזה דמיטמרן גלין ונהירן ליה זך ונקי פאר הדור וכו' וכו' כג"ת מוה"ר חיים קניבסקי שליט"א בעמח"ס הרבה. אחדשכ"ג בידידות נאמנה.

יקרת ספרו ח"ג על א"ח הגיעני ולהשתעשע במעכ"ג בדברי תורה ארשום כאן במה וכו'.



ולא הבנתי איזה ספר זה של הגרח"ק?

ולפמש"כ בריש סי' תג משמע שזה לר"ב זילבר, לפירושו "השם ארחותיו" לארחות חיים.


אך בחיפוש באוצה"ח לא מצאתי איפה דיבר מעניין זה?

גם לגרח"ק יש ביאור על ארח"ח בשם השם ארחותיו, נדפס בשיח השדה

ודבריו בסי' תא, הם על מה שכתב בסוף קונטרס זה למלאות הגליון ע"ש

נראה ליישב שזה ח"ג של שונה הלכות. ומפלפל עמו גם על מש"כ בשיח השדה סימן ד' עיין ודו"ק.
או שהוא קורא לליקוטים ח"ג ודוחק.

יוצא פוניבז' כתב:

תם מה הוא אומר כתב:שאלני חכ"א

בשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן תא

ישאו הרים וגבעות חיים וברכה ושלום לרב האי גאון וצדיק פרי עץ הדר מזה בן מזה דמיטמרן גלין ונהירן ליה זך ונקי פאר הדור וכו' וכו' כג"ת מוה"ר חיים קניבסקי שליט"א בעמח"ס הרבה. אחדשכ"ג בידידות נאמנה.

יקרת ספרו ח"ג על א"ח הגיעני ולהשתעשע במעכ"ג בדברי תורה ארשום כאן במה וכו'.



ולא הבנתי איזה ספר זה של הגרח"ק?

ולפמש"כ בריש סי' תג משמע שזה לר"ב זילבר, לפירושו "השם ארחותיו" לארחות חיים.


אך בחיפוש באוצה"ח לא מצאתי איפה דיבר מעניין זה?

גם לגרח"ק יש ביאור על ארח"ח בשם השם ארחותיו, נדפס בשיח השדה

ודבריו בסי' תא, הם על מה שכתב בסוף קונטרס זה למלאות הגליון ע"ש

כת"ר לא תירץ מה זה ח"ג?