בלשון הרמב"ם סוף פ"ב הל' בכורות

[י. אברהם]

ז"ל הרמב"ם סוף פ"ב דבכורות:

כדי לחוש לו.PNG (14.5 KiB) נצפה 2693 פעמים

העיר לי ידידי ני"ו דתיבת "כדי" אינו מובן, (ובשינויי נוסחאות של ר"ש פרנקל לא הביאו שינוי מכת"י)
ויצא לחפש ומצא בט"ז יו"ד סי' שיד סק"ד שמביא את הרמב"ם בנוסח אחר וז"ל

טז.PNG (6.79 KiB) נצפה 2693 פעמים

[דרומי]

גם בכמה מהדורות מדוייקות שיצאו בשנים האחרונות הוא כגירסת הספרים.

ולא מסתבר לכאורה שהט"ז הוא היחיד שהיתה לו גירסא אחרת.

[י. אברהם]

כמובן שלא היו לו להט"ז כתבי יד אלא שתיקן כן מדעתו הרחבה.

[דרומי]

נראה לכאורה שהוא הביא את דברי הרמב"ם בקיצור לשון, ולא שהוא 'תיקן' את הנוסח גופא.

[חלמישצור]

חלילה שיש כאן ט"ס בלשונו הזהב של הרמב"ם, ואין להגיה; תיבת "כדי" משמעותה שאם יקרה כך - די שהכהן ימסור את גרסתו והיא תתקבל, כלומר שדבריו מספקים אותנו, מסירים את החשש.

[שבענו מטובך]

לענ"ד ההבנה הפשוטה בדברי הרמב"ם היא:
אם הכהן טוען שהמום נפל כשהבכור היה ברשותו, אז יש לחוש שהוא הטיל בו את המום.
אבל נאמן הוא לומר ש"לא נפל המום ברשותי" כדי [=שאז, אם לא נאמין לו, יש] לחוש לו שמא הוא הטילו.

[י. אברהם]

כדי לחוש לו.PNG (14.5 KiB) נצפה 2616 פעמים

תיבת "כדי" משמעותה שאם יקרה כך - די שהכהן ימסור את גרסתו והיא תתקבל, כלומר שדבריו מספקים אותנו, מסירים את החשש.

אולי תוכל להסביר ביתר ביאור איך זה מתפרש בלשון הרמב"ם?
וכן האם כוונתך שמנקדים את תיבת "כדי" עם דל"ת פתוחה?

[חלמישצור]

פירוש התיבה "כדי" (בצירה) הוא "ודי בכך, ונסתפק בכך, ושווה הדבר" (בדומה ללשון הכתוב "כדי רשעתו"). ומשמעות הדברים: "וכן [למרות שנקודת המוצא שלנו היא "שכל הכהנים חשודין להטיל מום בבכור כדי לאכלו בחוץ", לעיל הל' יז] נאמן הכהן לומר על בכור בעל מום: 'בכור זה נתנו לי ישראל במומו, ולא נפל ברשותי' - כדי [=דבריו מספקים אותנו באותה המידה שהיינו אמורים] לחוש לו שמא הוא הטילו" - כלומר, האפשרות שהמום הוטל ברשות הכהן אמנם הנחת יסוד היא, אבל אם אמר הכהן שהבכור ניתן לו במומו - אפשר להסתפק באמירתו זו - "שהדבר עשוי להגלות, והוא מיתרא שמא ישאלו בעיליו ויאמרו 'תמים היה בעת שנתנוהו לו' ".

[מה שנכון נכון]

כדי = בשיעור/ בדרגה. לחוש = חשש.
נאמן בנוגע/ בענין החשש הזה.

[י. אברהם]

האם מצינו לשון "כדי" ברמב"ם במקום אחר במובן הנ"ל?

האם יש לנו כת"י על הל' בכורות בכתב ידו של הרמב"ם?

[חלמישצור]

א. איני יודע למצוא ברמב"ם, על כל אלפי המופעים של "כדי" במשנה תורה, את המבוקש. בכתוב, לעומת זאת, החיפוש די קל; שני פעמים נזכר "כדי" בתורה, "ומצא כדי גאולתו", "והכהו לפניו כדי רשעתו", ובשניהם המשמעות הפשוטה כדפי'. נראה שהמילה "כדי" יש לפרקה - כפי שדי (כמו "והמלאכה היתה דים" וכד').

ב. ככל הידוע לי אין לנו כת"י של הרמב"ם על שום חלק ממשנ"ת (רק מעט טיוטות).

[הגהמ]

לענ"ד ההבנה הפשוטה בדברי הרמב"ם היא:
אם הכהן טוען שהמום נפל כשהבכור היה ברשותו, אז יש לחוש שהוא הטיל בו את המום.
אבל נאמן הוא לומר ש"לא נפל המום ברשותי" כדי [=שאז, אם לא נאמין לו, יש] לחוש לו שמא הוא הטילו.

כן הבנתי גם אני, ומצינו דוגמתו בלשון הרמב"ם בכמה דוכתי כמו בהל' יסודי התורה (א:ז):

והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר

ושם (ח:ב):

נמצאת אומר שכל נביא שיעמוד אחר משה רבינו אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כדי שנאמר אם יעשה אות נשמע לו לכל מה שיאמר

[י. אברהם]

שאלתי את הרב יצחק שילת לדעתו בענן הנ"ל, וזו תשובתו:

נוסח הנכון הוא 'כדי', כמו בכתבי-היד ובדפוסים, והט"ז שינה את הלשון כדי שיהיה מובן.
פירוש לשון הרמב"ם הוא שלכאורה היה מקום לחשוד בכל מום שנמצא בבכור אצל הכהן שמא הוא הטילו, קמ"ל שאם אומר שהישראל נתנו לו במומו אין הדבר מגיע עד כדי שנחוש לו שמא הוא הטילו.
והעירו בצדק שזה כעין הל' יסוה"ת א, ז: ולא יארעו מאורעות הגופות כדי [פי': עד כדי] שיהא נחלק וכו' (שכן רק גופים נחלקים זה מזה, כנ"ל בתחילת ההלכה, וע' להלן ב, ה שבמה שאינו גוף החילוק הוא רק בדרגה, והואיל ולגבי הסיבה הראשונה אין שתי דרגות הרי שהבורא אחד).

המלה 'כדי' בלשון הרמב"ם היא בעלת כמה משמעויות: שיעור, תכלית, עד ש... (ייתכן שזה בהשפעת המלה הערבית 'חתי' שהיא התרגום הרגיל של 'כדי' וגם של 'עד').

---
תיקנתי את כותרת האשכול