ובמכילתא דרי"ש "ה' מסיני בא, לקבל את ישראל, כחתן זה שהוא יוצא לקראת כלה"
ובתשב"ץ קטן סי' תס"ד איתא
הר"ם ז"ל אומר כי מה שאומר החתן הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל. לפי שמצינו בהרבה מקומות שאירס הקדוש ברוך הוא לישראל בתורה וכל אותן אירוסין ונישואין וכתובה אנו עושים והיכא נקראת התורה אירוסין דכתיב תורה צוה לנו משה מורשה וארז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורשה הרי התורה הושוה בהרבה מקומות לכלה. לכך מתחיל החתן בה' הרי את מקודשת כנגד ה' חומשי תורה וכנגד ה' דברים שנתינת טבעת מביא. לנשואין. לגטין. לחליצה. ליבום. למיאון. ולפי שהתורה מתחלת בב' לפיכך הכתובה מתחלה בב'. וכמו שהיו במתן תורה ז' קולות דכתיב הבו לה' וגו' קול ה' על המים וגו' כנגדן תקנו ז' ברכות. וכמו שיש בעשרת הדברות י"ד אזכרות כך יש בשבע ברכות. וכמו שהיו נ' ימים מיציאת מצרים עד מתן תורה כך נתן הקדוש ברוך הוא נ' שערי בינה. וכמו כן הכתובה נ' שקלים דכתיב כסף ישקול כמוהר הבתולות. ואמרו רבותינו ז"ל זהו נ' שקלים.
וע"ע באורחות חיים להר"א מלוניל הלכות קידושין (אות כא) וז"ל:
ע"כ.אמרו חז"ל הנושא אשה כאילו עמד ביום מתן תורה שכך שנינו כל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה שנא' האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני ועוד שאינו עוסק בפריה ורביה ואין לו בנים שיעסקו בתורה
כל היודע בה עוד דברים מדברי חז"ל, והראשונים [או מי מהאחרונים שהרחיב בפרט זה], אם בעצם הדימוי ואם בביאור העניין, אשמח אם יודיענו דבר ושכמ"ה.