שו"ת הרא"ש|היכן נתחבר?

[מגדל]

שלום וברכה.
האם יש בידינו ידיעה האם התשובות בשו"ת הרא"ש הינם מתקופתו באשכנז? בספרד? גם וגם?
אני שואל כי בתשובה הידועה לגבי חזקת ציצית, הוא מביא שמנהג העולם הוא לסמוך על החזקה. ואילו בשו"ת הרשב"א בן דורו של הרא"ש, הוא מעיד שבספרד החמירו מאוד ולא יצאו בציצית בשבת.

רב תודות

[מקדש מלך]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

[מגדל]

שו"ר דתשובה זו על הציצית, נכתבה ל"מורו שארו" ר' אברהם הלוי. לא הצלחתי למצוא מי זה.
האם זו היא שגרת לשון או שמא באמת מדובר בקרוב משפחת הרא"ש, או לכל הפחות רבו, ואם כך מסתמא מוצאו באשכנז, וכן המנהג המתואר בתשובה?

[פלגינן]

"כתשעים אחוז מן התשובות נתחברו בספרד וממוענות לפונים ספרדים, וכעשרה אחוז בלבד נועדו לשואלים מאשכנז או מצרפת..." ראה בהרחבה אצל י"מ תא-שמע, כנסת מחקרים, ב: ספרד, 'רבנו אשר ובנו ר' יעקב בעל הטורים: בין אשכנז לספרד', עמ' 168 ואילך, ובספרות שצוינה שם.

[כדכד]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

[מגדל]

"כתשעים אחוז מן התשובות נתחברו בספרד וממוענות לפונים ספרדים, וכעשרה אחוז בלבד נועדו לשואלים מאשכנז או מצרפת..." ראה בהרחבה אצל י"מ תא-שמע, כנסת מחקרים, ב: ספרד, 'רבנו אשר ובנו ר' יעקב בעל הטורים: בין אשכנז לספרד', עמ' 168 ואילך, ובספרות שצוינה שם.

איננו לפני, האם תוכל בבקשה להעלות לכאן?

האם הוא מתייחס אל השואלים השונים?
מי הוא אותו "ר' אברהם הלוי מורי שארי"?

[מקדש מלך]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

הרא"ש אכן נפגש עם הרשב"א, אבל למיטב ידיעתי זה היה בדרך בריחתו מאשכנז, אבל לא השתקע במקום מושבו של הרשב"א, אלא המשיך לטוליטולה והיה לרבה.

התירוץ שכבודו כותב לאי הזכרת הרמ"ה קשה על הרא"ש בכפליים, הרי בעוד שהרמב"ן איחד בדרך לימודו גם את תורת חכמי צרפת ואשכנז עם תורת חכמי ספרד, הרי שהרא"ש היה 'אשכנזי טהור' ורחוק בהרבה משיטת הרמ"ה, ומדוע מזכירו? אלא הסיבה כאמור, שבמקום שבו פעל היה הרמ"ה מרא דאתרא מקודם לכן, ושמעתייה מבדרן בפי כל ופוסקים הלכה כמותו, מה שאין כן הרשב"א וחבריו שלא נזקקו לו. ואכן, שיטת לימודם היתה שונה בעליל.

[כדכד]

מיני ומינך תסתיים שמעתא
הרשב"א לא הזכיר את הרמ"ה מאחר שהלך בדרך רבותיו שלמדו אחרת כמו שאני כתבתי ואילו הרא"ש הזכירו מאחר שהיה מרא דאתרא במקומו והכיר את תלמידיו כמו שכתב מר.

[בברכה המשולשת]

התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל,.

הוא לא היה "משכיל". הוא היה רב וחבר בבית דינו. אולם, רבינו הרא"ש ראה בשיטת ההכרעה שלו באותו עניין סכנה גדולה לטהרת לימוד התורה.

[מגדל]

מצאתי את המאמר באינטרנט, לתועלת המעיינים אני מצרפו כאן:
http://online.flipbuilder.com/YBZ/tqbd/ ... .html#p=78

[מקדש מלך]

התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל,.

הוא לא היה "משכיל". הוא היה רב וחבר בבית דינו. אולם, רבינו הרא"ש ראה בשיטת ההכרעה שלו באותו עניין סכנה גדולה לטהרת לימוד התורה.

לא התכוונתי 'משכיל' במשמעות השלילית הרגילה. פשוט היה זכור לי שמדובר שם על חוכמות חיצוניות, והיה נראה לי שזה הלשון בו הרא"ש מכנה אותו. כעת בדקתי ואכן אינו קורא לו כך.

[חד ברנש]

בנוגע לר' אברהם שארו, האם בדקת בספרו של פריימן על הרא"ש?

[מגדל]

לא, אבל מחיפוש באוצר התברר שהוא מחכמי מגנצא. תלמיד המהרם מרוטנבורג, ומצאצאי הראבי"ה.

[בן מיכאל]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

הרא"ש אכן נפגש עם הרשב"א, אבל למיטב ידיעתי זה היה בדרך בריחתו מאשכנז, אבל לא השתקע במקום מושבו של הרשב"א, אלא המשיך לטוליטולה והיה לרבה.

התירוץ שכבודו כותב לאי הזכרת הרמ"ה קשה על הרא"ש בכפליים, הרי בעוד שהרמב"ן איחד בדרך לימודו גם את תורת חכמי צרפת ואשכנז עם תורת חכמי ספרד, הרי שהרא"ש היה 'אשכנזי טהור' ורחוק בהרבה משיטת הרמ"ה, ומדוע מזכירו? אלא הסיבה כאמור, שבמקום שבו פעל היה הרמ"ה מרא דאתרא מקודם לכן, ושמעתייה מבדרן בפי כל ופוסקים הלכה כמותו, מה שאין כן הרשב"א וחבריו שלא נזקקו לו. ואכן, שיטת לימודם היתה שונה בעליל.

הרמ"ה היה אשכנזי תלמידו של רבי יצחק מוינה מבעלי התוספות, וכן באגרותיו בענייני המו"נ וכו' הוא נגד דברי הרמב"ם.

[מקדש מלך]

בבקשה תציין מקור לכך שהיה תלמידם של בעלי התוספות. נדמה לי שזו טעות.
בקשר לאם היה אשכנזי או ספרדי הנה הביוגרפיה של בר אילן
רבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי אבולעפיה (הרמ"ה) נולד בערך בשנת ד"א תתק"ל (1170) בעיר בורגוס שבספרד. בצעירותו עבר לטולידו, ובמשך הזמן מונה לדיין בבית הדין המקומי, שעם חבריו נמנו גם ר' יצחק ב"ר מאיר אבן מגאש (נכד ר"י מגאש) ור' אברהם ב"ר נתן (בעל ספר 'המנהיג'); כמו כן עמד שם בראש הישיבה. הוא נפטר בטולידו בשנת ה"א ד' (1244).
ומה הקשר בין מחלוקתו עם הרמב"ם לכך שהוא היה ספרדי ולא אשכזי? האם כל מי שנולד בספרד משועבד לדעותיו של הרמב"ם (שבכלל לא גר שם אגב)?

[יוצא פוניבז']

האם תשובת הרשב"א המדוברת היא אינה של מהר"ם מרוטבורג?

[דרופתקי דאורייתא]

האם תשובת הרשב"א המדוברת היא אינה של מהר"ם מרוטבורג?

עי' מש"כ הגרי"ח סופר שליט"א, בסוף ספר כל החיים להגר"ח פלאג'י מהדו"ח, בקונט' יודך סלה להגרי"ח סופר שבסופו (סי' יד), בענין זה.

[בברכה המשולשת]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

הרא"ש אכן נפגש עם הרשב"א, אבל למיטב ידיעתי זה היה בדרך בריחתו מאשכנז, אבל לא השתקע במקום מושבו של הרשב"א, אלא המשיך לטוליטולה והיה לרבה.

התירוץ שכבודו כותב לאי הזכרת הרמ"ה קשה על הרא"ש בכפליים, הרי בעוד שהרמב"ן איחד בדרך לימודו גם את תורת חכמי צרפת ואשכנז עם תורת חכמי ספרד, הרי שהרא"ש היה 'אשכנזי טהור' ורחוק בהרבה משיטת הרמ"ה, ומדוע מזכירו? אלא הסיבה כאמור, שבמקום שבו פעל היה הרמ"ה מרא דאתרא מקודם לכן, ושמעתייה מבדרן בפי כל ופוסקים הלכה כמותו, מה שאין כן הרשב"א וחבריו שלא נזקקו לו. ואכן, שיטת לימודם היתה שונה בעליל.

הרמ"ה היה אשכנזי תלמידו של רבי יצחק מוינה מבעלי התוספות, וכן באגרותיו בענייני המו"נ וכו' הוא נגד דברי הרמב"ם.

מצאנו מעט מרבותינו הראשונים שמכנים את המהר"ם מרוטנברג (שאכן היה תלמיד רבי יצחק או"ז) בשם רמ"ה. אולם, כמנובן שאין לזה קשר לרמ"ה בעל יד רמ"ה.

[בן מיכאל]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

הרא"ש אכן נפגש עם הרשב"א, אבל למיטב ידיעתי זה היה בדרך בריחתו מאשכנז, אבל לא השתקע במקום מושבו של הרשב"א, אלא המשיך לטוליטולה והיה לרבה.

התירוץ שכבודו כותב לאי הזכרת הרמ"ה קשה על הרא"ש בכפליים, הרי בעוד שהרמב"ן איחד בדרך לימודו גם את תורת חכמי צרפת ואשכנז עם תורת חכמי ספרד, הרי שהרא"ש היה 'אשכנזי טהור' ורחוק בהרבה משיטת הרמ"ה, ומדוע מזכירו? אלא הסיבה כאמור, שבמקום שבו פעל היה הרמ"ה מרא דאתרא מקודם לכן, ושמעתייה מבדרן בפי כל ופוסקים הלכה כמותו, מה שאין כן הרשב"א וחבריו שלא נזקקו לו. ואכן, שיטת לימודם היתה שונה בעליל.

הרמ"ה היה אשכנזי תלמידו של רבי יצחק מוינה מבעלי התוספות, וכן באגרותיו בענייני המו"נ וכו' הוא נגד דברי הרמב"ם.

מצאנו מעט מרבותינו הראשונים שמכנים את המהר"ם מרוטנברג (שאכן היה תלמיד רבי יצחק או"ז) בשם רמ"ה. אולם, כמנובן שאין לזה קשר לרמ"ה בעל יד רמ"ה.

אז אולי זה מקור דברי והם טעות.

[עדיאל ברויאר]

אענה בלי עיון, שברור שתשובות רבות עכ"פ נתחברו בספרד, הן התשובה על תקנת טוליטולה שמתווכח עם המשכיל, הן התשובה שאינו סומך על מסורת הכשרות שלהם, והן התשובה על דיני נפשות בהורומנא דמלכא, זה מה שעולה לי מיד בהשקפה ראשונה.

ספרד של הרשב"א וספרד של הרא"ש רחוקות זו מזו כמו שתי ארצות. הרשב"א היה במחוז קטלוניא, ושם היו תלמידי חכמים גדולים כידוע. הרא"ש היה בטולידו, הציבור היה הרבה פחות תלמידי חכמים וגם המנהגים לא היו זהים.

זו גם הסיבה שהרא"ש נזקק הרבה לפסקי הרמ"ה, שפעל באותו איזור, ואילו הרשב"א ודומיו לא. (כך לפי זכרוני).

אני שמעתי שהרא"ש נפגש עם הרשב"א בספרד.
זו סתם אגדה?
לגבי הרמ"ה - מה ששמעתי הוא שהיתה לו שיטת פסיקה משלו ושיטת לימוד משלו ואילו הרשב"א הלך בדרך רבותיו רבינו יונה והרמב"ן שבמהותה שונה מפסיקתו ודרך לימודו של הרמ"ה.

הרא"ש אכן נפגש עם הרשב"א, אבל למיטב ידיעתי זה היה בדרך בריחתו מאשכנז, אבל לא השתקע במקום מושבו של הרשב"א, אלא המשיך לטוליטולה והיה לרבה.

אין ספק שהרא"ש שהה בברצלונה בבורחו מאשכנז, ואין ספק שלאחר מכן הוא התיישב בטולדו. האם הוא פגש את הרשב"א בברצלונה? המקורות שמתארים שהרא"ש התארח בביתו של הרשב"א הם יותר מאוחרים. בדברי הרא"ש עצמו אפשר למצוא רמזים מסופקים לכך שהוא פגש את הרשב"א, אך אין אמירה ודאית (זה מה שהבנתי ממה שמעתי מפיו של פרופ' שמחה עמנואל).