פורום אוצר החכמה

ויקפדייא: פורים מרוקו, ערב פסח תקל"א. יהודי מרוקו קיבלו עליהם לבטל תענית בכורות ולחוג שמחת פורים לזכר נס שניצלו מכליון.

אשמח לקבל הרחבה היסטורית+מנהגים, על פורים זה. תודה

תנסה ב"ספר המועדים" מיו"ט לוינסקי

ש. ספראי כתב:ויקפדייא: פורים מרוקו, ערב פסח תקל"א. יהודי מרוקו קיבלו עליהם לבטל תענית בכורות ולחוג שמחת פורים לזכר נס שניצלו מכליון.
אשמח לקבל הרחבה היסטורית+מנהגים, על פורים זה. תודה

ישראליק כתב:תנסה ב"ספר המועדים" מיו"ט לוינסקי

מה שכתוב בויקיפדיה, הוא העתקה מתוך ספר המועדים של לוינסקי, כרך ו' עמ' 299.
אך אינו בר סמכא כלל, ורשימת ה"פורים" המקומיים שנדפסה שם מלאה טעויות, אי הבנות והמצאות.
ומה שכתב כאן על "פורים מרוקו" הוא שילוב של החסרונות הנ"ל.
המקור שהוא מציין שם הוא כה"ע הצרפתי (.R.E.J) "ריוו דז אטוד ז'ואיב" Revue des Etudes Juives , משנת 1904, כרך 48 עמ' 140.
http://www.sefarim.fr/hamore/ref-Sifria ... 5_140.aspx

שם הובא כת"י שבו מסופר מעשה הנס, אך לא כתוב באיזו עיר ובאיזו מדינה היה המעשה.


כל הסימנים מוכיחים שזה לא היה במרוקו, משום שבסיפור מכונה הגיטו המקומי "מסילה", וזה לשון אופייני של ארבעת הקהילות בדרום צרפת באיזור אביניון, וגם נזכר שם "הגמון" שזה כינוי מובהק של נוצרים.
אך בגלל שהפורעים הגויים מכונים שם בכינוי "בני חם", משער הכותב בכה"ע הנ"ל שהם לא היו נוצרים, (וגם לא היו מוסלמים מטורקיה משום שהם לא מכונים בני ישמעאל), ולכן הוא מציע שאולי היו גויים מאפריקה והמקום הוא מרוקו!
כמובן שאין שום בסיס להשערות האלו.
[ומסתבר שהכינוי "בני חם" ועוד כינויים נכתבו כך מפני עינא בישא (צנזורה עצמית). ועיר הכרמים אולי רמז לעיר אביניון].
ושם כתוב שקבלו על עצמם להודות ולהלל, אך לא נזכר כלל מה תיקנו לעשות בכל שנה בפורים שלהם, (וגם לא כתוב באיזה יום קבעו את הפורים), ואין שום רמז לביטול תענית בכורות, ואת זה הוסיף כנראה לוינסקי מהרהורי לבו.
בקיצור, הכל "עורבא פרח".

לעומת זה, יש שני "פורים" מקומיים אחרים במרוקו שכנראה יש להם מקור:
ב' אלול של"ח, ראה "נר המערב" (לרי"מ טולידאנו), מהדורת תשמ"ט, עמ' קכז-קכח.
כ"ב כסלו תקצ"א, ראה "נר המערב", הנ"ל, עמ' רנ"ד.