אשרי יושבי ביתך כתב: (וזה מקרוב שמעתי שי"ל קונטרס שלם בזה הפולמוס, ונמצא כפתיחה לשו"ת בשמים ראש, שחיברו הגרש"מ עמאר שליט"א, עיי"ש שהאריך בכ"ז כיד ה' הטובה עליו, והסיק שם שאפשר לסמוך עליו)
אשרי יושבי ביתך כתב:והנה, החיד"א בתחילה בספרו 'טוב עין' (סוף סימן ט'; וכן בסימן י"ח אות כ"ט), וכן בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך ב', אות קכ"ז) יצא כנגד ספר זה, אבל אח"ז כשראה מש"כ הג"ר צבי הירש ברלין- אביו של ר"ש, שדחה את הטענות נגד בנו, והעיד ג"כ שהיו לבנו כתבים אמיתיים מתשובות הרא"ש, ולכן כתב החיד"א בספרו 'מראית העין' (ליקוטים, סימן י"א אות ח') דיש לבדוק כל תשובה ותשובה לגופה, ואם כתובים שם דברים המסתברים- יש לסמוך עליהם, ואם לאו- אין לסמוך עליהם.
הגהמ כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:והנה, החיד"א בתחילה בספרו 'טוב עין' (סוף סימן ט'; וכן בסימן י"ח אות כ"ט), וכן בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים, ערך ב', אות קכ"ז) יצא כנגד ספר זה, אבל אח"ז כשראה מש"כ הג"ר צבי הירש ברלין- אביו של ר"ש, שדחה את הטענות נגד בנו, והעיד ג"כ שהיו לבנו כתבים אמיתיים מתשובות הרא"ש, ולכן כתב החיד"א בספרו 'מראית העין' (ליקוטים, סימן י"א אות ח') דיש לבדוק כל תשובה ותשובה לגופה, ואם כתובים שם דברים המסתברים- יש לסמוך עליהם, ואם לאו- אין לסמוך עליהם.
לא מדוייק, כעין מה שהבאת מספר מראית העין אכן כתב בתחילה בס' ועד לחכמים וכן הגיה אח"כ בטוב עין (ובעוד מקומות), אבל מש"כ במראית העין (ובהוספות שהוסיף אח"כ לועד לחכמים - ולפנינו נדפס הכל בשה"ג בערך הנזכר) כתב הרחיד"א לאחר שסבר וקיבל עדותו של הגרצ"ה ברלין (כנראה לחלוטין).
אספקלריא כתב:בזמן הדפסת הספר "בשמים ראש", היו הרבה שלא ידעו איך לקבל אותו, וביניהם מחברי ספרים חשובים שסמכו עליו בתמימות. אבל היום אחרי שעברנו את חורבן ההשכלה והרפורמה, ואחרי הודאת בעל דין של המשכילים בעצמם על המגמה של הספר, קצת מוזר להסתמך על אותם הספרים שבימיהם לא ידעו מה טיבו.
ובזמנו, כשחזר ונדפס ספר בשמים ראש (עם ריח בשמים ויפה לבשמים), הלך המו"ל וליקט בתמימות יתירה מכל הספרים האלו ל"הוכיח" את כשרות הספר. ואז שמעתי מהג"ר אהרן י. צוקר שליט"א שבכל הספר בשמים ראש אין אפילו תשובה אחת מהרא"ש, כי הוא בדק בכל קובצי תשובות הרא"ש הקיימים בכת"י, (שיש בזה מה שאין בזה), ובאף אחד מהם לא היתה תשובה אחת שנמצאת בספר בשמים ראש.
גל של אגוזים כתב:היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.
.ציטרון כתב:גל של אגוזים כתב:היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.
האם יש אפשרות למישהו להעלות כאן בטובו את המאמרים הללו ?
גל של אגוזים כתב:היה מאמרים נפלאים בעניין זה בירחון 'פעלים לתורה' (לונדון) מידידנו הרב שבטיישראל, כמדומני בקובצי ל"ו/ל"ז (לא נמצא ב'אוצר') ובקובץ ל"ח.
אליסף כתב:ההבדל ברור. שאול ברלין היה תלמיד חכם עצום משא"כ מנדלסון וויזל.
תלמיד חכם במובן של אדם שידע הרבה תורה
יהושפט כתב:אליסף כתב:ההבדל ברור. שאול ברלין היה תלמיד חכם עצום משא"כ מנדלסון וויזל.
תלמיד חכם במובן של אדם שידע הרבה תורה
וכפי שכותב במאמר, הרבה מגדולי הדורות, גם אלו שהיו מודעים ללעז עליו, לא נמנעו מלהביא את הדברים הטובים שבספריו, וכפי שמביא שם לדוגמא מהמנחת אלעזר, שאף שתוקף אותו בחריפות רבה, וכותב שיש בספר דברי כפירה, ושהמחבר היה מהמשכילים, מכל מקום גם מזכיר אותו במקומות אחרים וכותב "את הטוב נקבל ממנו". היעלה על הדעת שעל רמ"ד ורנה"ו הוא היה כותב כך? [אם כי היו מחכמי ישראל שאף אותם הביאו, ביחוד את רנה"ו]. וודאי שגדלותו התורנית היא שעמדה לו.
גם הסטייפלער שכתב כמובא שם שלא לפרסם את גנותו, לא נראה לי שהיה כותב כן על מנדלסון או ויזל.
כמדומה שלא היה עוד ת"ח גדול בדרגתו שנתפס להשכלה, ואף שיש עוד שהושפעו מעט מדבריהם, אבל לא שלגמרי החמיצו כמוהו, וכנראה מספרו "כתב יושר".
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שלגבי ההבדל ביחס - יש את עניין ייחוסו של ש"ב הנ"ל, אל מול האחרים שהוזכרו.
יעקובי כתב:ספר בשמים ראש מלא דברי כפירה(!) נוטפי דבש. מי שילמד בעיון סי' רנ"א בספר זה, יצא ח"ו משכיל מוחלט ואפיקורס מובהק! ובחוצפה ועזות מצח שאין דוגמתה חתם תשובה קלוקלת זו ע"ש רבינו הרא"ש ז"ל. לא יאבה ה' סלוח...
הגהמ כתב:אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...
וכיון דעל על, הנני להעיר על מליצתו של הרחיד"א "אהניא לן יקר סהדותא דפום בדתא" שתחילה חשבתי שפירוש המילים המודגשות הוא שהפה שדיבר נגד הספר הינו פה דובר שקרים, וכן כתבתי במאמרי הנזכר, אבל מאחר שראיתי מליצה זו בעוד מקומות בכתבי הרחיד"א בהקשרים אחרים, התברר לי ש'פום בדתא' אינו אלא תואר של כבוד להגרצ"ה ברלין, ופירושו כמו פה העוסק בדת של תורה.
הגהמ כתב:אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...
איש_ספר כתב:הגהמ כתב:אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...
כמבואר גם כאן
זאב ערבות כתב:איש_ספר כתב:הגהמ כתב:אמנם הוכחה מוחלטת אין כאן, אבל אנכרוניזם בוודאי יש כאן (שכן בארצות אשכנז לא התדיינו על הקראיים בתקופת הראשונים), ונוסף גם הוא על שלל ההוכחות...
כמבואר גם כאן
אז מסתבר שכן יש כאן איזושהי ראיה... לא שצריך ראיה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 397 אורחים