וזה טעם וינס משה מפניו, כי פחד שמא יענש וינשכו הנחש. וכל אדם מתרחק מן המזיק לו אף על פי שידע שאם יהיה כן בחפץ ה' אין מציל מידו.
עוד ממפסידי הזריזות הוא רוב הפחד וגודל המורא מן הזמן ותולדותיו, כי פעם יירא מהקור או מהחום, ופעם מהפגעים, ופעם מן החלאים, ופעם מן הרוח, וכן כל כיוצא בזה. הוא הענין שאמר שלמה עליו השלום (משלי כו): אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחובות. וכבר גינו חכמים זכרונם לברכה המדה הזאת ויחסוה אל החטאים, ומקרא מסייעם דכתיב (ישעיה לג): פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים, עד שאמר אחד מן הגדולים אל תלמידו בראותו אותו מתפחד, חטאה את (ברכות ס). אלא על זה נאמר (תהלים לז): בטח בה' ועשה טוב שכן - ארץ ורעה אמונה.
סעדיה כתב:עי' קהלות יעקב סוטה סי' ו'
הוה אמינא כתב:חובות הלבבות משתנים מאדם לאדם לפי טבעו ולפי דרגתו באמונה.
ככל שהוא מצליח לגדול באמונה הוא יכול לעבד את טבעו המולד. ואם הוא יכול - הוא חייב יותר ממי שלא גדל כמותו באמונה, ובאם לא מקיים חובתו זו נחשב לו לחסרון באמונה, אע"פ שלפי מצבו הקודם או לחברו לפי מצבו בהווה אין בזה שום חסרון.
ואין בזה כללים.
וכך ידוע בשם החזו"א לגבי אמונה ובטחון.
גם בדרגות הפחדים יש להבדיל בין פחד טבעי כמו מדבר הממית שמול העיניים שאינו סתירה לאמונה, לבין פחד מדבר קל או מדבר עתידי שאיננו קיים כעת, ונקל יותר להבין שהוא תוצאה של חששות פנימיים ולא של פחד טבעי, ולכן נחשב לחסרון באמונה.
יתכן שאפילו אדם פשוט יותר שלא מחוייב למדרגות אמונה גבוהות - ייתבע על פחדים שמביא על עצמו שאינם הגיוניים, כי באותה מידה של מחשבה שהכניס לעצמו פחד שאיננו מוחשי וממשי כעת, היה יכול וממילא צריך לחשוב מחשבות הפוכות של אמונה ולהשאר רגוע, והא לן שהוא פחדן של חוסר אמונה.
החושב כתב:וכן יש לחקור אם המאמין השלם לא אמור להרגיש 'כאב', 'רעב', 'צמא'.
החושב כתב:תם מה הוא אומר כתב:החושב כתב:וכן יש לחקור אם המאמין השלם לא אמור להרגיש 'כאב', 'רעב', 'צמא'.
יש דבר שהוא גשמי והגוף דורש אותו, ויש דבר שכלי, ופחד זה קור לשכל ואפשר לעבוד על זה. כך שדבריך לא מובנים.
בן אדם לא מחליט אם לפחד או לא לפחד. הפחד זה רגש. רגש זה מתעורר כאשר אדם חש מאוים.
על מה אתה מציע לעבוד? לשנות את הטבע שלו? אם בן אדם יצליח לשכנע את עצמו ששום דבר לא מאיים עליו, אז הוא באמת לא יפחד. אבל זה באמת בגדר 'לעבוד על עצמו'. גם לא מובן כלל בשביל מה אדם צריך לעבוד על עצמו בזה? אם היה אפשר לעבוד על עצמו שלא ירגיש רעב או כאב, אז היה כדאי לעבוד על זה?
יעקב אבינו פחד שעשיו יהרוג חלק מילדיו. אז אולי באמת יעקב אבינו היה לא בסדר? היה צריך לעבוד על עצמו. לשכנע שגם אם יבוא על מחנה האחד והכהו - אין דבר. אז ייהרגו חלק מילדיו, מה יש?
ראוי גם להתבונן. שאם בורא העולם נטע רגש זה בטבע האדם, אין זה לחינם. ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין איך שפחד נועד לשמור על האדם ולאלץ אותו להתרחק ולהיזהר מסכנות. מלבד זאת, פחד משפיע על האדם בצורה פיזיולוגית. מגביר את קצת פעימות הלב, מזריק אדרנלין ועוד. כל זה על מנת לסייע לאדם להילחץ ממצב הסכנה.
בקיצור, כל הנידון הוא מוזר בתכלית.
ההוא בד''ת כתיב!עזריאל ברגר כתב:אשרי אדם מפחד תמיד, אמר החכם מכל אדם.
ומאידך - פחדו בציון חטאים.
וראה תוד"ה אשרי - גיטין נה,ב.
אוצר החכמה כתב:זה נראה שאתה מפרש את עיקר דברי התוספות על פי המילים האחרונות שלו. אבל לפי זה יקשה מה הגמרא בברכות מקשה אולי הוא לא מתפחד בחינם אלא דואג מחטאיו וממילא יש לו ממה לפחד.
לכן נראה יותר מסתבר שעיקר כוונת התוספות הוא מה שכתב קודם לזה שבטחו על רוב טובם ושלוותם וכולי. אבל מי שאינו עושה מחמת זה לא מיקרי בדברי תורה אפילו לדעת התוספות ולפי זה צודק חיימשה.
דרופתקי דאורייתא כתב:סעדיה כתב:עי' קהלות יעקב סוטה סי' ו'
אנא אם מישהו יוכל להביא דברי הקה"י הנ"ל
עזריאל ברגר כתב:אוצר החכמה כתב:זה נראה שאתה מפרש את עיקר דברי התוספות על פי המילים האחרונות שלו. אבל לפי זה יקשה מה הגמרא בברכות מקשה אולי הוא לא מתפחד בחינם אלא דואג מחטאיו וממילא יש לו ממה לפחד.
לכן נראה יותר מסתבר שעיקר כוונת התוספות הוא מה שכתב קודם לזה שבטחו על רוב טובם ושלוותם וכולי. אבל מי שאינו עושה מחמת זה לא מיקרי בדברי תורה אפילו לדעת התוספות ולפי זה צודק חיימשה.
א. הוא ציטט גמרא. הגבתי לו שהתוס' כבר התייחסו לגמרא הזאת.
ב. לא הבנתי לשיטתך את תירוצם של התוס'.
סגי נהור כתב:ניע באיוסיא ניקאווא, איניווערו ניקאווא, טאלקא בא־גא אדנאווא.
ניעט ניעט ניקאווא, קראמיע בא־גא אדנאווא!
חרסון כתב:סגי נהור כתב:ניע באיוסיא ניקאווא, איניווערו ניקאווא, טאלקא בא־גא אדנאווא.
ניעט ניעט ניקאווא, קראמיע בא־גא אדנאווא!
ומקורו בחז"ל?..
מקדש מלך כתב:חרסון כתב:סגי נהור כתב:ניע באיוסיא ניקאווא, איניווערו ניקאווא, טאלקא בא־גא אדנאווא.
ניעט ניעט ניקאווא, קראמיע בא־גא אדנאווא!
ומקורו בחז"ל?..
ואולי אחד משניכם מתרגם את זה לעברית ?
מקדש מלך כתב:ואולי אחד משניכם מתרגם את זה לעברית?
דרופתקי דאורייתא כתב:בעיקר הנושא, כנראה שיש להבדיל בין "פחד" שעניינו כמובן בלשוננו, לבין "פחד" שעניינו "דאגה", ועל זה האחרון דיברו כנגדו. ועל הראשון, הוא טבע באדם לפחד. ועיין.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 320 אורחים