השפעת האם על העובר

[משה דוויק]

האם יש מקור שהם משפיעה על העובר. לדוגמא אם האם היתה שמחה בעת העיבור העובר יהיה
שמח,וכיו"ב?

[ישראליק]

לכאורה המוסר שאמרה "בת שבע" לבנה "שלמה המלך" יוכיח זאת

[משה דוויק]

באר דבריך.

[ישראליק]

באר דבריך.

כשאדם משמח את אשתו בימי העיבור זה פועל שהעיבור יהי' מלובן ומזורז

[משה דוויק]

ראיות?

[ישראליק]

מדרש תנחומא שמות א:

כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁיחֲרוֹ מוּסָר, זוֹ בַּת שֶׁבַע הַצַּדֶּקֶת שֶׁיִּסְּרָה אֶת שְׁלֹמֹה בְּנָהּ, דִּכְתִיב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ (משלי לא, א). אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנַנְיָה: מַהוּ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ? מְלַמֵּד, שֶׁכְּפָפַתּוּ בַּת שֶׁבַע עַל הָעַמּוּד וּמַכָּה אוֹתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמְיַסַּרְתּוֹ. וּמֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ: מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי. אָמְרָה לוֹ: הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם. עַכְשָׁיו אִם תֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, יֹאמְרוּ שֶׁאַתָּה בְּרִי וַאֲנִי גָּרַמְתִּי לָךְ. וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן רוֹאִין פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז.

[כרמי שלי]

האם יש מקור שאם משפיעה על העובר. לדוגמא אם האם היתה שמחה בעת העיבור העובר יהיה
שמח,וכיו"ב?

יומא פב, ב.

[עזריאל ברגר]

מצינו בדברים בלתי-רצויים:
היא ועוברה נגחה, היא ועוברה נרבעה, ויש בזה נפק"מ בכשרותו של העובר לקרבן, וגם בדיני ממונות (פרה שנגחה את השור ונמצא עוברה בצדה וכו').
ומרובה מידה טובה יותר ממידת פורענות!

[עזריאל ברגר]

מספר אסיף מנהגים והנהגות לידידי הגה"ח רמ"מ והבה:

[חיים סגל]

לא הבנתי ההנהגה זו שלא לילך לגן החיות, וכי גרע מילד שכבר נולד שמביאים אותו לגן החיות?

[ישראליק]

כפי הנראה שגדולי ישראל הבינו כך...

[כרמי שלי]

לא הבנתי ההנהגה זו שלא לילך לגן החיות, וכי גרע מילד שכבר נולד שמביאים אותו לגן החיות?

בהע' בשוה"ג אכן מסייג הדברים ומביא להתיר.

[ההוא דאמר]

מדרש תנחומא שמות א:

כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֹהֲבוֹ שִׁיחֲרוֹ מוּסָר, זוֹ בַּת שֶׁבַע הַצַּדֶּקֶת שֶׁיִּסְּרָה אֶת שְׁלֹמֹה בְּנָהּ, דִּכְתִיב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ (משלי לא, א). אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנַנְיָה: מַהוּ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ? מְלַמֵּד, שֶׁכְּפָפַתּוּ בַּת שֶׁבַע עַל הָעַמּוּד וּמַכָּה אוֹתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמְיַסַּרְתּוֹ. וּמֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ: מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי. אָמְרָה לוֹ: הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם. עַכְשָׁיו אִם תֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, יֹאמְרוּ שֶׁאַתָּה בְּרִי וַאֲנִי גָּרַמְתִּי לָךְ. וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נְשֵׁי אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת אֵינָן רוֹאִין פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז.

כן הוא גם בגמ' סנהדרין [ע, ב]

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי מלמד שכפאתו אמו על העמוד ואמרה לו מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי מה ברי הכל יודעים שאביך ירא שמים הוה עכשיו יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינן רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מזורז ומלובן ומה בר נדרי כל נשים של בית אביך היו נודרות יהא לי בן הגון למלכות ואני נדרתי ואמרתי יהא לי בן זריז וממולא בתורה והגון לנביאות

[ההוא דאמר]

גמ' כתובות [ס,ב - סא,א] זהו השפעת האם על העובר, ומשום מה זכור לי שמדובר בשעת העיבור, בפרט בסיפור על בתו של שבור מלכא שאכלה אמה בה אתרוגים בה- ונראה שהכוונה בשעת העיבור.

דאכלה חרדלא הוו לה בני זלזלני דאכלה תחלי הוו לה בני דולפני דאכלה מוניני הוו לה בני מציצי עינא דאכלה גרגושתא הוו לה בני מכוערי דשתיא שיכרא הוו לה בני אוכמי דאכלה בישרא ושתיא חמרא הוו לה בני בריי דאכלה ביעי הוו לה בני עינני דאכלה כוורי הוו לה בני חינני דאכלה כרפסא הוו לה בני זיותני דאכלה כוסברתא הוו לה בני בישרני דאכלה אתרוגא הוו לה בני ריחני ברתיה דשבור מלכא אכלה בה אמה אתרוגא והוו מסקי לה לקמיה אבוה בריש ריחני "

[משה דוויק]

עיקר שאלתי הייתה על עצב ושמחה האם יש לזה מקור?

[הפשוט בפשטותו]

לא הבנתי ההנהגה זו שלא לילך לגן החיות, וכי גרע מילד שכבר נולד שמביאים אותו לגן החיות?

יש נהגו כן. וכנראה שהוא משום שהוא בימי קדושה וכדו', וכמו שילד ביום ההולדת 3 לא מסתכל בפני חיות טמאות וכדו'

[כרמי שלי]

עיקר שאלתי הייתה על עצב ושמחה האם יש לזה מקור?

מאי שנא משאר פעלים?

[עזריאל ברגר]

וכמו שילד ביום ההולדת 3 לא מסתכל בפני חיות טמאות וכדו'

כוונתך ליום ההכנסה ל"חדר", שלא כולם עושים אותה ביום ההולדת בדיוק.
(כגון: אדמו"ר הצ"צ הגיע לגיל שלש בער"ה. בר"ה חלתה אמו ונפטרה בצום גדליה (כידוע הסיפור שמסרה נפשה עבור אביה אדמו"ר הזקן), קמו מהשבעה בעיו"כ, וההכנסה לחדר היתה למחרת יוה"כ, אחרי ההליכה לקבר אמו)

[כרמי שלי]

עיקר שאלתי הייתה על עצב ושמחה האם יש לזה מקור?

ממכ' כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א (אג"ק חכ"ז ע' רכט):

. . רואים במוחש שרוחניות האם (ו[ה]אם היא בשמחה או בפחד וכיו"ב) משפיעה, וגם מעצבת החרקטר (האופי) של העובר ([ו]שיולד שלם ובריא וכו').