האם ישנו מקור למת שהתגלה לאשתו - מלבד המסופר על רבי?

[טוב וחסד]

האם יש מקור למסופר להלן - שהוא דומה לכתובות קג ע"א - אך שונה לגמרי:

בארץ הגליל גר חכם אחד גדול מחכמי יבנה, משנתו היתה שלמה ובה' תמים דרכו. הוא היה בין חבריו צפיר-העזים אשר חזה דניאל. יומם ולילה היה יושב ועוסק בדברי-הלכה, רך-לבב נחשב בעיניו זה המתירא מפני עבירות שבידו; ומוטב היה בעיניו, שבר-נש ימות זכאי בטרם עשותו הרעה משיעשה מדחה וימות חייב. פעם ישב ודרש: אודך, ה', על כי נוראות נפלאת, נפלאים מעשיך! והראה על ההבדל הגדול, שבין מידת בשר-ושם ובין מידתו של יוצר-האדם: אדם נותן זרעונים בערוגה, כל אחד עולה במינו, ואילו הקדוש-ברוך-הוא צר העוּבּר במעי אשה – והכל, זרע האב ו\רע האם, עולה למין אחד. וזרח אור על פניו. הוא גם היה מפאר את השלום: יוצא גוי למלחמה על אויבו ויריב ריבו, לא יפתח לו אלא בשלום.

הרב הזה היה מן הצדיקים הללו, שאף אחרי מותם לבשו את גופיהם כבני-חיים. וגם כשנפטר וחצבו לו קבר, היה בא בכל יום ערב-שבת לביתו לברך את רעיתו והיה יושב על שולחנו והוגה בדברי-תורה. יום אחד עברו שני תלמדים לפני אוהל אלמנת החכם וישמעוּ קול אדם משׂיח עמה. אמר אחד לחברו: הרב הגדול מת ושבק לנו חיים – ואשתו, אר הניח, מתיחדת עם אדם זר ופוגעת בכבוד המורה! הלכו וסיפרו את הדבר לבית-דין; וביקשו השופטים לדון את החוטאת למלקות. צעקה הרבנית ואמרה: בעלי היה זה שסיפּר עמי, לא האמינו לה אנשי-התורה ויקראו: שקר בפיך ולא כנים דבריך! בערב-שבת הבּא בא לדרוש בשלום רעיתו, כמנהגו, וימצא אותה יושבת ובוכיה. שאל אותה למה תבכי, בתי? הגידה לו את אשר קרה אותה בבית-הדין, ותסתּתר פניה. ויהי ביום המחרת, כשנאסף בציבור בבית-הכנסת להתפלל והדיינים עומדים בשורה הראשונה, הופיע הרב המת לנגד עיניהם ויוכיחם באמרי-פיו על מעשיהם ויענוש את גדוליהם. אבל מהיום ההוא והלאה לא בא עוד אל ביתו ויחדל מהיות חוזר למושב אדם.

[אוצר החכמה]

האם הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ממנו הבאת את הדברים מוחזק ככותב על פי מקורות ?

[עובר ושב]

לאחרונה הועלו לארץ עצמותיו של אחד הצדיקים ממרוקו, רבי שלמה ועקנין, מח"ס בינת שלמה, שנפטר לפני כמאה שנה. לקראת הקבורה הופץ דף מידע על הצדיק, בו סופרו נפלאותיו - אחד הסיפורים היה שהוא הגיע לעשות קידוש בביתו לאחר פטירתו במשך תקופה, עד שהשכנה שאלה מה הקולות שהיא שומעת, והוא הפסיק לבוא.

הסיפור כמובן נראה זהה באופן חשוד לסיפור על רבי בכתובות ק"ג, אבל יתכן גם שהיה ונברא.

[טוב וחסד]

האם הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ממנו הבאת את הדברים מוחזק ככותב על פי מקורות ?

אכן צודק, אמרתי שמא הוא התבסס על פי מקורותינו

[קרית מלך]

בשם הגדולים מובא כן כמדומני על אביו של הרא"ש שהיה מגיע בכל ליל שבת לביתו, ופעם הזהירם לברוח מהעיר מחמת גזירה ואלו שלא ברחו לא ניצלו.

[ע. דשא]

ראה את המקור למעשה זה [על התנא הקדוש - רבי יוסי הגלילי] בספר ילקוט מדרשים חלק שביעי [ישנו ב'אוצר']. ושם צויין המקור.

[שבענו מטובך]

ראה גם כאן.

[לבנון]

בשם הגדולים מובא כן כמדומני על אביו של הרא"ש שהיה מגיע בכל ליל שבת לביתו, ופעם הזהירם לברוח מהעיר מחמת גזירה ואלו שלא ברחו לא ניצלו.

ז"ל החיד"א שם מערכת גדולים א קצט:

ודע שמצאתי במגילת סתריו של רבינו מהרח"ו ז"ל מטהרת ידו הקדש ממש וז"ל, זה מצאתי באגרת רבינו יהודה בן הרא"ש אחי רבינו יעקב בעל הטורים ולא העתקתיה כולה וז"ל, ולפי שיצאתי קטן מאשכנז לא השגתי לשמוע מעשיהם רק מעט מזער אבל שמעתי מא"א ז"ל ומאחות זקנתי ז"ל אשר ספרו לי כי זקני ה"ר יחיאל ז"ל נולד בשנת תתק"ע ובהיותו בן ט"ז שנה היה לו חבר נאמן בישיבה ושמו ה"ר שלמה הכהן ז"ל וכרתו ברית יחד שכל אחד מהם יהיה לו חלק עם חבירו בכל מצותיהם ומעשיהם. ויהי בליל יום הכפורים כבתה נר של שעוה של ה"ר יחיאל אשר שם בבית הכנסת, כי כן מנהג האשכנזים להוליך נר שעוה שתדליק כל הלילה וכל היום, וכיון שראה שכבה נרו נתירא מאד ובחול המועד נפטר. והי' מנהג של אשכנז שהיו מניחין ארון של מת על אבן גדולה סמוך לבית הקברות ופותחין הארון לראות אם מחמת טלטול נתעקם המת תוך הארון או אם הוא ישר. וקרב ה"ר שלמה הכהן זצ"ל אצל ארבע אמותיו ובכה בקול רם ואמר בפני כל הקהלות אני מזכיר לר' יחיאל גבירי וחבירי לפניכם שיזכור מהברית שכרת עמדי, ואז התחיל ה"ר יחיאל לשחק בתוך הארון וראוהו כל הקהל. ויהי היום אחרי מותו ימים וה"ר שלמה יושב ולומד בבית המדרש ביום וירא את ה"ר יחיאל יושב אליו וקורא עמו בהלכה ושאל לו מענינו ואמר לו כי הוא בגן עדן בטוב מאד ושהיה לו כסא מוכן לעצמו בין כל חסידי הדור. וא"ל ה"ר שלמה אנא אדוני בעל בריתי תמה אני אם יש לך רשות להתראות לבני אדם, ויען לו ויאמר דע לך כי יש לי רשות לילך לביתי כבתחלה אלא שאיני רוצה שמא יאמרו כמה מתגאה עצמו צדיק זה יותר מכל הצדיקים שבגן עדן. ויהי כששה חדשים אחר זה ולאחר פטירתו בליל שבת בחצי הלילה נראה לאשתו בהקיץ ואמר לה ומה את עושה הנה מהרי וקומי וקחי בניך ובנותיך והוציאם מהרה מהמקום הזה כי מחר יהרגו כל היהודים אשר במקום הזה וכן נגזר על כל הסביבות והתפללנו עליהם ונתקבלה תפלתנו חוץ מעל המקום הזה. ותקם ותעש כן וחזרה להציל את אשר לה אחר אשר הוציאה משם לא"א ז"ל ולאחריו, וכולם יצאו בליל שבת א"א ז"ל ואחיו ה"ר חיים ז"ל והיא וששה אחיות וכו'. זה לקטתי מהאגרת הנזכר ואשר כתב לבניו ודלגתי בה וקצרתי הלשון, עכ"ל רבינו מהרח"ו זצ"ל מכתיבת ידו יד הקדש עצמו:

[טוב וחסד]

ראה את המקור למעשה זה [על התנא הקדוש - רבי יוסי הגלילי] בספר ילקוט מדרשים חלק שביעי [ישנו ב'אוצר']. ושם צויין המקור.

אכן המקור נמצא תודה רבה

[טוב וחסד]

ראה גם כאן.

תודה רבה על ההפניה