כשהרמב"ם חזר בו ותיקן, לא תיקן בכל מקום

[י. אברהם]

כשהרמב"ם חזר בו ותיקן במשנה תורה, לא תיקן בכל מקום במשנה תורה

בשו"ת ברכת אברהם לר"א בנו של הרמב"ם סי' ח' השיב להשואל בענין דברי הרמב"ם ריש פ"ט מהל' קרבן פסח שכ' "אינו נאכל אלא בחבורה אחת" דלכאורה הוי דלא כהלכתא. השיב ר"א שכבר תיקן הרמב"ם בכתב ידו כך: כל אוכל מן הפסח אינו אוכל אלא בחבורה אחת.

ולמה ששאל בדברי הרמב"ם בהל' ה' "שאין הפסח נאכל בשתי חבורות", השיב דקאי לפי סברא קמא אבל להאי סברא בתרא שתיקן ראוי להיות הנוסח בהשמטת תיבות "שאין הפסח נאכל בשתי חבורות".
היוצא מדבריו דכשחזר בו הרמב"ם, תיקן רק בריש הפרק אבל לא בהל' ה', אבל באמת צריך לתקן גם שם.

(ועי' מש"כ כעי"ז ר"י קאפח בפ"א שבועות (ובפ"ג ציצית ה"ח) במש"כ הרמב"ם כגון שנשבע שלא יתעטף בציצית).

האם ידוע עוד מקומות כאלו?

[בברכה המשולשת]

זכורני שזה נדון בהקשר לדעת הרמב"ם בעניין שמיטה בזה"ז
וכן נדון ביחס לדעת הרמב"ם בעניין קידושי כסף

[מה שנכון נכון]

ע"ע בהקדמת הר"י קאפח לסהמ"צ מהדורתו.

[י. אברהם]

יישר כחכם

[עדיאל ברויאר]

דומני שגם הרב זייבלד במאמרו בחצי גבורים על מהדורות פירוש המשנה לרמב"ם הצביע על תופעה זו (דומני שגם ציין לדברי קודמיו).
כמו כן, דבר זה עולה גם מעדותו של ראב"ם במקום אחר - ישנו תיקון ידוע בהלכות חמץ שמביא ר' מסעוד חי רקח בספרו מעשה רקח בשם ראב"ם בספר המספיק. לדבריו, ראב"ם מעיד שהרמב"ם תיקן את דבריו במשנה תורה. כשמעיינים במקבילה שבפירוש המשנה בכתב ידו המקורי של הרמב"ם רואים ששם הרמב"ם לא שב לתקן את הדבר גם בפירוש המשנה, ורק ראב"ם (כנראה) העיר באותו מקום כיצד יש לתקן את הנוסח. (אולם מקרה זה שונה מהנידון שבראש האשכול, כיוון שכאן מדובר על שני חיבורים שונים, וסביר שהרמב"ם ראה כעיקר את משנה תורה ואפשר שסמך על תיקונו שם).

[גביר]

דומני שבאחד מספרי העמודים [אאל"ט האחרון שיצא לע"ע - הדר המחבר] של רי"ש שפיגל ישנו דיון בנושא [זכור לי שהוא מתייחס לתיקונים של מחברים ואם תוקן באופן גורף, איני זוכר אם ישנה התייחסות לנידון דידן, נדמה לי שכן]

[לענין]

קצת דומה

כ' הרמב"ם (י' ז') טעה והתפלל של חול בשבת לא יצא (פה), ואע"פ שאמרו שמעיקרא בר חיובא הוא בתפלת י"ח מ"מ כיון שתקנו להתפלל תפילת שבת לא נפיק בי"ח, וכן משמע ממ"ש דבדין הוא לצלויי י"ח, והיי' שמעיקר הדין כן היה, אבל כיון שתקנו לא סגי בלא"ה, שאם היה זה מהני בדיעבד לא היו צריכים להא דגברא בר חיובא וכו' והא בפשיטות צריך לומר שיגמור כיון שגם בזה יוצא י"ח. וכן כ' הב"י, והוכיח זה דהא לא גרע מראש חדש שמחזירין אותו כשלא אמר יעלה ויבא, וה"נ כשלא הזכיר של שבת כלל ודאי לא יצא.

(פה) ויש ספרים מדויקים דגרסי יצא, והנה כן מורה לכאו' לשונו של הרמב"ם שכ' בסוף דבריו לגבי מוסף שפוסק וכן אם השלים תפילה של חול ע"ד שהיא מוסף לא יצא, ומשמע דבשאר תפילות יצא, וכשם שאינו פוסק, והביא הבית יוסף ראי' זו, והכריע כגי' לא יצא, וכ"כ בשו"ע, וכן עיקר שכן הוא בספר שחתם עליו הרמב"ם שהוא מוגה מספרו והיה מונח בבית דינו, וכמבו' בילקוט שינויי נוסחאות שברמב"ם פרנקל, וליישב הערה הנ"ל ממש"כ הרמב"ם וכן וכו' דמשמע דהוא רק במוסף [אשר ראי' ברורה היא] יש להסתייע במאמרו של רש"ז הבלין שבישורון ח"ג עמ' ט"ו דנקט שהרמב"ם חזר בו, ובעצמו הגיה בספרו לכתוב לא יצא, ולפ"ז ניחא היטב, ששינה את הדין אבל לא את סגנון ההלכה [שהרי אין בזה אלא דיוק ולא שינוי דין] (וממילא אין לדייק מזה דינים למעשה, עי' עד"מ במחזיק ברכה).

[בברכה המשולשת]

קצת דומה

כ' הרמב"ם (י' ז') טעה והתפלל של חול בשבת לא יצא (פה), ואע"פ שאמרו שמעיקרא בר חיובא הוא בתפלת י"ח מ"מ כיון שתקנו להתפלל תפילת שבת לא נפיק בי"ח, וכן משמע ממ"ש דבדין הוא לצלויי י"ח, והיי' שמעיקר הדין כן היה, אבל כיון שתקנו לא סגי בלא"ה, שאם היה זה מהני בדיעבד לא היו צריכים להא דגברא בר חיובא וכו' והא בפשיטות צריך לומר שיגמור כיון שגם בזה יוצא י"ח. וכן כ' הב"י, והוכיח זה דהא לא גרע מראש חדש שמחזירין אותו כשלא אמר יעלה ויבא, וה"נ כשלא הזכיר של שבת כלל ודאי לא יצא.

(פה) ויש ספרים מדויקים דגרסי יצא, והנה כן מורה לכאו' לשונו של הרמב"ם שכ' בסוף דבריו לגבי מוסף שפוסק וכן אם השלים תפילה של חול ע"ד שהיא מוסף לא יצא, ומשמע דבשאר תפילות יצא, וכשם שאינו פוסק, והביא הבית יוסף ראי' זו, והכריע כגי' לא יצא, וכ"כ בשו"ע, וכן עיקר שכן הוא בספר שחתם עליו הרמב"ם שהוא מוגה מספרו והיה מונח בבית דינו, וכמבו' בילקוט שינויי נוסחאות שברמב"ם פרנקל, וליישב הערה הנ"ל ממש"כ הרמב"ם וכן וכו' דמשמע דהוא רק במוסף [אשר ראי' ברורה היא] יש להסתייע במאמרו של רש"ז הבלין שבישורון ח"ג עמ' ט"ו דנקט שהרמב"ם חזר בו, ובעצמו הגיה בספרו לכתוב לא יצא, ולפ"ז ניחא היטב, ששינה את הדין אבל לא את סגנון ההלכה [שהרי אין בזה אלא דיוק ולא שינוי דין] (וממילא אין לדייק מזה דינים למעשה, עי' עד"מ במחזיק ברכה).

על עניין זה יש מאמר של רשז"ה (כמדומני בישורון) שבו הוא גם דן בהרחבה בעולה מכתבי היד

[י. אברהם]

לא דייקתי בדבריי
שאלתי רק לגבי תיקונים במשנה תורה, ולא תיקן בכל מקום במשנה תורה
תיקנתי למעלה

[פלוריש]

תיקון לא בכל המקומות בפיהמ"ש:
https://www.google.com/url?sa=i&source= ... 3143142769