הן אמת שיתכן הדבר בעיקרון, שהרב בעל מקום בינה שינה ותיקן בגוף הספר, כפי דבריו
בהקדמתונוסף לזה נפל כמה טעיות כי העתיקו מכתב ישן נושן ונמצא חסר יתיר חילוף שורות, אמרתי לעסוק בדבר מצוה לנקות גוף הספר מכל טעות
אך במקרה זו שציין לו הרב איש ספר, אין זה תיקונו על של הרב הנ"ל.
כי ספר בינה לעתים נדפס לראשונה פעמיים על ידי אנשים שונים שלא ראה זה עבודת זה.
א) תחת שם "
נחמד למראה / בינה לעתים", ווין חשון תקנ"ז (וליהונת"ן), על ידי רבי הלל משטאמפי.
ב) תחת שם "
חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם", ברלין אב תקנ"ט, על ידי רבי יוסף ב"ר חיים סג"ל מטראפוי
והמעיין בדפוס זה השני, ימצא הדבר כבר מתוקן כנ"ל. לא נדע אם מכת"י מתוקן העתיק, אם תיקן המהדיר השני הנ"ל מסברא, כאשר גם הוא רמז שהוצרך לתקן בעת העתקתו מכתב יד, כלשונו:
ונשאתי אומר אחת הנה ואחת הנה אל החכמים התורניים מופלגי תורה, וכאשר שמעו אמרותיו הצרופים, ענו ואמרו חזק היה לאיש גבר חיל, שנס מתני שכלך, לסדרם לבית הדפוס ויהיה לנו לזכרון למועדים ושנים, וגם אנחנו נחזיק את ידך בחתימת ידינו לקחת הספר במחיר, ויען יוסף את אשר ישים ה' בפי שכלי אותו אשמור לצרף כבור הסיגים, ממלת שונות מכתב ישן נושן עד יעבור חדש, אפס גם אתם חזקו בעדו, לברר הדברים כשמלה, והדבר הקשה תשפטו גם אתם להקל מעלי משא העיון (ונענו לי ראשם ונשאו גם אתי בהיקש העיוני).
כך שיוצא שהרב המהדיר הנ"ל בצירוף ת"ח המנויים בין המתנדבים לקנות הספר (תיכף אחר הקדמת המהדיר), עסקו בהגה ותיקון ספר בינה לעתים להכינו לדפוס (בלי יודעים שכבר בא על מכבש לדפוס קרוב לשלש שנים)
יצויין ש
בכתב יד סינסינטי, שקדם לדפוס (בראשו יש רשימת בעלים משנת תקמ"ל =
תק"מ לפ"ק), ושם הנוסח כבדפוס ווין, אך השיבוש מהר"ל בא על נכון - מהר"ג.
נ.ב. בהזדמנות זו אשיחה צערי ברבים, על אשר באתר הטאבלט החדש לא הצלחתי עדיין לציין לספרים ולעמודים, ולכן הוצרכתי לציין לפי אתר הישן
