נוסח לשם יחוד לספירת העומר

[רצון]

אבקש עזרת החכמים כאן היכן נדפס לראשונה נוסח "לשם יחוד" על הספירת העומר,, ואם אפשר להעלותו לפורום. נחוץ לי מאוד. תודה מראש.

[נהר שלום]

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D ... 7%9E%D7%A8

[אישצפת]

יש בחמדת ימים נוסח שונה מהמופיע בסידורים.

על כן אנכי תקנתי נוסח תפלות לאנשים חכמים וידועים בסוד ה', ואסובבה לתורה ולתעודה אלקטה אחרי הקוצרים אמרות טהורות יום ליום יביע עומר ולילה ללילה יחוה דעת הכל בכתב מיד אדוני הארץ אור המופלא האר''י זלה''ה ומשנהו מהרח''ו זלה''ה וסמכת''ים בבית תפלתי דבר דבור על אופניו וזה תוארם.

תפלה ומקראי קדש לומר קודם ספירת העומר
יא. קודם הברכה יאמר נוסח זה בכל לילה, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י''ה בו''ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנני בא לקיים מצות ספירת העומר לתקן את שורשה במקום עליון, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ברכת העומר יאירו העשרה שליטים עשר שמות מ''ה יו''ד ה''א וא''ו ה''א דז''א עשרה בדמי''ו ה' חסדים וה' גבורות, והיו למאורות ברקי השמים בכח שם אהי''ה אשר היה פי ראשו בתוכו ובאלף שבמילוי דמ''ה ושם כבודו בריבוע א' א''ה אה''י אהי''ה העולה כמספר דם שופך ד''ם האד''ם באדם, מנח''ל בדרך ישתה על כן ירים ראש וימנע מרשעים אורם וגם דמ''ו הנה נדרש, והיו הי' שמות אהי''ה אשר היו בריבוע אחוריים יהיו לי' פנים עשר שמות אהי''ה פשוט בעשר אותיות אשר תבואנה במלואותו באלפין העולה כמספר א''ל, ובכן ימצאון שם י' שמות א''ל כמספר עמ''ר ומשם יפרד והיה לנוקבא קדישא א''ל אד''ני להכין אותה ולסעדה ולכבוד אהיה בתוכה א''ל נערץ בסוד קדושים רבה, ובכח חילוף אהיה בא''ת ב''ש תצמ''ץ העולה כת''ר אשר בהצרף אליו שם אה''יה המה יעלו שתי פעמים ש''ך, מעז יצא מתוק ש''ך דינים דזעיר וש''ך דנוקביה העולים כמספר מלת העומר בוא''ו עם אהבת כללות ד' אותיותיו א''ל ה' ויאר לנו, ובכח ספירתנו יצאו מאורי אור המקיפין מפה ז''א ובם יכלל גם ההקדש פנימה, ויהי נועם ה' אלהינו וכו'.
יב. ויסיים בפסוק ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמי''ך ואומר לך בדמי''ך חיי, ואחר כך יכין עצמו לברך ויאמר פסוק ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גד''לת מאד הוד והדר לבשת, עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, ושוב יברך בנעימה קדושה, ואחר הספירה יצלח דברו בנוסח תפלה נאה וחסוד''ה.

יש את נוסח לשם יחוד שתיקן הבן איש חי ונדפס בספרו לשון חכמים.

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אְל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה וּמִכָּל פְּרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה וּמִכָּל פְּרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה דְכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִפְרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יצִירָה, עֲשִׂיָּה. הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר לִסְפֹּר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (בְּלֵיל מ"ט לָעֹמֶר יְדַלֵּג הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה וְיֹאמַר:
לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ וְכוּ') "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה". וְנֶאֱמַר:
"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת":
לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ בְּמִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בִּשִׁעוּר קוֹמָה לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן וּלְהָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בַּקְּלִפָּה עַל יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵינוּ בְּגִלְגּוּלִים אֵלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרפ"ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה דְכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִפְרָטֵי אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֵיברֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה דְכָל יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת כָּל פְּגָמֵינוּ וּפְגָמֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּכְלָלוּת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וּבְכָל צַלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דַּאֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וּלְצָרֵף וּלבָרֵר וּלְהָסִיר חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ וְנָפְלוּ בְּנֹגַהּ דַאֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה אֶל מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ:
אָנָּא יְהֹוָה הַפְרֵד נָא מֵעָלֵינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּצֶר הָרָע וּתְזַכְּכֵנוּ וּתְלַבְּבֵנוּ בְּכֹחַ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיוֹת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶׁפַע אֵין סוֹף וְיִתְיַחֲדוּ אַבָּא וְאִמָּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאההויה"ה) וְיִזְדַוְּגוּ (זו"ן) תִּפְאֶרֶת וּמַלְכוּת זִוּוּגָא שְׁלִים בְּשֵׁם (יאהדונה"י) וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּלְהַמְשִׁיךְ מַיִּין דְּכוּרִין, וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רַע אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְתַעֲלְה לְרָצוֹן לְרֵיחַ לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ מִצְוַת הַסְּפִירָה הַזֹּאת יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירַת זו"ן שֶׁהֵם תִּפאֶרֶת וּמַלְכוּת שֶׁל הַלַּילָה הַזֶּה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ הֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּינוּ בַּבְּרָכָה וְהַסְּפִירָה שֶׁל הָעֹמֶר לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מַקִּיף בַּמָּקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ, וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ עַל חֲזָרַת עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ לְתַקֵּן בְּאוֹר פְּנִימִי כִּרְצוֹנֶךָ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. (ב' פעמים)

נוסח קצר הנדפס בסדורים:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, (כְּדִכְתִיב:
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:)
לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ
עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
יְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף:
אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי:
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי:
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה. יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד. הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:
עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

ועיין גם כאן viewtopic.php?t=4848#p38403

[אוצר החכמה]

ועיין גם כאן

[רצון]

ייש"כ ותודה רבה לכל העונים
אבל בקשתי היתה היכן לראשונה נדפס נוסח לשם יחוד לסה"ע, אם בסדורי האר"י הקדמונים, או בכתבי גורי האר"י וכיוצ"ב, ולא נוסחאות הלשם יחוד, ועדיין נפשי בבקשתי.

ושוב תודה למשיבים.