איך מנקדים את שם הספר "אברך"?

[נחלי אפרסמון]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?3 ... ewidth=601

[אוצר החכמה]

השאלה לא מובנת לי. מה הכוונה איך מאייתים? אברך. אולי כוונתך איך מנקדים וקוראים? גם זה איני מבין מסתמא כמו שכתוב בפרשת מקץ.

[נחלי אפרסמון]

זו שאלתי ידידי.איך קוראים.

[בריושמא]

בשער הספר כתוב בלע"ז: abrach.
כלומר, לא אברך, ברי"ש צרויה, אלא אברך, ברי"ש קמוצה.
במלים אחרות, אברך על פי הדרש של חכמים - רך בשנים - ולא על פי פשוטו של מקרא.
כל ההסכמות וההקדמה לספר משבחות את המחבר שכתב בהיותו רך בשנים והיה ילד פלא וכו'.

[נחלי אפרסמון]

תודה.

[אוצר החכמה]

תודה להרב ברי ושמא. אבל שמתי לב למשהו מעניין בלי קשר לספר הזה.

אני לא עולה בדעתי לקרא אברך בריש פתוחה. אע"פ שאני רגיל לחשוב את פירוש מדרש החכמים כפירוש המילה ואולי דווקא בגלל זה, אני קורא אברך כמו שכתוב בתורה ובמחשבתי פירושו אב בחכמה ורך בשנים.
כמו שאם פירושו לשון ברכים אני לא מחפש איך המילה מסתובבת להיות ברך אלא אני מבין שאברך פירושו לשון ברכים כך אני מבין שאברך בר צרויה פירושו אב בחכמה ורך בשנים.
אצלכם זה לא כך?

[נחלי אפרסמון]

אני בכלל לא מבין מה זה קמוצה ולא קמוצה.

[בריושמא]

קמוצה = מנוקדת בקמץ.
צרויה = מנוקדת בצירה.

[אוצר החכמה]

אני חושב שהרב ברי ושמא על אף דייקנותו המופלאה כתב כאן קמוצה והתכוון פתוחה.
כלומר בתורה המילה מנוקדת בפתח באלף ובצרי בריש. (לזה קוראים ריש צרויה כלומר בצרי).
לפי הדרש המילה מתחלקת לשתי מילים אב בקמץ באלף. רך בפתח בריש. לזה קוראים ריש פתוחה כלומר שיש פתח בריש. ריש קמוצה הכוונה היא שיש קמץ תחת הריש אבל כיוון בהמילה רך נכתבת בפתח נראה לי שהרב ברי ושמא לא דק.

[נחלי אפרסמון]

ר' משה בתכלס מרגישים את ההבדל?

[אוצר החכמה]

בין מה למה?
בין צרי לפתח כמובן. וזה מה שציין הרב ברי ושמא מתוך הלועזית.
בין קמץ לפתח זה תלוי. אם אתה אשכנזי או תימני אתה מרגיש בהבדל אם אתה ספרדי לא.

[נחלי אפרסמון]

אני ספרדי.אומרים שהבוכרים יודעים לחלק.

[בברכה המשולשת]

אני ספרדי.אומרים שהבוכרים יודעים לחלק.

גם הפרסים

[אוצר החכמה]

איך היית מגדיר את ההבדל שהם עושים. אני יודע שקשה מאד לתאר הבדלי מבטא ולפעמים אפילו מי שאינו מורגל אינו שומע את ההבדל הברור למורגלים אבל בכל אופן.

[בברכה המשולשת]

איך היית מגדיר את ההבדל שהם עושים. אני יודע שקשה מאד לתאר הבדלי מבטא ולפעמים אפילו מי שאינו מורגל אינו שומע את ההבדל הברור למורגלים אבל בכל אופן.

אומרים אה, אבל בפה קמוץ.

[אישצפת]

הגאון הנאמ"ן שליט"א דיבר על זה באחד משיעוריו כמדומה בשם ר' משיח חזקיהו ז"ל. ונדפס בבית נאמן (איני זוכר באיזה גליון, ושמא שנה דבריו והגיענו כפו'ל) נשמח אם הקוראים יעלו דבריו.

[אישצפת]

הגאון הנאמ"ן שליט"א דיבר על זה באחד משיעוריו כמדומה בשם ר' משיח חזקיהו ז"ל. ונדפס בבית נאמן (איני זוכר באיזה גליון, ושמא שנה דבריו והגיענו כפו'ל) נשמח אם הקוראים יעלו דבריו.

זה מצאתי בחפיש'ה לעת עתה בפרשת נח עמוד 5

[שבענו מטובך]

כל ההסכמות וההקדמה לספר משבחות את המחבר שכתב בהיותו רך בשנים והיה ילד פלא וכו'.

שמועה שמעתי פעם, מפי יודע דבר, שכל ההסכמות לספר זה מזויפות.
ואיני יודע לאשר שמועה זו. אולי יש כאן הוצאת דבה בעלמא.

[בריושמא]

הרב אוצר החכמה כתב שלא דייקתי, שהרי הרי"ש צריכה להיות פתוחה ולא קמוצה.
הוא צודק לגמרי. כתבתי בחופזה, ועל כן שגיתי וטעיתי.

[מה שנכון נכון]

אני לא עולה בדעתי לקרא אברך בריש פתוחה. אע"פ שאני רגיל לחשוב את פירוש מדרש החכמים כפירוש המילה ואולי דווקא בגלל זה, אני קורא אברך כמו שכתוב בתורה ובמחשבתי פירושו אב בחכמה ורך בשנים.
כמו שאם פירושו לשון ברכים אני לא מחפש איך המילה מסתובבת להיות ברך אלא אני מבין שאברך פירושו לשון ברכים כך אני מבין שאברך בר צרויה פירושו אב בחכמה ורך בשנים.
אצלכם זה לא כך?

הפתח הוא בגלל ההברה הנהוגה אצלם להפוך צירי לפתח. ובלע"ז כתבו כמו שנשמע (אך בלי י').
[ע"ע הערת המחבר בדף הראשון של הספר].

[ביקורת תהיה]

בשער הספר כתוב בלע"ז: abrach.

משם ראיה?! אף השם 'מאיר' נכתב שם Mayer.

[בריושמא]

אכן, הרב ביקורת תהיה, משם ראיה.
הכותב שם הגה מַאיֶיר ולא מֵאִיר, אברַך ולא אברֵך.

[ביקורת תהיה]

הרב אוצר החכמה כתב שהרי"ש צריכה להיות פתוחה ולא קמוצה. הוא צודק לגמרי.

לאו דוקא. בשמות עצם נהוג כי התנועה של ההברה האחרונה הופכת מפתח או מסגול לקמץ:

יצחָק, יגאָל, ירחָם, ישוָה וכיו"ב.

[מה שנכון נכון]

שמועה שמעתי פעם, מפי יודע דבר, שכל ההסכמות לספר זה מזויפות.
ואיני יודע לאשר שמועה זו. אולי יש כאן הוצאת דבה בעלמא.

שמא נתחלף בספר משה מבחוריו זילברבלאט.

[דמשק]

שמועה שמעתי פעם, מפי יודע דבר, שכל ההסכמות לספר זה מזויפות.
ואיני יודע לאשר שמועה זו. אולי יש כאן הוצאת דבה בעלמא.

שמא נתחלף בספר משה מבחוריו זילברבלאט.

או שמא השם פרידלנדר גרם לו..

[אוצר החכמה]

הרב אוצר החכמה כתב שהרי"ש צריכה להיות פתוחה ולא קמוצה. הוא צודק לגמרי.

לאו דוקא. בשמות עצם נהוג כי התנועה של ההברה האחרונה הופכת מפתח או מסגול לקמץ:

יצחָק, יגאָל, ירחָם, ישוָה וכיו"ב.

קצת קשה לי להבין מהדוגמאות האלה. אלו דוגמאות של פועל שהפך לשם כמו יצחק. אבל כאן אנו מדברים על מקרה אחר. של מילה המורכבת משתי מילים. יש לך דוגמאות לזה?
או שטענתך היא ששם טבעו להיות מסתיים בקמץ כמו גנב וגנב?
הקושי העיקרי כמובן כאן הוא שבתורה זה מנוקד אחרת. אבל אם הייתי מדמה אותו זה אולי למילה כרמל ?

חשבתי עכשיו על נקודה אחרת. אם הוא כתב אברך בריש קמוצה איך הוא קרא את המילה. כאשכנזי שאני מכיר הוא היה אמור לקרא את המילה אברעך. היינו ר סגולה. כמו במילה גאנעב שאבעס, וכל הדומות. אבל אני לא מכיר את כל מבטאי האשכנזים.
ובכלל נראה לי שצודק הרב מה שנכון שקשה להוכיח מהכתיב הלועזי.

[ביקורת תהיה]

אלו דוגמאות של פועל שהפך לשם כמו יצחק. אבל כאן אנו מדברים על מקרה אחר, של מילה המורכבת משתי מילים.

יתכן שצודקים דבריך.

[שבענו מטובך]

שמועה שמעתי פעם, מפי יודע דבר, שכל ההסכמות לספר זה מזויפות.
ואיני יודע לאשר שמועה זו. אולי יש כאן הוצאת דבה בעלמא.

שמא נתחלף בספר משה מבחוריו זילברבלאט.

לא נתחלף לי ולא כלום. שמועה שמעתי לפני שנים רבות והיא חרוטה בזכרוני ללא צל ספק (ליתר שאת חזרתי לשאול את בעל השמועה, והוא אישר שכך מסר לי). אלא שבכל זאת איני יודע אם השמועה מבוססת.

[מה שנכון נכון]

לא כתבתי שנתחלף לך דוקא. אפשר שנתחלף לבעל השמועה, ובשל הדמיון במחברים צעירים וכו' (תחלת החיבור ע"ש).
וכמובן אם אתמחי גברא, או יש ראיות מכריעות - ניחא.

יש לציין שהמסכימים לא היו בחיים בשעת הדפסת הספר.
א' מבני המחבר החתומים בהקדמה הוא מח"ס אמרי מהרז"ל.
[לשון חשודה בא' ההסכמות: "גם הרה"ג הקדוש זצ"ל מסאנז בחן אותו בהיותו בן י"ג ואמר עליו שיש לו מתינות בתורה כהגאון מוילנא".
גם הסכמת המכתב סופר (חסרה בעותק שבאוצר, אך נעתקה לאגרותיו עמ' רכג) קצת משונה].

[יוסף אזולאי]

לא כתבתי שנתחלף לך דוקא. אפשר שנתחלף לבעל השמועה, ובשל הדמיון במחברים צעירים וכו' (תחלת החיבור ע"ש).
וכמובן אם אתמחי גברא, או יש ראיות מכריעות - ניחא.

יש לציין שהמסכימים לא היו בחיים בשעת הדפסת הספר.
א' מבני המחבר החתומים בהקדמה הוא מח"ס אמרי מהרז"ל.
[לשון חשודה בא' ההסכמות: "גם הרה"ג הקדוש זצ"ל מסאנז בחן אותו בהיותו בן י"ג ואמר עליו שיש לו מתינות בתורה כהגאון מוילנא".
גם הסכמת המכתב סופר (חסרה בעותק שבאוצר, אך נעתקה לאגרותיו עמ' רכג) קצת משונה].

הגאון רבי אברהם דוד הורביץ ז"ל מהעדה החרדית = שטראסבורג היה בנו של האמרי מהרז"ל ושמו האמיתי היה פרידלנדר וכיון שהיה יתום וגדל בבית זקנו הפתחא זוטא ששמו היה הורוביץ לקח לו שם זקנו.
אולי כדאי לברר אצל צאצאיו

[מה שנכון נכון]

הגאון רבי אברהם דוד הורביץ ז"ל מהעדה החרדית = שטראסבורג היה בנו של האמרי מהרז"ל ושמו האמיתי היה פרידלנדר וכיון שהיה יתום וגדל בבית זקנו הפתחא זוטא ששמו היה הורוביץ לקח לו שם זקנו.
אולי כדאי לברר אצל צאצאיו

ייש"כ. בספרו קנ"ת בהלכה ו, פד נוקט שההסכמות אמת.