למה שולבו האכילה והדיבור בכלי אחד?

[דרומי]

שמעתי שאלה מעניינת.

הקב"ה יצר את האדם בחכמה, וברא בו נקבים כו'. העין תפקידה לראות, האוזן לשמוע, האף להריח, הרגלים ללכת וכו'.

יוצא מן הכלל הוא הפה שניתנו לו שני תפקידים שלכאורה אין ביניהם כל קשר: הדיבור - והאכילה.

עד כדי כך שצריכים להזהיר "אין משיחין בשעת הסעודה", כדי שלא יבוא הדיבור ויפריע לאכילה.

למה באמת חיבר הקב"ה את שני הענינים הללו באבר אחד? כלום יבצר ממנו לברוא שני 'פיות' - אחד לאכילה ואחד לדיבור?

[ובדרך צחות חשבתי, ששני תאוות אלו תאוות גדולות הן - תאות האכילה ותאות הפטפוט, וע"י חיבורם בכלי אחד הרי מוכרח האדם לרסן קצת את שניהן, כי אי אפשר לאכול בפה מלא וגם לדבר חופשי, ונמצא מוכרח הוא לעצור ולהפסיק באחת מהן...]

[יאיר]

מה שכתבת בסוף מובא בספרים שמזה ילמד האדם למעט באכילה ולמעט בדיבור.

[בברכה המשולשת]

ואולי כדברי הרשב"י על שני פיות

[דרומי]

איפוא בספרים מדובר על זה?

[אישצפת]

איפוא בספרים מדובר על זה?

אם כוונתך לדברי רשב"י הנ"ל הם בירושלמי ברכות פרק א' הלכה ב'

רבי שמעון בן יוחאי כדעתיה דרשב"י אמר אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל הוינא מתבעי קומי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוי לעי באוריתא וחד דעבד ליה כל צורכיה. חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוו תרין עאכ"ו.

[זסבה]

כי צריך להיזהר מה שמכניסים לפה
וצריך להיזהר מה שמוציאים מהפה

[מיללער]

כי צריך להיזהר מה שמכניסים לפה
וצריך להיזהר מה שמוציאים מהפה

וכדברי הירושלמי עד שאתה מתפלל שיכנסו תורה לתוך פיך תתפלל שעל יכנסו מעדנים לתוך פיך. ונראה מזה ששני הדברים משתייכים זה לזה.

ובאמת לא רק כוללת הפה משמשת לשני הענינים אלא כל החמשה מוצאות הפה שהם כלי הדיבור, הם בעצמם הכלים לאכילה.