שינוי המטבע
נוסח כל הברכות עזרא הסופר ובית דינו תיקנו (רמב"ם קריאת שמע א ז, ושם ברכות א ה):
- מקום שהתקינו לחתום בברוך אינו רשאי שלא לחתום, ומקום שהתקינו שלא לחתום אינו רשאי לחתום (משנה ברכות יא א; תוספתא שם (ליברמן) א ה; רמב"ם קריאת שמע שם).
- מקום שהתקינו שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח, מקום שהתקינו לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח (תוספתא שם; רמב"ם שם).
- מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך (משנה שם; תוספתא שם).
הוספת דברים וגריעתם
ונחלקו ראשונים בפירוש הקיצור והאריכות:
- יש מפרשים שלהאריך היינו להוסיף דברים בטופס הברכה, ולקצר היינו לגרוע דברים, ולפיכך אין אדם רשאי להוסיף על אחת הברכות, ולא לגרוע ממנה (רמב"ם קריאת שמע שם וברכות שם).
-ויש מפרשים שאותה שאמרו אינו רשאי להאריך ולקצר, אין הכוונה להרבות ולמעט במילותיה, שאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה במילים מנויות, וזה לא מצינו בשום מקום, ולא הזכירו לעכב אלא מילים ידועות שיש בהן הקפדה, כמו ברית בברכת הארץ (ראה ערך ברכת המזון), או מלכות בית דוד בבונה ירושלים (ראה ערך הנ"ל), וכיוצא בהן, אבל בשאר נוסח הברכות לא נתנו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מילים לא פחות ולא יותר, וארוכה וקצרה שאמרו, היינו ברכה שפותחת וחותמת בברוך זוהי ארוכה ואסור לקצרה, היינו לפתוח ולא לחתום, או לחתום ולא לפתוח, וברכה שפותחת לבד או חותמת לבד זוהי קצרה ואסור להאריכה, היינו לפתוח ולחתום בברוך (רשב"א ברכות יא א)[13].
-ויש מפרשים שבכל הברכות מותר להאריך ולקצר, חוץ מאותן הברכות שבהן אמרו חכמים בפירוש לקצר או להאריך, והן: ברכת הפירות, וברכת המצוות, וברכת הזמן, וברכה אחרונה שבברכת המזון שמקצרים בהן, וברכת תעניות שבתפילת שמונה עשרה, וברכות של ראש השנה (ראה ערך מלכיות זכרונות ושופרות), וברכות של יום הכפורים שמאריכים בהן (תוספתא שם ו. שבלי הלקט כח, בשם רבנו תם).
לפי העורך משתמע שדעת הרמב"ם בלקצר ולהאריך היא "להרבות ולמעט במילותיה".
האמנם אלה דברי הרמב"ם?
בפיה"מ (פ"א, מ"ח)
"...לפי שכל ברכה שבתחלתה ברוך ובסופה ברוך קורא אותה ארוכה. ושאינה כן קורא אותה קצרה.". משתמע שלהאריך זה להוסיף ברוך ולקצר זה להסיר ברוך. ואם כן הדעה של הרמב"ם והרשב"א היינו הך ולא שתי דעות.