נשאלתי במי שרוצה להכניס לכלה כשהיא הולכת מביתה לבית החתן, ביום הנישואין באשמורת הבוקר קודם החתונה, לתוך בית הכנסת, ולהקיף הבית הכנסת, ולצאת, ומדליק נרות בבית הכנסת, ועושה שמחה בתוכה, אי שפיר דמי למעבד הכי או לא.
חד ברנש כתב:ה'חופה מאיין' באשכנז (וכבר בתקופת הראשונים) נתקיימה בחצר בית הכנסת.
א_צאנזער כתב:הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל, שו"ת חקקי לב ח"א, או"ח סימן ג', כותב:נשאלתי במי שרוצה להכניס לכלה כשהיא הולכת מביתה לבית החתן, ביום הנישואין באשמורת הבוקר קודם החתונה, לתוך בית הכנסת, ולהקיף הבית הכנסת, ולצאת, ומדליק נרות בבית הכנסת, ועושה שמחה בתוכה, אי שפיר דמי למעבד הכי או לא.
והוא מנמק בתשובה לבטל מנהג זה מפני איסור טיול בבית הכנסת, וכניסת נדה לבית הכנסת.
יהודה בן יעקב כתב:א_צאנזער כתב:הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל, שו"ת חקקי לב ח"א, או"ח סימן ג', כותב:נשאלתי במי שרוצה להכניס לכלה כשהיא הולכת מביתה לבית החתן, ביום הנישואין באשמורת הבוקר קודם החתונה, לתוך בית הכנסת, ולהקיף הבית הכנסת, ולצאת, ומדליק נרות בבית הכנסת, ועושה שמחה בתוכה, אי שפיר דמי למעבד הכי או לא.
והוא מנמק בתשובה לבטל מנהג זה מפני איסור טיול בבית הכנסת, וכניסת נדה לבית הכנסת.
סתם כלה ביום חופתה היא נדה ??
א_צאנזער כתב:
האם ידוע מקור וטעם למנהג זה? היכן יש תיעוד על מנהג כזה? היכן?
נחלי אפרסמון כתב:מה שמגיבים מוחקים אז......
נשאלתי במי שרוצה להכניס לכלה כשהיא הולכת מביתה לבית החתן, ביום הנישואין באשמורת הבוקר קודם החתונה, לתוך בית הכנסת, ולהקיף הבית הכנסת, ולצאת, ומדליק נרות בבית הכנסת, ועושה שמחה בתוכה, אי שפיר דמי למעבד הכי או לא. [...] הנה בנידון דנן, איכא למימר כיון שאינו הולך לטייל בה, כי אם לנשק ההיכלות ובית הכנסת, אין זה נקרא טיול. אבל על כל פנים זה הדבר ליכנס בתוכה ולצאת, הוא בלתי צורך מצוה כלל. וזה שמנשק להיכלות, אין בו צורך הכרח ומצוה כלל. [...] דאין זה בכלל חיוב הכנסת כלה, כי אם להכניסה לבית החתן. ולכן לדידי איני רואה צד היתר כלל ועיקר.
אלא דעם כל זה, יש היתר ליכנס בנ"ד, על ידי שהנכנסים עם הכלה יקראו קצת, ואף הכלה תקרא, ואם לא ידעה לקרוא, על כל פנים תהיה יושבת שם מעט, שהישיבה היא מצוה. [...] וחוץ מזאת אני אומר, דאיכא למיחש נמי לאיזה נשים נידות, [...] וגם במקומינו נזהרים בזה הנשים נידות שלא ליכנס בבית הכנסת. וכיון שכן, לא יבצר מאיזה נשים שיהיו להן אורח כנשים, ויבואו ליכנס, ואם לא יכנסו, יבואו להתבייש בפני רבים. ומה גם אם הכלה היא גופא נידה, שיתפרסם הדבר אם לא תכנס. ואם תכנס מפני הבושה, לאו שפיר דמי. ולכן יותר טוב שלא לנהוג דבר זה, דקרוב הדבר להפסד ולא לשכר, כאשר נתבאר. ושלי"ת כי נשמעו דברי לכמה אנשים אשר היו רוצים לנהוג כדבר הזה, ובאומרם אליהם דלא שפיר עבדי, נמנעו. ועליהם תבוא ברכת טוב.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 240 אורחים