פורום אוצר החכמה

בשנים האחרונות קם מכון בשם זכרון אהרן והולך ומציף אותנו בספרי קדמונים בהוצאה חדשה ומהודרת. מעולם לא בדקתי את "טיב הסחורה" אבל היום בלומדי מסכת חולין, הופניתי על ידי הגרי"ב במסורת הש"ס לעיין בספר באר שבע. כמובן שפתחתי את מהדורת זכרון אהרן החדשה והמהודרת. ואומר את האמת, התאכזבתי מאד. בדף אחד 6 שגיאות.
והנה הם:
http://www.otzar.org/crops/151448290342386447.html
עד שרב אחר צ"ל עד שרב אמר.
http://www.otzar.org/crops/151448290346601632.html
באר התשובה צ"ל באה התשובה
http://www.otzar.org/crops/15144830355683684740.html
הכי מר, אמר ליה. צריך להיות הפסיק לפני מר. ואנא כשמואל סבירא ליה, צ"ל סבירא לי.
http://www.otzar.org/crops/151448300340578663.html
לקיום דברי צ"ל לקיום דבריו
http://www.otzar.org/crops/151448300339656769.html
ההגהה של תוספת וא"ו בסוגריים היא טעות ומיותר כמובן.
את התשובה לשאלה שבכותרת אצפה לשמוע מכם.

הדברים ידועים. וכבר רשמתי בקצרה את הדברים בפורום (עי': viewtopic.php?f=7&t=3244&p=24131&hilit=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F#p24131),

נראה,
שמכון זה משקיע יותר ב"כלי נאה" מאשר ב"תורה נאה". וחבל.
במיוחד, שלא חסר להם משאבים.

מכון זכרון אהרן, הוא מכון שאנשים שערכו ספרים פונים אליו כדי להוציאם לאור (אם כי ישנם כמה נישות בהם הם מתמקדים, אבל בתוכם אנשים פונים אליהם)
כך שמאד תלוי מי ערך מה, ואי אפשר ללמוד מאחד על משנהו.
למשל, את התורת כהנים עם קרבן אהרן ערך ר' שלמה פלדמן מהרכס (בעל 'שערי דעת' על טהרות המפורסם), ואם הם לא קלקלו אני מאמין שהוציא מתח"י דבר מתוקן.
בתומים שלהם אני לומד המון ולא זכורות לי טעויות (בכל אופן יותר מגבול הסביר. במקום אחד נכנסה הערה של זריהן לתוך התומים, והוא נפלא!)
וכן ע"ז הדרך.

איש אשכולות כתב:מכון זכרון אהרן, הוא מכון שאנשים שערכו ספרים פונים אליו כדי להוציאם לאור (אם כי ישנם כמה נישות בהם הם מתמקדים, אבל בתוכם אנשים פונים אליהם)
כך שמאד תלוי מי ערך מה, ואי אפשר ללמוד מאחד על משנהו.
למשל, את התורת כהנים עם קרבן אהרן ערך ר' שלמה פלדמן מהרכס (בעל 'שערי דעת' על טהרות המפורסם), ואם הם לא קלקלו אני מאמין שהוציא מתח"י דבר מתוקן.
בתומים שלהם אני לומד המון ולא זכורות לי טעויות (בכל אופן יותר מגבול הסביר. במקום אחד נכנסה הערה של זריהן לתוך התומים, והוא נפלא!)
וכן ע"ז הדרך.

כלומר זו תשובתך, שמכון זכרון אהרן הוא בעצם דפוס ולא מכון לעריכת ספרים?

אולי מקצועית אפשר להשיג השגות
אבל כאחד שלומד מספריהם באופן קבוע, אני יכול לומר שזה פשוט תענוג, ספרים נוחים להדהים, וכמו שציינו כאן זה סוג ספרים שאין לך ברירה אחרת (מאירת עיניים) חוץ מהם וטוב שטורחים להוציא ספרים אלו

בקיצור מה שהם עושים זה נצרך וטוב
אם אפשר מקצועית יותר טוב, זה לא מגרע מהאיכויות המיוחדות שלהם

כמי שלומד בספריהם אני יכול להעיד כי נדירות השגיאות לעומת הוצאות חדשות וניכר שהחומר עבר ליטוש רב, יתכן כמובן ספר או שנים שבהם העובדים לא עשו מלאכתם נאמנה, וכאמור בכל מכון יש ספרים שיצאו יותר מוצלחים ויש פחות. כל אחד רואה שהם לא מתמקדים בהערות למטה אלא בניקוי הטקסט משגיאות ובהכנסת מ"מ וכיו"ב, והם עושים מלאכת קודש גם בספרים לא רווחים אך חשובים מאד ללומד המבין.
אפילו ספרים שהלכו טוב כמו הלבוש, כל אחד מבין לבד למה אף מכון או דפוס לא התעסק עם זה קודם.
אישית אני מכיר את עורך המהר"ם פדוואה והלכות קטנות ועוד שהוא ת"ח מומחה בתחום דייקן ובקי שהוציא תח"י עבודה מפוארת.

עט סופר כתב:כמי שלומד בספריהם אני יכול להעיד כי נדירות השגיאות לעומת הוצאות חדשות וניכר שהחומר עבר ליטוש רב, יתכן כמובן ספר או שנים שבהם העובדים לא עשו מלאכתם נאמנה, וכאמור בכל מכון יש ספרים שיצאו יותר מוצלחים ויש פחות.

בינתיים אנחנו מדווחים על ארבעה ספרים כבדי משקל.
1. באר שבע שכמות השגיאות שם מדהימה. וכמו שהבאתי בהודעתי הראשונה.
2. עדותו של באשי על משא משה.
3. עדותו של באשי על פרקי ר"א עם פירוש הרד"ל.
4. וקישורו של יגל למדרש תנחומא בהוצאת זכרון אהרן.
כולם מעידים על הקטסטרופה.

גם אנוכי מכיר אישית את מהדיר הרוקח (בהדפסה) מאמציו לעבור על דבר עד בירור גמור וניכוי כל טעות הם לא יאומנו.
כמו כן שכר גם את שירותיו של ת"ח עצום בעל קומה שיעבור על תוכן כל ההערות וההגהות עד מיצוי גמור של כל פרט. (וזה הוא קיבל על חשבון המכון!)

כך שלא מכל ספר אפשר להעיד מיד על מכון שלם העושה מלאכתו נאמנה.

ישראל הר כסף כתב:כך שלא מכל ספר אפשר להעיד מיד על מכון שלם העושה מלאכתו נאמנה.

מכמה ספרים כן אפשר להעיד. ארבע ספרים לא מספיק?

אל תשכחו,
שאת 'פרקי דר"א' הם הוציאו במהדורה שניה, עקב הטעויות הרבות שנפלו בראשונה,
אך גם בשניה - הטעויות רבות ביותר.
כן אמר לי ר' שמואל אשכנזי.

ישראל הר כסף כתב:גם אנוכי מכיר אישית את מהדיר הרוקח (בהדפסה) מאמציו לעבור על דבר עד בירור גמור וניכוי כל טעות הם לא יאומנו.
כמו כן שכר גם את שירותיו של ת"ח עצום בעל קומה שיעבור על תוכן כל ההערות וההגהות עד מיצוי גמור של כל פרט. (וזה הוא קיבל על חשבון המכון!)

כך שלא מכל ספר אפשר להעיד מיד על מכון שלם העושה מלאכתו נאמנה.

איני יודע לגבי כל ספרי המכון, אך בעקבות היכרותי עם אותו ת"ח שנשכר לבקר את הרוקח, אהיה מוכן להתערב על סכום נאות שלא ימצאו בספר זה שתי שגיאות. מאחת הרי אי אפשר להמלט...
כמו"כ אני מכיר היכרות קרובה את העורך עצמו, ואם המבקר הוא עוקר הרים העורך הוא סיני, כך שאנו צפויים ליצירת פאר. רוצו לחנויות.

חד וחלק כתב:

ישראל הר כסף כתב:גם אנוכי מכיר אישית את מהדיר הרוקח (בהדפסה) מאמציו לעבור על דבר עד בירור גמור וניכוי כל טעות הם לא יאומנו.
כמו כן שכר גם את שירותיו של ת"ח עצום בעל קומה שיעבור על תוכן כל ההערות וההגהות עד מיצוי גמור של כל פרט. (וזה הוא קיבל על חשבון המכון!)

כך שלא מכל ספר אפשר להעיד מיד על מכון שלם העושה מלאכתו נאמנה.

איני יודע לגבי כל ספרי המכון, אך בעקבות היכרותי עם אותו ת"ח שנשכר לבקר את הרוקח, אהיה מוכן להתערב על סכום נאות שלא ימצאו בספר זה שתי שגיאות. מאחת הרי אי אפשר להמלט...
כמו"כ אני מכיר היכרות קרובה את העורך עצמו, ואם המבקר הוא עוקר הרים העורך הוא סיני, כך שאנו צפויים ליצירת פאר. רוצו לחנויות.

זה שהעורך הוא תלמיד חכם מופלג והמבקר הוא גדול הדור, זה קצת ריעותא. וכך אמר לי פעם המנוח ר' העניך וגשל זצ"ל, בשביל להגיה ולערוך ספר, עדיף שלא יהיה ת"ח יותר מדאי, שדרכו להתמקד בלומדות אבל לא בטעויות וכללי הדפוס. ודפח"ח.

לדאבוננו הטענות נכונות ומכאיבות לגבי רוב מכוני המוצרים התורניים. אינני מעוניין לפרט יתר על המידה, כי אין בכוחי להתעמת עם בעלי ענין.
ולעצם שאלת כותרת האשכול: "דפוס או מכון לעריכה?", הרי אין כמעט מכון תורני שאינו עובד היום במתכונת זו, של קבלת פרויקטים מוכנים מעורכים, ומלבד העימוד אינו עושה מאומה. היום המכונים, להוציא את השו"ע השלם (ואולי מכון שלמה אומן), כמעט אינם יוזמים מפעלים חדשים ובוודאי אינם מעסיקים צוות שלם במקום אחד העושים מלאכתם כאחד תוך כדי היצמדות לכללים והכוונה.

בעבר היה מקובל לכתוב בראש הספר באם לא עבר הגהה "הספר אינו מוגה" וכדומה, כך שהקונה מודע לכך שיתכן וסביר להניח שנפל בספר שיבושים וטעויות הדפוס הנפוצות. אך עתה? מי יעז! וע"כ תיזל עינינו דמעה, איך בעבור מעה, לא יעמול אדם שסופו רימה, ולו מעט וקימעא, ושאיש לא ידע - כך דימה.

ר' גרונם יקום פורקן כתב:לדאבוננו הטענות נכונות ומכאיבות לגבי רוב מכוני המוצרים התורניים. אינני מעוניין לפרט יתר על המידה, כי אין בכוחי להתעמת עם בעלי ענין.
ולעצם שאלת כותרת האשכול: "דפוס או מכון לעריכה?", הרי אין כמעט מכון תורני שאינו עובד היום במתכונת זו, של קבלת פרויקטים מוכנים מעורכים, ומלבד העימוד אינו עושה מאומה. היום המכונים, להוציא את השו"ע השלם (ואולי מכון שלמה אומן), כמעט אינם יוזמים מפעלים חדשים ובוודאי אינם מעסיקים צוות שלם במקום אחד העושים מלאכתם כאחד תוך כדי היצמדות לכללים והכוונה.

מדובר בעיוות המציאות מרבית המכונים [עז והדר המאור זכרון אהרן אהבת שלום ביהמ"ד להתיישבות בהלכה ועוד] עובדים בלא מעט הוצאות יזומות, העובדה שחלק מהמכונים מוכנים לקבל חומר גמור ולשלם לעורך אין בה ריעותא, כיון שכולם שולחים זאת לביקורת ואם לדעתם החומר באיכות טובה מדוע שלא יהנה עולם התורה מעבודתו של ת"ח שטרח ויגע באופן פרטי, ע"פ יש להם את האמצעים לשלם לו על עבודתו ולעסוק בעימוד הדפסה והפצה שלאדם פרטי זה מורכב.
דרך אגב בעז והדר מדובר במעל 500 עורכים, בהמאור בסיום הטור עורכי כלל הפרוקטים עמד על בערך 250.
דווקא המכונים הוותיקים מוסד הרב קוק מכון ירושלים [כגון שלוחת מכון שלמה אומן] יד הרב הרצוג נרדמו יחסית, והיבול דל לעומת פעם, אין לי תלונות כי תנאי התקציב וכו' שהיה בזמנם השתנו.
כמובן שיש גם הוצאות לאור כגון יפה נוף פלדהיים אור החיים שם הסיפור שונה אך הם מעולם לא התיימרו להיות מכון תורני.
מה שנכון הוא שנפוץ היום מכונים שאינם מעסיקים צוות שלם במקום אחד העושים מלאכתם כאחד אלא מעסיקים צוות הצמוד לדואר אלקטרוני וכ"א עובד במקומו.

עט סופר כתב:דרך אגב בעז והדר מדובר במעל 500 עורכים

אכן, זו עיקר הבעייה, שנטלו אברכי כולל ממוצעים (במקרה הטוב) והפכו אותם ל'עורכים'....
ואני כותב את הדברים מידיעה והכרה של כמה וכמה 'עורכים' כאלו.

נו, זו כבר חקירה ישנה אם כמות מכריע איכות...

ואם כמות מכריעה, מדוע שלא יקחו ל'עורכים' תנוקות של בית רבן? זה יותר זול.

כבר חשבו לשכור סינים.
לבעלי חשיבה פתוחה: ביקורת מעולה של פרופ' תא שמע ז"ל על מוסד הרב קוק מלפני ארבעים שנה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 53&hilite=

מחקתי מה שהיה כתוב
אחר שסו"ס כולם לומדים במהדורתם כמו לבוש וא"ר
וכל מי שמוציא ספר יודע שכגון הנ"ל זו עבודה גדולה וחייבים להם ייש"כ עצום על כך
וכן ספרי השותי"ם הישנים שבזכותם כעת בכל ביהמ"ד ואפשר לקרוא
ומי שצריך יודע טיב כל מהדורה ומהדורה, ולפרט כאן מראי מקומות נלענ"ד כרדיפה מוגזמת אחר המו"ל ועמו הסליחה
לענ"ד אשכול מסוג זה, אם בכלל הוא ראוי, אזי שיהיה לזמן קצוב בלבד ואח"כ לבקש למחוק
איני חושב שהיית רוצה שיפתחו אשכול מיוחד לפרסם הטסי"ם בספר שהוצאת.

--

שו"ת מהרש"ך
שו"ת זה כמעט ולא שייך ללמוד בו בדפוס הישן
כעת הוציאו שו"ת זה המכון הנ"ל בהידור רב
לא עינתי מספיק אך דבר אחד ממש לא הבנתי
וכי לא יכלו לערוך מפתחות לפי סדר הש"ס הרמב"ם ועוד

ידוע לי שיש להם איש שאחראי על כל העינינים בארץ ומנהל פה הכל, אם יש איזו נפק"מ [לשלוח הערות מסודרות וכד'], אחפש את פרטיו ואעלה לפה.

בנוגע למהדורת פרקי דרבי אליעזר של מכון זכרון אהרן שהוזכר כאן אציין לדבריו של אליעזר טרייטל בחיבורו שיצא זה עתה לאור תחת השם: פרקי דרבי אליעזר: נוסח, עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד. ואלה דבריו בעמ' 5 הערה 12 (הריני מחלק את דבריו לפסקאות לנוחות המעיין):

"בשנת תשס"ה יצאה לאור בירושלים מהדורה חדשה ומהודרת (היא המהדורה שלפיה אני מצטט כאן; ראו לעיל, הערות כלליות בפתח הספר) עם חמישה פירושים על הדף: רד"ל, רז"ו, הבית הגדול (ביאור מספיק), פר אחד, ולא עוד אלא, ובסופו פירושים חלקיים נוספים וכן צילום דפוס קושטא. המהדירים השכילו להוסיף את סוף החיבור שנשמט בדפוס הראשון וביתר הדפוסים על פי קטע וורטהיימר. אבל משום מה, הדפיסו את פרקים נג-נד בשלמותם מקטע זה.

"מצער מאוד שמהדורה מפוארת זו מנציחה את הצנזורה: בפרק כט (עמ' רלח) נדפס: 'שכל מי שאוכל עם העבד כאלו אוכל עם הכלב... וכל הנוגע בעבד כנוגע במת'. אבל בשני המקרים צ"ל הערל! בפרק מו (עמ' תכח) נדפס: 'על כל הרשעים נתת לי רשות ועל הצדיקים אין אתה נותן לי רשות', אבל צ"ל: 'האומות... ישראל'.

"באופן מוזר כלשהו, לא כל העותקים של מהדורה זו זהים. בעותק המצוי בספרייה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים חסרים חלק מפרקי המבוא של הרד"ל. כמו כן לא בכל העותקים מצורף צילום דפוס קושטא.

"מהדורה זו חזרה ויצאה לאור בצורה מוקטנת ובדף השער מופיעה שנת ההוצאה תשס"ה. אבל בעמ' ב' נכתב: מהדורה חדשה ומתוקנת – תשס"ו. עד כמה שבדקתי השיבושים שנפלו במהדורה הראשונה נשארו במקומם גם במהדורת תשס"ו. אסתפק בדוגמא אחת: בפירוש הרד"ל בעמ' תעז אות סז שו' 1 מהשו' הרחבות כתוב במהדורה זו: 'ומיישב בקצת נוסחאות', אבל בדפוס המקורי: 'ומ"שכ...'. וכמובן שיש לפתוח את ראשי התיבות: 'ומה שכתוב'! גם שיבושים רבים נוספים נשארו במהדורת תשס"ו.

"בהעתקת פירוש הרז"ו נזקקו המהדירים למהדורת מדרש תנאים תשס"ג ולא למהדורת תקצ"ט המקורית.

****

קוראי יידיש מוזמנים לעיין גם באתר הבא. http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.php?f=5&t=2013
משום הכלל של אין בית המדרש בלא חידוש.

מדוע אנשי זכרון אהרן לא מעלים כאן תגובה מסודרת?

מתי נוסד? מי עומד מאחוריו? מה טיב עבודתו?
יש לי תחושה שלמרות שמדובר במכון חדש יחסית -למכונים הגדולים והוותיקים, הרי שהיקף התפוקה שלו בהחלט כן מתמודד עם הוותיקים.
האם החברים כאן מסכימים עימי? האם יש לזה השלכות על טיב העבודות שלו?

ראה שם:
viewtopic.php?f=7&t=4652&p=189243&hilit=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F#p189243
כדאי לשקול מחיקת האשכול דכאן...

במהדורת הרוקח לא תוקנו שגיאות רבות שהיה מתבקש לתקנן: viewtopic.php?f=7&t=11752&hilit=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&start=80#p185852

חבל על הדיבורים. חבל. חבל. חבל.
זה לא מכון אלא בקושי בית דפוס. והחילוק גדול.
והגרוע ביותר, שהם גורמים לאיבוד המהדורות המדויקות. הנה, הם הדפיסו הרבה מאוד מהמדרשים בהגהה לקוייה ביותר והמון טעויות (את פרקי דר"א הם הדפיסו פעמיים, פעם ראשונה עם המון טעויות ופעם שנייה עם קצת פחות...), ודבר זה גורם למהדורות הישנות (של בובר, איש שלום וחבריהם) להיוותר כאבן שאין לה הופכין, שהציבור לא מבחין בין תכלת לקלא אילן. ועכשיו הוצאת וואגשל מוכרת במחירי הפסד (20 ש"ח לכרך) את כל המדרשים במהדורות הישנות.
החובב את מדרשות רבותינו וחפץ בטקסטים מדוייקים יזדרז לרכוש עכשיו.
(ולא, אינני מקבל אחוזים מהוצאת וואגשל. בקושי נשאר להם, איך אעז לקחת אחוזים?!)

חכם באשי כתב:(ולא, אינני מקבל אחוזים מהוצאת וואגשל. בקושי נשאר להם, איך אעז לקחת אחוזים?!)

משובח... אילו לא כתבת את הודעתך זו, אלא בשביל שורה זו - דיינו!

צר לי לראות כי החששות והתחושות שלי, אכן קיימים.
לדעתי הדבר צריך להיות מפורסם בשער בת רבים, מכונים כאלו צריכים להיות מוקעים על עמוד הקלון.
אם כי יש לציין הטענות נגדם המובאות כאן, עדיין אינם מוצקים ומבוססים כדבעי.

נוה הלבנון כתב:אם כי יש לציין הטענות נגדם המובאות כאן, עדיין אינם מוצקים ומבוססים כדבעי.

מדוע אינם מבוססים?
טול ספר לידך והשווה אותו למהדורה קודמת ותראה לבד.
ומדובר אפילו בספרים המשובחים שלהם, יחסית, שהם הוציאו עוד קודם שהסתאבו. אפילו ה'לבוש' שלהם אינו מוגה ומדוייק.

נוה הלבנון כתב:צר לי לראות כי החששות והתחושות שלי, אכן קיימים.
לדעתי הדבר צריך להיות מפורסם בשער בת רבים, מכונים כאלו צריכים להיות מוקעים על עמוד הקלון.
אם כי יש לציין הטענות נגדם המובאות כאן, עדיין אינם מוצקים ומבוססים כדבעי.

הסתכלת בקישורים שנכתבו (ובהודעות החדשות באחד מהם)?

אכן, אחר שכתבתי הודעתי עברתי שוב על האשכולות וראיתי שבהחלט יש חומר יותר ממה שהיה נראה לי בתחילה.
מ"מ אין כאן וויכוח בנינו. בעיני הראיות המובאות הן אכן מספיקות.
אולם לפעמים בשביל להראות לציבור צריך מסה יותר כבידה של ראיות. צריך גם ראיות שהמכון עושה עבודתו רמיה ולא סתם שיש לו הרבה 'תקלות'.

המכון מנוהל על ידי ר' חיים יצחק פרוש והוא בדעה שעדיף ספר עם טעויות מאשר שלא יהיה הספר קיים כלל. לטענתו, הרי גם בספרים הישנים היו טעויות, אז למה יגרע חלקם של הספרים החדשים? ואף על פי שבמהדורותיו הוא מוסיף עוד ועוד טעויות, מ"מ עדיין עדיף מאשר שהספר לא יהיה בנמצא, או נמצא במהדורה הקשה לקריאה. מאי אית לך למימר שהוא יוציא ספר ללא טעויות, הרי בגישה כזו היה מוציא רק ספר אחד לשנה במקום העשר או עשרים שהוא מוציא כרגע.

כך הוא סבור, וסך הכל יש פה שיקול הדעת שאו שאתה מסכים אליו או שלא.

השאלה אם זה הסתפקות במועט או זלזול.
באשכול אחר ציינתי:
"לאחרונה ראיתי גם בשבלי הלקט מהדורת זכרון אהרון שהמהדיר מציין סתירה בין האשכול (של אלבק! שנמצא בבר אילן...) לבין תשובות הר"א אב"ד, ומסיים וכבר נודע הפקפוק ביחוס ספר האשכול..."

תוכן,
"כך הוא סבור".
לשמע הטיעון שהבאת, צף במוחי פתגם ידוע: "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל".