פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:אז לא הוא טעה, כי הוא פשוט העתיק מהריקנטי...

אפילו את הבדיחה לא הבנתי, זה אותו צילום ממש...

עתניאל בן קנז כתב:

חד ברנש כתב:אז לא הוא טעה, כי הוא פשוט העתיק מהריקנטי...

אפילו את הבדיחה לא הבנתי, זה אותו צילום ממש...

גם לי לקח זמן להבין. הוא התכוון כנראה שהעורך העתיק הכל מריקנטי של ברזאני או של הוצאה אחרת.

אה, סליחה, טעיתי בבדיחתי.
חשבתי שהקטע האחרון הוא מספר 'סדר ברכות' שהביא את הקטע מהריקאנטי, והמדפיסים של 'זכרון אהרן' פשוט טעו פעמיים.
אז טעיתי (כן, גם לי מותר לטעות, לא רק ל'זכרון אהרן'...), והם טעו -בטעות רצינית..- "רק" פעם אחת.

בן ציון46 כתב:לאור כל זאת ועוד.
אין מנוס מלהקים "ועדת ביקורת" שתפרסם דוח קבוע של כל המכונים והספרים היוצאים, לפי פרמטרים שונים. האם מוגה? האם נגנבו זכויות? ועוד.
זה יתן גם לקונים וגם לתורמים הנכבדים מידע נחוץ.
מי שמעוניין להצטרף בבקשה. אפשר בהודעה פרטית.

צריך גם "ועדת ביקורת הלכתית" על הוועדה של כב', שיהיו חברים בה תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות לשון הרע ורכילות...

ישעיהו כתב:

בן ציון46 כתב:לאור כל זאת ועוד.
אין מנוס מלהקים "ועדת ביקורת" שתפרסם דוח קבוע של כל המכונים והספרים היוצאים, לפי פרמטרים שונים. האם מוגה? האם נגנבו זכויות? ועוד.
זה יתן גם לקונים וגם לתורמים הנכבדים מידע נחוץ.
מי שמעוניין להצטרף בבקשה. אפשר בהודעה פרטית.

צריך גם "ועדת ביקורת הלכתית" על הוועדה של כב', שיהיו חברים בה תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות לשון הרע ורכילות...

אכן.
אין ספק.

בן ציון46 כתב:

ישעיהו כתב:

בן ציון46 כתב:לאור כל זאת ועוד.
אין מנוס מלהקים "ועדת ביקורת" שתפרסם דוח קבוע של כל המכונים והספרים היוצאים, לפי פרמטרים שונים. האם מוגה? האם נגנבו זכויות? ועוד.
זה יתן גם לקונים וגם לתורמים הנכבדים מידע נחוץ.
מי שמעוניין להצטרף בבקשה. אפשר בהודעה פרטית.

צריך גם "ועדת ביקורת הלכתית" על הוועדה של כב', שיהיו חברים בה תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות לשון הרע ורכילות...

אכן.
אין ספק.

אם הוועדה שהזכרתי תפקח גם על הפורומים, הם יצטמקו מאוד.....
(אולי אפשר לבקש זאת מהרבנים המפקחים על מהדורת "בני תורה" של אוצה"ח, שיפקחו גם על הפורום שלא יהיו בו איסורי דאורייתא)

שיפקחו גם על הפורום שלא יהיו בו איסורי דאורייתא

גם על השיחות במקוואות צריך להפקיד וועדת רבנים שיעשו משמרות במקוואות בכל עיר ועיר ובכל שכונה ושכונה ויפקחו שלא יעברו על איסורין דאורייתא ועדיף שיפקחו גם על איסורין דרבנן.

שמעתי מכלי שני שהרב בלייער נ"י יו"ר המכון אמר שאין כוונתו אלא להרבות תורה, לתת מענה זמני להמונים שמבקשים ללמוד מספרים בסיסים, וקשה להם הקריאה בדפוסים ישנים.
עד"מ ספרי הלבושים שהיו מלאים טעויות לאלפים ולרבבות. אם מישהו רוצה להוציא לבוש מתוקן ומנוקה הוא ישמח מאד, אך עד אז הוא הוציא לאור מהדורת ביניים, בה תוקנו -נגיד- כ70% מהטעויות הישנות, נוספו -נגיד- עוד 2% טעויות, סה"כ תיקן 68% מן הטעויות, מה יפה! ובינתיים כבר למעלה מעשור וחצי שרבבות אנשים נהנו מהדפוס החדש. (והוא ב"ה עדיין לא פשט את הרגל, מה שהיה עלול לקרות באלו הספרים שהמכון מתעסק בהם, שאינם נמכרים דיים כדי לממן ולו חלק מזער מהעלויות שגובה עבודת דייקנות וביקורת)
ונימוקו, לא משום עצלנות או רשלנות, אלא שכיון שכוונתו להרבות הלומדים ולהקל עליהם, הוא משקיע המשאבים שלו לכמות החומר, [והעבודה לנפות ולבקר ה30% האחרונים קשה יותר מה70% הראשונים] כדי להציג בפני קהל הלומדים הרחבה עוד ספרים שקשים להשיג/לקרוא. ויבואו נא המהדירים הדייקנים יותר ויוציאו לאור מהדורא מתוקנת משלהם. עכת"ד ששמעתי מכ"ש.
ואוסיף שלפחות ה'כלי' אכן משובח ומפואר, באותיות מאירות עינים ובעימוד מרהיב. וזו תוכחת מגולה על אותם מכונים שבכדי להיראות יותר 'מדעיים' מתפשרים על ה'כלי נאה' ועל נוחות הקריאה לרוב ציבור הלומדים. יצויין לשבח גם הוצאת 'וגשל' שכוונתם כינה להרבות תורה בכלי מפואר (אני מתכוין למדרש רבה ולמשניות זרעים וטהרות). (ב"ה שהרב 'אוצר החכמה' לא נתפס בפח הכואב הזה במהדורותיו המפוארים יישר כוחו וחילו להגדיל תורה ולההדיר"ה)

גיורא בשמי שמיא כתב:שמעתי מכלי שני שהרב בלייער נ"י יו"ר המכון אמר שאין כוונתו אלא להרבות תורה, לתת מענה זמני להמונים שמבקשים ללמוד מספרים בסיסים, וקשה להם הקריאה בדפוסים ישנים.
עד"מ ספרי הלבושים שהיו מלאים טעויות לאלפים ולרבבות. אם מישהו רוצה להוציא לבוש מתוקן ומנוקה הוא ישמח מאד, אך עד אז הוא הוציא לאור מהדורת ביניים, בה תוקנו -נגיד- כ70% מהטעויות הישנות, נוספו -נגיד- עוד 2% טעויות, סה"כ תיקן 68% מן הטעויות, מה יפה!

הייתי מציע שיודיע את זה בשער הספר...

ועוד שאלה קטנה, כאשר אי מי יוציא מהדורה מתוקנת, האם הוא אכן "ישמח מאד" וימהר לגנוז את "המהדורה הזמנית" כדין ספר שאינו מוגה?

האם חזקה על כל הספרים שיצאו לאור על ידי זכרון אהרן, שהם בבחינת ספר שאינו מוגה, או שיש ספרים שאנשים עבדו עליו באופן פרטי, ורק הדפיסו אותם אצל זכרון אהרן, ועליהם אפשר לסמוך. כוונתי למשל למכילתא דרשב"י שכנראה עבד עליו אברך באופן פרטי, וכן נדמה לי שו"ת מהרשד"ם שעבד עליו ר' משה אביטן נדמה לי. האם אברכים אלו עבדו מטעם עצמם ועשו עבודה רצינית, או שגם הם עובדים של זכרון אהרן?

גיורא בשמי שמיא כתב:שמעתי מכלי שני שהרב בלייער נ"י יו"ר המכון אמר שאין כוונתו אלא להרבות תורה, לתת מענה זמני להמונים שמבקשים ללמוד מספרים בסיסים, וקשה להם הקריאה בדפוסים ישנים.
עד"מ ספרי הלבושים שהיו מלאים טעויות לאלפים ולרבבות. אם מישהו רוצה להוציא לבוש מתוקן ומנוקה הוא ישמח מאד, אך עד אז הוא הוציא לאור מהדורת ביניים, בה תוקנו -נגיד- כ70% מהטעויות הישנות, נוספו -נגיד- עוד 2% טעויות, סה"כ תיקן 68% מן הטעויות, מה יפה! ובינתיים כבר למעלה מעשור וחצי שרבבות אנשים נהנו מהדפוס החדש. (והוא ב"ה עדיין לא פשט את הרגל, מה שהיה עלול לקרות באלו הספרים שהמכון מתעסק בהם, שאינם נמכרים דיים כדי לממן ולו חלק מזער מהעלויות שגובה עבודת דייקנות וביקורת)
ונימוקו, לא משום עצלנות או רשלנות, אלא שכיון שכוונתו להרבות הלומדים ולהקל עליהם, הוא משקיע המשאבים שלו לכמות החומר, [והעבודה לנפות ולבקר ה30% האחרונים קשה יותר מה70% הראשונים] כדי להציג בפני קהל הלומדים הרחבה עוד ספרים שקשים להשיג/לקרוא. ויבואו נא המהדירים הדייקנים יותר ויוציאו לאור מהדורא מתוקנת משלהם. עכת"ד ששמעתי מכ"ש.

כוונה טובה לא מספיקה כי כשיש מהדורה חדשה בכל בית כנסת, יקשה מאוד לאחרים לכסות ההשקעה בהוצאת מהדורה דווקנית. (וישנם דוגמאות רבות לזה)

אמנם השו"תים שהוציאו זכרון אהרן במהדורות חדשות, חלקם לא היו מצויים בשוק בשנים האחרונות, ולצערנו אין קופצים רבים על המציאה להדפיס ספר שאינו רב-מכר אוטומטי ובזה שכרם מרובה מאוד.

גיורא בשמי שמיא כתב:שמעתי מכלי שני שהרב בלייער נ"י יו"ר המכון אמר שאין כוונתו אלא להרבות תורה, לתת מענה זמני להמונים שמבקשים ללמוד מספרים בסיסים, וקשה להם הקריאה בדפוסים ישנים.
עד"מ ספרי הלבושים שהיו מלאים טעויות לאלפים ולרבבות. אם מישהו רוצה להוציא לבוש מתוקן ומנוקה הוא ישמח מאד, אך עד אז הוא הוציא לאור מהדורת ביניים, בה תוקנו -נגיד- כ70% מהטעויות הישנות, נוספו -נגיד- עוד 2% טעויות, סה"כ תיקן 68% מן הטעויות, מה יפה! ובינתיים כבר למעלה מעשור וחצי שרבבות אנשים נהנו מהדפוס החדש. (והוא ב"ה עדיין לא פשט את הרגל, מה שהיה עלול לקרות באלו הספרים שהמכון מתעסק בהם, שאינם נמכרים דיים כדי לממן ולו חלק מזער מהעלויות שגובה עבודת דייקנות וביקורת)
ונימוקו, לא משום עצלנות או רשלנות, אלא שכיון שכוונתו להרבות הלומדים ולהקל עליהם, הוא משקיע המשאבים שלו לכמות החומר, [והעבודה לנפות ולבקר ה30% האחרונים קשה יותר מה70% הראשונים] כדי להציג בפני קהל הלומדים הרחבה עוד ספרים שקשים להשיג/לקרוא. ויבואו נא המהדירים הדייקנים יותר ויוציאו לאור מהדורא מתוקנת משלהם. עכת"ד ששמעתי מכ"ש.
ואוסיף שלפחות ה'כלי' אכן משובח ומפואר, באותיות מאירות עינים ובעימוד מרהיב. וזו תוכחת מגולה על אותם מכונים שבכדי להיראות יותר 'מדעיים' מתפשרים על ה'כלי נאה' ועל נוחות הקריאה לרוב ציבור הלומדים. יצויין לשבח גם הוצאת 'וגשל' שכוונתם כינה להרבות תורה בכלי מפואר (אני מתכוין למדרש רבה ולמשניות זרעים וטהרות). (ב"ה שהרב 'אוצר החכמה' לא נתפס בפח הכואב הזה במהדורותיו המפוארים יישר כוחו וחילו להגדיל תורה ולההדיר"ה)

אולי דבריו נכונים ביחס לספרי הלבוש, שזה הספר הראשון שהוציאו, והשקיעו בו יותר מן האחרים. אבל בספרים החדשים, לא אתפלא כלל שלא תיקנו כלל, אלא רק הוסיפו טעויות.

לאחרונה זכרון אהרן הוציאו לאור מכילתא דר' ישמעאל עם כעשרים פירושים על הדף. מה אומר ומה אדבר, העימוד נפלא, ובודאי מקל מאד על לימוד המכילתא. ועוד הוסיפו פירוש ר' סולימאן אוחנה מכת"י, ועוד תוספות מעניינות. לכאורה, אפילו אלו שאינם מכניסים ספרי זכרון אהרן לבית, את הספר הזה יש לשקול להכניס.

הספר הזה לא "נערך" כלל ע"י זכרון אהרן, אלא ת"ח צעיר, בנו של הרב יצחק סילבר (המוכר היטב לבני ישיבת מיר), ערכו מדעתו בלא שום קשר לדפוס זכרון אהרן, ואחרי שהוא סיים לערכו, משלא היה באפשרותו להדפיסו הוא פנה לבית הדפוס - זכרון אהרן, והם קיבלו דבר מוכן. משום כך אין להקיש מספר זה על ספרי הדפוס האחרים.

חד ברנש כתב:הספר הזה לא "נערך" כלל ע"י זכרון אהרן, אלא ת"ח צעיר, בנו של הרב יצחק סילבר (המוכר היטב לבני ישיבת מיר), ערכו מדעתו בלא שום קשר לדפוס זכרון אהרן, ואחרי שהוא סיים לערכו, משלא היה באפשרותו להדפיסו הוא פנה לבית הדפוס - זכרון אהרן, והם קיבלו דבר מוכן. משום כך אין להקיש מספר זה על ספרי הדפוס האחרים.

מעניין מאד. כי המבוא נכתב בסגנון זכרון אהרן. אם הספר נערך על ידי עורך שעשה עבודה מקיפה, הייתי מצפה למבוא רציני יותר.

חד ברנש כתב:הספר הזה לא "נערך" כלל ע"י זכרון אהרן, אלא ת"ח צעיר, בנו של הרב יצחק סילבר (המוכר היטב לבני ישיבת מיר), ערכו מדעתו בלא שום קשר לדפוס זכרון אהרן, ואחרי שהוא סיים לערכו, משלא היה באפשרותו להדפיסו הוא פנה לבית הדפוס - זכרון אהרן, והם קיבלו דבר מוכן. משום כך אין להקיש מספר זה על ספרי הדפוס האחרים.

החלפת בין מכילתא דרשב"י ומכילתא דרבי ישמעאל. רב תוכן כנראה כתב דבריו על מכילתא דר"י שיש כ20 פירושים על הדף.
למעשה עבודת ר' סילבר על מכילתא דרשב"י משובחת מאוד, ושמעתי שהוא גם כתב על פסיקתא דרב כהנא,

אם החלפתי, אני 'מושך' את דבריי דלעיל. סליחה.

מכיון שכתבו לי במייל שדבריי אינם ברורים, הריני להבהיר פה, שמכילתא דר' ישמעאל בחזקת שאר כל הספרים של זכרון אהרן, שאינו מוגה כלל. הסיבה היחידה להכניס אותו הביתה הוא משום שיש שם פירוש מכת"י שאינו בנמצא כלל, וגם משום שלל החיבורים שעל העמוד שמקילים מאד על הלומד. כמובן שאם מוצאים מציאה מעניינת באחד הפירושים, צריך לחזור חזרה למקור ולבדוק אותו, כדי לדעת שאכן העתיקו לנכון.

תוכן כתב:ועוד הוסיפו פירוש ר' סולימאן אוחנה מכת"י.

תוכן כתב: הסיבה היחידה להכניס אותו הביתה הוא משום שיש שם פירוש מכת"י שאינו בנמצא כלל.

הגהות ר"ס אוחנא נדפסו כבר במכילתא עם ביאור הנצי"ב (תשנ"ז). יש בזכרו"א הוספות על הנדפס שם?

לא אדע על מהדורת תשנ"ז. אבל לפי מה שכתבו במבוא משמע שהם הוציאו מכת"י חומר שאף פעם לא נדפס. אבל באמת ראוי לבדוק אם יש כאן חומר חדש.

נדפס חדש ביאורים של ר"ש מסנות על כתובים על ידי זכרון אהרן.
איוב נדפס כבר על ידי בובר מכ"י בבודליאנה. ועתה נדפסו כמה ספרים על יתר כתובים מכ"י וטיקן.

אני כותב ההתרשמות שלי רק על פי קטעים שהעתקתי בעבר מכתבי היד של החיבורים הנ"ל ובהשוואה לבובר, וכעת בהשוואה לחדש של זכרון אהרן.

יש לי רושם שהם "תיקנו" את הכתיב של הפסוקים לפי התנ"ך המצויים, וזה דבר שלא ייעשה. ונודע כי יש שינויים רבים בתנ"ך, ונרשמו אצל קניקוט. ואצל הראשונים למאות ובטח לאלפים, יש שציטטו פסוקים ולפנינו הכתיב קצת שונה, והדבר קשור לנוסחאות של התנ"ך שהיו בידם. בעידן הדפוס הכל נהיה יותר אחיד.

באיוב, זה נראה שקידשו מאד את מהדורת בובר וכמעט לא עשו שימוש בכתב היד, ושיבושים שיש אצל בובר נשתמרו אצלם. אך לדבריהם כן הוסיפו דף שנשמט אצל בובר. אך מדוע רק להוסיף הדף החסר ולא להגיה שיטתית מכתב היד שבובר עצמו הדפיס ממנו (דומני מהעתקה ששלחו לו מכתב היד. צריך בדיקה).

איך שיהיה אני מעריך כי רמת העריכה בספר הזה טובה כפליים מהעבודות הרגילות שלהם. סוף סוף יהודי מומחה יחסית טרח בספר הזה, והוא ממשפחה שעסקו בנושאים אלו זה מאה ועשרים שנה לערך. יבואו אחרים יעמיקו ויאירו.

ציורי האות חי"ת שווים בכל הנושאי כלים ובכל השיטות.

שו"ת מהרשד"ם של זכרון אהרן הוגה על ידי ר' שמואל אביטן, שדומה שהוציא מתח"י עוד חיבורים. האם מהדורה זו ברמה יותר טובה משאר ספרי זכרון אהרן?

נתבקשתי להעיר:

ספר מגדל עז ליעב"ץ שי"ל מחדש
מאת 'זכרון אהרן'

בדף מט נדפס כך: וכן עולים י"ב צירופי הויה ד' מלואי הויה עם הכולל, 'ישראל' עם האותיות, ו'שמים' (גימטריא 'זכר ונקבה') במילוי עם הכולל עולה 'ישראל' (עיין עוד ב'לקוטי אורות').

1. בדפו"ר (כן שאר הדפוסים אחריו) - וכן עולים י"ב צירופי הויה דמ"ה ע"ה - [פירושו: 'י"ב פעמים [הוי' במילוי] מ"ה עם הכולל' גימטריא 'ישראל'] - ובמקום זה פתחו הר"ת 'דמ"ה' - ד' מלואי הויה [שמספרו רל"ב]. ואין לה שום משמעות לכאן.
2. השמיטו מהנדפס כדלהלן, ישראל עם האותיות: ומ"ה הוא אד"ם, זה סוד אתם קרוים אדם (יבמות סא.) ו"צ אמן, עולים כמו כן ישראל, עה"א, - ו'שמים' וכו'

ביפה תואר מזכיר "בעל נשמת אדם בסוף פ"ד שורש ג' " יש מי שיודע לאיזה ס' מתכוון?
ראה במצורף בדיבור המתחיל" ואין ספק".

יוסף אזולאי כתב:ביפה תואר מזכיר "בעל נשמת אדם בסוף פ"ד שורש ג' " יש מי שיודע לאיזה ס' מתכוון?
ראה במצורף בדיבור המתחיל" ואין ספק".

פענוח מוטעה של ראשי התיבות 'נ"א'.
הכוונה לספר נחלת אבות של האברבנאל על פרקי אבות.

מה שנכון נכון כתב:

יוסף אזולאי כתב:ביפה תואר מזכיר "בעל נשמת אדם בסוף פ"ד שורש ג' " יש מי שיודע לאיזה ס' מתכוון?
ראה במצורף בדיבור המתחיל" ואין ספק".

פענוח מוטעה של ראשי התיבות 'נ"א'.
הכוונה לספר נחלת אבות של האברבנאל על פרקי אבות.

של מי המהדורה החדשה של היפה תואר הנ"ל?

אם בהוצאה זו עסקינן לא מסתבר שיש בעמוד רק חסרון אחד.
הצצתי קצת.
ההערות הראשונות מתייחסות לקטע הראשון שבעמוד. האחרונה לסוד"ה גם אפשר לומר.

בריאה חדשה ולא יתאמת בו, היות הוא אחר שנעדרו חלקיו

הפיסוק צ"ל: בריאה חדשה, ולא יתאמת בו היות הוא אחר שנעדרו חלקיו

אף כי ישובו חלקיו עצמה להבנות מהם גופו. ב' לא יצוייר היות הבנין בתכונה הקודמת

נראה שמהאות ב' מתחילה טענה שניה. וזה שיבוש גמור.
מסתבר שהאות ב' שבדפו"י היא קיצור המלה 'בשם', והכל משפט אחד. [להבנות מהם גופו בשם, לא יצוייר וכו'].
גם המלה 'עצמה' היא ט"ס שלא תוקנה (כמדומני. הסריקה לא כ"כ ברורה), וצ"ל: עצמם.

כי החלק הדק אמר ממנו

נפל בדפו"י ט"ס פשוטה שלא תוקנה. צ"ל: אשר ממנו.

דרך כלל. איך שיהיה משל

הפיסוק צריך להיות: דרך כלל איך שיהיה. משל

התחיה יותר קשה בהקש אל היות זה תחלת הבריאה ממאי דלא הוה, וזה ממה שכבר היה שוים הם.

הפיסוק צ"ל כך: התחיה יותר קשה, בהקש אל היות זה תחלת הבריאה ממאי דלא הוה וזה ממה שכבר היה, שוים הם.
[הרוצה יוסיף פסיק בין 'הוה' ל'וזה'. אך עדיף בלעדיו, ובכל מקרה לא כפי שפסקו את כלל המשפט].

מה שנכון נכון כתב:אם בהוצאה זו עסקינן לא מסתבר שיש בעמוד רק חסרון אחד.
הצצתי קצת.

אף כי ישובו חלקיו עצמה להבנות מהם גופו. ב' לא יצוייר היות הבנין בתכונה הקודמת

נראה שמהאות ב' מתחילה טענה שניה. וזה שיבוש גמור.
מסתבר שהאות ב' שבדפו"י היא קיצור המלה 'בשם', והכל משפט אחד. [להבנות מהם גופו בשם, לא יצוייר וכו'].
.

זה לא קיצור של 'בשם', אלא של שנית והיינו אף כי ישובו חלקיו וכו' להבנות מהם גופו שנית.

זהו הקישור לה"ב לעמוד הנ"ל בדפוס ראשון של הספר
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=197
וצריך לפתוח עצמ' לעצמם כמ"ש הרב משנ"נ

הצדק עמך.

אני רואה שבדפו"ר אין את הט"ס אמר במקום אשר. כנראה שהם העתיקו מדפוס פירדא תנב שי"ל במהדורת צלום ע"י וגשל, בו יש ט"ס זו ולא הרגישו. כמו"כ כתוב שם במפורש את הט"ס עצמה, ולא עצמ' כבדפו"ר. [בדפוס שני פראג תמ"ט הכל כתקנו: אשר. עצמם].
מצאתי פעם ביפ"ת דפוס פירדא הנ"ל שפתחו ר"ת מדפו"ר בטעות, מעין הטעות של נ"א הנ"ל. יתכן שיש בו עוד שבושים רבים, והיה ראוי שיקבעו הנוסח ע"פ דפו"ר, או לפחות בהשוואה אליו.

מה שנכון נכון כתב:הצדק עמך.

אני רואה שבדפו"ר אין את הט"ס אמר במקום אשר. כנראה שהם העתיקו מדפוס פירדא תנב שי"ל במהדורת צלום ע"י וגשל, בו יש ט"ס זו ולא הרגישו. כמו"כ כתוב שם במפורש את הט"ס עצמה, ולא עצמ' כבדפו"ר. [בדפוס שני פראג תמ"ט הכל כתקנו: אשר. עצמם].
מצאתי פעם ביפ"ת דפוס פירדא הנ"ל שפתחו ר"ת מדפו"ר בטעות, מעין הטעות של נ"א הנ"ל. יתכן שיש בו עוד שבושים רבים, והיה ראוי שיקבעו הנוסח ע"פ דפו"ר, או לפחות בהשוואה אליו.

אפשר לסכם הכל בשתי מילים 'כאב לב'.
אין כאן בעיה מקומית, אלא בעיה של גישה להוצאת ספרים מתוך זלזול מוחלט, הרי תוך פחות מחצי דקה אפשר לאתר דפוס ראשון (וכמה עותקים שלו) בה"ב.
אין שום כדאיות כלכלית להוציא כעת את היפה תאר במהדורה מוגהת.

מה שנכון נכון כתב:

יוסף אזולאי כתב:ביפה תואר מזכיר "בעל נשמת אדם בסוף פ"ד שורש ג' " יש מי שיודע לאיזה ס' מתכוון?
ראה במצורף בדיבור המתחיל" ואין ספק".

פענוח מוטעה של ראשי התיבות 'נ"א'.
הכוונה לספר נחלת אבות של האברבנאל על פרקי אבות.

נמצא שם!
תודה!

הבטחתי כתב:אפשר לסכם הכל בשתי מילים 'כאב לב'.
אין כאן בעיה מקומית, אלא בעיה של גישה להוצאת ספרים מתוך זלזול מוחלט, הרי תוך פחות מחצי דקה אפשר לאתר דפוס ראשון (וכמה עותקים שלו) בה"ב.
אין שום כדאיות כלכלית להוציא כעת את היפה תאר במהדורה מוגהת.

אכן כאב לב ובכייה לדורות.

לפני כעשור עלה מתוך א' הפורומים כי א' מבני משפחת סופר עוסק בההדרת ספרי רבי שמואל יפה. מה עלה עם זה לבסוף?

בקרו טלה כתב:

דרומי כתב:טעות זו הזכירה לי הלכה ברמב"ם כמדומני שבה נאמר כך:
עכו"ם שאינו עובד כוכבים ומזלות
[כנראה לענין יין נסך וכו'].
וכמובן הדברים מופלאים, אם הוא עכו"ם איך יתכן שאינו עובד כוכבים ומזלות?!...
אלא שהוא מצד הצנזורה, שהחליפה כל "נכרי" ב"עכו"ם" ובאמת בנוסחאות המדוייקות כבר אין משפטים מצחיקים כאלה

הלכות מאכלות אסורות פרק יא
(ז) גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה ומייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין וכן כל עכו"ם שאינו עובד עכו"ם כגון אלו הישמעאלים יינן אסור בשתייה ומותר בהנייה וכן הורו כל הגאונים

בגמ' גיטין מה א איתא 'יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר'. והכונה כמובן לגוי שקיבל ע"ע שלא לעבוד ע"ז. וכ"ה בכתבי היד שם.

המעניין שבתוס' טוך/רבינו שמואל לקידושין (דף סט א) הביא גמ' זו. אלא שבמהד' בלוי הנוסח 'יכול אפי׳ בגוי שקבל עליו שלא לעבוד ע׳׳ז הכתוב מדבר'.

אבל במהד' שיינפלד (שכבר העיר רדצ"ה ז"ל שיסודה בכת"י שעברה עליו הצנזורה) הנוסח 'יכול אפי' בגוי עכו"ם שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת אלילים'. והרי זה שיבוש שאין הפה סובלו כי אם העכו"ם הוא תיאור לאדם הרי"ז תיאור כפול (גוי=עכו"ם) ואם זה תיאור לאמונתו (עובד כו"ם) איך מצינו עובד כו"ם שקיבל ע"ע שלא לעבוד אלילים?
כ"ז שאלתי שלא מדעת מדברי חכ"א במקו"א




לעצם העניין אזכיר מה שכתבתי כאן במקו"א

בתוך הגולה כתב:הלבוש עט"ז סי' א סע' ה' מחדש חידוש מקורי מאד בפסול שחיטה ע"י קטן מפני שאינו מצווה בזביחה. והאחרונים (ש"ך ותבו"ש) האריכו בזה על אתר.

לבוש ונציה.jpg

לבוש ברדיצוב.gif

אמנם בלב' מהד' ז"א דלגו על אותה פיסקא ולא עוד אלא שהוסיפו ד' תיבות מדעתם ('לא נסמוך עליו לכתחילה' שאין להם פשר שהרי לדעה זו השחיטה פסולה אף בדיעבד)

לבוש זא.gif

בתוך הגולה כתב:אמנם בלב' מהד' ז"א דלגו על אותה פיסקא ולא עוד אלא שהוסיפו ד' תיבות מדעתם.

ואפי' אם היה להם איזה מקור להגהה זו, לא יעלה על הדעת לעשות כן מבלי להעיר במקום. (אא"כ כתוב כך בדפו"ר או בלוח התיקונים אם יש שם, שאז זה חצי בעיה. אך מצד התוכן לכאו' אי"ז סביר).
סיבכו בזה כמה וכמה מחברים (ומי יודע כמה לומדים אחרים) שלא הבינו מה רוצה הש"ך, וניסו לשער אולי היתה לו גירסא אחרת, או שדייק מ'המוסגר' בסוף הסעיף. [סימן הסוגריים הוא מתנת ז"א. וכן בס"ו, ד]. הנה מחיפוש באוצר:
מהדיר אמרי בינה ח"א עמ' שב הערה 116.
מתנת יושר שחיטה עמ' פז.
עטרת צבי חולין עמ' לח.
ערוגת הבשם חולין עמ' יב.

.

-

ושא_נס כתב:

מה שנכון נכון כתב:

בתוך הגולה כתב:אמנם בלב' מהד' ז"א דלגו על אותה פיסקא ולא עוד אלא שהוסיפו ד' תיבות מדעתם.

ואפי' אם היה להם איזה מקור להגהה זו, לא יעלה על הדעת לעשות כן מבלי להעיר במקום. (אא"כ כתוב כך בדפו"ר או בלוח התיקונים אם יש שם, שאז זה חצי בעיה. אך מצד התוכן לכאו' אי"ז סביר).
סיבכו בזה כמה וכמה מחברים (ומי יודע כמה לומדים אחרים) שלא הבינו מה רוצה הש"ך, וניסו לשער אולי היתה לו גירסא אחרת, או שדייק מ'המוסגר' בסוף הסעיף. [סימן הסוגריים הוא מתנת ז"א. וכן בס"ו, ד]. הנה מחיפוש באוצר:
מהדיר אמרי בינה ח"א עמ' שב הערה 116.
מתנת יושר שחיטה עמ' פז.
עטרת צבי חולין עמ' לח.
ערוגת הבשם חולין עמ' יב.

ראה פה לבוש דפו"ר כפי הנראה, וכפי שרשמתי באשכול סמוך. כבר כתבו שיש שינויים בין המהדורות השונות של ספר הלבוש, ושמא הדברים מגיעים לזה. אצלי רשום שיש עוד לבוש יו"ד פראג שס"ט ופראג שפ"ד.

יישר כח. האם יש שם לוח התקון?
אשמח אם תוכל לבדוק גם בדפוסים שהזכרת. יש לציין שבשנת שס"ט היה המחבר בחיים, ואם יצאו הספרים בהשגחתו ובידיעתו, כשיש שנויים משנה אחרונה עיקר.
[בסוגריים הכניסו את המלים שלא היו בדפו"ר, וכך נוצר ללומדים שעטנז שלם].

,